פווווווווו כמה זמן שלא הייתי פה. מיליון שנה. מיליון וחצי, בעצם. מלא דברים חדשים יש לי לספר לכם וגם מלא דברים שעוד תראו בקרוב, אבל בואו ניגש קודם כל למשהו שיושב לי על הלב: אבוקדו. זה. דבר. מושלם. ובכן, כבר מזמן איבדתי כל בושה בכל הקשור לאבוקדו. לא, לא רק על לחם. לא רק בסלטים. […]

***(שימו לב: בסוף הפוסט הפתעה! תבנית במתנה לאחת או אחד מכם)*** יש לי יום הולדת וזה אומר שסתיו, וזה אומר שיש שלכת, שנעשה קריר. זה אומר שהמון חגי תשרי מגיעים, והתאריך שבו נפטרה סבתא מרים. זה אומר תחילת שנת לימודים (השנה אני גם מלמדת), וחשבונות נפש שונים, ועוגות תפוחים, ותפילות.

חציל עם טחינה, חציל עם מיונז- נראה לי שיש כאן איזושהי נוסחא. לוקחים חציל, קולים אותו, מוערכים את הבפנוכו הרך והמהמם שלו עם משהו שומני ויוצא ממרח סמיך ועשיר וטעים ומפנק. אז למה לא גם עם אבוקדו, חשבתי לעצמי. בטח שיהיה טוב גם עם אבוקדו. אבוקדו הרי זה טוב עם הכל.

' יום אחד העיר נשטפה בשמש והנהר נעשה בהיר ותכול. כאילו צצו משום מקום, הרחובות שליד הנהר גדושים בתיירים. הגשרים מלאים בזוגות מתנשקים. מתנשקי צהריים, סמוקים משמש ומפנאי. מתנשקי  בין ערביים, משקיפים אל שקיעה ואל הצבעים הכתומים מעל המים. זוגות שנתמכים במעקה של הגשר, שלא יפלו חס וחלילה בלהט הנשיקה אל המים או אל השמים […]

. הדרך לירושלים רצופה כוונות טובות, אבל אני תמיד מגיעה מאוחר מידי או מוקדם מידי. לא בזמן. הקור מפתיע אותי וגם התחושה של הזרות, וגם התחושה של ההיכרות. אני שותה אצל אלברט מקפה זיגמונד סיידר תפוחים חם וסמיך. עם מקל קינמון. הגשם יורד בחוץ בכוח ואני קצת עצובה וקצת שמחה שהגעתי לא בזמן, ועכשיו עליי […]

' כתום וירוק. כמה יפה. זה היה רעיון טוב לנסוע עכשיו, ביום הזה שאינו גשום, לראות את פאר העלים הנושרים בין העצים הענקיים הללו והשקט. ר' שלח בבוקר מייל. שאל אם כבר יש שלכת והמליץ לי ללכת. מגיע לשם קו 7, תחנת גרוונולד. את תכירי, זה המקום הזה עם הרכבת שהיינו בו בסיור של הסמינר, […]

יום אחד, כשאהיה כנה והגונה הרבה יותר, עוד אעשה חשבון נפש מלא שיתן דין וחשבון על האופן שבו המגורים מעל שוק הכרמל בשנה האחרונה השפיעו על תפיסת המציאות שלי.