המוסקה הצמחונית של אילנה

מוסקה צמחונית

נגמרו לי הרעיונות לסיפורים ונגמר לי הכוח מהחום ונגמרו לי החצילים במקרר ונגמר לי החשק לבשל ונגמר לי שבוע עמוס של עבודה שנמשכה כל יום עד הלילה ונגמרו לי המשאבים של הלבד ושל השקט כלומר נמס לי כל השלג ששומר על קצת לבן בתוך ממלכות הלב והרגשתי שחנוק לי בחדרי, בביתי, בעיר הזו כבר חנוק ואין חדש ועליתי על רכבת ונסעתי לירושלים.

עגבניה וסכין

הרכבת מתל אביב לירושלים כמעט ריקה.

אף אחד לא טיפש מספיק או חולמני מספיק להעדיף את הנסיעה הארוכה הזו על פני האוטובוס הזריז או מונית השירות העמוסה. היה לי קרון שלם לעצמי והרים ירוקים לראות אותם ופיתולים נמשכים, עולים ויורדים, וחורש, ושקט, וירוק שנוגע בו צהוב.

איך לרגעים הרי ירושלים נראים כמו הגליל.

חציל קלוי

בכל הספסלים הריקים לידי ישבו רוחות רפאים. דימיינתי בני אדם, חלקם מוכרים וחלקם לא. אנשי רכבות מהסוג שאני מדמיינת מסיפורים או ארצות רחוקות. אישה אצילית עם שמלה שחורה שנוסעת אל ממלכת דמשק. איש עם כובע רחב שוליים ומקטרת. משפחה גדולה מאוד שלכולם בה יש אף רחב ועיניים צרות וכולם אוכלים פירות קלופים שהביאו איתם לנסיעה.

עגבניות

טוב לעשות טיולים פתאומיים. טיולים מחדדים את החושים: ריחות וטעמים נעשים חדים יותר. זכרונות צפים בתוך השקט. אפשר לדבר אל עצמך בקול רם ואפשר לדמיין סיפורים ואפשר לקרוא. וככה, כמו כל התיירים והעולים-לרגל והאנשים שמאמינים במשהו, דרושה לי מפעם לפעם נסיעה לירושלים. בעיקר כשהחמסין עושה אותה לא יפה ולכן גם מוכרת לי יותר.

בחלוף הפיתולים של ההר באיזור נחל שורק גם אין קליטה לפאלפון. אין סוללה במחשב. מכל הכיוונים מוגשת בחופנים נדיבים האפשרות להיות זרה עם עצמי. לקחתי אותה. שמחתי מכך. החושים נעשים חדים.

פתאום הבנתי שאני רעבה. זה היה לי נעים. אפילו יותר משאני אוהבת לאכול אני אוהבת להרגיש תיאבון ולנסח לעצמי את התשוקה למאכל ספציפי.

חשבתי על חצילים ועל קדאיף ועל טחינה, ונזכרתי בפרטי הפרטים של מנה נהדרת שהכינה אילנה, דודה של א', בארוחת ערב שבה היינו אצלה אי שם בתחילת החורף.

בלילה

כמה טיפים חשובים:

קדאיף. אטריות קדאיף הן האיטריות הדקיקות שנמצאות בלמעלה של הכנאפה. בדרך כלל קונים אותן בשוק בחניות התבלינים, לפי משקל. צריך כמות ממש קטנה אבל המוכרים בדרך כלל יסרבו למכור לכם כמות קטנה. אפשר לנסות להתעקש ואפשר גם להחליט מראש שתחלקו בין כל החברים המון קדאיף, או שתכינו קנאפה השבוע. בכל אופן, הקדאיף הזה הוא מה שהופך את המוסקה כולה למיוחדת ועשירה ושונה ממנות אחרות. אל תוותרו עליו, למרות שיכול להיות שזה קצת יותר מאמץ להשיג אותו. המנה המרשימה שיוצאת בסוף בהחלט שווה את זה: היא נראית יפיפיה ומנסיון גם אוכלי-הבשר שסביב השולחן ירצו לאכול ממנה.

קלייה. את החציל כאן צריך לקלות קודם כל. אפשר לעשות את זה על הגז באש ישירה, וזה יוצא טעים במיחד אבל גם מלכלך את הגז בטירוף (כן, ניסיתי כבר כל טריק אפשרי עם נייר כסף ובסוף אני גם חוטפת כוויות וגם מלכלכת את הגז), ואפשר גם לשרוף את החציל בתנור ואז לגרוף מתוכו את ה"בשר" המבושל של החציל כשהוא חם.

טבעונות. אם כבר יש לי מוסקה צמחונית כל כך מעולה, למה לא "לטבען" אותה ואז שתהיה טובה לכולם?! וכן, ניסיתי. זה לא עבד לי בלי הביצים, שגרמו לטחינה להתקשות ולהיות גם אוורירית ולגבש את כל המנה למשהו אחד. אז כרגע אין לי גרסא טבעונית, אבל באמת שניסיתי.

אטריות קדאיף

orekh1

שיהיה שבוע נפלא עם הרבה טיולים פתאומיים.

גם לירושלים וגם לכל מיני קצוות מלוכלכים כאלה של הנפש.

בתאבון,

עלמה

DSC_5720

 

15 Comments על המוסקה הצמחונית של אילנה

  1. ריבי
    16 ביוני 2013 at 13:09 (4 שנים ago)

    זה נראה נהדר ומגניב. אפשר לדעת כמה זמן לבשל את הרוטב עגבניות?

    להגיב
  2. רחל דיאמנט
    16 ביוני 2013 at 14:24 (4 שנים ago)

    לא טבעוני – לא קונה…
    נסי לקלות חציל על המחבת פסים. לא מלכלך
    רוצה יותר סטרילי? עטפי את החציל בנייר כסף וקלי על המחבת פסים
    אבל בלי נייר כסף – זאת הדרך לקלות חציל

    להגיב
  3. barva
    16 ביוני 2013 at 17:21 (4 שנים ago)

    יפה נסיעה ברכבת לירושלים ללב עצוב.
    יפה כל כך כתבת.

    להגיב
  4. הגר
    16 ביוני 2013 at 18:43 (4 שנים ago)

    אנחנו פשוט קולים את החציל בחוץ בחצר-על גזיה כזאת של שט. אם אין בחוץ-אפשר במרפסת..
     
    ובכל זאת-אם אין קדאיף- יש לך רעיון למשהו אחר שאפשר לפזר שם למעלה?

    להגיב
  5. יוליה
    16 ביוני 2013 at 23:09 (4 שנים ago)

    תודה על המתכון, נראה מצוין!
    לגבי ענין חמיצות העגבניות: במקום לשים סוכר, ניסית פעם לשים מעט סודה לשתיה? זה מנטרל את החמיצות. צריך לשים ממש מעט, אולי רבע כפית, אחרת יוצא מתוק.

    להגיב
  6. ורד
    17 ביוני 2013 at 9:33 (4 שנים ago)

    היי עלמה
    כמה טוב לנפש (שלי) לקרא אותך.
    לולא היית – היה צריך להמציא אותך.
    תודה
     

    להגיב
  7. גיל
    17 ביוני 2013 at 16:07 (4 שנים ago)

    אני בכלל לא מת על קדאיף, אבל פה זה נראה מעולה!
     

    להגיב
  8. A
    18 ביוני 2013 at 0:32 (4 שנים ago)

    רק לציין – גירסה טבעונית היא לא "טובה לכולם" היא טובה לאפרוחים שגורסים אותם ולתרנגולות שנמחצות בכלובים. זה המניע האמיתי – לא התחשבות קולינרית.

    להגיב
  9. שלומית
    18 ביוני 2013 at 9:04 (4 שנים ago)

    נראה מצויין.
    יש שערות קדאיף בשופרסל (ראיתי בכמה סניפים)
    ננסה בקרוב.
    תודה!

    להגיב
  10. טעמים שרואים מכאן
    19 ביוני 2013 at 15:43 (4 שנים ago)

    אני מאוהבת בכל מה שקשור בחצילים, אבל המתכון שלך נראה מעניין במיוחד. הוא בטוח ינוסה אצלי בקרוב.

    להגיב
  11. יאיר
    26 ביוני 2013 at 19:38 (4 שנים ago)

    זה נראה מצויין, אבל עוד לא יצא לי לנסות. כנראה מחר.
    תהייה לגבי גרסא טבעונית- "ביצים" מפשתן טחון ומים לא יעשו את העבודה? או שאולי כן שווה לנסות?

    להגיב
    • dvarimbalma
      30 ביוני 2013 at 1:20 (4 שנים ago)

      אפשר לנסות ואשמח ממש לשמוע איך הלך לך אם ניסית. אני ניסיתי להשמיט כליל את הביצים וזה היה נורא. אבל אולי הפשתן יעבוד… אשמח לשמוע עדכונים!

      להגיב
  12. סימבה
    29 ביוני 2013 at 11:13 (4 שנים ago)

    ואני לתומי שחשבתי שאין עוד משוגעים שמתים על הרכבת לירושלים 🙂

    להגיב
    • dvarimbalma
      30 ביוני 2013 at 1:18 (4 שנים ago)

      לדעתי צריכה להיות לנו לחיצת יד סודית!

      להגיב

כתיבת תגובה