קציצות תרד ומוצרלה

'

יום אחד, כשאהיה טהורה ומוארת, אולי אפגוש ברחוב את אותו האיש שגנב לי השבוע את האופניים. תהיה לי שלוות נפש של קדושים ואני אחייך אליו בחיבה. לא תהיה בליבי כל טינה, האופניים הם רק רכוש, אומר לעצמי ולו.

אמחה את ידי בשולי הגלימה הלבנה (שוודאי תהיה לגופי) ואלחץ את ידו לשלום.

גלימה אחת, קערית אורז אחת, זה יהיה רכושי. לא אשא בליבי משקלים עודפים כמו טינה.

'

עד אז, ובעודי מטלטלת את גופי ממקום למקום בעיר הזו, ברגל, אמשיך לאחל לאיש שגנב לי את האופניים מוות בייסורים, וכמה מחלות מין בדרך.

מרגע שרכשתי אותן הכנתי את עצמי לרגע האובדן. תל אביב היא באמת ריטריט בודהיסטי מזורז לרוכבי אופניים. אין "אני", אין "רכושי". שום אופניים הם לא אני, כי הרי יגנבו אותם בשלב זה או אחר. הפתרון היחידי הוא לשחרר. לדעת שכל אופניים היו חברים יפים ומהירים שזכיתי לבלות איתם לפרק זמן מוגבל.

ובכל זאת, עצוב לי. שלושה זוגות אופניים כבר נגנבו לי בתל אביב, ועדיין משהו באלימות ובחוסר האונים הזה מפתיע אותי. כי הם היו שלי, כי אהבתי אותם, כי אין לי מספיק כסף כדי לקנות חדשים כל חצי שנה.

כי קשה לי להתייחס לגניבות האופניים כמו אסון טבע ולא כמו משהו שמישהו עשה לי, וזה לא בסדר. כי נמאס לי לחיות בידיעה שאם את לא ישנה עם האופניים שלך מתחת לכרית, את והם זה קטע זמני.

/

ברגל העיר נראית לי אחרת. המרחקים רחוקים יותר. האיזורים המפחידים מסוכנים יותר. כל פעם שאני רואה אופני קררה לבנות ליבי מחסיר פעימה.

ואז אני חושבת לעצמי, בשביל מה יש לך בלוג. המקום הזה ברשת שבו את כותבת ואנשים אחרים קוראים. הסטטיסטיקות מראות לך שאלפים מהם מתחברים מתל אביב. מה אכפת לך לנסות.

אז הנה אני מנסה: אם אתם רואים אופני קררה לבנות חונות איפשהו בעיר, אופני הרים שהחליפו להן את הגלגלים לגלגלי עיר דקים (הן נראות בערך ככה, רק עם גלגלים קצת דקים יותר). תעשו לי טובה ותעיפו מבט. כשגנבו לי אותם היו עליהם סבל וסל, שלא נמצאים שם עכשיו בהכרח. מה שסביר יותר להניח שיש עדיין זה מדבקה על השלדה שכתוב עליה השם של החנות (אופני עוז) ומה שבטוח יש שם זה מספר שלדה, שמוטבע על השלדה עצמה למטה: AB10002907.

/

אם זה שם, אלו בוודאות האופניים שלי.

אם אתם רואים אותם איפשהו, צרו איתי קשר. אני יכולה לשלם לכם על זה אבל לא המון, ומצד שני יכולה להבטיח בתמורה בישולים מבית דברים-בעלמה, שיגיעו אליכם במשלוח מיוחד על גבי אופניי הנאמנות. נניח תבשילי שבועות. קציצות תרד וכרישה עם מוצרלה, למשל.

/

כמה טיפים חשובים:

גבינה. אפשר לשחק קצת עם כמויות הגבינה, בהתאם לכמה גבינתיות בא לכם שהקציצות יהיו. 300 גר' מוצרלה זה מבחינתי המקסימום, ואפשר בכיף לקחת את זה יותר לכיוון ה200-250 ולתת לתרד להתבטא בצורה בולטת יותר.

נוזלים. זה החלק הכי חשוב בכל קציצה צמחונית שתכינו (בעצם אולי גם בקציצות בשר. לא יודעת, אף פעם לא הכנתי)- לבדוק שאתם מסננים מספיק נוזלים כדי שהקציצה לא תתפרק. אני ממליצה לסנן עם מסננת דקה (מהסוג ששוטפים בו קטניות) ולוודא שאתם מנקזים מספיק נוזלים.

טחינה. את הקציצות טוחנים בפוד-פרוססור, עד שהכל גרוס אבל לא אחיד וחלק לגמרי. נחמד להשאיר את התערובת קצת לא מעובדת כדי שיהיה לקציצות מרקם יותר מוצלח. תטחנו אותן עד שזה נראה כמו בתמונה, לא עד שזה ממש מרק חלק.

/

יאללה למטבח! (חומרים ל12 קציצות)

  • קילו תרד
  • 1 כרישה עבה ושמנמנה
  • שלושת-רבעי כוס אגוזי קאשיו
  • 250-300 גר' מוצרלה מגוררת
  • 2 ביצים
  • 4.5 כפות קמח (או לחלופין: 7 כפות סובין שיבולת שועל. זה יוצא ממש טעים, אבל אני לא בטוחה שיש לכם סובין שיבולת שועל בבית).
  • מלח
  • פלפל שחור גרוס

/

הכנה:

  • מחממים תנור אפיה ל180 מעלות. מרפדים בנייר אפיה את התבנית הגדולה של התנור.
  • מנתקים את עלי התרד מהגבעולים ושוטפים היטב.
  • מורידים מהכרישה את השכבה העליונה, שקצת מלוכלכת בדרך כלל, ונפטרים מהקצה ומהגבעולים הירוקים. חותכים את החלק הלבן של הכרישה לפרוסות עגולות.
  • בסיר גדול, מטגנים את הכרישה בקצת שמן זית עד שהגלגלים שלה מתחילים להיפרד. מוסיפים את התרד ובוחשים כמה דקות עד שהצבע שלו נעשה כהה.
  • מעבירים את תכולת הסיר לפודפרוססור וטוחנים יחד עם אגוזי הקאשיו, עד שזה נראה כמו בתמונה (גרוס, אבל לא חלק לגמרי). מסננים את מה שיצא במסננת, כדי להיפטר מעודף נוזלים.
  • מערבבים בקערה את התערובת עם הביצים, הקמח והגבינה, ומוסיפים מלח ופלפל לפי הטעם. חלק מהמוצרלות די מלוחות, אז לא צריך להתפרע עם המלח בשלב הזה. חשוב להגיע לתערובת שניתן לעשות ממנה קציצות אז אם אתם לשים את זה והכל מרגיש נוזלי מידי, אפשר להוסיף עוד קצת קמח.
  • מעצבים קציצות בכפות הידיים, ואופים אותן על התבנית השטוחה של התנור, על גבי נייר אפייה, עד שהשוליים של הקציצה נעשים קצת חומים, ויש ריח מטורף של מוצרלה בכל הבית.

.

שיהיה לכולכם חג שבועות נפלא,

עלמה

(עוד מתכוני שבועות מומלצים מהבלוג יש כאן)

עידכון: הכנתי את הקציצות שוב לערב החג, הפעם עם סובין שיבולת שועל במקום קמח- ויצא בומבה! מצד שני, אני באמת לא חושבת שיש לכם סתם ככה בבית סובין שיבולת שועל. אלא אם כן אתם ההורים שלי.

60 Comments על קציצות תרד ומוצרלה

  1. רחביה ברמן
    2 ביוני 2011 at 13:58 (6 שנים ago)

    סליחה על שאלת הקיטבג, אבל נעלת אותם? במנעול רציני?

    להגיב
    • dvarimbalma
      2 ביוני 2011 at 15:25 (6 שנים ago)

      ב-רור. אני בכל זאת גרה בתל אביב כבר כמה שנים. מנעול של טוסטוסים.

      להגיב
  2. קטנוני
    2 ביוני 2011 at 14:11 (6 שנים ago)

    אופניים זה זכר. סתם טעות קטנה…אבל אחלה מתכון 🙂
     
     

    להגיב
    • dvarimbalma
      2 ביוני 2011 at 15:27 (6 שנים ago)

      אני תמיד מתלבטת בזה לגבי אופניים (חדשות? חדשים?) איכשהו גוגל מצא לי "אופנים חדשות" אז שיערתי שזו הצורה הנכונה. אתקן עכשיו.
      ותודה על זה, דווקא לא קטנוני, אני מתבאסת על שגיאות הגהה ועברית.

      להגיב
      • העלמה עפרונית
        2 ביוני 2011 at 23:04 (6 שנים ago)

        הפתרון לדעת אם חפץ "זוגי" הוא הוא או היא, הוא להחזיר את הזוג למצב יחיד. הרי לא היית מתבלבלת לרגע ואומרת "אופן אחת", "מכנס אחת" או "מגף אחת", אלא אופן כחול (ואופניים אדומים), מכנס צר (ומכנסיים מכוערים), מגף אחד (ומגפיים מעצבנים עם עקבים בלתי נסבלים).

        להגיב
  3. יעל ר.
    2 ביוני 2011 at 15:12 (6 שנים ago)

    וואו, זה נראה מצוין ואפילו לא מטוגן! ינוסה בקרוב.

    להגיב
    • dvarimbalma
      2 ביוני 2011 at 15:28 (6 שנים ago)

      תשמעי, ריח של טיגון שנכנס לשיער ונתקע שם חודשים עושה לי רע. לעיתים מאוד מאוד רחוקות תמצאי אותי מטגנת קציצות 🙂

      להגיב
  4. טל
    2 ביוני 2011 at 16:08 (6 שנים ago)

    הו ואוו
    זה נראה פשוט מעולה
     
    מתה מתה מתה על השילוב הזה של תרד מוצרלה וכרישה…וקשיו זה בכלל שדרוג סופני
     
    מקסים
     
    טל

    להגיב
  5. מרג'ורי מורנינגסטאר
    2 ביוני 2011 at 17:14 (6 שנים ago)

    נשמע מצוין, חבל שאני מחוסרת מעבד-מזון 🙁 בלנדר לא יעבוד כאן, הא?
    ממשיכה לצפות בכליון עיניים לפוסט הפיפטיז המדובר והמתוקשר.

    להגיב
    • dvarimbalma
      2 ביוני 2011 at 17:18 (6 שנים ago)

      אני חושבת שבלנדר אולי כן יעבוד, לי אין בלנדר בדירתי הנוכחית, אז לא יצא לי לבדוק. אנסה לבחון את הסוגיה בהזדמנות.
      לגבי פוסט הפיפטיז- גם אני מחכה לו בכליון עיניים. זה עוד יקח קצת זמן.

      להגיב
  6. hilanoga
    2 ביוני 2011 at 18:00 (6 שנים ago)

    ניסית את פרוייקט האופניים החדש – תל-אופן?

    להגיב
  7. גלית
    2 ביוני 2011 at 18:07 (6 שנים ago)

    מזמן לא ביקרתי כאן. פוסט מצויין ונוגע ללב. מצחיק, מזדהה אף על פי שלא רק שאין לי אופניים אלא אני גם לא יודעת לרכב. אבל לבןזוגי יש וגם לו גנבו (כולל את מושבי התינוקות, אחת מקדימה ושניה מאחור) פעמיים, כמובן נעול. יש סיפור בתל אביב שאם המנעול מתבלה לפני שגונבים לך את האופניים (זה קורה אחת לשנתיים) אז משהו ממש לא בסדר… אני אישית מאוד אוהבת לראות את העיר הזאת ברגל אבל זה בהחלט מגביל מה גם שנעשה כלכך חם. לחברה שלנו שזה קרה 3 פעמים גם כשנעלה בתוך הבנין. בסוף הענקנו לה אופניים מתקפלות, כך שזה טוב למוניות שירות, רכבת, והעלאת האופניים למשרד/בית. סתם רעיון. בקיצור מחבקת.
    וגם הקציצות נשמעות מצויין. יש תחליף לקשיו?….

    להגיב
    • dvarimbalma
      4 ביוני 2011 at 21:45 (6 שנים ago)

      תודה לך גלית. צנוברים יתאימו כאן נפלא, אפילו יותר קלאסי מקאשיו, אבל הם יקרים ולכן בחרתי באופציה של קאשיו (בכל זאת, צריך לחסוך כסף לאופניים חדשים).

      להגיב
  8. רוני
    2 ביוני 2011 at 20:25 (6 שנים ago)

    מאוד מזדהה…
    פוסט מקסים 🙂 וההתחלה המוארת קרעה אותי מצחוק…
    נתקלת בזה ? http://www.haaretz.co.il/captain/spages/1230030.html
    צריך להתקין פטנט כזה גם על אופניים… יכול להיות מעולה….
     

    להגיב
  9. ענבל
    2 ביוני 2011 at 20:26 (6 שנים ago)

    אוף, מזדהה עם סיפור האופנים. אני לא רשמתי את מספר השילדה ליום שאולי המשטרה תזמין אותי לזהות את החמודות שלי. בדיעבד הייתי כותבת את השם שלי בענק איפושהו על השילדה ואז אולי הייתי רואה אותם בין אחיותיהן הזהות ברחובות תל אביב.

    להגיב
  10. נ
    2 ביוני 2011 at 21:23 (6 שנים ago)

    יש לי חברה שהגיעה איכשהו לדבר עם קצין בכיר במשטרה, שסיפר לה את הדבר המופלא הבא: אם מגיעים לתחנת משטרה ומדווחים על אופניים גנובים, יש סיכוי שהם נמצאים במחסן במשטרה אליו מגיעים המון אופניים גנובים. ואם הם לא שם – יש סיכוי טוב שפשוט ייתנו לך אחרים.
     
    כמו כן, אפשר ללכת למדרחוב של נווה שאנן ולמצוא חדשים במאתיים שקלים.

    להגיב
    • מאיה
      8 ביוני 2011 at 19:16 (6 שנים ago)

      האופניים שמוכרים בתחנה המרכזית הם בדיוק אותם זוגות אופניים שנגנבו יום לפני-כן מחופן אנשים חפים מפשע כמו עלמה, וחבל לעודד את הגנבים האלה.

      להגיב
    • dvarimbalma
      4 ביוני 2011 at 21:47 (6 שנים ago)

      לא ניסיתי, אני מתבאסת מתרד קפוא כשיש אחלה תרד טרי ודי בזול בשוק. אני חושבת שתרד קפוא יעבוד בסדר, אבל אין לי באמת מושג (אם יוצא לך לנסות, ספרי לי).

      להגיב
  11. רוני
    2 ביוני 2011 at 22:38 (6 שנים ago)

    מצטערת על האופנים שלך! אני מקווה שהגנב יבוא על עונשו. עד אז, שלווה סטואית לכולנו.
    הקציצות נראות נהדר. אני דווקא לא שייכת לעדה הצמחונית, אבל אני מאוד אוהבת ירקות כמעט ללא הבדלי דת גזע ומין (רק ברוקולי, כרוב ניצנים ובמיה אני לא מסכימה לאכול – כל שאר הירקות ברוכים יהיו בביתי) ולכן אכין אותן בהזדמנות הראשונה שיהיו לי אורחים שאוהבים תרד. אחרת אנחנו נאכל את כל הקציצות לבד, ונהיה שמנים ומדושנים.

    להגיב
    • dvarimbalma
      4 ביוני 2011 at 21:46 (6 שנים ago)

      שמנים זה טוב.

      להגיב
  12. נועה
    3 ביוני 2011 at 5:11 (6 שנים ago)

    משתתפת בצערך… בכל פעם שאני עוזבת את באופניים שלי נעולים הרחוב אני פוחדת שלא יהיו שם כשאחזור. אבל אני לא גרה בת"א, ולמרות שגם בקנדה לא חסרים גנבי אופניים, so far so good.
    הקציצות נראות מעולה. את חושבת שמנגולד יעבוד? עם קצת מזל יהיה לנו הרבה מנגולד בגינה בקרוב.
     

    להגיב
    • dvarimbalma
      4 ביוני 2011 at 21:52 (6 שנים ago)

      כן, אני חושבת שמנגולד יעבוד מצויין. הבישול שלו טיפה ארוך יותר. איזה כיף לך שיש לך גינת ירק!

      להגיב
  13. א. נעמה
    3 ביוני 2011 at 13:44 (6 שנים ago)

    אהבתי את השליוב של תל אביב, המוצרלה, המנגולד, ההגיגים על האופנים, הצילומים של א,  התגובות של הקוראים, והלינק לחמישיה שבתגובה לעיל. התבשיל של הבלוג הזה הולך ומשתבח כל שבוע.

    להגיב
  14. בים
    3 ביוני 2011 at 18:35 (6 שנים ago)

    דחוף!!!!!!
    הקציצות כבר בתנור וחוץ מענין ההשחמה והריח…אייך אני יודע שהן מוכנות!?
    ה-צ-י-ל-ו !!

    להגיב
  15. בים
    3 ביוני 2011 at 18:44 (6 שנים ago)

    רעייתי טוענת שכדאי להפוך את הקציצות באמצע הבישול בתנור…שלא יישרפו מלמטה?
    מה תגובתכם?

    להגיב
  16. בים
    3 ביוני 2011 at 20:05 (6 שנים ago)

    טוב אפשר להשמיע את צפירת הארגעה…הכל יצא בטוב, ממש כמו בתמונות הפוסט ואפילו אותו הריח
    תודה

    להגיב
    • dvarimbalma
      4 ביוני 2011 at 21:53 (6 שנים ago)

      הי בים, סליחה שלא הגבתי לתגובותייך! עשיתי סנפלינג ברמת הגולן, טיול של כמה ימים בלי חיבור לאינטרנט (לא יאמן, גם אני לפעמים יוצאת מהמחשב). שמחה מאוד לשמוע שיצא טעים.

      להגיב
      • בים
        4 ביוני 2011 at 23:42 (6 שנים ago)

        תודה
        מבין שבהעדר אופניים נאלצת להסתפק בתנועה עם חבלים ומגלה סימפטיה לנחישותך אל מול גורל אכזר,
        הפלא הוא שהיום הוצאתי את השארית קרה מהמקרר והן היו כפליים טעימות
        אגב הכנתי דיפ גבינת סקי ובצל וזה הולך מצויין יחד עם הקציצות

        להגיב
        • dvarimbalma
          5 ביוני 2011 at 8:17 (6 שנים ago)

          נשמע טוב! גם אני חשבתי על איזשהו דיפ גבינתי, על בסיס יוגורט נניח. הקציצות באמת טעימות כפליים אחרי יום אחד, כשכל הטעמים משתלבים. שכחתי לציין את זה במתכון עצמו.

          להגיב
  17. נטלי
    4 ביוני 2011 at 20:34 (6 שנים ago)

    נורא מבאס העניין עם האופניים, עוד זוכרת שדיברנו על זה לפני שבוע. בכל מקרה היה כיף להיפגש סוף-סוף!
    הקציצות האלה נראות פשוט מעולה ולגמרי ינוסו לקראת החג! עשית לי חשק מטורף עם התמונה הראשונה והגבינה הנמתחת שם
    נטלי

    להגיב
  18. ולנסיה
    6 ביוני 2011 at 20:04 (6 שנים ago)

    משום מה לא מצליח לי להגיב לתגובה…
    רציתי רק לומר שאשרי אשת החיל שיש לה שוק ליד הבית :-). בשבילי שוק זה חצי שעה ברכבת ואז אוטובוס. וברמי לווי היו רק חבילות של 200 גר' במחיר מופקע.
    אנסה ואדווח.

    להגיב
  19. שחר
    7 ביוני 2011 at 15:01 (6 שנים ago)

    אח, האמצעים מוגבלים, אבל לא הותרת בפני ברירה עם התמונה הזאת.
    מעבד מזון? בלנדר? פחח. אני הולכת ללבוש מדים ולצאת לקרב מול הקציצות האלה, כשלגופי סכין בלבד.

    להגיב
  20. שחר
    8 ביוני 2011 at 0:16 (6 שנים ago)

    עדכון:
    אומנם הפכתי מתכון של עשרים דקות למסע מורט של שעה, אבל הקציצות יצאו מעולות, וקצרו המהומים מכל השולחן (אפילו חבריה הקשים של כת ה"שניצלופתיתים" ריירו על התבנית ונאלצו להודות שיצא מעולה).

    להגיב
    • dvarimbalma
      8 ביוני 2011 at 11:59 (6 שנים ago)

      והוו! כלה!

      להגיב
  21. ולנסיה
    8 ביוני 2011 at 15:10 (6 שנים ago)

    דיווח מהשטח:
    תרד קפוא עובד פה נהדר, אם כי כנראה 1 ק"ג תרד קפוא הוא יותר תרד לאחר סינון מאשר 1 ק"ג תרד טרי. הפשרתי אותו במסננת וסחטתי מידי פעם, כך שלא היו נוזלים ולא היה צורך לסחוט לאחר הטיגון.
    חוץ מזה, שכחתי שקניתי במיוחד כרישה – אז גם בצל עובד מעולה במקומה וקשיו לא היה לי מספיק, אז גם שקדים טחונים יכולים להשלים את החסר והאיש אכל חצי מהמוצרלה – אז קשקבל יכולה למלא את החלל ודווקא סובין שיבולת שועל תמיד יש לי בבית.
    נומ נומ.

    להגיב
  22. איילת
    13 ביוני 2011 at 20:17 (6 שנים ago)

    אומנם בלי גבינה (כי אסור חלב) ובלי קמח (כי אסור חיטה) אבל יצא מעולה.
    (אולי זה בכלל כבר מתכון אחר)
    זה הרגיש קצת כמו מאכל של סבתא (שהייתה אשת חיל לא קטנה בעצמה)
    ועוד משהו חשוב – "בזבזתי" חצי אחר הצהריים בלקרוא את הבלוג שלך במקום את המחברת. האמת, היה שווה את זה, זה כיף שיש בלוג אוכל שגם עושה חשק לקרוא את כל הטקסט המקדים.
    בתפריט של מחר : קציצות עדשים עם בטטה.

    להגיב
    • dvarimbalma
      14 ביוני 2011 at 9:07 (6 שנים ago)

      כמה כיף לשמוע. נראה לי שעם השנים זה הפך לבלוג של סיפורים לפחות כמו שזה בלוג אוכל (אם לא יותר).
      והקציצות, אני הכי בעד לעשות ואריאציות על מתכונים. אם זה הזכיר לך אוכל של סבתא אז בכלל מצויין.

      להגיב
  23. Ilana
    16 ביוני 2011 at 11:37 (6 שנים ago)

    זה הביקור הראשון שלי בבלוג שלך וניכר שהראשון מרבים! המתכונים נראים מפתים וכבר מתוכננת רשימת קניות לכמה פנינות כאן..
    אני אומנם לא נוטה להגיב לפוסטים אך הפעם לא יכולתי שלא להגיב בעניין סיפור האופניים. החלטתי להפתיע את בן זוגי באופניים חדשות ליום הולדתו, קשרתי אותם בבניין בהמשך הרחוב שלנו כשכל יום עד ליום ההפתעה הלכתי ובדקתי וליטפתי אותם. בערב ההפתעה לאחר חזרה מארוחת ערב חגיגית, הלכתי להביא אותן בעודי מחזיקה בלונים ושלט ומצאתי רק מנעול פרוץ- לא ידעתי מה לעשות עם עצמי חוץ מלפרוץ בבכי..
    אגב, מדובר גם באופני קררה לבנות.כנראה שהן פופולאריות בקרב גנבי תא

    להגיב
    • dvarimbalma
      16 ביוני 2011 at 19:53 (6 שנים ago)

      אוי ואבוי. זה באמת סיפור שובר לב. קררה זה אחלה אופניים, אגב. לגנבים יש טעם טוב.

      להגיב
  24. גילי
    17 ביוני 2011 at 15:46 (6 שנים ago)

    נראה מעולה!
    אין לי טוחן מכל סוג שהוא אז אני תוהה האם אפשר לטחון ידני.. אולי אנסה.
    מקווה שיגנבו לגנב האופניים את האופניים ביום הכי שימשי בשנה. כשהוא סוחב תיק מלא באגורות קטנות.!!

    להגיב
  25. שנה
    30 באוגוסט 2011 at 19:06 (6 שנים ago)

    עלמה, אני ממש משתוקקת להכין את הקציצות ויש לי את כל המרכיבים ובלנדר או מיקסר. האם לדעת הם ירצו לשחק ב"אני פוד פרוססור"? האם לנסות את הבלנדר או המיקסר? תודה על הבלוג המדהים.

    להגיב
    • dvarimbalma
      30 באוגוסט 2011 at 21:48 (6 שנים ago)

      הייתי הולכת על בלנדר, כמובן. בלנדר יודע לעשות את מה שהסכין של הפודפרוססור עושה, אם זה בלנדר יחסית עמיד.

      להגיב
  26. ליאור
    31 באוגוסט 2011 at 23:43 (6 שנים ago)

    היי עלמה:)
    שאלה לי אלייך, אם אני רוצה להחליף את התרד בנגיד כרובית?
    זה יהיה אותו תהליך הכנה?
    תודה ולילה טוב:)
    ליאור 

    להגיב
    • dvarimbalma
      1 בספטמבר 2011 at 9:54 (6 שנים ago)

      זה נשמע לי טעים, אבל אני תוהה האם הקציצות יצליחו להחזיק את עצמך.. כרובית היא מימית יותר, ולכן יכול להיות שיהיה צורך בקצת יותר קמח (או סובין שיבולת שועל. האופציה הזו של הסובין ממש ממש משדרגת את התוצאה הסופית). בכל אופן, יהיה צריך כמובן לרכך את הכרובית לפני שטוחנים אותה, והיא מתנהגת קצת שונה מתרד גם במחבת, אז אני לא בטוחה.

      להגיב
  27. דרור בורשטיין
    3 בספטמבר 2011 at 9:09 (6 שנים ago)

    שבת בבווקר. אני נכנס להרפתקה – המתכון הזה עם בורגול במקום קמח/סובין. אבא, תרחם!

    להגיב
    • dvarimbalma
      3 בספטמבר 2011 at 9:46 (6 שנים ago)

      שבת בבוקר זה זמן טוב להרפתקאות!
      קח איתך לדרך מוזיקת אומץ: http://www.youtube.com/watch?v=CbO9bv4rBnU&feature=related
      חוצמזה, מוצרלה אתה אוהב. תרד אתה אוהב. נקווה שהבורגול יצליח להחזיק את העניינים, רק בלי קציצות נוזליות מידי כי אחרת הן לא מחזיקות

      להגיב
    • dvarimbalma
      3 בספטמבר 2011 at 19:04 (6 שנים ago)

      שמחה!

      להגיב
  28. תהלה שמש
    3 ביולי 2012 at 22:25 (5 שנים ago)

    טעים מאוד, עשיתי הכל לפי ההוראות ויצא נפלא. תודה

    להגיב
  29. מאיה
    16 בינואר 2013 at 13:57 (4 שנים ago)

    היי עלמה!
    את נהדרת. והקציצות האלה פשוט מעולות.
    בכל פעם שנופל לידי צרור תרד- אני רצה להכין.
    בפעם האחרונה הגשתי עם מטבל מיונז-שמנת-עירית (http://www.bazekalim.com/2012/12/26/broccoli-slaw/) וזה היה מושלם!
    מודה לך המון,
    מאיה:) 

    להגיב
    • dvarimbalma
      16 בינואר 2013 at 14:07 (4 שנים ago)

      נשמע אחלה שילוב עם המטבל!

      להגיב
  30. מאיה
    17 בפברואר 2013 at 19:02 (4 שנים ago)

    עדכון 2:
    הכנתי עם חובזה במקום תרד (כי זה חינם) ויצא מהמם! 

    להגיב
    • dvarimbalma
      21 בפברואר 2013 at 7:37 (4 שנים ago)

      מדהים! אני חייבת לנסות להכין עם חובזה בעצמי. איזה רעיון מטורף

      להגיב
  31. לאה
    5 ביולי 2013 at 14:43 (4 שנים ago)

    אני מאד מבולבלת. תרד זה העלים הקטנים ששמים בסלט, או העלים הענקיים הבשרניים? נראה לי שפופאי הולך על האופציה השנייה.

    להגיב
    • dvarimbalma
      7 ביולי 2013 at 11:17 (4 שנים ago)

      אני לא בטוחה על מה את מדברת בדיוק (אם תוכלי לצרף לינק לתמונה אוכל קצת יותר להבין) אבל לדעתי את מדברת על שני סוגים שונים של תרד- תרד טורקי ותרד רגיל. בכל אופן, שניהם מתאימים לקציצות האלה.

      להגיב

2Pingbacks & Trackbacks on קציצות תרד ומוצרלה

כתיבת תגובה