עוגת גבינה אפויה שמכינים במהירות ואוכלים במהירות רבה עוד יותר

ואם לא מחר אז מחרתהייים. שאריות של עוגת הגבינה

"תשאירו עוגה" אמר א' כשסיימתי להכין את העוגה הזו "אני אחזור לצלם אחר כך כמה פרוסות בשביל השלב האחרון". א', הצלם המוכשר של הבלוג הזה ואשת חיל בפני עצמו, ידע כנראה עם מי הוא מתעסק.

"אין שום בעיה" השבתי בארשת רצינית שסיגלתי לעצמי בדיוק לשם מצבים שכאלה, "מי כבר יאכל את כל זה?! תבוא מחר, מחרתיים, בטוח יישאר".

המשך…

שעועית מש עם תרד, עגבניות וטחינה גולמית

שעועית מש עם תרד ועגבניות. מוסיפים את הטחינה ממעל

לפני מספר שבועות התלוויתי לעמיתתי בעבר וידידת נפשי בהווה, הבמאית י', לאירוע חברתי. מאורע נדיר זה (שהרי אני נרתעת מאירועים בכלל ומחברה בפרט) ראוי היה שיצוין בבלוג בכל מקרה, אך מקומו כאן מתבקש במיוחד, מפני שהוא הוביל אותי למספר מסקנות חשובות בענייני בישול.

המשך…

אלוגובי משודרג עם אפונה ועגבניות

אלוגובי

חוק הספאם החדש אכן הקל מעט את חייה של אשת החייל המקוונת. הנה, בהרף עין, ולאחר שנים של קריסה מעומס אינטרנטי מיותר, החלה עדת הזבובים המעיקה שמציפה לי את תיבת המייל לפנות אליי במתק-מקלדת בשלל בקשות אישורים ואישרורים.

המשך…

מרק כתום עם ג'ינג'ר וקרם אגוזי קאשיו

המרק המוכן, מערבבים פנימה את האגוזים

"על מה את חושבת?" שאלה אותי מ' הגלילית ברגע דומם אחד, מספר ימים לאחר שנפגשנו לראשונה בבסיס הצבאי "באס"ה 504" בו שרתנו יחד כמש"קית נאחס ומש"קית דמע.

"לא ,באמת, עלמה, על מה חשבת עכשיו?" היא שאלה שוב. נראה לי שהשאלה הזו הפתיעה אותי לחלוטין, לא רק מפני שהייתי שקועה עמוק בשרעפי, אלא גם משום שיש בה מקפצה לא ברורה לאינטימיות, שמוגשת בידי אדם זר לגמרי. זו שאלה שיכולה לדקור אותך. יכול להיות שבגלל זה היא שייכת לתחום השאלות שעונים עליהן בכנות מעט מאוד פעמים בחיים.

המשך…

חריימה: גרסת הבמאי (דגים חריפים עם ירקות, קופרודוקציה עם אבא)

חריימה: גרסאת הבמאי

[אזהרה מראש (כלומר: התנצלות, או שמא: אפולוגטיקה)

התלבטתי הרבה השבוע אם להעלות את הפוסט הזה. המתכון הבא לא ממש עומד בסטנדרט של הבלוג להביא מאכלים יחסית פשוטים. ההכנה טיפה יותר מסובכת, החומרים קצת יותר יקרים, וסיר באמת עבה וטוב הוא משהו שרוב הסטודנטיות שאני מכירה לא מחזיקות בבית. אז כן, המתכון הזה יותר מסובך, ודורש קצת יותר זמן מבדרך כלל, אבל מצד שני הוא נורא טעים. והייתי חייבת לחלוק אותו איתכם. טוב, סיימתי עם אזהרות מראש. יאללה לאכול.]

המשך…

עוגיות קוואקר ממכרות

עוגיות מתקררות בתבנית, זה הזמן הנכון לנשנש

ביום שני שעבר, בעוד מיליוני נערות חשופות ירך צעדו ברחובות פלורנטין ודרכו לי על כפות הרגליים, הרהרתי בענייני טקסטורה של עוגיות.

הרעיון היה, לאחר ההתקהלות המגעילה שנקראה בטעות "מסיבה", לחזור הביתה ולעבוד על משלוח המנות המסורתי של י', המורה האגדי שלי לסקסופון מתקופת התיכון. אחת הסוגיות שהעסיקו אותו בעניין המשלוח היה הרצון לצרף סוגים מעניינים של עוגיות, שיבדלו זו מזו במראה ובטעם. אוזני המן אני פשוט שונאת, ומאחר וכבר הכנתי את עוגיות השוקולד הקבועות שלי, חיפשתי להוסיף משהו שיהיה אחר לגמרי.

המשך…

עוגיות שלגייה

ראי, ראי שעל הקיר

כשעזבתי את בית הורי, הנמצא בישוב קהילתי פסטורלי באזור חיוג "צלול-כיין", וטלטלתי מיטלטלי ל"עיר-בלי-קונספציה", זימן אותי אבא לשיחה על החיים.

"עלמושקה", הוא אמר לי בפנים חמורות, "כל מה שאת צריכה בחיים זו סכין מטבח אחת טובה. כל השאר זה מסביב".

המשך…

מרק מינסטרונה עשיר

עמוס, עשיר, חם ומחמם (בום). מרק מינסטרונה

מזג האוויר בארץ, כרגיל, מתעתע.

רק מיהרתי להספיד את סוף עונת המרקים, והנה השבוע שוב מטר השיגי בעדת טיפותיו הדופקת, ונתעורר בי צורך דחוף להפיק איזה מרק עשיר ומחמם.

כמו שחלקכם אולי יודעים, אני כמעט תמיד מעדיפה מרקים שהם גם ארוחה, כלומר, משהו שלא צריכה להגיע לאחריו סעודה של חמש מנות כדי שאהיה שבעה. לכן, הרעיון היה להכין מינסטרונה עמוס כל טוב, להחליף גרביים, ולהנות מקולות הגשם הדופק על החלון.

המשך…

קולורבי אפוי עם קצח ואורגנו

חידת הקולורבי. תודו שזה נשמע שם של שידור חוזר בטלויזיה החינוכית

חידת הקולורבי. תודו שזה נשמע שם של שידור חוזר בטלויזיה החינוכית

ובכן, קולורבי הוא אחד מהדברים הכי מוזרים שיצא לי לפגוש. זה קשה נורא, יש לזה צבע ירוק חייזרי, ריח של כלום, שם מוזר לאללה, והמון המון קרניים.

עוד נתון מדאיג שאני חייבת לציין בנוגע לקולורבי, זה שמשום מה הוא נורא דומה לדמויות האלה שהסתובבו לנו על המסך כשהיינו ילדים. מוזר.ראיתי כבר כמה שימושים לקולורבי, אבל בכנות, אף אחד מהם לא הגניב אותי. לפרוס ולאכול ככה היה לי קשה מידי, לאדות ולאכול, כמו שעושה ע', היה לי מיימי מידי. ובכלל- כל מה שקשור בירק הזה הרגיש לי חסר מעוף ומוזר.

המשך…

בראוניז שוקולד-אגוזים-קפה מושחתים

אין חומיות אין אזרחות. ימים קשים

"הייתה מלחמה, ולא רק שהיתה מלחמה, הייתה בצורת, וגם מכת ארבה, וכמה מגיפות, בקיצור- אנשים אכלו אותה.
השדות הושחתו. מה שלא השחית הארבה, השחיתו הארנבות. מה שלא השחיתו הארנבות השחיתו האנשים, שגם השחיתו את הארנבות.
אישה אחת, שמנה בובמה, הלכה בשבילים שבשדות היבשים וחיפשה משהו לאכול, משהו משביע."

–מתוך:  האישה שהעדיפה לחפש אוכל / אורלי קסטל בלום, סיפורים בלתי רצוניים

המשך…

1 19 20 21 22