עוגיות לימון קטנטנות ואווריריות

/

הבוקר נזכרתי איך ישבתי פעם לבדי בארץ רחוקה בבית קפה אחד ביום שקט מאוד. מולי היה מונח ספר, בשפה שאיני שפת אימי, והעמדתי פנים שאני קוראת בו.

הרגשתי זרה לתפארת. ורגועה. הם הגישו את הקפה חזק וחם, עם עוגייה קטנטנה וקצת יבשה שמתאימה בדיוק לשקע הכפית שליד הכוס.

הרעיון הזה, ברגע המסוים ההוא, שימח אותי מאוד. התאים לי בדיוק.

כמה מאושרת עושים אותי הדברים שמתאימים לי בדיוק.

,

כמו הרחש של הקפה כשהוא רותח על הגז. כמו לעבור ליד מספרה ברחוב ובמקרה בדיוק לשמוע מהרדיו אול-דה-לונלי-פיפול-ור-דו-דיי-אול-קאם-פרום.

כמו להתעורר סתם ככה מוקדם מאוד בשבת בבוקר, ולראות את פלורנטין רגועה ומובסת, עם אוויר קר שאני לוגמת פנימה בלגימות גדולות. זה אוויר כמעט ירושלמי בשעה הזו.

אשרי אשת החיל שלפעמים דברים מתאימים לה בדיוק. ברגעים כאלה העברית שלי מתחדדת, אני יכולה להבין ביטויים. את אלו שהפכו מזמן לרצף צלילים מכני, שלא מתעכבים על משמעותו, ופתאום הם מדברים אליי, בפשטות.

(למשל לחזור בשעת לילה מאוחרת והאור כבה בחדר המדרגות ואני עולה עם מעיל רטוב מגשם ורואה מתחת לדלת שלנו פס קטן של אור ("המקום ינחם")).

,

אולי זו באמת שאלה של מקום. מרחבים שמתאימים. הרווח הזעיר בין דף בספר ובין הקיפול שיצרתי ממנו אוזן-חזיר קטנה, לסמן את המקום שממנו אני צריכה להמשיך. המרחב שבין העקב שלי וקצה האגודל, פרוש בתוך זוג נעלי אדידס ישנות שקניתי לפני שש שנים (אני חושבת שצבען המקורי היה ירוק).

עוגיות זה דבר שמתאים לי בדיוק. לא סתם מקומן ברשימת המתכונים של הבלוג הזה כל כך נרחב.

מתאים לי הנשנוש, מתאימים לי הפירורים, מתאים לי הרעיון של לטבול משהו בתה. מתאימה לי המחשבה על הרבה קטנים-ונפלאים, שעושים אותי יותר שמחה מעוגה אחת גדולה ורבת רושם. מתאים לי הרצף הזה שבו אף אחת מהן לא ממש זהה לשנייה. וזה שאופים בכמה נגלות כי כל פעם תבנית התנור מלאה (אני וא' נוהגים לדגום כבר מהתנור עוגייה אחת מכל סבב אפייה, למען היושרה המדעית).

והעוגיות האלה התאימו לי בדיוק לשבוע הזה. קטנטנות, עדינות מאוד בטעמן. קצת יבשות, ולכן מושלמות בכדי לטבול בכוס תה. מתאימות בדיוק לכפית שמתאימה בדיוק לכוס שמתאימה לתה והוא מתאים לחורף, לבוקר, למרפסת הקרירה, אליי.

.

כמה טיפים חשובים: (מבוסס על מתכון של joythebacker, עם קצת שינויים שלי)

עיצוב. חלק מהעניין עם העוגיות האלה זה לעצב אותן להיות קטנטנות ועגלגלות. אפשר לעשות את זה עם שתי כפיות, שמחליקות את הבצק מאחת לשנייה, ואפשר לקרר את הבצק כמה דקות בפריזר, ואז לגלגל אותו לכדורים קטנים בידיים. השיטה השנייה לוקחת עוד קצת זמן, אבל יוצרת עוגיות מדוייקות ומעוצבות יותר. השיטה הראשונה זריזה יותר, והעוגיות עדיין יוצאות יפות אבל בסגנון טיפה יותר אנרכיסטי. שתי השיטות אחלה, לבחירתכם.

גודל. מדובר בעוגיות קצת פריכות ויבשות, ולכן הן הולכות הרבה יותר טוב עם גודל קטקטן. נסו להקפיד שהעוגיות יצאו ממש קטנות, ובערך בגודל אחיד (אחרת תמיד חצי תבנית נאפית ממש וחצי תבנית נאפית רק קצת).

רכיבים. העוגיות הללו מכילות קצת קורנפלור, במקום חלק מהקמח, ואבקת סוכר, במקום סוכר. התוצאה היא אוורירית וקלילה מאוד. באופן כללי, שווה לפעמים להשתמש גם בקורנפלור בעוגות ועוגיות, ולהגיע למרקמים מאוד עדינים (עשיתי את זה לאחרונה עם עוגת שוקולד ויצא מעולה ביותר).

וכמה בקטנה:

1. לפני כמה ימים פרסמתי אצל שוקי ביקורת חומוס על חומוסייה שכנה וטעימה. חובבות החומוס שבינכן מוזמנות לקרוא ולהצטרף לדיון המתהווה אודות חומוס-של-בנים ואוכל-של-בנות.

2. תודה לכולכם על הדברים הנפלאים שאתם מדביקים לי לאחרונה על הדף של הבלוג בפייסבוק. השבוע רץ שם דיון על מוזיקה לבישולים, ובו הרנינה במיוחד דיג'יי מיכל גפן, שהעלתה את קליפ מוטרף של ראפרית רומנייה. הרבה אוכל, הרבה גרוב, הרבה נשים שמנות שיודעות איך לנענע את זה. והוו!

3. באותו הקשר, ובגלל שכל כך שמחתי לקבל המלצות על מוזיקה חדשה, חשבתי להציע לכם שנכין יחד פלייליסט מומלץ לחלק הכי מבאס של הבישול: שטיפת הכלים. מוזיקה ממריצה ומשמחת, מהסוג שיכול לגרום לך לפזז כל הדרך אל הסקוץ'. אתם מוזמנים להשאיר כאן תגובות עם לינקים לשירים ביוטיוב, על מנת לחלוק עם שאר הקוראים את רגעי הסבבה שלכם בתוך הבאסה המובהקת של כלים. נוכל לסדר את השירים ברשימת השמעה וליצור פסקול משותף.

4. אגב, אם מי מהקוראים חולק על ההנחה המובלעת בסעיף 3 (לשטוף כלים זה מבאס תחת)- אתם מוזמנים בחום לקפוץ. יש פה תמיד הרבה כלים, לשטיפתכם ולהנאתכם.

48 Comments על עוגיות לימון קטנטנות ואווריריות

    • dvarimbalma
      23 בינואר 2011 at 18:17 (13 שנים ago)

      וואו, ארבע נשות חיל בבת אחת! אני רוצה את המכנסיים התכולות והנוצצות

      הגב
  1. נטלי
    23 בינואר 2011 at 18:39 (13 שנים ago)

    את פשוט מלכה. הכתיבה שלך רגישה ונפלאה. העוגיות נראות מצוין, ויש סיכוי שאכין אותן עם הררי הלימונים שיש לי עכשיו בבית.

    הגב
  2. Calvin
    23 בינואר 2011 at 20:52 (13 שנים ago)

    אני תמיד קודם כל מעתיק מתכונים לעבודה במטבח על פתקים כאלה קטנים, כשהמתכון מקוצר ומתומצת… אם זה יצא שווה אני אוסיף אותו לספר המתכונים שלי (-:

    הגב
    • dvarimbalma
      23 בינואר 2011 at 21:05 (13 שנים ago)

      האמת היא שאני חיה מפתק לפתק: רעיונות למתכונים, רעיונות לדברים לעשות, דברים שאני צריכה לזכור לטפל בהם, ציטוטים משירים שאני אוהבת, מספרי טלפון—
      מדי פעם הבית נהיה מלא בהם מידי ואני זורקת את כולם, במיוחד את הצהובים הדביקים שתלויים לי סביב שולחן העבודה

      הגב
  3. תו זמיר
    23 בינואר 2011 at 23:13 (13 שנים ago)

    http://www.youtube.com/watch?v=jGI1iRazgZQ
     לי פרצו הביתה לפני כשבוע ואחר כך זרקו בחצר את כל הדפים שהיו בתיק…היה שם פתק כזה עם מתכון לעוגיות גרנולה של אמא של ילד מהכתה שלי..הצלתי אותו…:)

    הגב
    • dvarimbalma
      24 בינואר 2011 at 8:48 (13 שנים ago)

      וואו, איזה סיפור נורא.
      מעט דברים מדכאים יותר מזה שמישהו יפלוש לך אל הבית. גם הגניבה וגם בכלל. אני מקווה שאת מתאוששת (אגב, משרד הבריאות קובע שקל יותר להתאושש עם עוגיות גרנולה וכוס מיץ תפוזים).

      אגב פתקים וענייני פתקים- אני עדיין תוהה אם התוסף שלי להדפסת מתכונים הוא חבר שלנו או לא. מישהי ניסתה? מישהו ניסה? זה עוזר להדפיס ככה רק את המתכון או שזה דווקא מנג'ס? אני לא בטוחה אם זה תוסף מוצלח, ואם לא, אולי אחפש תוסף אחר

      הגב
  4. CooknBake
    23 בינואר 2011 at 23:26 (13 שנים ago)

    איזה כייף לקרוא אותך! לא ברור לי איך לא "נפגשנו" כאן בבלוג (או אצלי לצורך העיניין) עד עכשיו…

    העוגיות נראות נפלא!
    הצילומים מקסימים!
    ותכף אני הולכת לעשות גם לייק בעמוד הפייסבוק.

    🙂

    הגב
  5. ליאה
    23 בינואר 2011 at 23:35 (13 שנים ago)

    אני דווקא אוהבת לשטוף כלים. יש משהו מספק להתחיל עם ערימה גדולה ומלוכלכת ולסיים עם כיור מבריק ולבן. כמו להגיע בבוקר לעבודה לתיבה מלאה אימיילים ולתקתק את כולם עד שהתיבה בוהה בך בחזרה בלובנה (ואז כמובן יש זמן לקרוא בלוגים נחמדים). סיפוקים קטנים ויומיומיים כאלה. לא שאני מתנדבת לסבב שטיפות אצל אחרים, כן ?!

    הגב
    • dvarimbalma
      24 בינואר 2011 at 8:23 (13 שנים ago)

      חבל, חבל. מישהו אחר רוצה לבוא לשטוף כלים? הייתי מתחילה לפרט עד כמה המצב גרוע, עם כל הסירים שהשתמשתי בהם פה לחומוס, אבל אני חוששת לעשות זאת, כי אמא שלי קוראת את הבלוג.

      הגב
  6. סאנשיין
    24 בינואר 2011 at 0:18 (13 שנים ago)

    עלמה, בעקבות שיחתנו אודות הרדיו הציבורי הנפלא בארה"ב, שחוץ מזה שיש תוכנית נורא משעשעת של מכונאות רכב, יש גם אחלה מוזיקה. התחנה המקומית של סן פרנסיסקו (שאנחנו גם בעדה כי היא בעדנו) משדרת סדרת תוכניות של מוזיקת עולם בסופי השבוע ואני נשבעת שכל שיר יותר טוב מקודמו. התוכנית המועדפת עליי היא זו המוקדשת למוזיקה אפריקאית בימי ראשון. זה הזמן המושלם מבחינתי להיות במטבח ולעשות כלים.
    את אוומו סנגרה שמעתי לראשונה דווקא במקום אחר, אבל תוכנית הרדיו הזכירה לי שהיא מהווה תוספת מעולה לפסקול המטבח.
    http://www.youtube.com/watch?v=ldukbo93i1o
     
     

    הגב
  7. שירלי נמש
    24 בינואר 2011 at 8:46 (13 שנים ago)

    העוגיות נהדרות והצילומים נפלאים, אבל בעיקר אהבתי לקרוא את ההקדמה שלך. כתבת כ"כ יפה, נכון ומדויק. המסת אותי 🙂

    הגב
  8. ציפי
    24 בינואר 2011 at 10:27 (13 שנים ago)

    א. לעשות אזני חמור בספרים זה פשע נגד האנושות.
    ב. אם כבר ירושלים ושטיפת כלים, פעם בכל מוצ"ש אחי ואני היינו שוטפים את כל הכלים שנשארו משבת, הוא את הכיור הבשרי ואני את החלבי, וב-88 בדיוק היתה (ועודנה) התוכנית של 60-70-80. הכי לא מתאים לשטיפת כלים, הכי מתאים לדכדוך של מוצ"ש.
    ג. אני בעד השקת תוכנית חדשה בממשלה, "מדיח לכל בית". אומרים שזה גם חוסך מים.

    הגב
  9. רוני
    24 בינואר 2011 at 10:33 (13 שנים ago)

    נהנתי והתרגשתי לקרוא.
    גם פה עובר שבוע בסימן עוגיות. דבר כל כך קטן שעושה כל כך הרבה טוב ונחמה בלב

    הגב
  10. ליאה
    24 בינואר 2011 at 10:47 (13 שנים ago)

    ת'אמת, אחרי תקופת המבחנים הבאה עלינו לטובה/רעה/שתגמר כבר, אם את מזמינה לארוחה, אני שוטפת כל מה שיש בכיור + ניקוי השיש. ואם הכיריים יראו לי מלוכלכות אני לא מבטיחה להתאפק ולהתעלם מזה.

    הגב
  11. צליל
    24 בינואר 2011 at 11:53 (13 שנים ago)

    לי יש ביוטיוב פלייליסט פרחית ונפלאה שנקראת "דה ספונג'ה פלייליסט" ומשמשת לכל עבודות הבית. ליידי גאגא, פופ אייטיזי וניינטיזי וקצת בריט פופ.

    הגב
  12. ולנסיה
    24 בינואר 2011 at 12:34 (13 שנים ago)

    אהבתי את הראפרית הרומניה. איזו תאוות חיים ותענוגות!
    כלים אני לא עושה, יש לנו מדיח, אבל ספונג'ה ודומיו אני לרוב עושה בכלל לצלילי פודקאסטים.

    הגב
    • dvarimbalma
      24 בינואר 2011 at 15:21 (13 שנים ago)

      כן, הראפרית הזו מאוד מגניבה. ובכל פעם שצפיתי בקליפ קלטתי שיש עוד פרט שלא שמתי אליו לב

      הגב
  13. חנה
    24 בינואר 2011 at 17:04 (13 שנים ago)

    טוב, אז אני חושבת ששטיפת כלים דורשת מוזיקה קפיצית, שמחה. הרי מה הטעם לשמוע שירים עצובים כששוטפים כלים? לשטוף כלים זה עצוב מספיק.
    הנה, לסיפתח: http://www.youtube.com/watch?v=4KZi-aV0VTk 

    וכרגיל, הכתיבה שלך מעולה.

    הגב
  14. גילה
    24 בינואר 2011 at 22:47 (13 שנים ago)

    לדיעתך, ניסתי את הפטנט של ההדפסה וזה עבד נהדר. .
    המתכון ממש מתאים לעונה, כי העץ שלי שופע לימונים השבוע.

    הגב
  15. יאיר
    25 בינואר 2011 at 9:47 (13 שנים ago)

    נראה מושקע! כל הכבוד!

    אני אהיה חצוף ואוסיף כאן הפניה לבלוג חדש שלי שעוסק בענייני רפואה, מדע ואוכל. אולי תמצאו בו עניין 🙂
    ברשומה שפרסמתי לאחרונה, אני עוסק בשומנים במזון (רווילא רווי), וממה כדאי להיזהר.
    כולם מוזמנים:)

    http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1886820&r=1

    הגב
  16. סיוון
    25 בינואר 2011 at 17:04 (13 שנים ago)

    פסקול אולטימטיבי לשטיפת כלים אולטימטיבית:
    איימי ויינהאוס – back to black
    צלילי העוד
    איזבו – the fun makers

    הגב
  17. טל
    25 בינואר 2011 at 17:32 (13 שנים ago)

    היי עלמה!
    אחד מהמתכונים היחידים שראיתי ומיד החלטתי שאני עושה.
    אז עשיתי, ולצערי יצא ממש לא דומה (אבל כן ממש טעים)
    העוגיות ממש השתטחו! למה את חושבת שזה קרה?
    יום נפלא,
    טל

    הגב
    • dvarimbalma
      25 בינואר 2011 at 19:43 (13 שנים ago)

      הי טל,
      אני שמחה שהכנת ושיצא טעים.
      צורה של עוגיות מושפעת בדרך כלל מכמה גורמים: חום התנור, הצורה שבה עיצבת את העוגייה לפני האפייה (האם ממש עיצבת אותה לכדור או רק בערך), גודל העוגייה, טמפרטרת העוגיה לפני שהכנסת אותה לתנור (בגלל זה בדרך כלל אם מקררים כמה דקות את התערובת בפריזר הצורה של העוגיה נשמרת יותר ונמסה פחות), וכמובן היחס בין החמאה, הנוזלים, והקמח בעוגייה.
      מוזר לי שהעוגיות האלה השטתחו לך מאוד, כי כמות החמאה שבהם יחסית קטנה, ולכן הן לא ממש נמסות ומתפשטות לכל עבר (בניגוד לעוגיות השוקולד צ'יפס שלי, למשל). בכל אופן, אני חושבת שיכול להיות שמדובר היה בקצת קירור של הבצק, שהיה מסדר את זה, או אולי טמפרטורת האפייה של התנור. באיזה חום אפית את זה?

      הגב
  18. אולגה
    27 בינואר 2011 at 13:00 (13 שנים ago)

    תגידי… על הפתק שלך כתוב להוסיף גם חצי כפית מיץ לימון. זה עובד טוב? מוסיף? גורע? מה את אומרת?

    הגב
    • dvarimbalma
      27 בינואר 2011 at 16:51 (13 שנים ago)

      אני לא אהבתי את זה, בגלל זה שיניתי קצת את המתכון הראשוני, שהיה על הפתק..
      מה שכן, סחטיין על חדות האבחנה. עבדת פעם בFBI?

      הגב
  19. טל
    28 בינואר 2011 at 17:18 (13 שנים ago)

    מצטערת, משום מה זה לא נותן לי להגיב לתגובה שלך…
    אפיתי בחום שרשמת (180) והתנור שלי דווקא בדרך כלל בסדר, אולי זה באמת עניין של קירור הבצק, אנסה את זה בפעם הבאה… לגבי הקצפת החמאה, אין לי ממש מיקסר עומד אז אני מקציפה במיקסר ידני (חשמלי כמובן), יכול להיות שפה הבעיה?
    תודה על תגובתך המהירה 🙂

    הגב
    • dvarimbalma
      28 בינואר 2011 at 17:24 (13 שנים ago)

      כנראה זה עניין של טמפרטורת הבצק וכמות הבצק שהנחת בכל עוגיה (הן צריכות להיות ממש קטנות).
      גם אני מקציפה במיקסר חשמלי שמחזיקים ביד, זה בדרך כלל ממש בסדר. כך שלא נראה לי שזו בעיה של מיקסר

      הגב
  20. joe
    29 בינואר 2011 at 10:45 (13 שנים ago)

    שבת בבוקר, ירושלים, קר ובמטבח יש לי ארגז לימונים שאמאבא הביאו מהפרדס.. מהבית.. עכשיו עם הפיג'מה אני הולכת להכין את המתכון הזה. רגע מושלם.
    את כותבת כל-כך מדהים. ואני נפעמת כל פעם מחדש.

    הגב
    • dvarimbalma
      29 בינואר 2011 at 10:57 (13 שנים ago)

      תודה

      הגב
  21. נועה
    31 בינואר 2011 at 12:51 (13 שנים ago)

    איזה פוסט נהדר. ניסחת במדוייק מחשבה שמרחפת לי בראש כבר שנים על דברים שמתאימים בדיוק. ועל עוגיות. ועל רווחים. לא מזמן בקורס שלקחתי על זן בודהיזם התחוור לי שליפנים יש מילה בשביל הרווח, החלל שבין הדברים-ma. למרחב ביניים הזה יש כבוד גדול אצלם וגם תפקיד אסתטי חשוב. איזה יופי.

    הגב
    • dvarimbalma
      31 בינואר 2011 at 14:18 (13 שנים ago)

      מעניין. אני תוהה אם אנחנו מתאימים לדברים שמתאימים לנו בדיוק, או שהם מתאימים את עצמם אלינו עם הזמן. ההסבר שלך, מקורס הזן שלמדת, עונה כנראה ששניהם. זה יפה

      הגב
  22. טל
    12 בפברואר 2011 at 10:24 (13 שנים ago)

    אז פעם הבאה לנסות לקרר את העוגיות לפני? ואז לעשות עוגיות קטנות?
    כי עדיין ממש מתחשק לי לטעום את מה שרואים בתמונה… 🙂

    הגב
    • dvarimbalma
      12 בפברואר 2011 at 11:54 (13 שנים ago)

      כן כן 🙂

      הגב
  23. דיאטה
    15 בפברואר 2011 at 11:17 (13 שנים ago)

    העוגיות נראות נפלא!

    הגב
  24. מיכל ברוך
    7 במרץ 2011 at 3:03 (13 שנים ago)

    שלום עלמה .
    רק היום התוודעתי אל אתרך וכבר נשבתי בקסמיו . אני מתכננת להכין כבר 2 מתוך שלושת המתכונים שקראתי
    והנה משהו שלמדתי פה , בניכר (אטלנטה) , מהכהנת הגדולה – מרתה סטיוארט, לגבי הכנת עוגיות – משתמשים בכף לגלידב קטנה במיוחד – הנה קישור בכדי שתביני למה הכוונה
    http://www.amazon.com/1055893-Grips-Medium-Cookie-Scoop/dp/B0000CDVD2

    תודה
    מיכל

    הגב
  25. חנה ליכט
    12 באפריל 2011 at 2:33 (13 שנים ago)

    שלום לך עלמה,
    תשמעי, אני מרגישה צורך להודות לך על המתכון שהבאת כאן. לרוב אני מתרגזת ממתכונים בהם אני נתקלת משום שהם מכילים מרכיבים יקרים ובזבזנים. המתכון לעיל מצא חן בעיניי בגלל המרכיבים הבסיסיים והמצומצמים המניבים עוגיות מענגות ועדינות. הכמות עצומה ויכולתי לאכול מהן כל היום ועוד נשאר לימים שיבואו.
    אבל שתדעי שלא כדאי להשתמש בלימונים צהובים שכאלה, פעמים רבות הם מצופים בשעווה המשמרת אותם, כלומר הם לעיתים בני למעלה משנה! הירוקים הקטנים הם יותר טריים ולימוניים וצבעם גם הוא יפה בעוגיה.
    רב תודות,
    מחנה

    הגב
    • dvarimbalma
      12 באפריל 2011 at 7:56 (13 שנים ago)

      וואו, מעולם לא שמעתי על עניין הלימונים הזה. כרגע יש לי כאן כמות מופרכת של לימונים מהעץ של ההורים שלי, אז אין סכנת שעווה באופק, אבל טוב לדעת.

      הגב
  26. ליבי
    5 בנובמבר 2011 at 11:00 (12 שנים ago)

    הכנתי את העוגיות. יצא ממש טעים!
    הם כל כך עדינות, גם בטעם הלימון העדין ובמתיקות העדינה ועוד יותר במרקם הקליל והעדין.. הם כמעט לא קיימות בפה כשלוקחים ביס….
    ממש כיף!
    תודה! 

    הגב
  27. שימי
    10 בנובמבר 2011 at 11:55 (12 שנים ago)

    הכנתי את העוגיות אתמול בשעת לילה מואחרת שכולם כבר במיטות, ריח האפיה עשה את שלו… אנשים קמו מהמיטות ועקבו אחרי הריח. העוגיות נוסו במשתה לילי מחמם.

    להלן הניסיון שלי מהכנת העוגיות:
    * הוספתי מיץ לימון, לא מאמין שזה השפיע על הטעם
    * העוגיות תפחו למימדים עצומים, יכול להיות שאפשר להפחית את כמות אבקת האפיה או בכלל לא להוסיף (?)
    * לעיצוב יפה של העוגיות אולי אפשר להישתמש בשקית ומזלף (?)
    * לא פחות חושב, אנשים מצאו את העוגיות מרעננות ומגניבות 

    תודה!
     

    הגב
    • dvarimbalma
      10 בנובמבר 2011 at 12:23 (12 שנים ago)

      מגניב! אפייה באמצע הלילה זה כל כך לעניין. במיוחד כשקצת קר

      הגב
  28. אנדראה
    24 בפברואר 2012 at 10:36 (12 שנים ago)

    עלמה, הבלוג שלך הוא אחד הגילויים המוצלחים ביותר שהיו לי לאחרונה! המתכונים, הכתיבה, הצילומים… פשוט מעוררת השראה!!
    אני איתך "לשטוף כלים זה מבאס ת'תחת!" – בזמן האחרון יש שיר שנדבק לי… הקליפ לא משהו, אבל הפיזמון לא יוצא מהראש…

    http://www.youtube.com/watch?v=Kh2FRFhS7QY

    וולקום טו סאנט טרופפפפפפפפפפהההההההההה!!   

    הגב
    • dvarimbalma
      24 בפברואר 2012 at 12:00 (12 שנים ago)

      רוב תודות על המחמאות! הפוסט הזה פורסם לפני יותר מחצי שנה, ואני שמחה לבשר שבזמן שעבר מאז עדיין התמדתי בשנאתי העזה לשטיפת כלים.

      הגב
  29. הדר
    23 בנובמבר 2017 at 22:14 (6 שנים ago)

    עלמה היקרה שלום,
    האם ניתן להחליף בעוגעות האלה את החמאה בשמן?
    תודה (:

    הגב
    • עלמה
      27 בנובמבר 2017 at 17:11 (6 שנים ago)

      לצערי לא, זה יפגע במרקם משמעותית

      הגב

Leave a reply to יאיר לבטל

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.