קדרת פול וירקות

.

"כשהיינו קטנות חשבתי תמיד שהחיים שלך מעניינים יותר משלי," אומרת לי א' בערב ירושלמי קריר, "תמיד היו לך סיפורים והרפתקאות. אחר כך הבנתי שזה דווקא אותו הדבר, אבל אצלך הכל נראה לי אחרת בגלל איך שאת מספרת".

אנחנו יושבות ושותות בירה בפינה ליד מגרש הרוסים, והיא מזכירה לי שבגיל 7 הייתי מקריאה בכיתה סיפורים שכתבתי ומבקשת מכולם להקשיב. זה מצחיק אותי.

אני מזכירה לה את הציור ההוא שציירה עם דחלילים. זה קצת משונה לחשוב כמה זמן אנחנו כבר מכירות, וכמה שנים מאז היא מציירת ואני כותבת מילים. אני שואלת אותה אם היא מפחדת מזה. היא שואלת אם אני. שתינו כן.

.

אני מספרת לה חלום שיש לי בזמן האחרון, עם אישה שפניה מצוירים כמו בגיר על מדרכה. יכול להיות שראיתי אותה, היא הייתה גובה שקל בכניסה לשירותים בתחנה המרכזית בבאר שבע, איפה שצריך לרדת במדרגות וריחות השתן מעורבבים בריח של סבון ושל מאפים מהקיוסק הסמוך.

היא הולכת בדרך עם ארגז מתכת גדול שבתוכו מרשמלואים בכל מיני צבעים ואומרת לי בצרפתית, סליחה איפה הדרך לשירותים.

.

ועוד חלום עם איש שנוחת על הירח. הוא מדבר אל תוך מיקרופון, שמשדר בתקשורת אלחוטית ומועבר לעשרות תחנות רדיו ברחבי העולם. הוא אומר, צעד קטן לאדם, קפיצה ענקית למין האנושי, אבל בעצמו הצעדים שלו נראים לו דווקא קטנים, מרחף בעולם חסר משקל.

בכל פעם שהוא מניע את הרגל בחליפה הלבנה הוא שומע רשרוש. והוא חושב על הימים הארוכים בתוך מעבורת החלל, ועל המבערים ולוחות המכוונים ועל הפחד, ועל האנושות, התור ליד המעדנייה למשל, או הבקשה תארוז לי בבקשה ארבע מאות גרם גבינה כחושה.

.

למה דווקא על מרשמלואים וגבינה הם חושבים, היא אומרת לי, בסיפורים שלך אנשים תמיד חושבים על אוכל. להפך, אני אומרת לה, במאכלים שלי תמיד יש סיפורים.

למשל, אני יודעת שאחזור ממך לתל אביב ותהיה לי הקרירות הזו עדיין בראש.

ואז אכין תבשיל חם, איזו קדרה עם ירקות וכל מיני צבעים, ואחשוב על הציורים שלך ועלייך וכל התענוגות יתבשלו לי ברוטב אחד ויצבעו זה את זה, את, והמילים שלך, והחלומות, והילדות שלנו ביחד, והפעם ההיא שנסענו לים המלח וכל הדרך שמענו ג'ניס ג'ופלין, והחיים שלנו עכשיו והתפוזים.

.

כמה טיפים חשובים:

גודל. הרעיון שלי עם הקדרה הזו היה לתת הרבה נוכחות לירקות כמו שהם, ולכן חתכתי לחתיכות גדולות מאוד. הבישול הוא יחסית ארוך, והירקות החתוכים גס שומרים על עצמם יותר טוב ככה, ולא הופכים לעיסה אחידה. הסלק הוא הירק היחיד שחתכתי קטן יחסית, וזה בגלל שלסלק לוקח שני מליון שנה להתבשל, בערך.

פול. בניגוד לעדשים ושעועית מאש, שאני משרה בערך שלוש שעות לפני הבישול, פול וחומוס אני משרה לילה שלם, בגלל שהם תמיד צריכים בישול ארוך יותר כדי להתרכך. השתמשתי בפול הענק (זה הסוג הכי ענק. בדרך כלל יש "מצרי" ויש "ענק". אז הענק).

זרעי כמון. יש אנשים שלא מחזיקים תבלינים שלמים במזווה, אבל חבל. זרעי כוסבה, זרעי כמון, פלפל שלם- כל אלו תבלינים מצויינים בקדרות ובבישולים ארוכים. בשוק לוינסקי הקרוב למקום מגוריכן.

יאללה למטבח!

  • 3 כוסות של פול ענק יבש
  • 2 בצלים בינוניים
  • 1 סלק
  • 2 גזרים גדולים
  • 1 תפוז
  • 3 שיני שום
  • ענף של רוזמרין טרי באורך 20 ס"מ בערך
  • 8 גרגירים שלמים של פלפל שחור (הכדורים האלה). אם אין, אז פלפל שחור גרוס
  • 1 כפית מלח גדושה
  • 1 כפית זרעי כמון גדושה
  • חצי כפית קינמון טחון
  • כוס ייין אדום לבישול

הכנה:

  • משרים את הפול במים לילה שלם (קערה גדולה, כי המים צריכים לכסות את הפול).
  • אחרי ההשריה: מסננים את הפול מהמים ושוטפים אותו קצת. מניחים את המסננת בצד.
  • חותכים לחתיכות מאוד גדולות את הירקות:
  • את הבצל מקלפים וחותכים לרבעים.
  • את הגזרים מקלפים וחותכים כל אחד ל-4-5 חתיכות גדולות
  • את הפלפלים חותכים לפי הפאות של הפלפל- פשוט מורידים את הצדדים שלו כמו קובייה, וזורקים את הזרעים מהאמצע. יוצאות חתיכות מאוד גדולות.
  • את שיני השום מקלפים ומשאירים שלמות.
  • את התפוז חותכים לפרוסות עגולות ועבות. זורקים את הקצוות שבהם יש כמעט רק קליפה.
  • את הסלק חותכים קטן, לקוביות קטנות. כן.
  • מטגנים בסיר גדול מאוד את שמן הזית, הבצל והשום לכמה רגעים. מוסיפים את שאר הירקות ומערבבים בעדינות, כדי לא למעוך את הירקות. מוסיפים את כל התבלינים (רוזמרין, מלח, פלפל שחור, קינמון, כמון). מוסיפים תפוז.
  • מוסיפים את היין, יחד עם בערך 8 כוסות מים. הרעיון הוא שהנוזלים יכסו את הפול.
  • מכסים את הסיר במכסה, ומביאים את הכל לרתיחה. אחר כך מעבירים לאש קטנה לבישול ארוך של בערך שעה וחצי, עד שהפול רך לחלוטין.
  • בסוף הבישול הירקות והפול עטופים בהרבה נוזלים ורוטב טעים. אפשר לבחור אם לפתוח את הסיר ולאדות חלק מהנזולים (אש גבוהה וכמה דקות של מכסה פתוח) אבל לדעתי נחמד גם לשמור את הנוזלים האלה ולאכול את הקדרה עם בורגול, שסופג יפה את הרטבים והוא בעצמו טעים לאללה.

.

שיהיה לכולנו שבוע טוב וחורפי קצת.

תשמרו על עצמכם, אל תאכלו שומדבר שאני לא הייתי אוכלת. ואם אתם כבר כן אוכלים, תבדקו לפחות שזה קורה בערך בזמן המתאים.

בתאבון,

עלמה

לךףל

8 Comments על קדרת פול וירקות

  1. סאנשיין
    22 בנובמבר 2010 at 8:28 (13 שנים ago)

    על כתיבה ועל מזונות –
    השבוע דנו באחד מהקורסים שלי במארי פראנסיס קנדי (יש עוד אחד) פישר, סופרת אמריקאית שעיקר כתיבתה עסק באוכל. דמיינו את "ספר התענוגות", ותכפילו בקריירה ספרותית שלמה.
    וזה מה שיש לה להגיד על למה לכתוב על אוכל

    “People ask me: Why do you write about food, and eating and drinking? Why don’t you write about the struggle for power and security, and about love, the way others do?…
    The easiest answer is to say that, like most other humans, I am hungry. But there is more than that. It seems to me that our three basic needs, for food and security and love, are so mixed and mingled and entwined that we cannot straightly think of one without the others. So it happens that when I write of hunger, I am really writing about love and the hunger for it…
    I tell about myself, and how I ate bread on a lasting hillside, or drank red wine in a room now blown to bits, and it happens without my willing it that I am telling too about the people with me then, and their other deeper needs for love and happiness…
    There is a communion of more than our bodies when bread is broken and wine drunk.”

    הגב
  2. תו זמיר
    22 בנובמבר 2010 at 10:04 (13 שנים ago)

    מעניין מאד מה שאת כותבת על חלומות , ויותר מזה על חברות.
    תודה.עשית לי להתגעגע לירושלים.

    הגב
  3. דרור בורשטיין
    22 בנובמבר 2010 at 19:22 (13 שנים ago)

    בעניין הפול, אני חושש שעלי להשבית את השמחה – נראה לי שדילגת על השלב העגום של קילוף הקטניות, אחת-אחת. או שאת מאוכלי הקליפה? בפול טרי אני יודע שהקילוף הכרחי. אולי ביבש זה פחות מורגש?

    הגב
    • dvarimbalma
      23 בנובמבר 2010 at 12:26 (13 שנים ago)

      אינך משבית את השמחה!
      בפול יבש מהסוג הזה (הענק) אפשר בדרך כלל לוותר על קילוף של הקטנייה. הקילוף חשוב במתכונים שבהם אתה רוצה ליצור עיסה יותר אחידה (נזידים ומרקים ורטבים שמבוססים על פול יבש, בספר של חיים כהן יש כמה כאלו), אבל במתכונים מהסוג הזה חלק מהעניין הוא שכל הרכיבים יעמדו זה לצד זה, וירטיבו את הבורגול, אבל לא ימסו אחד אל השני.

      הגב
  4. 16
    25 בנובמבר 2010 at 23:26 (13 שנים ago)

    הלינק שלך הזוי לגמרי. מה זה? הסבירי נא לנו, שאיננו דוברי גרמנית .

    הגב
  5. אמיתי ס
    11 בדצמבר 2010 at 14:34 (13 שנים ago)

    שילוב מוזר, אני אפילו לא מצליח לדמיין את הטעם.

    הגב
    • dvarimbalma
      11 בדצמבר 2010 at 16:19 (13 שנים ago)

      דווקא שילוב מאוד הגיוני, מבחינתי. התפוזים מוסיפים קצת חורף

      הגב
  6. איתי עדין
    20 באפריל 2018 at 11:01 (6 שנים ago)

    ניתן לקנות פול מקולף

    הגב

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.