. מאז אתמול בבוקר השלג לא מפסיק לרדת, ואני מאושרת. משהו בי כמעט נרעד מלכתוב מילים כמו "אני מאושרת", אולי בגלל שאני מפחדת שהאושר יחמוק ברגע שאודה בו, ואולי בגלל שכתיבה תמיד מרגישה כמו התחייבות. אני הולכת, בפעם הראשונה בחיי, ברחובות הקפואים. אומרים שעשרים וחמש שנה לא היה קור כזה. מתבטלות רכבות וטיסות. בסוף השבוע […]

. לקח לי זמן להבין את זה, אבל עכשיו זה "החגים". כלומר, הזמן הממושך, הלא-לגמרי מוגדר הזה, שבו כל דבר שצריך לקרות יכול לקרות רק "אחרי החגים", וכולם נוסעים לכל מיני אירועים משפחתיים. לקח לי זמן, גם בגלל ש"החגים" מזוהים אצלי בדרך כלל עם ספטמבר בישראל ועם התחושה הזו שבכל שבוע עבודה יש רק שלושה […]

. כמה שאנחנו צבעוניים, מעורבבים, קהל הממתינים במשרד ההגירה. איש-איש וטפסיו, אישה-אישה וטפסיה. והמבט שמתרומם בכל פעם בהישמע הפעמון, לראות אם המספר שבידם כבר הגיע. אב סיני צעיר נושא בידיו פעוט שמשחק ברעשן. קנדית שחורת עור מפטפטת בטלפון שבידה באנגלית. תורכי שמן מאוד שמביט בקיר. יש פה את כל מה שאנחנו זקוקים לו. עטים, טפסים, […]

. טוב, כבר הרבה זמן רציתי לפרסם כאן פוסט על הנבטה, וכל פעם זה לא יצא. ואז הגיעה האזכור המפרגן של רחל טל שיר ב"גלריה", וחשבתי לעצמי: חייבת לפרסם פוסט על הנבטה, כל הבריאותנים הולכים להגיע לסלון שלי! (אגב, אני חייבת לתקן את הנאמר בכתבה ולהגיד שאני לא דוקטורנטית, רק מאסטרנטית. יש עוד זמן) בכל […]

. (בתחתית הפוסט: הפתעה) אחר כך יש ברדיו עטור מצחך זהב שחור. היא אומרת, אולי זה כמעט מובן מאליו להגיד, אבל זה השיר הכי יפה ששמעתי אי פעם בעברית. אני מחייכת אליה ועושה עם הראש, כן, מקווה שנמשיך עוד ועוד לנסוע ככה בלילה, בירושלים, עם יוני רכטר ברקע. לנסוע עוד ועוד באוטו. מישהו בטח כבר […]

  יום אחד, לפני כמה שנים, יצא משער האוניברסיטה אדם קרוב אליי, שנכנה לצורכי הסיפור "א", ושוכנע על ידי איש מכירות ממולח לרכוש מנוי לעיתון תמורת מחיר זול במיוחד. א', שלעיתים רחוקות יש לו זמן או כוח לקרוא עיתונים, שמח מאוד לגלות שמקבלים גם ספר במתנה, שכן גם ספרים אין לו זמן וכוח לקרוא. כך, […]

. עבודה שחורה הוא בלוג מצוין שמופעל על ידי כמה וכמה נשות חיל, ועוסק בקידום מדיניות רווחה בארצנו המפריטה את עצמה לדעת. אני מחבבת רווחה, אני מחבבת את עבודה שחורה, ואני מחבבת את איתי אשר, ירושלמי ואחד מעורכי האתר, שפנה אליי במייל והציע שיתוף פעולה אינטר-בלוגרי סביב ספר הבישול "כך נבשל". כמה ששמחתי לקבל לידי […]

. רב-ניצב-השר-פרופ'-נשיא-המדינה אינו מרבה להתראיין בימים אלה. הוא נשאר בבית, מוכה תדהמה בעקבות הקונספירציה האיומה הנרקמת נגדו. פיו הפעור, עיניו הפקוחות, ומבטו הנישא מעטרים את כותרות החדשות השכם והערב, אכן, כך נראית תדהמה. שתיקה ותדהמה. מקורביו, לעומת זאת, דווקא מדברים לא מעט בימים אלה. אומרים שהוא נדהם, כמו כדי להסביר לנו את התמונה פעורת הפה. […]

. "כשהיינו קטנות חשבתי תמיד שהחיים שלך מעניינים יותר משלי," אומרת לי א' בערב ירושלמי קריר, "תמיד היו לך סיפורים והרפתקאות. אחר כך הבנתי שזה דווקא אותו הדבר, אבל אצלך הכל נראה לי אחרת בגלל איך שאת מספרת". אנחנו יושבות ושותות בירה בפינה ליד מגרש הרוסים, והיא מזכירה לי שבגיל 7 הייתי מקריאה בכיתה סיפורים […]

/ ברגעים הללו, שבהם העולם נופל כלפי מעלה כמו במחילת הארנב הלבן, ברור לי שאגיע לירושלים. גדולים ממני ונואשים ממני עשו זאת לפני, עלו אל ההר לחפש נחמה. עכשיו אני. יודעת בדיוק לאן פני מועדות, ומה היא תגיד כאשר היא תפתח את הדלת (כמה את יפה, כמה טוב לפגוש אותך), זה הזמן לדפוק על דלתה […]