מאפינס פרג ופירורים

.

בהתחלה קיבלתי את המצב בשלווה. היש ישנו והגז איננו, אמרתי לעצמי בפוזה של גיבורת-על, החוכמה היא לשמוח במה שיש. להפוך את הלימונים ללימונדה, או, משהו כזה. הכי חשוב לא לשכוח לנשום.

זו אולי הבעיה הגדולה ביותר עם נאומי מוטיבציה ניו אייג'ית מהסוג הנ"ל. כשמישהי אחרת אומרת אותם, בקול פעמונים ובתנוחת יוגה, זה נשמע לי הגיוני. אבל כשאני מזכירה אותם לעצמי מול המראה כל מה שנותר הוא בליל של קלישאות ואיזושהי עצה לגבי נשימה, כאילו שחמצן זה מה שחסר לקיבתי המקרקרת.

.

ובכן, אתם מנחשים נכון. אחרי כמה שיחות עם בעלת הבית, חברת הגז ואלוהים, הבנו שגם לא הולך להיות כאן גז לבישול בשבועיים הקרובים.

לאחר שבוע שלם של מצור בבתינו חזרתי לדווח, ואני חייבת לספר לכם שלנשום לא שכחתי, אבל רעבה אני כן. תתפלאו לשמוע, אבל באיזשהו שלב ירקות אפויים לאנטיפסטי מפסיקים להיות כזה להיט, והרעיון של לחכות שעה מרגע הכניסה למטבח ועד שאפשר לנשנש משהו קטן גורם לי לעצב עמוק.

אז הלכתי על הלחמים: אפיתי חלה, קניתי פיתות, דפקתי סנדויצ'ים בהמוניהם. קוראת בלוגי אוכל מפתים ונוגסת ב-שוב פעם פיתה עם טחינה. שוב סלט עם לחם. או לחמניה. דיכאון.

.

התחלתי לפזר סימנים של חולשה ברחבי הרשת ובין חברים. פתאום התברר לי שרבים וטובים כבר ניסו לחיות במצב הזה, של אין-כיריים, למשך כמה שבועות. סיפורים משעשעים על מעברי דירות הולפו במייל, עצות לגבי בישול עם קומקום בלבד נשלחו בפייסבוק, ושבטי סטודנטים סודיים נידבו לי טיפים מסמרי שיער על בישול במיקרו.

ואני הרי גם רוצה אוכל צמחוני, בנוסף לכל. ובריא, ועדיף שגם זול, ומהיר הכנה, אבל מעניין. בסופו של עניין החלטתי להתפשר. אם לא על הצמחוני, אז על הבריא. ובלי שום קשר למשפט ההוא שצוטט לעייפה, כשנמאס מלחם זה רעיון לא רע לאכול עוגות. ואם כבר עוגות, אז למה לא מאפינס.

.

כמה טיפים חשובים.

היכרות# 1. קודם כל ראוי לציין שמדובר במאפינס הטעימים ביותר שהכנתי עד כה, ושפיתחתי את המתכון הזה במשך חודש אינטנסיבי של אפיית עוגות פרג. כלומר, זה אחלה מאפינס, אבל אם אתם מאלו שלא אוהבים פרג, עדיף לוותר. אמנם לא מדובר בחויית פרג אינטנסיבית כמו זו שכלולה בעוגות פרג שמרים, אבל בהחלט יש טעם ברור של פרג גם כאן ועדיף שלא לנסות ללכת עם ולהרגיש בלי.

היכרות# 2. המאפינס עצמם די ענקיים, והם ימלאו את התבנית ויגדשו גם את סביבותיה, במיוחד כשתוסיפו להם את פירורי הקראמבל למעלה. זה עלול להראות כמו טעות, אבל אם התבנית שלהם משומנת היטב, או שהשתמשתם בתבנית שקעים מפלסטיק, המאפינס לא ידבקו ויצאו בשלמותם, יפים וחתיכים במיוחד עם הכיפה הענקית שיצרתם להם, ונראתה רק לפני חצי שעה כמו תחילתה של קטסטרופה.

פרג. אני לא הראשונה שסיפרה לכם את זה, אבל כשאופים פרג צריך לקנות פרג טחון טרי, ולא כזה ששכב בארון חצי שנה. כמו כל דבר שנטחן ונשמר בצד, פרג מאבד את טעמו ונהיה מר וקצת תפל. חבל. אפשר לקנות כמות יפה של פרג שנטחן במקום בשוק, במשהו כמו חמישה שקלים, ואז לשמור את השקית בפריזר, אבל רק לכמה ימים, עד השימוש.

קראמבל. המתכון למאפינס הוא די דומה בכל פעם: ערבוב של חומרים יבשים בקערה, ערבוב של חומרים רטובים בנפרד. חיבור של שניהם בערבוב די מהיר, שמשאיר קצת גושים. ההכנה קצרצרה והתוצאה משמחת לבב אנוש, אז למה לסבך את העניינים עם קראמבל? ובכן, זה פשוט שווה את זה. הפירורים מלמעלה נותנים לכל הסיפור תחושה של סיום מפואר, ואין יותר כיף מלנגוס במאפינס עשיר ומורכב שיש בו יותר ממרקם אחד. המתכון הזה עובד גם בלי הקראמבל (ניסיתי) אבל זה רק חצי מהכיף.

.

 

שיהיה לכולנו שבוע טוב,

ומלא גז,

עלמה

17 Comments על מאפינס פרג ופירורים

  1. מאיה
    29 באפריל 2011 at 15:16 (6 שנים ago)

    אחח, חברות הגז האלו. עד שהן זזות. זה קרה לי גם, בדירה הקודמת.
    עד שיחזור לך הגז את מוזמנת לקפוץ לאכול אצלי :]

    להגיב
  2. hilanoga
    29 באפריל 2011 at 16:02 (6 שנים ago)

    אפשר להחליף את הצימוקים עם משהו אחר?

    להגיב
    • dvarimbalma
      29 באפריל 2011 at 17:50 (6 שנים ago)

      כמובן. אפשר להחליף בחמוציות ואפשר גם לוותר. אני חשבתי שהטעם משתלב יפה, אבל גם אם פשוט תוותרי על זה המאפינס יוצאים אחלה.
      יש לך התנגדות עקרונית לצימוקים, או שסתם לא אוהבת?

      להגיב
      • hilanoga
        29 באפריל 2011 at 21:36 (6 שנים ago)

        כי צימוקים כשלעצמם הם סתמיים למדי, ובעיני הם קצת הורסים כל דבר שמוסיפים לו אותם.

        אבל אם אפשר בלי בכלל זה הכי טוב – אני חושבת מאפים ספוגיים הם הכי טעימים כשהם פשוטים. למשל, כשאנחנו קונים עוגת ספוג עם תפוחים מהמאפיה אני הרבה פעמים אוכלת רק את החלק העליון (שהוא יבש ומעט קראנצ'י מלמעלה) ומשאירה את כל השכבה התחתונה עם התפוחים בתבנית.

        להגיב
        • תמר
          30 באפריל 2011 at 16:16 (6 שנים ago)

          אני אישית, כמי שסולדת מצימוקים, מחליפה אותם באוכמניות מיובשות. קצת קשה להשיג אותן, אבל זה שווה את המאמץ. הן נראות כמו צימוקים שחורים וקטנים, ואם אוכלים אותן סתם ככה יש להם גם טעם כזה, אבל בתוך מאפים קורה להן איזשהו קסם, והן נעשות טעימות ממש.

          על המאפינס האלה אוותר, בצער רב, כי גם אני וגם בני משפחתי מתעבים פרג, אבל אני בהחלט עומדת לאמץ את הקראמבל למאפינס אחרים. אני בטוחה שאמצא לפחות סוג אחד, מתוך המון סוגי המאפינס הפשוטים להכנה שאני מכירה, שזה יתאים לו, ויהפוך אותו ממאפה פושטי לקינוח מרשים ומגונדר.

          להגיב
  3. נעמה
    29 באפריל 2011 at 19:58 (6 שנים ago)

    …המאפינס בתנור!!!!
    מחכה בקוצר רוח לתוצאות. (החלפתי את הצימוקים בפצפוצי שוקולד כי ככה אוהבים פרג פה בבית)
    תהיי חזקה עם  בלי גז. גם אני הייתי תקופה בלי גז אבל גם בלי תנור (ואח"כ מקרר) תוך כדי זה לא נעים, אבל שוכחים את זה כל כך מהר…

    להגיב
    • dvarimbalma
      30 באפריל 2011 at 1:42 (6 שנים ago)

      וואו, זה האפייה הכי מהירה שאי פעם הופגנה בתולדות הבלוג. התרגשתי!

      להגיב
  4. nomnom
    30 באפריל 2011 at 0:00 (6 שנים ago)

    מתה על פרג – לכן רוצה לנסות את המתכון אבל…….. האם אפשר לאפות כעוגה ולא כמאפינס? ואם כן לאיזה תבנית לדעתך מספיקה הכמות הזו?

    להגיב
    • dvarimbalma
      1 במאי 2011 at 13:06 (6 שנים ago)

      אני מעדיפה אותם בצורה של מאפינס, כי אז נוצרת הכיפה המצחיקה הזו שבה הכל נראה כמו פטריה, אבל אולי זה רק הטעם שלי.
      בכל אופן, ניסיתי להכין אותה בתבנית האינגליש קייק שלי, שלדעתי היא קצת עמוקה יותר מאינגליש קייק סטנדרטי (אורך 30 סמ', עומק 9, רוחב 10 ס"מ) והגודל מתאים. חשוב לזכור שזמני האפייה מתארכים, וזה קצת תלוי בסוג התנור שלך אבל קחי בחשבון משהו כמו חצי שעה.

      להגיב
  5. dvarimbalma
    30 באפריל 2011 at 1:50 (6 שנים ago)

    עדכון מהשטח: קיבלנו גזייה!!!

    להגיב
  6. ציפי
    30 באפריל 2011 at 10:44 (6 שנים ago)

    לא אוהבת פרג ולפיכך אוותר, אבל שמחה לשמוע שזה מוציא ממך יצירתיות שכזו. יש גם מתכונים למאפינז מלוחים שיכולים לשמש ארוחת ערב לא רעה. חוצמזה, סחטיין על הגזיה. מקווה שתהנו ממנה ושהיא תשמח אתכם כפי ששמחה אותי בזמנו.

    להגיב
  7. יעל ר.
    1 במאי 2011 at 16:38 (6 שנים ago)

    גזייה או בנזינייה – הפיתרון הפשוט ביותר לבעיית היעדר גז. יש גם כאלו שבנויות כמו כיריים של ממש, כאשר בקבוק גז קטן מתחבר בשכיבה מהצד.
    רק שלשום הכנתי אורז מוקפץ עם ירקות ואננס על כזו, בלב יער בצפון.

    להגיב
  8. זאב
    2 במאי 2011 at 23:50 (6 שנים ago)

    עשית אותי רעב למאפיןס

    להגיב
  9. sharon eshet
    1 ביוני 2011 at 19:17 (6 שנים ago)

    עלמה יקרה,
    נראה מדהים והייתי אפילו מכינה אותם היום, רק שבדיוק הוצאתי מהתנור קאפקייקס מוקה 🙂
    אבל בהחלט אשמור את המתכון ליום אחר…
    אני אישית מחליפה צימוקים בחמוציות- זה יוצא נהדר!
    מאחלת לך שפע של גז וגם בכלל…
     

    להגיב
  10. אורי
    20 במאי 2013 at 19:29 (4 שנים ago)

    לצערי הרב, התוודעתי לבלוג שלך רק היום כשגוגלתי סלט פול.
    הכנתי אותו הרגע ואני מאוד מקווה שאשתי תאהב אותו כי גמרתי לה את כל העגבניות.
    מה שבטוח, את המאפינס האלה אני אעשה כבר השבוע כי אני מת על פרג.
    כל טוב, תותחית.
     

    להגיב
    • dvarimbalma
      21 במאי 2013 at 15:28 (4 שנים ago)

      ברוך הבא! אף פעם לא מאוחר מידי!

      להגיב
  11. עליה
    29 באוגוסט 2013 at 12:37 (4 שנים ago)

    שלום 🙂 זה נראה מעולה!!!! יש מצב להפוך אותם לפרווה? להחליף את היוגורט במשהו?

    להגיב

כתיבת תגובה