עגבניות ממולאות עדשים אדומות

DSC_0472c,

בלילה לפני שהיא נרדמת היא צריכה לרתום את כל הסוסים הפנימיים אחד אחד ולבקש מהם קצת שקט. אבל הסוסים נטרפים מרעש הזבובים והזנבות שלהם מצליפים באוויר והיא נשארת ערה.

מפעם לפעם היא מחקה את קצב הנשימות של האיש שישן לידה ומנסה ללמוד ממנו איך משחררים את היום מתוך כפות הידיים הקפוצות ואיך נרדמים בשלווה.

orekh1.

רק כאשר היא מבינה כבר שאבוד, ובמילא לא תישן הלילה, היא נרגעת סוף סוף. כי האובדן יש בו הרבה מאוד פעמים נחמה ובכל אופן הוא רך יותר לפנות בוקר.

היא עולה אל גג הבניין ורואה את השמיים השחורים של תל אביב נעשים אפורים ואז ורודים.

היא פורסת לעצמה מנגו ושותה קפה שחור.

היא רואה את העיר מתעוררת.

DSC_0096,

למשל משאית של תנובה נוסעת לכיוון שדרות הר ציון. למשל את הצעירים מאריתריאה שמתגודדים בפינת הרחוב לחכות שם שאולי מישהו יאסוף אותם לעבודה של יום אחד, צ'יק-צ'ק קוראים לזה, עבודות זמניות בבניין או בחקלאות או בניקיון שאף פעם אין בהן ודאות ולא תמיד יש בהן תשלום ואם יש הוא לרוב נמוך מידי ואפשר להיפצע בהן. למשל את האנשים שרק בשעה הזו חוזרים הביתה והם מטושטשים מעייפות או מאלכוהול או מאלימות או מהספק הזה שבין יום ולילה ומותר ואסור וסדר יום, וחיים.  למשל אנשים מאמינים שקמים בעונה הזו מוקדם כדי להגיד סליחות.

orekh2,

מגג הבניין אפשר להרגיש רוח, והיא רואה את הקו הורוד מעל הבניינים של תל אביב ואת שכבת האובך ואת שכבת האבק והלכלוך ואת שכבת החלומות ואת שכבת הכמה-התגעגעתי-לכאן ואת שכבת האני-לא-מבינה-בכלל-שאני-כאן ואת שכבת המה-אעשה-כאן ואת שכבת האיך-אני-מתמודדת-שוב-עם-סוג-האישה-שאני-כאן ואת שכבת היהיה-בסדר ואת השכבה השחורה שבה עדיין לילה ואת השכבה הכחולה בהירה והכחולה כהה ואת הצבעים של הורוד שנעלמים.

split3,

היא חושבת בסופו של דבר אין לי הרבה ברירות. כמו כל האנשים אצטרך גם אני בסופו של דבר לחיות עם עצמי בשלום ולהמשיך לעשות רק את מה שאני יודעת או מסוגלת לעשות כלומר לקרוא ספרים ולכתוב מילים ולבשל ירקות ולאהוב חזק את האנשים שאני אוהבת ולהתגעגע הרבה ולכמוה הרבה ולקלף מנגואים ביד מיומנת גם בחושך, ולבחור בשוק עגבניות גדולות שאפשר לרוקן עם כף, ולפעמים גם לא להצליח להרדם, זה לא נורא כל כך, לראות זריחות.

DSC_0267bכמה טיפים חשובים: 

ריקון עגבניות. כתבתי על זה פעם כאן, אבל באופן כללי אם העגבניות שלכם לא רכות מידי ולא קשות מידי, לרוקן עגבניות זה לא עסק מסובך. צריך לחתוך את החלק העליון של העגבניה (סביב לאיפה שהעוקץ) ואז ניתן לראות בבירור את הגבולות הפנימיים של העגבניה, בין הזרעים לבין הקליפה. בשלב הזה אפשר לנעוץ כף ולהפריד את הזרעים והמיץ של העגבניה מהמסביב שלה. שולפים את הבפנוכו של העגבניה ועוברים שוב עם הכף כדי לוודא שגרפתם את כל הבשר.

אפייה. אחד האתגרים במתכון הזה היה לאפות את העגבניות מבלי לייבש אותן ומבלי שישרפו. השתמשתי בפיירקס עמוק שאפשר לסגור במכסה, וזה פתר את הבעיה. אם אין לכם פיירקס כל סוג של תבנית עמוקה קצת שאפשר לסגור אותה עם נייר כסף תעבוד אחלה.

הגשה. המנה הזו טעימה כמו שהיא, אבל אם תוסיפו אלייה קצת טחינה חריפה היא תשתדרג משמעותית. אז כדאי.

 

orekh3

 

DSC_0400b#
אוף טופיק
מבזק מהשטח ועדכון בעקבות פרויקט הגלויות של ראש השנה:
,
כמו שהבטחתי מראש, פרויקט הגלויות נמשך עד ערב ראש השנה, וביום שני הכרזתי על הזוכה, יהלי זיו, שציירה את האיור המקסים הבא:
,
557409_10151177998840379_72418636_n
תודה רבה ליהלי ולכל נשות החיל שתרמו מזמנן וממרצן ומכוחן היצירתי כדי שנוכל להפיק יחד אלבום שנות-טובות מיוחד ואופטימי.
אלבום האיורים המלא נמצא כאן, ואתם מוזמנים לפרגן למשתתפות ולברך אותן למרות שהשנה החדשה כבר התחילה.
,
DSC_0442bבתאבון,
ושנה מתוקה שתהיה,
עלמה

 

31 Comments על עגבניות ממולאות עדשים אדומות

  1. גל
    18 בספטמבר 2012 at 13:44 (5 שנים ago)

    מטלטלת אותי בכל פעם מחדש 

    הגב
  2. Tav Zamir
    18 בספטמבר 2012 at 14:25 (5 שנים ago)

    את כותבת כל כף יפה עלמה, כמו שיר בתוך הסיפור. שנה טובה

    הגב
  3. מרקוביץ'
    18 בספטמבר 2012 at 14:28 (5 שנים ago)

    אוי עלמה, את כזו נשמה גדולה.
    כשראיתי את התמונה בתחילת הפוסט ישר חשבתי על כמה נחמד זה שהפעם העגבניה עוטפת את העדשים ולא העדשים את העגבניה, אבל בסוף המשפט השלישי כבר שברת אותי.
    ולפעמים החיים גורמים לך לכתוב פוסט שנה טובה והתחלות חדשות גם כשאת לא מתכוונת…

    הגב
  4. טל
    18 בספטמבר 2012 at 15:17 (5 שנים ago)

    איי איי איי…

    הגב
  5. אפרת
    18 בספטמבר 2012 at 15:30 (5 שנים ago)

    ואוו,
    טקסט מדהים ומדוייק
    תודה לך 

    הגב
  6. נעמה יערי
    18 בספטמבר 2012 at 15:50 (5 שנים ago)

    אני אף פעם לא יודעת מה יותר: הכתיבה הנפלאה, הרעיונות הנפלאים, המתכונים המגרים, הצילום החד… והכל ביחד – תענוג צרוף.
    שנה טובה. 

    הגב
  7. נעמה יערי
    18 בספטמבר 2012 at 15:59 (5 שנים ago)

    ואגב… נגמר פרק הונגריה שאת על הגג בתל-אביב? סיפרתי לך שמשפחתי מהונגריה והייתי שם, ואהבתי מאד את סיפורי הונגריה שלך.
    מאז שקראתי אותך עוד לא העזתי לקנות פרג.
    תמיד פוחדת שלא מספיק טרי.

    הגב
    • dvarimbalma
      18 בספטמבר 2012 at 17:24 (5 שנים ago)

      כן, הפרק ההונגרי נגמר כי הגשתי את התיזה וכי חזרנו לכאן. לבינתיים.

      הגב
  8. עודד
    18 בספטמבר 2012 at 16:41 (5 שנים ago)

    תענוג לקרא ולראות את התמונות עוד לא יצא לי לבשל כלומר גם לטעום ומחכה לעוד ועוד

    הגב
  9. אנה
    18 בספטמבר 2012 at 16:55 (5 שנים ago)

    פשוט מקסים הקטע של הפתיחה.

    הגב
  10. ponetium
    18 בספטמבר 2012 at 17:18 (5 שנים ago)

    אני כל כך הולכת להכין את זה…מצחיק שגם לי עדשים התבלבלו קצת עם חרדה וחוסר שינה. אין על עדשים… 🙂

    איזה מציק זה שהכנתי כרטיס ברכה מצוייר מקורי (כפי שאני מכינה כל שנה…) ושכחתי להרשם לתחרות שלך. אולי כי אני מאותגרת פייסבוק או משהו… D:
    אכן, ברכות מגיעות לזוכה!

    המנה נראית טעימה ויפיפיה. נראה לי אני אאמץ אותה.

    הגב
  11. חיה
    18 בספטמבר 2012 at 20:16 (5 שנים ago)

    מזדהה לגמרי , כמה כיף שיש מי שכותב את הרגשות שלנו . זה נהיה ברור ומנחם שיש בזה קבוציות מסוימת .
    והעגבניות  יאמי!!!!
    תודה
    חיה

    הגב
  12. הבריאותנית
    18 בספטמבר 2012 at 22:30 (5 שנים ago)

    http://technation.themarker.com/gadgets/1.1825865
    אולי את לא ישנה גם בגלל החשיפה ללפטופ. הכתבה לעיל מזהירה מחשיפה לאייפונים, ללפטופים, אייפדים ודומיהם

    הגב
  13. לילך
    19 בספטמבר 2012 at 8:49 (5 שנים ago)

    את המתכון עוד לא ניסיתי, אבל איזה פוסט מדהים!!
    את ממש מדבבת את הרגשות, המחשבות שלי..

    הגב
  14. קלקל
    19 בספטמבר 2012 at 10:01 (5 שנים ago)

    בסוף צ"ל טחינה מתובלת, וכנראה שלמגיבה הבריאותנית יש אכן בעייה עם "לבטופ" ו/או אייפון כי היא לא יודעת לשים קישור.
    שנה טובה!

    הגב
  15. Sarah
    19 בספטמבר 2012 at 16:01 (5 שנים ago)

    נמשכתי לבלוג שלך לפני כמה חודשים בגלל הסיפורים המדהימים שלך והחוויות שלך בהונגריה .שוב אני קראתי ושחכתי שבסוף יש מתכונים , היכולת  להעביר לנו את הרגשות שלך פשוט מקסים
    תודה גם על המתכון והצילומים
    שרה

    הגב
  16. דפנה י.
    20 בספטמבר 2012 at 7:19 (5 שנים ago)

    מופלא, עמוק ונוגע. קשה ורך בעת ובעונה אחת.
     
    את אשפית בכתיבת רגשות, במיוחד הסוערים בשקט. והבישול המלווה תמיד מפתיע.
     
    תודה!

    הגב
  17. הילה
    21 בספטמבר 2012 at 11:05 (5 שנים ago)

    הו עלמה, איך פיספסתי כל כך הרבה ?! 
    כמו תמיד את מדייקת כל כך במילים ובניואנסים, מרגשת כאילו מבלי להתאמץ.
    שתינו יודעות שחפצים לא באמת חשובים ואת, הלב והראש שלך במקומות הנכונים, יהיה בסדר. תהיה שנה נפלאה.
    הילה

    הגב
  18. מיכל שרעבי
    21 בספטמבר 2012 at 21:16 (5 שנים ago)

    כמה שזה טעים! הכנתי 5 עגבניות ואת שארית המילוי ערבבתי עם עוף טחון, עוד כוסברה ופטרוזיליה, טחינה גולמית, עוד שום ובצל מטוגן והכנתי קציצות מטוגנות וברוטב עגבניות. התלהבות גורפת, פעם ראשונה שהקטן שלי אכל קציצות שלי.
    תודה!

    הגב
  19. י. לפת
    30 בספטמבר 2012 at 0:10 (5 שנים ago)

    נשמע טוב, אנסה בקרוב.
    ד"א, קצת רכז רימונים לתוך המילוי יכול לעבוד מצוין לדעתי.

    הגב
    • dvarimbalma
      30 בספטמבר 2012 at 7:53 (5 שנים ago)

      רעיון מצויין! לא חשבתי על זה אבל עכשיו זה נשמע לי מאוד הגיוני וכמעט מתבקש

      הגב
  20. אלה
    20 באוקטובר 2012 at 14:46 (5 שנים ago)

    עלמה יקרה,

    הכנות שלך מרגשת אותי כל פעם מחדש.
    תודה על המתכון!   

    הגב
  21. שירלי
    20 באוקטובר 2012 at 21:50 (5 שנים ago)

    וואו.

    נתקלתי בבלוג שלך הרגע ממש "במקרה".

    עכשיו אני המומה מול המסך.  

    המתכון המפתה והצילומים המדהימים כמעט אנתיתזה לטקסט הכה כואב הזה.   

    תודה.  
        

    הגב
  22. א
    23 ביולי 2013 at 15:02 (4 שנים ago)

    היי עלמה, הנוזלים של העדשים אמורים להצטמצם ?
     עד לאיזו רמה?
    תודה

    הגב
  23. מיכל
    27 באוקטובר 2014 at 7:06 (3 שנים ago)

    הכנתי הערב את העגבניות שוב אחרי תקופה ארוכה שלא יצא לי, ולא ברור לי איך עברנו כל כך הרבה זמן בלעדיהן. פשוט נהדרות! תודה רבה רבה על המתכון.

    הגב
  24. אודל גולומב
    6 במרץ 2015 at 15:57 (2 שנים ago)

    פשוט מדהים… גם המתכון וגם הכתיבה שלך. הייתי מאוד עצובה כשהתיישבתי לחפש משהו להכין לשבת. איך שהתחלתי לקרוא התחלתי לחייך ולאט לאט שכחתי את כל הצרות שלי. כשהאוכל היה מוכן באמת נרגעתי. אני צמחונית ולעדשים היה טעם של קציצת בקר מזינה ועסיסית שהחזירה אותי לימים ההם… זה לא קורה לי כל יום. תודה רבה מאוד
    ודרך אגב את הולכת להיות אחת הסופרות הגדולות של תקופתנו אם תאמיני בעצמך, אני לא מאמינה שאם כשרון כמו שלך עוד יש לך דאגות

    הגב
    • dvarimbalma
      7 במרץ 2015 at 16:37 (2 שנים ago)

      וואו. תודה. אני אסמיק בסוף. תודה תודה רבה. מחמם את הלב.

      הגב
  25. קרן
    13 בדצמבר 2015 at 19:07 (שנה 1 ago)

    רציתי לדעת האם זה אפשרי לעשות את המתכון רק עם פלפלים ממולאים?

    הגב
  26. פרידה
    26 באפריל 2016 at 20:28 (שנה 1 ago)

    הכתיבה מעולה, נהניתי מאוד.
    בנוגע למתכון, אין מצב ש-20 דקות בתנור יספיקו . אצלי זה היה מעל לשעה. המילוי ממש טעים !

    הגב
    • dvarimbealma
      1 במאי 2016 at 3:46 (שנה 1 ago)

      תודה רבה. אני חושבת שזה משתנה מתנור לתנור. העגבניה צריכה רק לעבור צלייה, והעדשים כבר מבושלות, אז זה לא לקח לי הרבה זמן

      הגב

כתיבת תגובה