יום אחד, כשאהיה עשרות מונים חכמה ומנוסה יותר, גם לי יהיה איזה דבר-מה חד ומלוטש להצהיר על כל העניין הזה של חדר-משלך. עד אז, ובעודי מגלגלת אנה-ואנה את ד' אמות הקיום הנוכחי שלי, תנו לי רק לספר לכם שחדר-משלי זה ממש, אבל ממש, מגניב. אני עדיין מנסה ללמוד את האפשרויות שהפורמט החדש מציע לי (וכאן […]
בשבוע החולף נפלה לידי הזכות לנסוע לטיול בן שלושה ימים בגליל. זכות נדירה זו אינה דבר של מה בכך, מאחר ואל הטיול הנ"ל התלווה אליי לא אחר מאשר התלאביבי א', בחור שמתייחס בחשדנות-מה לכל הצעה או רעיון לנסוע מחוץ לעיר.
"העניין הוא," הסבירה לי שותפתי ס', בעודנו פורשות שלל חשבונות צבעוניים על שולחן המטבח ודנות במצבנו הכלכלי ההולך מדחי אל דחי "לדעת לבחור את עבודת הסטודנטים שלך בחוכמה. צריך להשתכלל. אין מצב שהכספומט שלי ימשיך לנהום עליי כל פעם שאני מתקרבת".
או! לקח לי המון זמן להעלות את הפוסט הזה. לא, זה לא רק בשל העובדה המצערת שמחשבי-יחידי-אשר-אהבתי בוגד בי לאחרונה ומוחק לי את הטקסטים באופן אקראי. זה קשור גם בעובדה הפשוטה שאני מאוד רוצה לשכנע אתכם להכין את הפיצות האלה, ואני לא בטוחה איך לעשות זאת. להכין פיצות בבית, בואו נודה בזה כבר עכשיו, זה […]
למשך שבוע בערך, אי שם בתחילת מאי, כולם מברכים על כך שהגיע האביב: סנדלים נרכשות, כתפיות נחשפות, הימים מתארכים. יש תחושה של אופטימיות באוויר. אפשר לדמיין פרחים, או שדות שטופי שמש ושמלה לבנה. אי שם באמצע מאי, באיבו של גל החמסינים הראשון, האשליה הזו נראית מגוחכת כמעט כמו הניסיון לתרגם את השיר הזה. "אביב דמיקולו", […]
"תשאירו עוגה" אמר א' כשסיימתי להכין את העוגה הזו "אני אחזור לצלם אחר כך כמה פרוסות בשביל השלב האחרון". א', הצלם המוכשר של הבלוג הזה ואשת חיל בפני עצמו, ידע כנראה עם מי הוא מתעסק. "אין שום בעיה" השבתי בארשת רצינית שסיגלתי לעצמי בדיוק לשם מצבים שכאלה, "מי כבר יאכל את כל זה?! תבוא מחר, […]