וואו, לא הייתי פה איזה זמן, אבל עשיתי בירור בסטורי שלי באינסטגרם (אתם כבר שם, כן?!) ומאחר וכולם דרשו מתכון לחרוסת החלטתי לסגור לכם את הפינה הזו לחג. זו החרוסת הכי טעימה שאני מכירה, כי יש בה גם חמצמצות וחריפות ותבלינים. ומתוק, ברור, אבל זו החרוסת שהכי לא מזכירה לי גוש טיט מתוק להחריד ומשעמם. […]
אני גרה בעיר של אמביציה. עיר של מגדלים פורחים באוויר. עיר של רכבות מהירות, כסף גדול, אנשים שבוער להם כל הזמן להגשים את עצמם. לממש את ההבטחות שמודבקות להם מאחורי הריסים. ותוכנית הדוקטורט בקולומביה היא כמובן חלק מזה. מהתחושה שכולם דוחפים קדימה, גבוה, שצריך להצטיין. כבוד, יוקרה, מילים גדולות. בני אדם שמנסים למקסם את עצמם: […]
על כל פעם שאני הולכת אליו יש עשרים פעמים שאני לא הולכת. שאני חושבת ללכת, שאני מפחדת ללכת, שאני מתחילה אבל עסוקה או שאני מתחילה אבל מאבדת את הכוח או שאני עצובה מידי או שאני שמחה ולא רוצה להכתים את השמחה. או שאני מתביישת. בעיקר בזה שהחיים שלי המשיכו. והם קורים. והחיים שלו לא. […]
אם בכל זאת הייתי צריכה לתמצת, במילה אחת, את הסיבה לכך שהמין האנושי לעולם לא יגיע למיצוי הפוטנציאל האינטלקטואלי והיצירתי שלו, המילה הזו הייתה "יוטויוב". אני אומרת את זה מתוך ניסיון כאוב ומחקר אמפירי מעמיק. באמת. למעשה, נראה לי שיש מספר לא מבוטל של שאלות כאובות שהתשובה אליהן היא "יוטיוב" (רשימה חלקית, נכון לכתיבת שורות […]