פאדג' שוקולד צ'ילי

.

ברלין, אלכסנדרפלאץ. ולא רק בגלל הכותרת של הרומאן שקראתי כאן כשהגעתי (בכל פינה מסתתר מאז איזה ביברקוף).

הפלאץ הממשית, הענקית, עם המזרקה. זו שד' טוען שהיא המקום המנוכר ביותר בעולם. זו של מיליוני האנשים העולים ויורדים את תחנת הרכבת. זו שביני לביני, בחוצפה מופלגת, כיניתי לעיתים "אלכס", כפי שעושים המקומיים. ברלין, אלכסנדרפלאץ, מכאן מתחיל מסע הפרידה.

.

ברלין, יאנוביצברוקה. אם הייתי צריכה לתאר ארבעה חודשים בעיר על ידי 15 שניות של רכיבת אופניים, הגשר הזה היה הרכיבה. כמעט שלא היה יום אחד שלא רכבתי עליו בדרכי מקרוצברג או מניוקלן אל הלימודים במיטה.

ברלין, טמפלהוף, לרכב באופניים על מסלול המראה של מטוסים. ברלין, טגל, טיסה לסופשבוע בליטא. ברלין, פוטצדאם, לאכול אננסים על האגם. ברלין, מוריצפלאץ, האקשרמקט, טורשטרסה, פראנקפוטר טור, גרונוולד, צאולוגישה גארטן. ברלין.

מסע פרידה של פירורי עוגה על גבי המפה המרוטה שקיבלתי מהאוניברסיטה ביומי הראשון כאן. בלי ממש לשים לב, המפה נשארה במזוודה, פתאום מצאתי כבר את דרכי בעיר. ועכשיו השמות הללו מוכרים. לכלכתי את המפה בחוויות תלת מימדיות, פרטיות (איך אפשר כעת לדחוס בחזרה ולהדק לפי קווי אורך ורוחב?). הותרתי כאן, בכל המקומות, פירורים ממה שהייתי.

.

היא סיפרה לי כל כך הרבה על עצמי וכעת אני מספרת לה על עצמה. למשל, האם ידעת, ברלין, עם מליוני האנשים הנעים בך ועשרות תחנות הרכבת ומאות חנויות הטבק ואלפי הפאבים, האם ידעת, שפעם נפלתי באדלברטשטרסה מהאופניים. האם ידעת שכשבאתי אלייך היה גל של חמסין ואני יוצאת לשדה התעופה עטופה במעיל ובמגפיים.

הגעתי אליה בידיעה ברורה שניפרד בתאריך מסוים, ובכל זאת, הנה אני נדהמת מכך שהלילה אסע. לרגעים מכה בי תחושת החמדנות, מחלת הילדות של הרומנטיקנים (למדתי את זה מא', בהקשר של צילום: הכי קשה זה לראות יופי בעולם מבלי לחמוד אותו).

איך אפשר מבלי לחמוד אותה. מבלי לרצות ללכוד אותה, כמו במיניאטורות של חנות המזכרות, בתוך בועת זכוכית קטנה. כזו שאפשר לקחת איתי לפלורנטין, וכשחם מידי, לשקשק בתוכה פירורי קלקר זעירים ולהוריד שלג.

.

ובאמת, אני אוהבת אותה, את ברלין. כמו שרק אישה קטנה יכולה לאהוב עיר גדולה. ולא מפני שהיא עיר גדולה ואני אישה קטנה, אלא מפני שהיא היא ואני אני.

תודה לך, ברלין. שנתת לי לכתוב בך, ולאהוב בך, ולטעום חזק-חזק והרבה מר ומתוק וחריף. אם היית לי ארוחה כבדה ומסעירה, הייתי מכינה לכבודך קינוח פאדג' שוקולד חריף. כזה שהוא מרוכז ומרובה טעמים, ונשאר בפה גם זמן רב אחר כך, בנהרות של קקאו שחור.

להתראות ברלין. כי נראה לי שאראה אותך שוב. שתינו נהיה שונות בוודאי אז, אבל זה גם חלק מהעניין.

.

ועכשיו דוחפת את הכל חזרה אל התיק, מחליקה את הריצ'רצ'ים של עצמי, בודקת עשר פעמים את שעת ההמראה.

בליבי אני מתפללת שתהיה טובה אליי, הארץ, לפחות בהתחלה. שתל אביב לא תהיה חמה מידי וירושלים לא אלימה מידי. שיהיו כמה ימים של שקט להסתגל. שאצליח למצוא עבודה חדשה ולהתרגל לנסוע באופניים על המדרכה.

שאצליח לפרוק את התרמיל, ובתוכי, לשקשק קצת זכרונות ולהוריד פתיתי קלקר של שלג.

כמה טיפים חשובים: (והפעם, איך לא, בסימן ברלין)

היכרות. נעים להכיר: מאוד מאוד שוקולדית, קצת מרירה, עם חריפות של צ'ילי ואיזושהי חוצפה. נא לא לצפות למשהו קליל כמו שוקולד חלב עם פצפוצים. מדובר בפאדג' כבד ודרמטי, שהולך טוב יותר עם סיגריה ואספרסו מאשר עם חלב או שוקו. (ווילאקמן)

חצי כפית זה מספיק. הכנתי את הפאדג' הזה עם כמה דרגות של חריפות. בעיקרון, זה תלוי במידת הנועזות שלכם, ועד כמה אתם מעוניינים לקחת את זה לאקסטרים. בעיקרון אני בעד מקסימום-מקסימום חצי כפית, ואם אתם פחות בעניין של חריף אז הרבה פחות. החריפות אמורה ללוות את השוקולד, לא לכסות עליו. (יום אחד זה מספיק)

יש לי שני סירים. לא יאמן כמה טרגדיות מתרחשות בשלב של המסת השוקולד. אם הוא לא מומס כמו שצריך, הוא עלול להישרף, לאבד את המרקם החלק שלו, את הברק או את הטעם. נאחס. אני באופן אישי מעדיפה להמיס אותו בסיר כפול (כלומר סיר קטן שמונח בתוך סיר גדול יותר שבו יש מים, כך השוקולד לא מתחמם ישירות) ותוך כדי בחישה. כך אפשר לשלוט בדיוק ברמת החימום, ולהסיר מהאש כשהשוקולד עוד מבריק. בעיקרון זה אפשרי גם במיקרו, עם קערה חסינת חום ובפולסים קצרים, אבל אני לא בעד. קודם כל, כי הסכנה שישרף גדולה יותר, ולשטוף סיר קטן זה לא באמת יותר מסובך מלשטוף קערה (אני בדרך שופכת את המים הרותחים מהסיר הגדול אל הסיר הקטן מיד אחרי שהשתמשתי בשוקולד, ואז ממש קל לנקות). ושנית: בחייאת, יעילות זה לאנשים שגם ככה לא באמת אוהבים לחיות, לראות שוקולד כשהוא מתחיל להתרכך זה נפלא, ומיקרו זה הו-כל-כך-לא סקסי. (יש לי מזוודה אחת)

l;l;.l;

יאללה למטבח!

400 גרם שוקולד מריר עם הרבה אחוזי קקאו

125 גרם חמאה

חצי כוס סוכר חום

קורט מלח

1 כוס שמנת

חצי כפית צ'ילי גרוס (פלפל אדום גרוס)

5 ביצים

2 כפות קמח לבן, גדושות

.

  • מחממים תנור ל150 מעלות.
  • שוברים את השוקולד לקוביות (אם בא לכם להשקיע אפשר גם לקצוץ בסכין)
  • מניחים בתוך סיר קטן את השוקולד, יחד עם החמאה, השמנת, והסוכר. את הסיר הקטן מניחים בתוך סיר קצת יותר גדול, שיש בו קצת מים. מדליקים את האש, ומערבבים כל זמן ההמסה. שמים לב שהשוקולד נשאר מבריק וגמיש, ולא מתחיל להכרך או לגדל גושים.
  • מכבים את האש, ומוסיפים את המלח ואת הצ'ילי. נותנים לשוקולד קצת להתקרר.
  • שוברים לקערה נפרדת את הביצים, וטורפים אותן עם מזלג. עדיף להשתמש בביצים לא קרות מהמקרר, כי עוד מעט הן יפגשו שוקולד מאוד חם ופער הטמפרטורות עלול ליצור חביתה.
  • מוסיפים אל הביצים את הקמח, בכמה נגלות, כדי למנוע גושים. מערבבים טוב עם מזלג או מטרפה.
  • כדי שפער הטמפרטורות לא יעשה דרמה, מוסיפים את תערובת השוקולד אל תערבות הביצים, ולא להפך. עושים את זה בכמה שלבים, וכל פעם מערבבים טוב טוב.
  • שופכים את התערובת כולה לתבנית אינגליש קייק קטנה. מניחים את התבנית בתוך תבנית גדולה יותר (לי היה פיירקס ענקים) שיש בתוכה מים. האפייה הזו תיצור סביבה לחה שחשובה למרקם העדין של הפאדג' שיהיה בסוף.
  • אופים בחום בינוני (150 מעלות) שעה, ולא יותר. הפאדג' צריך להישאר קצת רך, אבל כשמנענעים את התבנית העוגה כבר יציבה. על פני השטח של העוגה יופיעו קצת סדקים, וזה סבבה.
  • אני בעד לאכול את הפאדג' קר לחלוטין, פרוס לפרוסות דקות. שומרים במקרר.
  • בתאבון.

.

להתראות בקרוב, עם חלקכם פנים אל פנים, עם חלקכם בבלוג.

הצעות לטחינה, קפה משובח, או עבודה שווה, יתקבלו בברכה למייל.

אם אתם: חברת הוט, ביטוח לאומי, קופת חולים, או מזכירות של חוג באוניברסיטה- חכו כמה ימים.

אני מכריזה ג'ט לג.

צ'וס,

עלמה

.

לאלבום הפליקר המלא, לחצו כאן.

פוסט זה היה הקינוח האחרון של סדרת הפוסט "ברלין בעלמה". תודה שטסתם איתנו. הבאנו שלום עליכם וכו', או לפחות פחמימות.


38 Comments על פאדג' שוקולד צ'ילי

  1. נטלי
    23 באוקטובר 2010 at 9:48 (7 שנים ago)

    זה. נראה. מעולה. אני מתה על השילוב. פוסט משובח כתמיד 🙂

    הגב
  2. מיטל
    23 באוקטובר 2010 at 10:57 (7 שנים ago)

    אני כבר לא יכולה יותר עם הפוסטים שלך על ברלין 🙂
    גרתי שם 3 שנים וכל פוסט שלך רק מזכיר לי למה אני מאוהבת בה.
    המתכון הזה נראה מעולה. נראה לי שבזכותך יהיה לי מה לעשות היום!

    הגב
  3. אחד ש...
    23 באוקטובר 2010 at 11:47 (7 שנים ago)

    נחיתה רכה שתהיה. אני בחיים לא אכין את מה שאת מתארת פה (למרות שזה נראה פיצוץ) בעיקר כי הניקיון יהיה סיוט שלאחר שקילה אני מבין שאולי עדיף להזמין פיצה אבל אני מעריך את העובדה שאת מכינה את זה והלוואי שתקבלי אחלה השראה בחזרה בארץ
    מקסימום אם לא, פשוט אורזים תמזוודות שוב. זה לא כזה קשה כמו שזה נראה
    תודה, לפחות על התמונות והמילים. ברלין יחידה במינה. נו דאוט.

    הגב
    • dvarimbalma
      23 באוקטובר 2010 at 12:52 (7 שנים ago)

      צודק. הבעיה העיקרית היא שכשמזמינים פיצה, מגיעה פיצה. ולא פאדג' שוקולד.
      חוצמזה, אני לא ממש סומכת על אוכל שמגיע מקרטון.
      תודה על האיחולים. אני גם מייחלת לנחיתה רכה, או להתרסקות קשה שקמים ממנה מהר. גם זה בסדר

      הגב
  4. ג.יפית
    23 באוקטובר 2010 at 12:14 (7 שנים ago)

    טעמתי- והורננתי!

    מחכים לך

    הגב
    • dvarimbalma
      23 באוקטובר 2010 at 12:51 (7 שנים ago)

      תודה. את טעמת את הגירסא הכי חריפה, מאז זה נרגע קצת

      הגב
  5. טליה
    23 באוקטובר 2010 at 12:35 (7 שנים ago)

    מקסים.משגע.

    הגב
  6. זללני
    23 באוקטובר 2010 at 13:51 (7 שנים ago)

    פוסט מקסים , תיאור מתוק וחריף ביחד. עשית לי דמעות , כפרה.

    הגב
  7. תו זמיר
    23 באוקטובר 2010 at 15:13 (7 שנים ago)

    עלמה הכנתי את העוגה של האפרסקים בבירה, אבל עם שזיפים, יצא מעולה.
    ברוכה השבה.

    הגב
    • dvarimbalma
      23 באוקטובר 2010 at 17:03 (7 שנים ago)

      נשמע אחלה שילוב! תודה

      הגב
  8. העלמה עפרונית
    23 באוקטובר 2010 at 18:03 (7 שנים ago)

    אשרי אשת חיל שמסוגלת לגרום גם למי שעיקר תהילתה בפסטה וחביתה להרהר פעם אחרי פעם על האפשרות להכנס למטבח ולעשות דברים מורכבים יותר.

    הגב
    • dvarimbalma
      23 באוקטובר 2010 at 18:54 (7 שנים ago)

      אכן אשריה. תודה

      הגב
  9. Calvin
    23 באוקטובר 2010 at 18:14 (7 שנים ago)

    בהצלחה!

    הגב
  10. הילה
    23 באוקטובר 2010 at 20:22 (7 שנים ago)

    אח,עלמה עלמה…
    אין בידי להקליד את התחושה שעוברת בי כאשר צופה בפוסטים הגאוניים שלך..
    אמרתי לך כבר שאני מאוהבת בך 😀

    ועכשיו..נראה לי שפשוט אלך לעשות מרתון מתכונים מבלוגך ולהגיש לאישי!

    הגב
  11. אליסה
    24 באוקטובר 2010 at 10:39 (7 שנים ago)

    פוסט שמשקשק את פתיתי השלג שאני שומרת בפנים מהביקור שלי בה.
    ברוכה השבה

    הגב
  12. גלית
    24 באוקטובר 2010 at 12:27 (7 שנים ago)

    ואני, כשראיתי את כותרת הפוסט, מיד הרגשתי בתוך חנות השוקולד Fassbender&Rausch שבה טעמתי לראשונה שוקולד צ'ילי…
    את חושבת שהכמויות יספיקו לתבנית בקוטר 24?

    הגב
    • dvarimbalma
      24 באוקטובר 2010 at 14:26 (7 שנים ago)

      ובכן, החנות הזו הייתה המקום העיקרי שבו א' העביר את החודשים שלו בברלין, ואכן משם הגיע הרעיון לשילוב של שוקולד וצ'ילי 🙂
      אני בעד להכין בתבנית מלבנית, כך אפשר לפרוס לפרוסות דקות, כי מדובר בשוקולד מאוד מרוכז וחזק ולא מתאים לאכול ממנו בפרוסות גדולות.
      חוצמזה בתבנית עגולה אני חושבת שזה יצא ממש שטוח וקצת לא נאה

      הגב
  13. גלית
    24 באוקטובר 2010 at 12:32 (7 שנים ago)

    שכחתי – אני מניחה שהכוונה לשמנת מתוקה(?!), ו – האם את מתכוונת לסוכר דמררה או הסוכר החום הדביק?

    הגב
    • dvarimbalma
      24 באוקטובר 2010 at 14:32 (7 שנים ago)

      כן כן, שמנת מתוקה, וסוכר- אני בעד הדחוס אבל גם דמררה הולך

      הגב
  14. מעין
    24 באוקטובר 2010 at 17:55 (7 שנים ago)

    אוי ואבוי, את כבר עוזבת? ובכלל לא נפגשנו!
    שתהיה נסיעה טובה ותרימי טוקבק כשאת חוזרת לברלין 😉

    הגב
  15. יונתן
    24 באוקטובר 2010 at 18:17 (7 שנים ago)

    זה אומר שאת כבר כאן? האם עלי לשמן את האופניים ולהכין אותם לנסיעה לפלורנטין?

    הגב
  16. barva
    24 באוקטובר 2010 at 23:12 (7 שנים ago)

    השירים ששילבת בקישורים ממש מדהימים, . אז לפתוח את כל הלינקים (מה שאני אף פעם לא מספיקה בקריאה  הראשונה, אבל בשלישית כן פותחת) זה הנאה צרופה ונוספת.  יש לך שילוב גאוני של כתיבה קולעת נוגעת לב, הוראות מצוינות לטבח, מתכונים טעימים, וקישורים שנותנים פן אומנתי נוסף ועשיר לבלוג הזה.
    טוב טעם בכל המישורים.

    הגב
  17. ליאה
    25 באוקטובר 2010 at 11:07 (7 שנים ago)

    הי עלמה,
    את לא מכירה אותי, אבל אני קוראת נאמנה של הבלוג! אני מכירה היטב את ההרגשה של אי הוודאות של סוף התואר+חזרה לארץ+מה אני רוצה לעשות עם עצמי עכשיו, ורוצה להגיד לך שעושה רושם שאת מוכשרת בטירוף, ולכל מקום עבודה יהיה מזל לקבל אותך 🙂

    הגב
  18. רוני
    25 באוקטובר 2010 at 16:11 (7 שנים ago)

    ברוכה השבה הביתה. שתהיה לך נחיתה רכה וקלילה.
    אני מאחלת לך שתצליחי לשמר את תחושת המסע והחזרה לזמן ארוך ככל שתרצי.
     
    הפאדג' נראה נפלא. שילוב מעולה של שתי אהבות גדולות.

    הגב
  19. גדי
    25 באוקטובר 2010 at 22:49 (7 שנים ago)

    נראה מדהים. שילוב של חריפות עם שוקול עושה לי את זה… פשוט ללקק את האצבעות.

    הגב
  20. ענתוש
    27 באוקטובר 2010 at 13:50 (7 שנים ago)

    ארץ קטנה עם שפם……טרלה לה לה…ברוכה החוזרת.
    איזה מזג אוויר ארופאי אני מסדרת לך לסופ"ש הקרוב? אבל בכדי  שתעריכי אז קודם כל מחר חמסין. וגם הורדתי לכבודך את מחיר הירקות והפירות… ככה זה פה דקה אחת לא משעממת בארץ קטנה עם שפם שלנו.

    יא איך הזכרת לי את הסרט: שוקולד ( עם גולייט בינוש וכו'..)..את זוכרת שהיא הכינה
    שוקו לשתיה עם צ'ילי? ..יאאאא איך הזכרת לי את הסרט המקסים הזה..עכשיו אני מזמזמת את המנגינה. אולי נארגן אותו לצפיה חוזרת בסופש הגשום.

    בעודי מתאווה לעוגה שלך אכלתי פרוסה עבה עם חומוס להזכיר לעצמי מאיפה אני באה ולאן אני שייכת ובעיקר שהמקרר שלי זועק לקניות :)))
    (מציקה לך שוב)  תגידי מה א' לא יעלה כמה תמונות מברלין של הרחוב ..אווירה ..?
    פה שם קצת שנראה משו משם.

    יאללה יקירתי המתוקה והמקסימה נהנתי בטרוף מהמסע שלך לברלין ונחיתה רכה ואנחנו מחכים בשקיקה כבר לפוסט הבא.

    האאא….איך נזכרתי…חיפשתי את הפרק שצולם עם מיכל אנסקי ולא מצאתי אז אם יהי לינק אני ממש רוצה לצפות.

    הגב
    • dvarimbalma
      28 באוקטובר 2010 at 15:22 (7 שנים ago)

      תודה ענתוש.
      לגבי מזג האויר- אני לא ממש מבינה את העניין הזה עם הסתו שכולם מדברים עליו. חם לי מאוד.
      בואי נקבע שעד שלא נראה אותו בעיינים לא נתחיל להעמיד סירי מרק

      הגב
  21. הדר
    27 באוקטובר 2010 at 22:49 (7 שנים ago)

    רציתי לכתוב לך את זה כבר פעם ועכשיו הבנתי מהו שרציתי לכתוב.
    האוכל שלך אמיץ נורא. יש לו לפעמים קצוות מחוספסים, או זיפים, או אופנוע צ'ילי מסוכן.
    אני מאנשי השוקולד-ילדים. שוקולד חלב.. עם כוס חלב ליד. בתוכי אני ילדה בת 3.
    אבל התמונה של השוקולד הנמזג בכל זאת הרסה אותי.
    שתהיה לך חזרה טובה. אולי ניפגש באוניברסיטה? או שכבר לא ייצא?
    מקווה שכן.

    הגב
    • dvarimbalma
      28 באוקטובר 2010 at 15:26 (7 שנים ago)

      זה מוזר שהאוכל שלי אמיץ נורא, אני הרבה מהזמן פחדנית נורא.
      במיוחד בזמן כזה של לחזור לארץ אחרי כל כך הרבה זמן ומחשבות וחוויות שהיו.
      אולי אני נותנת לו להיות אמיץ במקומי (ואז כשאוכלים אותו הוא נותן אומץ מבפנים).
      תודה שאת קוראת למרות שאת מעדיפה שוקולד חלב.
      לא חושבת שנתראה באוני', כי סיימתי את התואר ואיני חוזרת למחוזות גילמן (לפחות לא בשנה הקרובה).

      הגב
  22. נעמה פלד - בייגלה
    28 באוקטובר 2010 at 7:03 (7 שנים ago)

    אף פעם אין לי אומץ להכניס צ'ילי לשוקולד שלי, למרות שיש לי חשק מאז הסרט עם ג'ולייט בינוש האגדית. אולי בזכותך, יום אחד… עד אז אהפוך ברעיון.

    הגב
  23. נעמה
    28 באוקטובר 2010 at 8:27 (7 שנים ago)

    הכנתי לפני ימים ספורים. אבאשלהן התלונן שלא שמתי מספיק צ'ילי (הילדות אכלו כאילו כלום).
    תודה 🙂

    הגב
  24. אנה קיינר
    8 בנובמבר 2010 at 11:03 (7 שנים ago)

    עלמה יקרה!
    הפאדג' היה בדיוק כמו פוסטים שלך – מדהים באותו רגע ומשאיר טעם מסתורי ומרתק אחרי זה. מתכון פשוט מדהים! תודה רבה לך.
    אגב – זה עובד נהדר עם חלב במקום שמנת מתוקה 🙂
    בקשה – אולי נעשה כאן מדור שבו נעלה תמונות של המנות שלך – נעשה תחרות "מצא 6 הבדלים" 🙂
     
    תודה לך שוב ומקווה שחזרתך לארץ עוברת בשלום

    הגב
  25. תמר
    11 בדצמבר 2010 at 10:56 (7 שנים ago)

    הכנו אתמול את הפאדג' וזה היה נפלא בדיוק כמו שזה נראה בפוסט. אחד הדברים הכי מוצלחים שהכנתי אי פעם, גם לדעתי וגם לדעת האורחים שהתפעמו. מה שכן, הוחלט שבפעם הבאה שמכינים אותו נוהגים באגואיזם ולא מזמינים אורחים….

    הגב
    • dvarimbalma
      11 בדצמבר 2010 at 16:19 (7 שנים ago)

      וואו, תודה.

      הגב
  26. גדי
    23 במאי 2011 at 21:01 (6 שנים ago)

    יאמי – ניסינו היום והיה מדהים שאפו !!!

    הגב

2Pingbacks & Trackbacks on פאדג' שוקולד צ'ילי

  1. […] המתכון הזה מ”דברים בעלמה” ישר עשה לי חשק. תכל’ס, מתכון פשוט והתוצאה, אם משתמשים בחומרים טובים, מעולה. רק טיפ אחד: אצלי זמן האפייה היה 20 דקות, ולא חצי שעה. כאן תבוא תמונה This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink. ← יום שבת: פיצה זריזה עם רוטב מעולה […]

    הגב
  2. פאדג’ שוקולד צ’ילי | מה אופים היום
    13 בנובמבר 2010 at 0:54 (7 שנים ago)

    […] המתכון הזה מ"דברים בעלמה" ישר עשה לי חשק. תכל'ס, מתכון פשוט והתוצאה, אם משתמשים בחומרים טובים, מעולה. רק טיפ אחד: אצלי זמן האפייה היה 20 דקות, ולא חצי שעה. כאן תבוא תמונה הפוסט הזה פורסם בתאריך מתוק, פשוט עם התגים פאדג', שוקולד. קישור קבוע. → פיצה זריזה עם רוטב מעולה […]

    הגב

כתיבת תגובה