ספגטי עם חומוס ועגבניות

/

ממש כמו הילד המפורסם ההוא, שהכלב אכל לו את שיעורי הבית, הולכת ומתגבשת בי ההכרה שככל הנראה בימים אלה פטרייה רעילה אוכלת לי את סמינר המחקר. עובש אימתני, מסתורי, שמתקדם בשקט ומכלה את ארכיון העיר תל אביב.

תעודות מלפני מאה שנים, מילים ותמונות. מי תספיק קודם, הפטרייה או אני. היא מזכירה לי עד כמה מגוחך הוא הארכיון, אטום ומקוטלג כשכוחות גדולים ממנו סובבים אותו.

/

מתחת לארכיון העיר תל אביב ישנו כדור הארץ, ובו אלפי שכבות של סלע ולבה רותחת.

מעל לארכיון העיר תל אביב ישנו האוויר, האטמוספרה, השמש.

האוויר מכה את הארכיון מבעד לרעש המזגן, ולועס את העבר בשקט. לחות, יובש, שריפות ושיטפונות. לא צריך הרבה מאוד כדי להחריב ארכיון.

הפטרייה ואני מתקדמות בכיוונים הפוכים. היא נושאת עימה את כוחו המחרב והמטהר של הזמן, אני חמושה בכוחם האדיר של הגעגועים. שתינו זוללות פיסות של זיכרון. שתינו מקיימות את עצמנו מהרעב אל פעם.

/

דבר משונה, ללמוד היסטוריה.

יש בזה חוסר-נחת, יש בזה רעב, יש בזה משהו בודד וקולקטיבי מאוד. חברי אבנר עפרת כתב יפה על העצבות הראויה ללימודי היסטוריה, ואני רוצה להוסיף שיש בזה עצבות מתוקה מאוד. כזו שבלי אֵבֶל, או לפחות לא יותר אֵבֶל מכל ניסיון אחר לומר דברים ולכתוב סיפורים.

/

אני והפטרייה מתקדמות בכיוונים הפוכים. היא עולה וזוללת את ארכיון העיר תל אביב, אני נוסעת לירושלים.

הארכיון הציוני המרכזי נמצא בשיא גובהו של ההר, ממש אחרי הגשר של הכניסה לעיר. מותר להיכנס לשם ואין עובש במרתפים. דפים ישנים וצהובים ממלאים אותי שמחה פשוטה מאוד. הם יפים בעיניי. המילים יפות בעיניי.

/

מתחת לארכיון הציוני המרכזי בירושלים, ממש כמו מתחת לארכיון העיר תל אביב, נמצא כדור הארץ. יש בו לבה רותחת, וסלעים. איני יודעת אם יש שם, בעומק האדמה, מזג אויר שמשתנה לאורך השנה, אבל מעל לאדמה מתחיל להיות קיץ, בארכיון העיר תל אביב ובמקומות אחרים.

מתחילות להיות עגבניות נפלאות, קיציות, כאלה שמבקשות קצת תבלינים וקצת בזיליקום ואיזה חומוס. ובישול קצר, ופסטה גם.

/

כמה טיפים חשובים:

חומוס. אני אוהבת להשרות ולבשל, כדי להגיע לגרגירים רכים אבל לא רכים מידי, ובעיקר כדי להימנע מטעם הלוואי הנורא של השימורים. יחד עם זאת, אם לא בא לכם על כל התהליך (שהוא לא קצר) אתם יכולים גם להשתמש בחומוס מבושל מהסוג שמוכרים קפוא או מהשימורים.

עגבניות. דווקא בתחום העגבניות כן עשיתי כאן שימוש בשימורים- מהסיבה הפשוטה שלא היה לי כח לקלף עגבניות רגילות. השתמשתי גם בעגבניות רגילות וגם בכאלה שמגיעות קלופות בקופסא, כי בדרך כלל הסוג הקלוף והחתוך הזה מאפשר להגיע לרטבים הרבה יותר סמיכים מאשר אלו שיוצאים בעגבניות רגילות.

יחסים. היחס בין הספגטי לבין הרוטב צריך להיות בערך חצי-חצי. מדובר ברוטב עשיר מאוד, והרעיון הוא לתת לא מקום מרכזי במנה. השתמשתי לכמות הזו של הרוטב במשהו כמו 300 גר' ספגטי. ואגב, אפשר גם לאכול את תבשיל החומוס בעצמו, בלי שום פסטה ושום כלום, וזה עדיין יהיה נורא טעים.

סילאן. אל תדאגו, זה לא הולך לצאת מתוק, פשוט צריך משהו שקצת יאזן את החמיצות של העגבניות.

/

יאללה למטבח! (4 מנות)

  • 2 כוסות חומוס שהושרו לילה, והחלפתם להם את המים באמצע. או 3.5 כוסות של חומוס מוכן ומבושל.
  • 2 שיני שום ענקיות (השתמשתי בשום טרי שהוא גדול יותר) או 3 רגילות.
  • 2 בצלים בינוניים.
  • 3 זוקיני ירוק.
  • 2 פלפל אדום
  • 7 עגבניות תמר קטנות
  • פחית (260 גר') עגבניות קלופות וחתוכות לקוביות
  • חצי כוס יין לבן
  • כפית פפריקה מתוקה
  • 1 כף חרדל דיז'ון גרגירים
  • 1 גבעול רוזמרין
  • כפית פלפל שחור גרוס
  • מלח- לפי הטעם
  • 1 כפית דבש/סילאן/סוכר חום (עדיף סילאן)
  • 300 גר' ספגטי ארוך
  • מגישים עם: בזיליקום קצוץ, חופן אגוזי קאשיו או צנוברים, ופרמזן לגירוד.

/

הכנה:

  • מכינים את החומוסים (אם אתם משתמשים בחומוס מוכן תרגישו חופשי לדלג על השלב הזה): משרים לילה ומחליפים את המים באמצע. מסננים מהמים שבהם החומוס שרה ומכניסים לסיר גדול עם הרבה מים. מביאים לרתיחה על אש גדולה, ואז מורידים לאש קטנה ומבשלים עוד שעה-40 דקות, עד שהחומוס רך ואכיל אבל עדיין קצת אל-דנטה. אתם לא רוצים מחית חומוס בפסטה שלכם. מורידים מהאש ומסננים במסננת דקה. שוטפים במים.
  • חותכים ירקות: את השום לפרוסות עגולות, את הבצל חוצים לחצי ואז חותכים לרצועות דקות. את הזוקיני חותכים לקוביות וגם את הפלפל חותכים לקוביות בערך באותו הגודל.
  • מחממים בסיר בינוני 3-4 כפות שמן זית. אחרי שהוא חם מטגנים בו את השומבצל עד שהם מתחילים להיות שקופים. מוסיפים את הזוקיני והפלפל בזה אחר זה.
  • במקביל לזמן הטיגון יש קצת זמן לחתוך את העגבניות. זה אומר שאתם שמים לב שהסיר לא נשרף וגם חותכים את העגבניות לקוביות קטנטנות. הן יוציאו מלאן מיץ, ובמקום שכולו יקשט את השיש, ננסה לאסוף אותו על קרש החיתוך. אחרי שכל הירקות מתרככים קצת מוסיפים את העגבניות (והמיץ שיצא מהן) לסיר, ומוסיפים גם את העגבניות מקופסת השימורים. צריך לשים לב שכל הנוזלים שהיו בשימורים נכנסים לסיר בשמחה ובששון. מוסיפים גם את היין, הפפריקה, המלח, החרדל, הרוזמרין, הפלפל, והסילאן- ובוחשים הכל. מנמיכים את האש ונותנים לרוטב להתבשל כמה דקות, עד שנראה שהעגבניות נמסות להן ומתפוררות לאיזשהו רוטב סמיך. מוסיפים אליו את החומוסים המבושלים ונותנים לכל הדבר להתבשל עוד קצת, כדי שהטעמים ישתלבו. החומוסים כבר אכילים, אז לא צריך זמן בישול ארוך מאוד.
  • מכינים במקביל ספגטי.
  • מגישים כל צלחת עם ערימת ספגטי וערימה גדולה של רוטב. מקשטים באגוזי קאשיו ועלי בזיליקום, וכמובן גם בפרמזן, שהוא חבר טוב של כל הפסטות. אם אתם טבעונים אפשר לוותר על הפרמזן.

/

שיהיה לכולכן ולכולכם שבוע מצויין.

תאכלו הרבה דברים טעימים, ואם יש לכם במקרה בארון של סבתא מסמכים מעניינים על תל אביב המנדטורית- צרו קשר עם הח"מ,

עלמה

20 Comments על ספגטי עם חומוס ועגבניות

  1. דורית
    17 במאי 2011 at 19:21 (13 שנים ago)

    מעולה.. הולכת להכין

    הגב
  2. BARVA
    17 במאי 2011 at 20:27 (13 שנים ago)

    כל כך יפה מה שכתבת על ארכיון העיר וההסטוריה. מקווה שתצליחי להשיג את הפטריה ……

    הגב
  3. נעמה
    17 במאי 2011 at 21:09 (13 שנים ago)

    את עושה משלוחים?
    הכנתי השבוע את הפאדג' שוקולד צ'ילי שלך, יצא מעולה מעולה.

    הגב
    • dvarimbalma
      18 במאי 2011 at 7:38 (13 שנים ago)

      תודה! כיף לשמוע שיצא לך טעים. אני לא עושה משלוחים, כרגע, אבל אני מעלה די הרבה מתכונים של עוגות לבלוג 🙂

      הגב
  4. נעמה
    17 במאי 2011 at 21:14 (13 שנים ago)

    יצא לי להכין לפני כמה שנים תבשיל של פסטה-חומוס-עגבניות. היו שם שני עניינים מיוחדים:
    1. הפסטה היתה דפי לזניה שבורה
    2. הפסטה התבשלה ישירות בתוך התבשיל.
     
    מה שיוצא מזה זה שהפסטה מנשקת את הלשון ולא מדגדגת אותה (ענייני שטח, את יודעת) והפסטה מסמיכה את הרוטב.
    אני יכולה לקשר לך תיאור מפורט אבל נראה לי שהרעיון ברור. צריך רק להתחיל מרוטב יותר דליל ולהוסיף את הפסטה לקראת הסוף.

    הגב
  5. זיו
    17 במאי 2011 at 23:01 (13 שנים ago)

    עלמה אני מתחיל לקבל את התחושה שאת מתמכרת לפסטה, על שום מה ולמה בעצם?
    נראה לי שהיה יכול להיות מגניב לשים את כל הקונסטרוקציה הזאת על בורגול דווקא (או על דגי דג)

    הגב
    • dvarimbalma
      18 במאי 2011 at 7:37 (13 שנים ago)

      ובכן, זיו יקר, יצא לי לנסות את זה על בורגול ויצא ממש מבאס (כן, אני בדרך כלל עושה כמה נסיונות למתכון לפני שאני מעלה אותו לפה, בגלל זה כנראה לא יצא לי להעלות פה דגידג מעולם. מצד שני, נבר סיי נבר).
      בכל אופן, לעניינינו: עם בורגול זה קצת לא משתלב, אבל עם אורז או אורז מלא זה אחלה. וגם לבדו מדובר בתבשיל מוצלח שלא באמת צריך תוספת.

      הגב
  6. חנה
    18 במאי 2011 at 0:29 (13 שנים ago)

    נשמע מצוין, כרגיל!

    הגב
  7. נועה
    18 במאי 2011 at 4:22 (13 שנים ago)

    לגמרי ציפיתי למצוא פטריות במרשימת המרכיבים, אבל גם בלי – נראה מעולה!

    הגב
  8. הילה
    18 במאי 2011 at 8:10 (13 שנים ago)

    הו עלמה עלמה
    כמה שאני אוהבת אותך מבלי שאפילו אכיר אותך…

    הגב
  9. שרון
    21 במאי 2011 at 3:15 (13 שנים ago)

    עלמה (מלבד השם המהמם- ככה קוראים לבתי הבכורה :))
    נראה מעולה!

    הגב
  10. עידו שחם
    7 ביוני 2011 at 1:38 (13 שנים ago)

    יאמי, נראה מעולה! ואפילו טבעוני למהדרין. אנסה את זה בהזדמנות הקרובה.

    הגב
    • dvarimbalma
      7 ביוני 2011 at 19:20 (13 שנים ago)

      כיף. תספר לי איך יצא. זה ממש טעים גם בלי הפסטה, אגב.

      הגב
  11. עידו שחם
    11 ביוני 2011 at 20:59 (13 שנים ago)

    הכנתי, יצא טעים לאללה! אממה, יצאה לי כמות גדולה מאוד של רוטב. נראה לי שאפשר לחתוך את כמות החומוס בחצי כוס-כוס, פחות זוקיני אחד, פחות 3-4 עגבניות, ואז תתקבל הכמות הנכונה.

    הגב
  12. דן
    3 באוקטובר 2011 at 11:56 (13 שנים ago)

    הכנתי עם אורז מלא ויצא ממש מעולה.
    תודה רבה!

    הגב
    • dvarimbalma
      3 באוקטובר 2011 at 16:08 (13 שנים ago)

      תודה שחזרת לספר! האמת היא שגם אני הכנתי פעם עם אורז וזה ממש טעים וגם הרבה יותר בריא. יכול להיות שזה רעיון טוב יותר.

      הגב
  13. גאלה
    3 ביוני 2012 at 21:52 (12 שנים ago)

    היי עלמה, גיליתי במקרה את הבלוג שלך אתמול, ומאז אני קוראת וקוראת ונראה לי שאני יכולה להגדיר אותו בבטחה כבלוג הבישול האהוב עלי!
    הכתיבה שלך מקסימה והמתכונים נפלאים ומרעננים ואני נהנית כאן מהכל…
    מרק הפירות המלווה בסיפור ההטרדה המינית גרם לי לחלום חלום ממש רע על הטרדה מינית הלילה, אבל זה רק בגלל שאני נמנעת מלחשוב על כמה השנים האלה בת"א השאירו את חותמן עלי… /: 
    בכל מקרה, מודה לך על החוויה המקסימה ויש לי שאלה קטנה: האם ניתן להחליף את היין הלבן במשהו? 

    הגב
    • dvarimbalma
      4 ביוני 2012 at 0:46 (12 שנים ago)

      הי גאלה, תודה על התגובה המשמחת עד מאוד. זה תמיד כיף לפגוש קוראים חדשים ולהיזכר בפוסטים ישנים (כמה זמן שלא אכלתי כבר פסטה עם חומוס). בעניין היין- הוא שם כדי להרטיב את הרוטב ולהוסיף קצת טעם ומתיקות, אבל אפשר לשים מים במקום ופשוט לתבל קצת יותר- זה כבר יאזן את הטעמים

      הגב
  14. כרמל
    6 ביוני 2012 at 16:04 (12 שנים ago)

    בעודי כותבת מילים אלו, ניצבת לפני קערה ענקית של הפסטה הנ"ל.
    וטעים לי ממש
    שינוייים שלי-
    גזרים במקום גמבות, פסטה קצרה שלוכדת את הרוטב, ובתבלון- כורכום וזרעי כוסברה. לצערי לא היה יין לבן במקרר, ונראה לי שהוא חסר.
    תודה עלמה 

    הגב
  15. הילה
    31 במרץ 2014 at 2:56 (11 שנים ago)

    הכנתי היום והיה מושלם.
    אני ובן זוגי בישלנו עד כה את רוב המתכונים מהבלוג ואין משהו שלא יצא נהדר.
    השילוב בין החומוס לפרמזן והקשיו מפתיע בהחלט, אך לטובה.
    תודה רבה על מנה מעולה!

    הגב

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.