סלט קינואה, עדשים, לימון כבוש וכוסברה

 

DSC_5734יום אחד, לפני כמה שנים, יצא משער האוניברסיטה אדם קרוב אליי, שנכנה לצורכי הסיפור "א", ושוכנע על ידי איש מכירות ממולח לרכוש מנוי לעיתון תמורת מחיר זול במיוחד.

א', שלעיתים רחוקות יש לו זמן או כוח לקרוא עיתונים, שמח מאוד לגלות שמקבלים גם ספר במתנה, שכן גם ספרים אין לו זמן וכוח לקרוא. כך, צבר אהובי במשך חודש גליונות עיתון בלתי-קרואים בפינה אחת של חדרו, כשהספר מונח בבטחה, סגור וחתום, על מדף בפינה אחרת.

ימים רבים עברו מאז, וגם עוד שתי דירות, שהשנייה ביניהן כוללת גם את עבדתיכם הנאמנה. א' המשיך בחייו, יצא עוד פעמים רבות משערי האוניברסיטה, ורכש עוד כמה ספרים שלא הספיק לקרוא.

DSC_5590

העיתון, מאידך, לא הצליח להתגבר על סיומה הפתאומי של מערכת היחסים ביניהם. הדבר דומה לאקסית טורדנית במיוחד שממשיכה לפרוץ אל חיינו, ולי לא נותר אלא להחמיץ פנים ולהזכיר לו שאני פה בשביל להישאר ושעיתונות מודפסת זה גם משעמם וגם לא אקולוגי.

כל כמה חודשים מקבל א' שיחת טלפון ממוקד המכירות של העיתון, ובאורח פלא דפיו המודפסים שוטפים את ביתנו למשך שבועיים-שלושה. בסופו של דבר אני מגייסת את כל היכולות התיאטרליות שלי ואומרת משהו כמו, אם אתה רוצה לחזור אליו, תחזור אליו, עד שהוא מבטיח שמה שהיה ביניהם כבר נגמר מזמן, ומתקשר למערכת לבקש שיפסיקו (שוב) את המנוי.

כך או כך, בשבועיים האחרונים אני וא' מקבלים יום-יום אל ביתנו גליונות עצומי מימדים של עיתון מסוים, המזוהה עם פלח אוכלוסייה של אנשים שחושבים שלמישהו אכפת מה הם חושבים.

DSC_5637

א', שאינו חש צורך לשתף פעולה עם הפרויקט הזה, מניח את השקיות המגולגלות והבלתי קרואות של העיתונים בסלון. אני, לעומתו, ומתוך כניעה בלתי נשלטת לגנטיקה הייקית שירשתי מאימי, נחרדת נוכח ה"בזבוז" שבצבירת עיתונים בלתי קרואים.

מי שלא ראה פעם ייקית מתמודדת עם בזבוז לא ראה חרדה מימיו.

DSC_5651

בניגוד לילדות שחוששות מהחושך, אני חונכתי תמיד לפחד מהאור, שכן הוא מבזבז חשמל. מפלצת הבזבוז, שהתגנבה לחדרי בלילה, הדירה שינה מעיניי, ועד היום אני בטוחה שהיא מתחבאת לפעמים בחדר האמבטיה, עושה מקלחות אינסופיות ומבזבזת בחדווה מים חמים.

כן ידידיי, זה כוחה של מורשת. בדרכן של אימי ושל סבתי עליה-השלום אני צועדת, ובוקר-בוקר אני לוחמת, בחירוף נפש, בסכנת הביזבוז, וקוראת עיתון שאין לי כח לקרוא רק כדי להצדיק את המנוי (ולא לדבר על האתגר הפיזי של פתיחת גליון באורך מטר, בעוד גופי מתנשא לגובה המרשים של מטר וחצי בלבד).

DSC_5623

הגיעו גליונות עד גרון ומים עד נפש!

ילדים, היזהרו ממבצעים! הם יתפסו אתכם ברגעים הקשים ואתם עוד עלולים לרכוש עיתון על מנת לרכוש ספר על מנת להשתתף בהגרלה על מנת לזכות בגלידת שמנת, ואז לגלות שאתם רגישים ללקטוז.

עזבו אתכם מקניות בסופר וברשתות הגדולות העמוסות במבצעים כגון אלו, שמא יתמלא ביתכם בנרות עגולים בניחוח פצ'ולי, שבאמת אין לכם מושג מתי הגיעו לשם.

תעשו לעצמכם טובה ותצאו לסיבוב קניות בשוק לוינסקי. כל מה שתחזרו איתו בסל הוא משהו שאתם בחרתם לקנות, ואני די בטוחה שיהיו שם כמה קטניות מהממות ואיזה לימונים כבושים מהחנות של יומי. יש אפילו מתכון פשוט, צבעוני וטעים-טעים. רק היום, רק בבלוג, במבצע. לא תיקחו?

DSC_5676

כמה טיפים חשובים: (והפעם: מרתון מסיבות)

עדשים שמחים. אפשר לבשל עדשים שחורות בלי להשרות אותן מראש, אבל הן יוצאות פחות טעימות והרבה יותר מתפרקות. אני ממליצה להשרות שלוש שעות לפחות, ואז לשטוף ולהחליף את המים, ורק אז לבשל. קצת ארוך, אבל שווה. (דברים טובים לוקחים זמן).

סומאק איף איי וונט טו. בזמן האחרון אני מגלה מחדש את התבלין המופלא הזה, שהולך די מעולה עם כל דבר. בכל הקשור בקטניות, סומאק יכול להיות החבר הכי טוב שלכם, ולא צריך לחשוש מלשהתמש בו ממש בנדיבות. (איף יו וונט טו).

קינואה. השיטה המוצלחת ביותר לדעתי לבישול קינואה היא לבשל אותה כמו שמבשלים פסטה: בהרבה מים חמים ואז לסנן ולשטוף. ככה יוצאת קינואה יותר פריכה וטעימה. חשוב לבשל אותה לא יותר מידי זמן, רק עד שהתלתלים שלה מתחילים להתרכך ולהיפתח.(ווהו).

DSC_5694

DSC_5708

בתאבון!

 

39 Comments על סלט קינואה, עדשים, לימון כבוש וכוסברה

  1. נטלי
    6 במרץ 2011 at 12:04 (6 שנים ago)

    את פשוט מלכה ואני מתה על הכתיבה שלך. אני בטוחה ויודעת על איזה עיתון מדובר, שכן עדיין מסתובבים באוניברסיטה סוכני מכירות נואשים המנסים למכור מנוי "רק היום" (כבר שנתיים) ביחד עם ספר לבחירתך.
     
    נטלי

    להגיב
  2. רוני
    6 במרץ 2011 at 12:09 (6 שנים ago)

    סומק הוא תבלין מיוחד ומדהים. גם אני מהחובבים המושבעים  שלו ובאמת לאחרונה הוא קצת נזנח במטבח שלי…. תודה שהזכרת  לי.
    לא ממש אוהבת קינואה אבל נראה לי שהסלט הזה  יהיה מצויין גם עם בורגול נכון?
    שיהיה שבוע מעולה!

    להגיב
    • dvarimbalma
      6 במרץ 2011 at 12:13 (6 שנים ago)

      כן, נראה לי שבורגול יעבוד יופי. הכי חשוב זה לא לוותר על הסילאן ברוטב כי אחרת המרירות של הלימון הכבוש מוגזמת

      להגיב
  3. קלקל
    6 במרץ 2011 at 12:11 (6 שנים ago)

    א. נושא כאוב, לי יש מנוי על העיתון לאנשים שחושבים שהם חושבים רק לסופי שבוע, כי באמצע שבוע אין לי רצון או סבלנות לקרוא עיתונים (אב בכל זאת שווה לקרוא את 'גלריה'…)
    ב. קינואה זה פויה 🙂

    להגיב
    • dvarimbalma
      6 במרץ 2011 at 12:15 (6 שנים ago)

      קינואה זה אחלה, יצאו לדגן הזה יחסי ציבור לא משהו.

      להגיב
  4. קלקל
    6 במרץ 2011 at 12:21 (6 שנים ago)

    לזכותי ייאמר שאני כמעט תמיד טועם לפני שאני מחליט שלא טעים לי, וכך זה גם במקרה הנוכחי. אני תמיד אוהב לדבר עם אנשים על מה הם לא אוהבים לאכול…

    להגיב
  5. cooknbake
    6 במרץ 2011 at 12:25 (6 שנים ago)

    אז התקרבתי בצעדי ענק וצדקתי 🙂
    סלט מרשים! אני אוהבת שילובים כאלה.
     
    נהנתי לקרוא 🙂

    להגיב
  6. הוא אשר דיבתו הוצאה
    6 במרץ 2011 at 12:25 (6 שנים ago)

    זה לא נכון!! שקר וכזב!
    והספר(ים) היה ממש גרוע…

    להגיב
    • dvarimbalma
      6 במרץ 2011 at 12:27 (6 שנים ago)

      הוא-אשר-אהבה-נפשי:
      אתה קורא לזה שקרים, אני קוראת לזה חופש ספרותי. פוטטו, פטטה

      להגיב
  7. key
    6 במרץ 2011 at 12:35 (6 שנים ago)

    אהבתי את הכתיבה שלך.

    להגיב
  8. אליסה
    6 במרץ 2011 at 13:16 (6 שנים ago)

    גוונים רבים למפלצת הבזבוז:
    אין איום בעיניי מ"מפלץ הדוד" שזה ה dude שמחמם את המים עד שהוא נכנס להתקלח במקום להכנס להתקלח כשהמים חמים.
    אימה

    להגיב
    • dvarimbalma
      6 במרץ 2011 at 14:41 (6 שנים ago)

      כן!!! אימת הדוד היא הגדולה שבחרדותיי

      להגיב
  9. רוני
    6 במרץ 2011 at 14:33 (6 שנים ago)

    הי, בדיוק חיפשתי מה לעשות עם כל הסומק הזה שקניתי בשוק לוינסקי! עלמה, את גאון.
    אני לא משרה עדשים שחורות. פעם נהגתי להשרות עד שיום אחד שכחתי, ויצא בדיוק אותו דבר. ומכיוון שעדשים לא גורמות לתופעות הלוואי המעט מביכות של קטניות אחרות (נגיד, חומוס, או שעועית) – אני לא רואה טעם לטרוח.
    אבל המתכון נשמע אחלה.

    להגיב
  10. נעמה
    6 במרץ 2011 at 17:55 (6 שנים ago)

    כשהייתי ילדה סבא שלי היה מנוי על העיתון הזה וסבתא שלי היתה משתמשת בשקיות לאריזת עוגות שמרים.

    להגיב
  11. סאנשיין
    6 במרץ 2011 at 20:42 (6 שנים ago)

    אני ממליצה בחום לכבוש לימונים בבית. זה קל ופשוט ואפשר לאכול אותם תוך שלושה ימים, למרות שעדיף לחכות שלושה שבועות.
    להלן הצידוקים:
    קודם כל, והכי חשוב – רק כוח הם מבינים, הלימונים האלה.
    דבר שני, הכובש קובע את קומבינציית התיבלון ויש אפשרויות רבות: סוכר חום, פפריקה, קינמון, כמון, ציפורן, צ'ילי, עלי דפנה וכו'
    דבר שלישי – זה כיף!

    להגיב
    • dvarimbalma
      6 במרץ 2011 at 21:30 (6 שנים ago)

      הכיבוש משחית!

      להגיב
  12. א.
    6 במרץ 2011 at 21:47 (6 שנים ago)

    איזה כיף לקרוא את הדברים הקטנים האלה שאת זורקת מדי פעם על ירושלים, כמה מוכר ככה נכון 🙂

    להגיב
    • dvarimbalma
      6 במרץ 2011 at 21:57 (6 שנים ago)

      זה דווקא אחד הפוסטים היחידים שנטול ירושלים לחלוטין, לא? איפה יש פה ירושלים בתפריט..? החמצתי משהו?

      להגיב
  13. א.
    7 במרץ 2011 at 9:58 (6 שנים ago)

    הממ… הנחתי אוטומטית שאת מדברת על האוניברסיטה העברית (היחידה שאני מכירה באמת…) על שלל דוכניה ומשווקיה האגרסיביים, טעיתי?

    להגיב
    • dvarimbalma
      7 במרץ 2011 at 21:41 (6 שנים ago)

      הסיפור הזה של א' התרחש דווקא ביציאה מבניין מדעי הרוח בתל אביב.
      האוני' כנראה הפריטה את עצמה לדעת בכל מקום כבר, והשטחים הפתוחים שלה הפכו לקניונים גם בירושלים וגם בתל אביב.

      להגיב
  14. יקית נוספת
    8 במרץ 2011 at 20:30 (6 שנים ago)

    ומה עם בזבוז הזמן באינטרנט בקריאת בלוגים? קישורים ליו טיוב? וטיקבוקים מיותרים?
    זה נורא… ביקית אומרים על זה "שרקליש"

    להגיב
  15. תמר
    8 במרץ 2011 at 20:49 (6 שנים ago)

    1. הסלט נראה מעולה. ינוסה בהקדם.
    2. קינואה זה לא דגן
    3. העיתון הנ"ל אכן זוכה לשיווק אגרסיבי ביותר. לפני כמעט שבע שנים, בתחילת דרכי האקדמית, "קיבלתי במתנה" מנוי חינם לחודשיים. עד היום אני מקבלת פעם בכמה חודשים שיחת טלפון מאשת מכירות נמרצת/מיואשת/נודניקית/חולת נפש מדי. לא משנה כמה פעמים ביקשתי להמחק ממאגר הטלפונים שלהם. גם לא משנה שזה העיתון הגדול היחיד שהאתר שלו מכיל בדיוק את אותן כתבות כמו מהדורת הדפוס. אני אומרת לך, הסמולנים האלה.

    להגיב
  16. barva
    9 במרץ 2011 at 13:36 (6 שנים ago)

    זה תמיד הגבר שעושה מנויים הזויים והאשה שמנסה לשוא לבטל אותם?
    גם אני לא מצליחה להיפטר ממנוי כזה באותו עיתון .מנוי מאותר לא ישוחרר.  

    להגיב
  17. יעל ר.
    9 במרץ 2011 at 18:55 (6 שנים ago)

    הסומאק שולט. תבלין נפלא לסלטי ירקות ובעיקר אלו המתבססים על עגבניות או עלים, וגם למאכלי עוף.

    וגם אנחנו חונכנו לא לבזבז, ולסגור את האור בכל עזיבה הכי קטנה של החדר ולו לשתי דקות, שלא לדבר על "חבל על כל טיפה". עד היום אני חוטפת שבץ כשמישהו מסבן או מנגב כלים בלי לסגור בזמן הזה את הברז.

    להגיב
    • dvarimbalma
      10 במרץ 2011 at 10:51 (6 שנים ago)

      הסומאק באמת שולט. קראתי לאחרונה את ספר הבישול של יותם אוטולונגי, והוא עושה המון כבוד לסומאק. הזכיר לי כמה שהוא מתאים בכל דבר. ובכלל, ספר מומלץ ומעניין, למרות שהרבה ממנו זה תבשילי בשר, שלא מעניינים אותי כל כך.

      להגיב
  18. 16
    9 במרץ 2011 at 22:52 (6 שנים ago)

    מחאת האליפים- קראתי את הפוסט האחרון של המיידלה הנחמדה הזו בתחושה הולכת וגוברת של אבדן שליטה עצמית. הנה הגיעו מים עד נפש! תנועת הפמיניזם למען שוויון בינה לבין עצמה הביאה אל פתחי את התביעה הנוראה המאימת ווכוחנית מכולן- ביטול הזכות הטבעית להיות פראייר!. יתר על כן, הכותבת הצעירה והחמודה, מתעלמת מטרנד שלם, מה טרנד? נחיל ענק של נשות חיק נצחיות המסתערות מתוך אבדן חושים גמור על דוכני הבשמים בדרכן אל המטוס בשדה התעופה, משם הן חוזרות עטויות ריחות נפלאים ומגוונים ובקבוקונים זערוריים ומעוצבים, שמשקלם -בזהב. הבקבוקים יונחו כעבור שבוע בסמוך לערימת העיתונים של הגברים החושבים זה לצד זה- מכורבלים בחום של שכבות הולכות וורבות של אבק- חיוך מטומטם ומסופק על פניהם.
    זוג פראיירים מחייכים שמחים – חושבים וומדיפי ניחוחות שמיימיים של
    הזכות לבזבז סתם כך רק בשביל הקטע-
    אגב- השבוע בדרכי אל ומאת חתמתי על עצומה עם מדבקה צהובה ונעשיתי חבר בפייסבוק של כל מיני- מן תכונה של יחיד המתערב בסביבתו (אני יודע , זו הערה לא קשורה כלל לענין, אבל היא מדגימה איזה כיף זה לבזבז.)
     

    להגיב
  19. עוד תמר
    10 במרץ 2011 at 13:56 (6 שנים ago)

    הו עלמה, התגעגעתי! אני לא יודעת אם אובייקטיבית אכן עבר זמן רב בין הפוסט הזה לקודמו, או שמא זוהי תחושה סובייקטיבית שלי בלבד (כמו תמיד, הנטייה לחפש הסחות-דעת גוברת בעת כתיבת עבודות סמינריוניות) – אך, כתמיד, היה שווה לחכות!

    להגיב
    • dvarimbalma
      11 במרץ 2011 at 7:33 (6 שנים ago)

      האמת היא שאת צודקת לגמרי, עבר המון המון זמן מאז הפוסט הקודם, וזה קשור לעובדה שגם אני וגם א' עמוסים עד מעל לאוזניים (לא רק בעיתונים) ולא מוצאים זמן להיפגש בכלל בשעות האור ולצלם פוסטים.
      מן רצף כזה של, מה לעשות, עובדים, לומדים, עובדים. מצד שני אני יכולה להרגיע אותך שלמרות כל הלימודים האלה יש לנו זמן לחפש בדיחות ביוטיוב, ולמרות כל העבודה הזו, אנחנו עדיין סביב קו המינוס של חשבון הבנק. אז הכל כרגיל.

      להגיב
  20. זהר
    13 במרץ 2011 at 15:21 (6 שנים ago)

    התבקשתי להביא כוסברה, לימון כבוש וקינואה לחברים. הם השלימו את השאר והכינו את הסלט הנ"ל. יצא מצוין. גם הטקסט מדליק.
     

    להגיב
    • dvarimbalma
      15 במרץ 2011 at 11:27 (6 שנים ago)

      כיף לשמוע, תודה

      להגיב
  21. דנטה
    17 באפריל 2011 at 14:28 (6 שנים ago)

    קינואה זה מצוין. יצא לזה שם של טבעונים אשכנזים וזה לא מוצדק. אני בכלל עוד מתגעגע למרק קינואה ובוטנים שאכלתי בבוליביה בשווק, ולמיץ קינואה ותפוחים ששתיתי באיזה דוכן בלה פאס.
    הסלט נראה ממש טעים ואולי יום אחד אני אנסה אותו, אבל אני חושב שהגיע הזמן לחרוג מהקשר ההדוק קינואה-סלט, שנוצר בגלל האסוציאציה הלא נכונה שיש לדגן הנפלא הזה (האמת שזה לא דגן אמיתי אבל מה זה משנה) כאשכנזי יאפי בדרך לחדר-כושר, ולעשות איתו עוד מלא דברים, שמנים ובריאים כאחד!

    להגיב
    • dvarimbalma
      20 באפריל 2011 at 14:34 (6 שנים ago)

      וואו, מרק קינואה ובוטנים נשמע כמו משהו מטורף! יש מצב לקבל מתכון, אם אבקש ממש יפה..?

      להגיב
      • דנטה
        20 באפריל 2011 at 19:04 (6 שנים ago)

        הו, אני לא מבין בזה כלום, זה רק הוגש לי בתמורה לשקל וחצי… אני רק יכול להוסיף שמדובר במרק כבד מאד, שהטעם של הבוטנים פחות מודגש בו מהמצופה, הבוטנים והקינואה הם רק הבסיס למרקם, ועיקר הטעם מגיע מהירקות וחתיכת הבשר והעצם שבמרק. הם קוראים לזה מנה ראשונה, אבל אני נהגתי לסיים הרבה ארוחות בשלב הזה

        להגיב
  22. שרון
    31 ביולי 2011 at 17:25 (6 שנים ago)

    אחלה סלט! (ואחלה אתר)
    בגלל שלא הייתה לי כוסברה אז קצצתי בזיליקום במקום ויצא ממש מעולה!

    להגיב
    • dvarimbalma
      31 ביולי 2011 at 20:40 (6 שנים ago)

      תודה לך! כיף לשמוע. בזיליקום, אגב, הוא חבר ממש טוב של עדשים, למרות שלא כולם יודעים את זה. וכף של פסטו בצלחת מרק עדשים זה בכלל סוג של פלא

      להגיב
  23. יעל
    27 בנובמבר 2011 at 0:26 (5 שנים ago)

    רק רציתי לעדכן שהכנתי את הסלט, ויצא מעולה! אפילו הכוסברה הייתה אחלה, למרות שבד"כ אני לא אוהבת.
    הערות שלי:
    יצא סלט ממש ממש גדול. בדיעבד קלטתי שכנראה שהתכוונת ל4 מנות בתור ארוחה ממש, ולא תוספת אחת מתוך ארוחת שבת.
    הרוטב לא יצא לי מספיק (ואני לא מאלה שאוכלים אוכל עם הרבה תיבול ורוטב)
    תודה על המתכון!

    להגיב
    • dvarimbalma
      27 בנובמבר 2011 at 1:58 (5 שנים ago)

      נחמד שעדכנת! אני שמחה שיצא טעים.
      לעניין המנות: אני ממש לא יודעת בדרך כלל איך לחשב מנות, אבל אכן התכוונתי למשהו שהוא ארוחה קטנה ולא למנת תוספת. בכל מקרה, אני וא' לבדנו חיסלנו את כל זה בצהריים אחד, אז אני מתקשה להעריך מנות בצורה מדוייקת… טוב שהוספת את החוויה שלך, ועכשיו אנשים שהם קצת פחות זללנים ממני ומא' ידעו למה לצפות.

      להגיב
  24. שיפרה
    23 בדצמבר 2011 at 17:35 (5 שנים ago)

    יש מצב למצוא תחליף לכרוב?? אני חושבת שזה הירק היחיד שאני לא מחבבתץ
     
    חוצמזה גיליתי אותך רק היום בחיפושי אחרי מתכון פאדג' שוקולד  – וקחתי את שלך עם הצ'ילי. עשיתי אחת עם ואחת בלי ולמרות שלא טעמתי עדיין בטוחה שיהללו את העוגה.
     אחלה בלוג ואחלה מתכונים, שבת שלום
     

    להגיב

כתיבת תגובה