עוגיות בישקוטי עם דבלים, שקדים ואגוזים

עוגיות בישקוטי עם דבלים ואגוזים

נסיעה לירושלים. עוד לפני שמגיעים לבית העלמין שבמעלה ההר, משהו ממשקלן של אלפי שנות היסטוריה כללית ועשרים שנות היסטוריה אישית שהיו לי כאן רובץ עליי.

האוטובוס עוצר ברמזור, מתחת לגשר המכוער שבכניסה. האנשים שיושבים לידי נראים לי קצרים ועצובים (כמו אנשים שנכנסים אל ירושלים מתחת לגשר).

המשך…

טופו עם פטריות וכרישה ברוטב חמאת בוטנים חריף

טופו עם פטריות וכרישה ברוטב חמאת בוטנים חריף

אם בכל זאת הייתי צריכה לתמצת, במילה אחת, את הסיבה לכך שהמין האנושי לעולם לא יגיע למיצוי הפוטנציאל האינטלקטואלי והיצירתי שלו, המילה הזו הייתה "יוטויוב".

אני אומרת את זה מתוך ניסיון כאוב ומחקר אמפירי מעמיק. באמת. למעשה, נראה לי שיש מספר לא מבוטל של שאלות כאובות שהתשובה אליהן היא "יוטיוב" (רשימה חלקית, נכון לכתיבת שורות אלה: למה לא הספקתי לכתוב את הסמינריונית? איפה הייתי בחצי השעה האחרונה? איך זה שאני יודעת איך נראים קופים על סקטים? היכן נעוריי?).

המשך…

פילה ברבוניה עטוף בעלי גפן ועגבניות, ברוטב טחינה ורוד

פילה ברבוניה עטוף בעלי גפן ועגבניות, עם רוטב טחינה ורוד

יום אחד, כשאהיה חדה ומשכילה הרבה יותר, אולי תמצא לי סופסוף איזושהי תשובה משכנעת לשאלה הנצחית שלי לגבי ספרות ("מה בעצם אנחנו קוראים כשאנחנו קוראים ספרים?"). כמו בקליידסקופ זרחני, חלקי העלילה מצליחים להסתדר כל פעם קצת אחרת, לפי הקורא ולפי זמן הקריאה.

קטעים שלמים ששכחת לגמרי, ובקריאה מחודשת נראה שהם לב העניין. או דמויות (כאלה שהוספת או שהקפדת לשכוח). או שיחה מקרית עם ידיד שקרא את אותו הספר וזוכר סצינות שונות לחלוטין. או אנשים שממציאים ספרים (אלו שזוכרים, בבירור משהו שבכלל לא הופיע בטקסט עצמו).

המשך…

מרק מנגולד, כרובית ואפונה

מרק מנגולד כרובית ואפונה

יום אחד, כשאהיה כנה ונכונה הרבה יותר, עוד אשב ואערוך חשבון נפש מקיף אודות התמכרויותיי הסמויות והמביכות.

חשבון נפש אמיץ שכזה, לכשיערך, יאלץ אותי ככל הנראה להודות בכך שמלבד העובדה שאני שותה כמות בלתי-הגיונית בעליל של קפה שחור, אני מכורה במובהק לבדיקת תא הג'ימייל שלי, לשירי היפהופ מטופשים משנות ה-90, ולמספר נבחר של קטעי יו-טיוב שאיני יכולה שלא לצפות בהם לפחות פעם ביום (ואף מילה על ביונסה). מדור מיוחד בחשבון הנפש הנ"ל יכלול בוודאי מספר לא מבוטל התמכרויות קולינריות מסמרות שיער שיפרידו אותי לעד מחברת בני-אדם מתורבתים.

המשך…

קיש ירקות צבעוני עם בזיליקום וגאודה

קיש ירקות צבעוני עם בזיליקום וגאודה

יום אחד, כשאהיה חכמה ומנוסה הרבה יותר, עוד ארקום בלוג שיאגד תחתיו מדריך שלם לסטודנטית הדלפונית, המשתדלת לשרוד ולשלם שכר דירה ולימוד בתל-אביב. בעיני רוחי אני מסוגלת כבר לראות את קצות הקרחון של בלוג כזה, ואת שלל העצות המועילות שניסיוני העגום כבר לימד אותי שחשוב להעביר הלאה.

הבלוג ההוא יכיל, מלבד מדריך הישרדות מפורט, גם שלל הלצות הקשורות במעללים שמזמנים החיים סביב קו המינוס, ויהיה בו אולי גם פתח לחשיבה על מצבו העגום של פלח שלם משוק העבודה בישראל, שמנסה לשרוד למרות שאינו חלק מההיי-טק או מתעשיות הביטחון.

המשך…

עוגת גזר ובננות עם תבלינים, אגוזים וצימוקים

DSC_2069

גשם יורד על פני תל אביב. אם הייתי אלתרמן הייתי אומרת משהו על המיית השדרה המתרחצת. אם הייתי ויזלטיר הייתי אומרת שהעיר מיללת לרחמים.

אבל אני לא, ובכל זאת, הגשם בעיר הזאת מעורר גם בי תערובת של פליאה ופלצות.

המשך…

פטוצ'יני עם וודקה, שמנת ועגבניות

פטוצ'יני עם וודקה, שמנת ועגבניות

יום אחד, כשאהיה עשרות מונים חכמה ומנוסה יותר, גם לי יהיה איזה דבר-מה חד ומלוטש להצהיר על כל העניין הזה של חדר-משלך. עד אז, ובעודי מגלגלת אנה-ואנה את ד' אמות הקיום הנוכחי שלי, תנו לי רק לספר לכם שחדר-משלי זה ממש, אבל ממש, מגניב.

אני עדיין מנסה ללמוד את האפשרויות שהפורמט החדש מציע לי (וכאן המקום להתנצל בפניי המנויים על שירות העדכון במייל, עדיין לא הכנסתי את התוסף כי היו לי בעיות איתו), אבל באופן כללי מרגיש לי פה טוב, בדומיין-בעלמא הזה, משתרעת אפרקדן בין הWWW לדוטקום.

המשך…

ריבת גויאבה ביתית

ריבת גויאבה ביתית

עכשיו, כשראש השנה כבר בטוח מאחורינו, אפשר סופסוף להסתכל לתפוח בחום של הגרעינים ולהודות: המעמד שלו כמלך-מלכי-המלכים של החגים הוא די מופרך.

בואו נעזוב לרגע את העובדה המצערת שדווקא בתקופת השיא של הפירות הנדירים, הרכים והמטפטפים נגזר עלינו לאכול פרי קשה וחמוץ שיש כל השנה.

בואו נעזוב לרגע את העובדה שמחירי התפוחים נוסקים סביב ראש השנה באופן מגוחך.

בואו נדבר על הבעיתיות של הדימוי.

המשך…

קדרת גריסים וירקות כתומים בבירה

קדרת גריסים וירקות כתומים בבירה

וזה לא רק זה שהשנה זה נופל במקרה על יום כיפור. וזה לא רק בגלל שיצא לי להיות ממש חולה כבר שבועיים. זה פשוט התאריך. אין מה לעשות, ימי הולדת מביאים לי ת'בלוז.

משהו במוכרחים-להיות-שמח הזה. משהו בריח פלסטיק של בלונים. משהו בזמן שחולף, לעזאזל.

והכלכלה. בימים כתיקונם כלכלה היא ממש לא הצד החזק שלי, אבל ביום הזה בכל שנה אני נופלת שוב לפח של חשבונות הנפש.

המשך…

1 17 18 19 20 21 23