Posts Tagged ‘ספרים’

תבשיל כרובית סיציליאני

כבר בגיל צעיר מאוד הבנתי, שאני, אני לא יכולה לחצות את הנהר הגדול הזה של החיים (את הים האינסופי הזה שדברים בו כל הזמן מתערבבים, אנשים נולדים ואנשים מתים, אנשים טובים מאכזבים ואנשים רעים עושים דברים יפים, הים הגדול הזה, המסוכן, של החיים, שאין לי בו מושג ולא תמיד אני מבינה, שאני עושה טעויות ועושה […]

צ'אטני שזיפים

בכל הנסיעות והשינויים אני חוזרת אל הספרים. ספר זה כמו חבר טוב ללב. צריך לדעת איזה ספר להזמין לאיזה טיול. עכשיו בתרמיל הרפתקאות תום סויר, כריכה של זהב ואדום, בגודל של כיס. תום שט ברפסודות ואני רוכבת על אופניים. תום שוחה בנהר המיסיסיפי ואני שוחה בדנובה. תום הולך מכות עם ילדים ואני כהרגלי מתגוששת עם […]

עוגת תפוחים ודלורית

. אני לא יודעת איך להסביר את זה, אבל שירה ופרוזה עושים לאנשים שני דברים אחרים לגמרי. משהו בקצב, משהו בתשומת הלב, משהו במשך הזמן. אפשר לקרוא רומן כמה שבועות, והוא נח כל לילה ליד המיטה, אבל שיר חייבים לקרוא עד תום, חייבים לגלגל על הלשון, לקרוא כמה פעמים, אם אפשר. הרבה אנשים שכותבים שירה […]

מאפינס בננה ופקאן

אנחנו מחפשים את הדרך לספרייה של המחלקה להיסטוריה, ובסוף המדרגות מגלים חדר בשיפוצים ושלטים שמכוונים אותנו למקום אחר. ריחות של צבע, כיסאות אקראיים, עובד ניקיון. כ' מתרגז. שנה אחת שלא היה פה, וכבר ככה. ועכשיו הוא צריך למצוא דירה, ולטפל ברישום של האוניברסיטה, ולגלות איפה הספריות החדשות. "זה בוודאי באסה," אומר לי כ' בעברית מצוחצחת […]

פילה ברבוניה עטוף בעלי גפן ועגבניות, ברוטב טחינה ורוד

יום אחד, כשאהיה חדה ומשכילה הרבה יותר, אולי תמצא לי סופסוף איזושהי תשובה משכנעת לשאלה הנצחית שלי לגבי ספרות ("מה בעצם אנחנו קוראים כשאנחנו קוראים ספרים?"). כמו בקליידסקופ זרחני, חלקי העלילה מצליחים להסתדר כל פעם קצת אחרת, לפי הקורא ולפי זמן הקריאה. קטעים שלמים ששכחת לגמרי, ובקריאה מחודשת נראה שהם לב העניין. או דמויות (כאלה […]

ביסקוויטים פריכים של תפוזים ופרג

"אם אי פעם באמת יהיה לנו אומץ" אמר לי אי-אז ידידי ס', "נצטרך לשרוף את כל הרומאנים שבעולם ולהשאיר רק ספרי שירה". "אתה צודק", עניתי לו אני "ולא רק מפני שהיא יפה ומדוייקת הרבה יותר, אלא גם מפני שהיא בזויה וטפשית יותר, ולכן- חומלת. ובעצם, צריך הרי היה לשרוף גם את כל ספרי השירה שבעולם ולהשאיר רק ספרי […]

שיפודי סלמון ומנגו ברוטב טריאקי (קופרודוקציה עם הגרפומנית)

"אתה בטוח שזה בסדר?" שאלתי את א' כשקבעתי עם הגרפומנית את התפריט להפקה המשותפת שלנו, "אתה הרי לא אוכל דגים בכלל". "זה בסדר", ענה לי א' באבירות, "מתכון של דגים זה רעיון טוב. גם ככה אני מתעסק בדרך כלל בעיקר בצילום".

פיצות אישיות

או! לקח לי המון זמן להעלות את הפוסט הזה. לא, זה לא רק בשל העובדה המצערת שמחשבי-יחידי-אשר-אהבתי בוגד בי לאחרונה ומוחק לי את הטקסטים באופן אקראי. זה קשור גם בעובדה הפשוטה שאני מאוד רוצה לשכנע אתכם להכין את הפיצות האלה, ואני לא בטוחה איך לעשות זאת. להכין פיצות בבית, בואו נודה בזה כבר עכשיו, זה […]

1 2