דברים בעלמה

עכשיו, כשראש השנה כבר בטוח מאחורינו, אפשר סופסוף להסתכל לתפוח בחום של הגרעינים ולהודות: המעמד שלו כמלך-מלכי-המלכים של החגים הוא די מופרך.

בואו נעזוב לרגע את העובדה המצערת שדווקא בתקופת השיא של הפירות הנדירים, הרכים והמטפטפים נגזר עלינו לאכול פרי קשה וחמוץ שיש כל השנה.

בואו נעזוב לרגע את העובדה שמחירי התפוחים נוסקים סביב ראש השנה באופן מגוחך.

בואו נדבר על הבעיתיות של הדימוי.

שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה כמו תפוח בדבש? באמת…?

מה קרה לשנה מתוקה כמו גלידת שוקולד? כמו עוגת שמרים חמה עם גבישי סוכר וקינמון? כמו תאנה בשלה ומתפקעת של סוף הקיץ?

אני תוהה אילו עוד איחולים חמצמצים יכולנו להנפיק באותה מתכונת: שתהיה שנה נעימה כמו חיבוק של שחקן כדורסל אחרי אימון? שתהיה שנה ייחודית כמו סנדוויץ' של ארומה? שתהיה שנה פשוטה כמו למצוא את נקודת הג'י שלך?

יש בוודאי כאלה מבינכם שחושבים עכשיו שאני קצת קטנונית. הרי אבות-אבותינו, אתם טוענים למולי בכובד ראש, חיו בקהילות נרדפות בגולה, היכן שדברי מתיקה ומיני תרגימא אינם עניין של מה בכך. היד אינה משגת, אתם אומרים, ומה יעשה היהודי כדי לשמוח בחגו? קצת דבש, קצת תפוח, קצת מילות תורה.

ובכן, למול טענות שכאלה אין לי אלא לברך אתכם. אשריכם, שכן ככל הנראה אינכם פולנים ואינכם בני פולנים.

ביקור זריז בשולחן החג של משפחתי, שקשורה גם קשורה למוצא הנ"ל, מוכיח שליהודים בגולה היה דווקא לא מעט סוכר. למעשה, אחוזי הסוכר בארוחה פולנית ממוצעת נוסקים למקומות שיגרמו לשמינית תפוח חמצמץ עם כפית דבש לרעוד מאימה. כן, זה כולל גם את הדג.

זה הזמן לכונן את המהפכה, חברות וחברים! שנית מצדה לא תטבול!

במקום תפוח עם דבש הכנתי השנה מלאי צנצנות של ריבת גויאבות. הגויאבה עכשיו בשיאה: בשלה, זולה, מלאת ניחוח. את הצנצנות אפשר לפזר בין כמה חברים וקרובי משפחה, בצירוף איזו שנה-טובה. יאללה למטבח.

כמה טיפים חשובים:

סוכר. ובכן, ניסיתי כל מיני מינונים, אבל בכל אופן בריבה יש לא מעט סוכר. המשחק הוא בין כמות מטורפת של סוכר, שנותנת ריבה קרושה וג'לית, לכמות קטנה מידי של סוכר, שנותנת רוטב נוזלי בעליל שמזכיר קומפוט. החומר שגורם לריבה להיקרש נקרא פקטין, ואחד הקונצים בליצור ריבה שלא תהיה נוזלית מידי אבל גם לא תוביל אתכם להתקף סכרת ולפיזוזים משונים הוא לבחור מראש בפירות שיותר עתירים בפקטין (למשל, גויאבה ותפוח).

צבעים. כמו שאתם רואים בתמונות, השתמשתי גם בגויאבות אדומות וגם בגויאבות לבנות. אני יכולה לטעון עכשיו שעשיתי את זה כדי לקדם את הסובלנות או כדי ליצור צילומים יותר חינניים, אבל זה יהיה קשר גס. למעשה, פשוט לא היה לי מושג באיזו צבע הגויאבה בפנים תהיה, וגם למוכר בשוק לא היה מושג (זו אולי הסיבה שהיו לי שני צבעים באותה הקופסא). בכל אופן, זה לא ממש משנה עם איזה גוון של גויאבה אתם עובדים, וההשפעה היחידה של זה היא על הגוון הסופי של הריבה. אל תחששו שהלבן פשוט לא בשל, זה סוג קצת אחר.

רתיחה. טוב, אני רצינית לגבי זה, ואלו הנחיית שנכתבו בדם: שימו לב מה קורה עם הסיר אחרי שמרתיחים את הריבה. זה גולש תוך שניה. קראתי על זה בפוסט המעולה של מאיה על ריבות, ואז המשכתי לשוטט באתר שלה ולקרוא על עוד דברים, ובינתיים הריבה גלשה לי על חצי מהמטבח. לא יאמן כמה דביק זה הופך להיות.

צנצנות. כדי שהצנצנות לא יתמלאו בעובש (עובש אוהב סוכר, בריבה יש סוכר) צריך וואקום. אנחנו יוצרים אותו על ידי מזיגה של הריבה לצנצנת כשהיא עדיין ממש רותחת, ועל ידי זה שממלאים את הצנצנת ממש עד הסוף. עוד טיפ שמאוד עוזר ליצור ואקום הוא להפוך את הצנצנות על ראשן אחרי שפוקקים אותן. אין לי מושג למה, אבל זה עובד. גם כאן יש לי טיפ בטיחותי שנרכש מניסיון אישי כאוב: כשאתם מבריגים מכסה על צנצנת מלאה במשהו לוהט- תחזיקו את הצנצנת עם מגבת או כפפה. זה עלול להיות כואב.

וגם: לפני שאתם ממלאים את הצנצנות חשוב לנקות אותן ממש טוב, ואחר כך להשרות אותן בקערה מלאה מים רותחים. א' יצר מזה צילום שמזכיר לי קצת את סוף העולם:

יאללה למטבח!

1.5 קילו גויאבה

1 קילו סוכר

מיץ מ-2 לימוני ליים

3 מקלות קינמון

5 תרמילי הל

הכנה:

1. שוטפים היטב את הגויאבות, וחותכים אותן לקוביות. שימו לב לגודל שיש בתמונה, כדי שהחתיכות לא יהיו לגמרי פיצפונות, כדי שבכל זאת תהיה האיכות של ריבה ביתית ולא של גוש אחיד של ריבת עסיס.

2. בסיר עמוק (גלישה! גלישה!) מערבבים את הגויאבות עם הסוכר. מוסיפים את התבלינים ומיץ הלימון, ומניחים על האש.

3. מביאים את כל העסק לרתיחה. (זהירות! גלישה! גלישה!) אחרי שרתח, מנמיכים את האש לאש הכי קטנה שיש לכם.

4. מבשלים עוד כשעה-שעה וחצי (בודקים בכפית כמה הריבה כבר סמיכה).

5. בינתיים מעקרים ומנקים את הצנצנות.

6. מוזגים את הריבה הלוהטת לצנצנת (זהירות כשסוגרים את המכסה).

7. הופכים את הצנצנת על ראשה, ונותנים לה להצטנן.

שתהיה לכולכם שנה מתוקה כמו ריבה, ריחנית כמו גויאבה, מצחיקה כמו מרגרט צ'או, ומענגת כמו בישול ואכילה.

עלמה

עוד תמונות מהסט המרהיב- הפליקר של א'

אין תגיות.