אפר
2009
שעועית מש עם תרד, עגבניות וטחינה גולמית
לפני מספר שבועות התלוויתי לעמיתתי בעבר וידידת נפשי בהווה, הבמאית י', לאירוע חברתי. מאורע נדיר זה (שהרי אני נרתעת מאירועים בכלל ומחברה בפרט) ראוי היה שיצוין בבלוג בכל מקרה, אך מקומו כאן מתבקש במיוחד, מפני שהוא הוביל אותי למספר מסקנות חשובות בענייני בישול.
מעשה שהיה, כך היה: ערב שבת אחד התלוויתי אל הבמאית, יוצרת צעירה ומוערכת בתחומה, לאירוע מוזיקלי שגרר חיכוך משונה בביצת הברנז'ה המקומית. בתום המופע המוזיקלי ישבתי ליד י' וחבורתה לסיגריה על שפת המדרכה שבכניסה למועדון. בעודי מאזינה בחצי אוזן לפטפוטים על הפקות, הקלטות, צילומים ו"פרויקטים", ומהרהרת כהרגלי בעניינים שונים הקשורים לתיבול טחינה, החל לנקר בליבי ספק קטן ומרושע באשר להצדקת קיומי בעולם.
"אלוהים אדירים" אמר הקול הפנימי המעקצץ, "מה קורה פה? כולם כאן כל כך הרבה יותר מצליחים, צעירים, יפים, עשירים ומוכשרים ממני. מי אני ומה אני, יצור אבוד, אפסי וקטן קומה שכמוני. מה מצדיק בכלל את השטח שישבני תופס על המדרכה הזו?!"
אכן, במובנים מסוימים המחשבה הזו הרעידה את אמות הסיפים הנפשיות שלי (או, בניסוח פיוטי פחות, התבאסתי), וראשי הקט נמלא כולו מחשבות אובדניות במקום הרהורים על אוכל. או אז, כמו קטר רכבת מואר וקרקשני חלפה בראשי בבת אחת התובנה המרנינה כי לעולם לא תיתכן אשת-חיל שתבשל כמוני.
שהרי, בישול מתחיל במחשבה על בישול.
להתעורר בבוקר עם תאווה ללחמניות טריות. לחפש כמה ימים משהו מעניין לעשות עם קולורבי. לנסות ליצור ואריאציה מקורית על מאכל שטעמתי בהודו לפני שנים.
בישול מתחיל בחשק לבישול, ובחשק לאוכל. ואת החשק שלך, רק את מבינה באמת. להכין את השקשוקה כך שהצהוב ישאר טיפ-טיפה רך, ואפשר יהיה לספוג אותו עם קרע של פיתה. לבצוע את פיסת החלה המדויקת למידת הביס שרצית. לנעוץ מזלג בחתיכת הבטטה המסוימת, המעט יותר שחומה מהשאר, שצדה את מבטך בהישלף התבנית מהתנור.
אז כן, יש יפות ממני, מוכשרות ממני, גיבורות וחשובות ממני. יוני רכטר הלחין את זה בגיל 16. רונה קינן הצליחה לשיר את קסיוס בצורה שצובטת בבטן שבוע. פינה באוש חשבה על זה, לעזאזל.
אבל, כל זה לא משנה כהוא זה את העובדה הפשוטה שלא יכולה להיות בכל העולם אשת-חיל שתבשל בשבילי בדיוק-בדיוק את מה שבא לי, אלא אני.
לפעמים אני חושבת שאולי באמת הגיע הזמן להחזיר את ה"בא-לי" ההחלטי ששולט בלקסיקון של כל ילד בן חמש והודבר החוצה מעולם המושגים בחברת המבוגרים. "בא-לי" יכול להיות גם כוח חיובי. ליצירה. לתאווה. לאהבה. לבישול. לטיולים. לחיים.
(הערת שוליים: יש "בא-לי" אחד שאני בהחלט לא רוצה להחזיר).
אפשר וכדאי לראות מה אחרים עושים (להתייעץ עם נשות-חיל אחרות, לקרוא במפות, בספרים, במתכונים)- אבל אסור לשכוח לתת לצו ה"בא-לי" שלכם לשחק תפקיד מרכזי, לשנות, להשפיע.
[לכן: לקרוא מתכונים כמו שקוראים שירה, כלומר, בתאווה. בהפתעה. ברעד ובאושר. לא על מנת לחקות, אלא על מנת לחשוק, להתעורר, לצטט עד כלות. לעכל וליצור ריקוד או ניגון או אינטרפרטציה].
אחד הדברים שכמעט תמיד בא לי להוסיף לאוכל שלי זה טחינה. אני אוהבת אותה מתובלת, אני אוהבת אותה קרמית, אני אוהבת אותה ירוקה בבלנדר עם הר של פטרוזיליה- אבל יותר מהכל אני אוהבת אותה גולמית, ממש כמו שהיא, מעל מנה חמה ועשירה. הטחינה הפושרת נמסה על המנה המהבילה, ואם שמים אותה במידה, היא לא משתלטת, אלא פשוט נותנת עוד מרקם וטעם.
כמה טיפים חשובים:
מיש-מש. שעועית מש היא אחת מהקטניות האהובות עליי ביותר. היא קלה יותר לעיכול משאר הקטניות, לא צריך להשרות אותה במים מראש, ויש לה אחלה צבע. במתכון הזה מרככים קודם כל את השעועית בבישול, ואז מקפיצים אותה עם שאר המנה. (זה נשמע מסובך, אבל זה בעצם לא לוקח הרבה זמן בכלל). את המש מבשלים בערך 20 דקות בסיר מלא במים רותחים, וברגע שהיא מתרככת שופכים למסננת ושוטפים במים קרים (תחשבו כאילו אתם מכינים פסטה, ולא כאילו אתם מכינים אורז).
ווקי-טוקי. השלב השני של הבישול, שכולל הקפצה של המש עם שאר הרכיבים, הולך טוב מאוד עם ווק (הסיר-מחבת הקולי הזה שמשתמשים בו באוכל סיני), אבל ניתן לעשות אותו גם בסיר פשוט. הדבר החשוב הוא לעבוד עם סיר חם ועם טיגון מאוד קצר וכמה שפחות ערבובים (אחרת השעועית תתפרק ותהפוך לחומוס). העגבניות אמורות להיות רכות אבל שלמות ולא סחוטות ורוטביות, והתרד אמור להישאר בצבע ירוק ורענן.
שום-שום. באופן אישי, אני מעדיפה טחינה משומשום מלא, שהיא כבדה ואגוזית יותר, ואני ממליצה לכם לנסות אותה. אם זה כבד לכם מידי, מותר כמובן להשתמש בטחינה רגילה, אבל תנסו שזו תהיה אחת מהטובות (ואין כמו טחינה "גמל", כמובן).
יאללה למטבח!
1 ספל שעועית מש יבשה (זוכרים שעדיף אורגני?) 1 בצל חתוך לרצועות 2-3 עגבניות בגודל בינוני 1-2 שיני שום
חופן רציני של עלי תרד טריים (זה בערך 200 גרם) שטופים היטב
מלח גס פלפל שחור טחינה גולמית טובה 1. מבשלים את השעועית כמו שהסברתי בהמון מים למשך 20 דקות, עד שהיא מתרככת (אם הייתם צייתנים וקניתים אורגני הן טריות יותר בד"כ, ומתרככות מהר יותר ובלי להתפרק). שופכים למסננת, שוטפים במים קרים.
2. בינתיים מטפלים בירקות: חותכים את הבצל לרצועות, ואת השום לפרוסות דקות. את העגבניות חותכים לחצי, ואז פורסים כל חצי לשלושה חלקים (כלומר, פורסים לשש פרוסות שמנמנות ויפות). התרד, בגלל העלים הבשרניים שלו, צריך שטיפה יסודית משאריות חול ואדמה שיש עליו בדרך כלל. מפרידים אותו לעלים, רוחצים כמו שצריך, ושמים במסננת להתייבש.
3. בווק חם מאוד (אוקיי. או סיר. או מחבת עמוקה)- מטגנים קלות בצל בקצת שמן זית, עד שהוא מזהיב. מוסיפים את העגבניות ואת השום לבישול קצרצר, רק שהן טיפה יתרככו, ואז מוסיפים את המש ומקפיצים הכל יחד.
4. מוסיפים את עלי התרד ומקפיצים לבערך חצי דקה. אני רצינית. התרד מתרכך בשניות, ואנחנו לא רוצים שהוא יהיה מכובס. עדיף להשאיר אותו כמעט לא מבושל, הוא ממשיך להתרכך מהחום של המנה גם אחרי שמכבים את האש.
5. מגישים מיד בצלחת גדושה. מטפטפים מעל כמה טחינה גולמית שמתחשק. שיהיה לכם בתאבון. פינת החידה השבועית לילד (או: קינוח אינטלקטואלי מפוקפק) כידוע לנשות החיל שעוקבות אחר הבלוג הזה, פרסמתי כאן בעבר מילון חגיגי על שמותיהן של קטניות. המילון הזה לא כלל, לצערי, את שעועית המש, וזאת מסיבות פרוזאיות לגמרי (לא מצאתי רעיון מגניב). ילדים, עזרו לפינוקי למצוא את אמא, ועל הדרך עזרו לי להכניס את השעועית החביבה עליי למילון הקטניות. יאללה, לחדד מקלדות. רעיונות מגניבים נא להוסיף כאן בתגובות.
20 Comments על שעועית מש עם תרד, עגבניות וטחינה גולמית
1Pingbacks & Trackbacks on שעועית מש עם תרד, עגבניות וטחינה גולמית
-
[…] כל מה שהייתם מכינים עם קטניות מבושלות, ועוד. כלומר, אפשר להוסיף אותן לסלט, לדחוף אותן לסנדוויץ', לערבב עם ירקות מוקפצים או מבושלים קלות. הנה כמה רעיונות מהבלוג להתחלה. […]
עדי
18 באפריל 2009 at 21:58 (15 שנים ago)אשת חיל מי ימצא!! עשית לי חשק לחיות
ולאכול ולרקוד ולקרוא שירה.
את חד פעמית
נעם
19 באפריל 2009 at 5:30 (15 שנים ago)אוי, עלמה. את באמת חד פעמית והכי נהדרת.
כל הדברים מסבי העונג בעולם הזה הם בדיוק תולדה של חשקים מזגזגים ומשתוללים, ויכולתנו להיות קשובים ולהיענות אליהם. ואין ספק שבישול הוא וואחד מגרש משחקים מטורף לתת בו דרור לכל תאוותינו הקטנות. מבחינתי גם בגדים ולבוש למשל, מתקיימים על הרצף הזה של "מה בא לי", ונדמה לי שגם אצלך זה ככה. אני תוהה אם אי פעם ממש דיברנו על זה…
גם בגדים וגם מזונות אלו דברים שהקרייבינג אליהם מותנה במזג-אוויר משתנה, הן בפנים והן בחוץ (אני זורקת לך רעיון שתוכלי כבר עכשיו להתחיל ולגלגל בראשך – מאכלי קיץ קלילים ואווריריים! ואצלי זה גם עובד לפי צבעים, אבל זה כבר לשיחה בע"פ.)
בכל מקרה, את עושה לי חשק אדיר לבשל. וזה דבר גדול.:)
מה שעוד בא לי זה – להיפגש.
נתראה ביום שלישי!
barva
20 באפריל 2009 at 18:15 (15 שנים ago)הצעה למילון קטניות:
מאש- חייל אמריקאי בלונדי חתיך הורס שזוף שהורג כפריים צהובים ורזים (צ'ארלי) במלחמת קוריאה או וייטנאם
והייתי שמה את צארלי כהיפר לינק לו רק ידעתי איך….
barva
23 באפריל 2009 at 22:06 (15 שנים ago)אשת חיל
מתכון מצוין וטעים וקל. בשלתי פי שתיים כמויות וכל המשפחה זללנו בהנאה גדולה.
זה בדיוק ההתאים לארגז השבועי האורגאני שקבלנו מהגינה של מגי.
מ'ניגיד לך, אורגני טרי זה ממש טעם אחר, הגינה של מגי החזירה לנו ת'טעם למטבח ויחד עם המתכון שלך זה פשוט חגיגה.
😀
כסף
26 באפריל 2009 at 2:34 (15 שנים ago)לא מזמן קראתי על הבישול של סבתא קלרה בשפל הכלכלי הגדול בארה"ב, רשימות של מתכונים ממצרכים שלא עולים הרבה כסף. המתכון הזה היה מתאים שם מצוין, עם צ'ופר מיוחד, שכל המרכיבים במתכון שלך בריאים ומזינים באופן מיוחד, והעובדה שהיא כוללת שעועית מש – אהבה גדולה. תודה.
dvarimbalma
2 במאי 2009 at 20:53 (15 שנים ago)יש לי עוד רעיון
מ.א.ש= זרם בביקורת האומנות בת זמננו
MASH- Modern Art Structural Hypothesis
מיכל
9 ביוני 2009 at 23:27 (15 שנים ago)זה נראה נהדר. חיכיתי למתכון שיעורר בי חשק לעבוד עם מש, והנה הוא הגיע.
יסמין
26 במאי 2010 at 15:08 (14 שנים ago)אוכלת את המנה ברגעים אלו ממש וזה פשוט נפלא!
כיף גדול.יש לך בלוג מקסים ומעורר השראה ורצון לבשל.
תודה! 🙂
dvarimbalma
26 במאי 2010 at 17:45 (14 שנים ago)תודה רבה יסמין.
תמר
29 במאי 2010 at 23:26 (14 שנים ago)נהדר! בישלתי עכשיו ויצא טעיממממם. אולי תשאבי קצת חיזוקים מכך שאת גורמת גם לאחרים רצון לבשל…
dvarimbalma
30 במאי 2010 at 0:17 (14 שנים ago)תודה רבה, תמר. זה באמת חיזוק ושמחה גדולה בשבילי לכתוב ולבשל ולעורר אנשים אחרים לעשות את זה.
בילי ב.
29 בדצמבר 2010 at 17:00 (14 שנים ago)הנבטתי מש, כנראה במיוחד למתכון הזה.
כמה זמן צריך לבשל מש מונבט??
א. נעמה
23 באוגוסט 2014 at 14:32 (10 שנים ago)כשמטגנים הבצל והעגבניות – בווק פתוח או מכוסה במכסה?
dvarimbalma
24 באוגוסט 2014 at 17:12 (10 שנים ago)פתוח
קרן
15 בנובמבר 2014 at 14:23 (10 שנים ago)יצא פשוט מושלם. גם יפה וגם טעים.
את נהדרת-אפילו מאותגרת בישול כמוני מצליחה לייצר דברים נפלאים בזכותך
בתיה
14 במרץ 2016 at 7:44 (9 שנים ago)הי, ראשית, תודה על המתכונים הנפלאים בזכותך הפכתי לצמחונית וגם (כמעט) טבעונית. שאלה לגבי התרד ניראה לך שיעבוד גם עם מנגולד ???
dvarimbealma
14 במרץ 2016 at 18:52 (9 שנים ago)שמחה מאוד לשמוע! יעבוד בטוח עם מנגולד. בתאבון!
חן
16 בינואר 2020 at 13:52 (5 שנים ago)הכנתי יצא מצויןןן תןדהה רבה!!!
עלמה
5 במרץ 2020 at 0:49 (5 שנים ago)כיף לשמוע!