פסטה בזוקיני, לימון וזעתר

.

מי שהמציא את המצלמות, כמו מי שהמציא את הסיפורים, היה לו צורך לקרוץ מהמציאות עוגיות מדויקות של זמן.

אולי היה איש שהתגעגע. אולי גופו עייף מן התנועה, ולכן היו דרושים לו דברים שמונחים במקומם.

ייתכן שהצטער על כך שאינו פיטר פן, כלומר, לא יוכל להישאר תמיד ילד, ולא יוכל לעולם לעוף. מרוב צער, הפך לפיראט עם יד אחת וחיפש אוצרות.

הוא עשה לו את המצלמה כמו תנין מתקתק שמסתובב בעולם ומזכיר לו שהזמן בעקבותיו.

.

אני מסתדרת טוב עם אנשים שמצלמים. אולי כי גם אני קצת מצלמה, עם הצורך הזה לעוות קרוב ורחוק, עם הרגישות שבחשיפה לאור, והצורך בחשיפה לאור, ועם הנטייה לאפסן בתוכי דברים שחלפו.

עם מצלמות אני מסתדרת קצת פחות. קשה לי להחליט מתי ללחוץ.

במיוחד עם זו של א', הגדולה והכבדה, עתירת עדשות וכיוונים. מבעד לזכוכית, אני רואה אותו מסביר לי, תעשי ככה, או ככה. זה מודד את האור. תנגבי את היד מהרוטב לפני שאת לוחצת.

.

הוא הכין השבוע פסטה מעולה ואני מבקשת ממנו שיבשל אותה שוב, אבל הפעם לבלוג. הצעתי שאני אצלם וארשום את הכמויות בזמן שהוא מבשל. זה קצת נחמד וקצת מוזר.

הוא לא מבין למה למדוד פתאום פפריקה בכפית, ואני לא מבינה איך לעמוד בשקט כל כך הרבה זמן ולצפות מהצד.

מבעד לעדשה יש ידיים גבריות שקוצצות בצל. אני מנסה להתרכז ולהחליט מתי להקפיא, אבל הדברים נעים מהר ובהרבה צבע. מי שהמציא את המצלמות היה ללא ספק החלטי יותר ממני.

יכול להיות שאני צריכה מצלמה מהסוג הישן. כזו שמגלגלים בה את הפילם ברעש, כדי להפריד תמונה מתמונה. הדברים מתערבבים לי תמיד, הזיכרונות. אני צריכה לעצור ולמשוך הלאה, בכוח, לתמונה חדשה.

כמה טיפים חשובים:

זעתר. זעתר, כמו קארי, הוא למעשה לא תבלין אחד, אלא תערובת תבלינים: סומק, מלח, שומשום, קורנית, אזוב. כשמדברים על זעתר טרי, מתייחסים או לעלים של אזוב או לעלים של קורנית, שניהם מקבלים את השם הזה. אני השתמשתי כאן בקורנית טריה שקטפתי בטיול אצל ההורים שלי באיזור ירושלים, אבל אזוב טרי אפשר לקנות אפילו בסופרמרקט בקופסא.

נוזלים. חלק מהעניין ברוטב הזה הוא להמשיך להרטיב אותו בכל פעם שהוא מתחיל להתייבש. הכמויות יכולות להשתנות טיפה לפי רוחב המחבת שלכם ולפי חום האש, אז יכול להיות שתצטרכו להרטיב את הרוטב כל הזמן קצת יותר.

שמן שומשום. אפשר גם בלי, אבל עדיף עם. זה אחלה של דבר ובפעם הבאה שאתם באיזושהי חנות טבע כדאי לכם לקנות בקבוק.בסופו של דבר, הרוטב הזה כולו יוצר טעמים של תערובת זעתר: שמן השומשום הוא הבן דוד של השומשום, הלימון הוא תזכורת לחמצמצות של הסומק, הקורנית היא על תקן קורנית.

  • בתאבון

שתי קטנות לסיום:

  • יכול להיות שקראתם על זה כבר בכל בלוגי האוכל שאתם מכירים, אבל למקרה שלא שמעתם, בייגלה מארגנים את "להיות בסדר עם חברים" למען עמותת לשובע. זה לא פרוייקט ההתרמה הראשון שזוג הבלוגרים הזה מרים, אבל זה ללא ספק המגניב והגדול ביותר, בעיקר כי הוא כולל אנשים שמבשלים בבית שלהם, שזה תמיד יותר כיף. כחלק מקידום הפרוייקט, נעמה ודודי התראיינו בערוץ 10 בתוכנית בוקר שבה הקפידו שלא לתת להם לדבר. האמת שזה יצא משעשע, ונעמה התמודדה עם המצב בחן. מזכיר באופן חשוד את זה. מעניין אם דב גילהר גם מעריץ של החמישייה.
  • אחד הדברים הנעימים ביותר הוא להאזין לרצף שירים שמישהו הכין עבורך. פעם זה היה קורה רק ברדיו, היום יש מליון פודקאסטים ומיקסטייפים לכל דורש. אליענה, קוראת של הבלוג, שלחה אליי במייל את המיקסטיפ המפנק הזה, שהקדישה לשדרן האגדי של 88FM. תהנו.

שיהיה שבוע טוב,

עלמה

17 Comments על פסטה בזוקיני, לימון וזעתר

  1. קלקל
    7 באפריל 2011 at 12:46 (6 שנים ago)

    אפילו שהמתכון שבכותרת לא ממש מושך אותי, אני יודע שהפוסט יהיה יפה 🙂

    להגיב
  2. טליה
    7 באפריל 2011 at 12:49 (6 שנים ago)

    נראה מעולה!!אכין בסופ"ש! אבל בלי הזעתר…מקווה שעדיין יצא טעים 🙂

    להגיב
  3. מרג'ורי מורנינגסטאר
    7 באפריל 2011 at 13:30 (6 שנים ago)

    הפסטה נראית נפלא. מאוד אביבית, ממש פרימוורה 🙂
    גם אני לא יודעת לצלם, ולגבי בישולים – אני לומדת.
    ממש הרגיז אותי האייטם על בייגלה. מקרה קלאסי בו העורך בוחר מראש כותרת, והולך עליה ויהי מה- בלי שום קשר למציאות ולעובדות בשטח.

    להגיב
    • dvarimbalma
      7 באפריל 2011 at 15:20 (6 שנים ago)

      כן, אני מבינה למה את מתכוונת, אבל נראה לי שזוג הבייגלה עצמו דווקא לקח את זה בקלות, ומי שיצא מטומטם מכל העסק זה בעיקר המראיינים.

      להגיב
  4. שרי
    7 באפריל 2011 at 19:23 (6 שנים ago)

    איזה כיף פסטה םוסט (:

    להגיב
  5. נעמה פלד - בייגלה
    7 באפריל 2011 at 19:40 (6 שנים ago)

    די הצטערתי כי נורא רציתי לדבר על כתיבה ועל עמותת לשובע, אבל זה מה יש. נותר לצחקק ולחייך בנועם.
    חוץ מזה, לא הייתי מורידה את הזעתר. לגמרי עם זעתר.

    להגיב
  6. נגה
    7 באפריל 2011 at 21:33 (6 שנים ago)

    כמה כיף לקרוא אותך, הריח של הזעתר עושה לי בית…

    להגיב
  7. נטלי
    9 באפריל 2011 at 23:44 (6 שנים ago)

    עשית לי חשק! ינוסה במהלך השבוע 🙂

    להגיב
  8. נעמה
    10 באפריל 2011 at 0:30 (6 שנים ago)

    הכתוב הוא כמו הגינגר שהוספת לרוטב: מצחיק, חזק ומלא טעם. .

    להגיב
  9. barva
    10 באפריל 2011 at 13:21 (6 שנים ago)

    מתבשל כרגע במטבחי. מריח מצוין. עוזר לחיסול הפסטה שבארון לפני הפסח.
    אהבתי את הלינקים

    להגיב
  10. זאב
    13 באפריל 2011 at 11:50 (6 שנים ago)

    טוב אז אני מודה שבשלתי את המתכון , אבל במקום פסטה, שמתי בשר טחון ויצא מצווין. הקפדתי על המתכון כי יש בו כמה חידושים מצוינים, כולל הגינגר והזעתר, את הבשר הסופתי בשלב של לפני העגבניות, פשוט לטגן עם הבצל והגזר עד שישחים ואז להמשיך לפי ההוראות. חצי ק"ג בשר לכמות שכתבת. בהצלחה לקרניבורים!!! 

    להגיב
    • dvarimbalma
      20 באפריל 2011 at 14:34 (6 שנים ago)

      וגר זאב עם כבש

      להגיב
  11. אמיתי ס
    13 באפריל 2011 at 13:31 (6 שנים ago)

    גם אצלי ינוסה בקרוב. אם כי ללא הגזר, זה מתוק לי מידי. ונראה לי שגם הפלפל יהיה ירוק אצלי.

    להגיב
  12. יעל ר.
    17 באפריל 2011 at 10:48 (6 שנים ago)

    מומלץ לקנות עציץ של זעתר (אזוב) ושל טימין (קורנית), וכך נהנים מאספקה באופן קבוע. האזוב מעולה בסלט עגבניות עם גבינת פטה, סומאק וכמון.

    להגיב
    • הלה
      13 במאי 2011 at 16:28 (6 שנים ago)

      אם משקים.

      להגיב
  13. מירי
    22 באפריל 2014 at 8:05 (3 שנים ago)

    נראה טעים מאד. אין לי לימון כבוש ויין לבן . האם אפשר במקום יין אדום ולימון רגיל או לוותר בכלל עליהם? בתודה מראש מירי

    להגיב
    • dvarimbalma
      25 באפריל 2014 at 16:34 (3 שנים ago)

      אפשר לימון רגיל ויין אדום, ואפשר גם לוותר עליהם. אם את שמה לימון רגיל אני מציעה לשים ממש מעט כדי שלא תהיה מרירות או חמיצות מוגזמת. בתאבון!

      להגיב

כתיבת תגובה