יומן הריון. פרק חמישי.

בספר על ההריון כתוב שבתקופת ההריון תרגישי יפה וזוהרת. העור קורן והשיער מתעבה. את מרגישה נשית.

יום אחד עמדתי מול המראה באמבטיה ופרצתי בבכי. הגוף הוא לא גופי והשדיים אינם שדיי וההליכה הכבדה אינה ההליכה שלי. זה מעורר פלצות. בלילות אני מתעוררת מגל גואה של צרבת שעולה מן הקיבה, והקיבה נמצאת עכשיו איפשהו באיזור הצלעות.

זרקתי לפח את ספר ההכנה להריון. לקחתי מהספרייה את הספר על מטאמורופוזות במיתולוגיה הרומית ועכשיו אני מתעוררת בלילות וקוראת על אלים ועל שינויים ועל אנשים שהופכים לחפצים ולחיות ולצמחים ולעונות השנה.

(אף פעם עד החודשים האחרונים לא זרקתי ספרים. זה נראה לי מעשה בלתי-תרבותי. עכשיו יש ימים שאני מינוטאור-פרא. אני חייבת להסתיר את הזנב ואת הרעמה ואת היכולת שלי להשמיד. אבל אני מינוטאור-אישה עם בטן כבדה).

אובידיוס כותב מטאמורפוזות. שינויי מקום וצורה. אנשים נוצרים מחימר. מאבנים קשות שהולכות ומגלות את רכותן. אחר כך יש נשים שהופכות לעטלפים, לעכבישים, לעצי דפנה. אם אחת שהורגים את שבעת בניה ובנותיה והיא הופכת לסלע שממנו יורדות דמעות. אם אחת שהיא וביתה קופצות אל מעמקי הים והופכות למפלצות מים. אישה שחותכת לאבא שלה את השיער ובסוף הופכת לציפור תת-מימית.

שמעון בוזגלו תרגם את ההקדמה: "נפשי לוחצת עלי לספר / על גופים ששונו לצורות חדשות".

ובאמת הכתיבה נעשית מעשה דחוף. עוד מעט יבוא התינוק וישטוף את העולם כולו כמו גל גדול. בוודאי אשכח אפילו שהייתי אי פעם בהריון. שהייתי מפלצת מינוטאור והגוף דהר ממני והלאה.

האלים הרומאים אינם מענישים ומחנכים. הם משנים את האנשים לא מתוך שיקולי צדק ואין בסיפורים מוסר השכל. נראה שרוב האנשים משתנים מתוך עלילות של נקמה ואהבה, קנאה ותשוקה, ולפעמים גם האלים עצמם משתנים. ובעיקר הכל משתנה כל הזמן כי זה אפשרי. כי גם החומר הכי דחוס יש בו קצת אויר, קצת תשוקה, קצת סימני שאלה. הגוף הוא רק תנועה.

והרי מראש הצורות האלה שיש לנו הן רק שרטוטים ראשוניים. סקיצות. חבויים בגופנו כל מיני זימים פנימיים וכנפיים מקופלות, כל מיני שורשים וענפים. כל גוף הוא זמני והגורל תמיד גדול יותר מהגופים שנוצרו כדי להכיל אותו. יש בעולם יותר שינויים, ואלימות ואהבה ושעשוע משאנחנו מסוגלים להבין.

הנה אני אישה מהמיתולוגיה הרומית. יש בתוכי חיים והאהבה הפכה אותי לאריה ולמפלצת ים ולנשר ולעטלף ולעכביש. לפעמים אני אישה עם בטן גדולה ושדיים כבדים ושיער ראשי נעשה בבת אחת ארוך, מלא, פרוע. לפעמים אני ציפור שפורשת כנפיים מתחת לפני הים.

7 Comments על יומן הריון. פרק חמישי.

  1. orit
    25 באוגוסט 2017 at 7:41 (3 חודשים ago)

    מילים שנוגעות הכי עמוק. מרגשות ומטלטלות. כמה אומץ לחשוב את הדברים ולנסח אותם והכי לפרסם אותם. תודה!

    הגב
    • עלמה
      25 באוגוסט 2017 at 20:21 (3 חודשים ago)

      תודה, תודה.

      הגב
  2. מאיה
    25 באוגוסט 2017 at 20:30 (3 חודשים ago)

    כתבת פשוט מדהים.

    הגב
  3. נטע ש
    27 באוגוסט 2017 at 19:42 (3 חודשים ago)

    עלמה, את מרגשת ומפתיעה, הכתיבה שלך אמיתית ונכונה ועמוקה ויפה ולא מתייפיפת. אני מחכה לספר שלך! תודה שאת משתפת אותנו ביומן הפרטי המדהים הזה.

    הגב
    • איה
      6 בספטמבר 2017 at 20:52 (3 חודשים ago)

      בדיוק מה שנטע כתבה.
      את נהדרת
      תודה לך על הכתיבה ועל השיתוף

      הגב
      • עלמה
        7 בספטמבר 2017 at 17:01 (3 חודשים ago)

        תודה רבה

        הגב
  4. גילה
    2 בספטמבר 2017 at 23:07 (3 חודשים ago)

    היומן הולך וכורך אותי בחבלי קסם מפרק לפרק

    הגב

כתיבת תגובה