קיש ירקות צבעוני עם בזיליקום וגאודה

קיש ירקות צבעוני עם בזיליקום וגאודה

יום אחד, כשאהיה חכמה ומנוסה הרבה יותר, עוד ארקום בלוג שיאגד תחתיו מדריך שלם לסטודנטית הדלפונית, המשתדלת לשרוד ולשלם שכר דירה ולימוד בתל-אביב. בעיני רוחי אני מסוגלת כבר לראות את קצות הקרחון של בלוג כזה, ואת שלל העצות המועילות שניסיוני העגום כבר לימד אותי שחשוב להעביר הלאה.

הבלוג ההוא יכיל, מלבד מדריך הישרדות מפורט, גם שלל הלצות הקשורות במעללים שמזמנים החיים סביב קו המינוס, ויהיה בו אולי גם פתח לחשיבה על מצבו העגום של פלח שלם משוק העבודה בישראל, שמנסה לשרוד למרות שאינו חלק מההיי-טק או מתעשיות הביטחון.

אוספים את הפירורים לגוש ומכניסים לשקית ניילון

עד אז, ובעודי מטלטלת אנה ואנה את ד' אמות הקיום התפרן והנוכחי שלי, אכתוב לכן רק את המדריך הסטודנטיאלי המקוצר לארוחת חינם. רעיון זה עלה במוחי בשבוע שעבר, עת נכחתי יחד עם שתי נשות חיל חביבות באירוע אומנות מסוים שאליו הגענו עטופות בטובות שבמחלצותינו במטרה ללגום כמה שיותר יין זול.

את האירוע, שאכן הכיל (מלבד צביר משונה של משקפיים ומילות ברכה בשפות זרות) שולחנות נאים ועמוסי שיכר ותקרובת, בחרנו על פי מפתח העקרונות לזיהוי אירועים-מכילי-כיבוד, שפותח בידי דורות של נשות חיל ומועבר לידיכן בזאת. השנים והניסיון המצטבר גרמו לי להבין שערכו של מגדיר אורבני שכזה לא יסולא בפז, שכן אירועי תרבות/אומנות/מפגש/ השקה שכאלה עלולים במקרים רבים להוביל למפח נפש שאין כדוגמתו, ולהתברר כבלתי-משביעים-בעליל. ואם ניגש הישר לעניין:

דברים שמעלים את הסיכוי לקבלת כיבוד חינם:

דברים שמורידים את הסיכוי לקבלת כיבוד חינם:

באירוע נוכחים יותר מאחד מהבאים: אמריקאי, גרמני, שר.

באירוע נוכחים יותר מאחד מהבאים: ערבי, אמא עם תינוק בעגלה, דב חנין.

נוכחות גאה: הומו עם חליפת פשתן

נוכחות גאה: לסבית גלוחת ראש

בכניסה מישהו מחלק ברושור

בכניסה מישהו מנסה להחתים אותך על רשימת תפוצה במייל

נותני חסות: חברות סלולר, קרן בינ"ל לקידום היחסים בין ישראל וגרמניה, חברות הכבלים.

נותני חסות: אוניברסיטת ת"א, הוצאת ספרים, מתנ"ס.

מילים שנאמרות בפאנל: "שלום", "עתיד", "הישג אומנותי פנומנאלי", "שיתוף פעולה".

מילים שנאמרות בפאנל: "כיבוש", "ג'נדריפיקציה", "התנגדות".

מישהו שר תוך כדי נגינה בפסנתר וניענוע הראש (למטה ולמעלה)

מישהו קורא שירה תוך הנפת ידיו ולכסון מבט מתגרה

לאחר אי-אילו שעות, כטוב ליבנו במשקה ובסנדוויצ'ים המשולשים, ציינה בפנינו א', בתדהמה, שרק ברגע זה הבחינה שהאירוע כולו מתנהל בגרמנית. א', סטודנטית לספרות בהכשרתה ומלצרית במקצועה, חשבה שיש לכך השתמעויות תאורטיות מרחיקות לכת. "תגידי," היא פנתה אליי, "את חושבת שהנוכחות שלנו כאן היא פארודית או סאטירית?"

"גם וגם" ניסיתי לענות לה בטון המלומד ביותר שיכולתי לגייס מגרוני עמוס עגבניות השרי, "הנוכחות שלנו כאן היא חקיינות חתרנית שמזדהה גם עם המדכא, דוגמא מאלפת לזהות כלאיים ולמורכבות הקשר בין קאנון וההתנגדות אליו. לא היית בקורס על פוסטמודרניזם?"

"אני חושבת שלא" השיבה א' בעודה נוגסת בבצק פילו עם מילוי זעיר, "אבל אנחנו חייבות לבוא לאירועים כאלה יותר".

מהדקים את הבצק לשוליים

יום אחד, כשאהיה מבוססת ומרווחת הרבה יותר, אשב בדירתי רחבת המידות ואספר לכם איך להכין בפחות מ-2 דקות בצק פריך מהמם במעבד מזון משוכלל. עד אז, ובעודי מגלגלת את עצמי לאירועי תרבות בתל אביב כדי לאכול חינם, בואו ונדבר רגע על הכנת בצק פריך ביד-

כמה טיפים חשובים- בצק פריך:

הכנה ידנית- עם השנים יצא לי לקרוא עשרות מדריכים שניתחו את נושא הבצק הפריך מכל כיוון, ובמתכון הזה ניסיתי ליישם כמה דברים שהצליחו לי:

  • חמאה. זה הרכיב המשמעותי ביותר בבצק פריך, ולכן חשוב לתמרן נכון את החמאה שלכם. מניסיוני, הכי נוח לחתוך אותה לקוביות קטנות ולעבוד איתה קרה מאוד. זה יאפשר לכם ליצור פירורים ובצק בלי לעבד אותו יותר מידי.
  • קירור. אז חמאה, אמרנו? כמו כל דבר שיש בו שומן, הקור יתן לבצק שלכם להתגבש למשהו יציב שניתן אחר כך לשטח בתבנית. אחרי שהבצק מוכן, ניתן לו שעה במקרר או רבע שעה בפריזר. בספרי המתכונים ממליצים הרבה פעמים לעטוף בניילון נצמד, אבל לדעתי פשוט ונחמד יותר לעשות את זה בתוך שקית ניילון. (פה בתמונה אפילו שיחקתי אותה עם שקית נאטמת).
  • פירור. את הטיפ הזה קראתי באיזה פורום אפייה וחשבתי שהוא מעולה: נסו ליצור פירורים, אבל אל תגבשו את הכל לגוש אחיד של בצק. מקררים את זה במצב הזה (שימו לב איך זה נראה בתמונה), והכל מתגבש כבר כשמשטחים בתבנית ודוחסים עם האצבעות.
  • אפיה. כדי לתת לבצק את המרקם הנכון ביחס למלית, אפיתי אותו לפני המלית בערך רבע שעה. ההמלצה המסורתית היא להניח עליו נייר פרגמנט שמעליו חופן שעועית (נייר פרגמנט כדי שלא ישרף, ומעליו השעועית כדי שלא יתפח), אבל הניסיון שלי מראה שיכול לצאת גם אחלה בצק בלי זה.

חיתוך ירקותולטובת הקוראות המבוססות יותר:

במעבד מזון- פשוט שימו את הכל במכשיר (החמאה חתוכה לקוביות, כן?) ותלחצו על און. תפסיקו את פעולת המכשיר ברגע שיש גוש בצק אחיד. העבירו את הגוש הזה לשקית ניילון קטנה של סנדוויצ'ים, ושימו בפריזר.

שלב ראשון- שמן. שלב שני- קמח. שלב שלישי- גאווה

עוד כמה טיפים חשובים:

קימוח. את השיטה הנחמדה הזו למדתי רק לא מזמן, וחיי לא חזרו למסלולם. במקום להתעקש עם גוש חמאה על התבנית, מורחים באלגנטיות מעט שמן קנולה עם נייר סופג. אחר כך מפזרים קצת קמח ומשקשקים את העניין (כולל השוליים). כל הקמח המיותר יפול בצ'יק כשתהפכו אותה מעל הכיור. איזה כיף.

ירקות. אני אהבתי את שילוב הירקות הזה בעיקר בגלל הצבעים, אבל אתם מוזמנים לגוון ולשחק עם זה לפי מה שבעונה ומה שיש במקרר. הדבר שכן כדאי לשמור עליו הוא הפרופורציות בין הירקות ושאר המרכיבים, ולכן ניסיתי למדוד בכוס את כמות הירק הכוללת. מדובר בבערך 2 ספלים וקצת של ירקות חתוכים ממש קטן.

טיגון. טיגון הירקות לפני האפייה נועד לרכך אותם קצת. חשוב לי שלא יהיה להם טעם של טיגון וצבע חום (כי אז הלך על כל העניין של מגוון צבעים וטעמים), ולכן אני ריככתי אותם מעט מאוד זמן ובחמאה שרק נמסה, ועדיין לא רתחה וביעבעה (כשמטגנים ירקות בשמן חם מאוד התוצאה יותר קריספית, פה הכוונה היא יותר לאידוי).

צ'אק צ'אק צ'אק

 

יאללה למטבח! (כמות לקיש בגודל תבנית 26)

לבצק פריך:

1.5 כוסות קמח

100 גר' חמאה

0.5 כפית מלח

4-5 כפות מים קרים

למילוי:

1 גזר קטן

1 קישוא קטן

1 פלפל צהוב

ספל גדול של פרחי ברוקולי מופרדים קטן (אם אתם מפרקים ברוקולי טרי, מדובר בבערך חצי ראש גדול)

3 ביצים

2 גביעים של שמנת חמוצה 15%

170 גר' גאודה

1 סקי 5%

10 עלי בזיליקום

מלח, פלפל שחור גרוס

0.5 כוס שקדים

במחבת

1. לשים ומפוררים בין האצבעות את החמאה, המלח והקמח. מוסיפים מים קרים לפי הצורך. יוצרים פירורים שמתגבשים לגוש אחד. מכניסים לשקית, ואז אל הפריזר לרבע שעה.

2. בינתיים משמנים את התבנית ומקמחים לפי התמונות וההסבר. מחממים את התנור ל180 מעלות.

3. (עברה רבע שעה, כן?) משטחים את פירורי הבצק בתבנית, כולל חצי מהשוליים. מהדקים טוב (אל תדאגו, עם כזה קימוח כלום לא נדבק).

4. אופים את הבצק כ-10 דקות, עד שהוא קשה אבל לא אפוי לחלוטין. ביינתים חותכים את הירקות קטן-קטן.

5. במחבת ממיסים גוש יפה של חמאה, ומיד אחר כך מוסיפים את הירקות לבישול מהיר, ששומר על צבעם.

6. קוצצים את השקדים גס בעזרת סכין גדולה.

7. קוצצים את עלי הבזיליקום (הכי קל זה לעשות מהם ערימה קטנה ולחתוך לרצועות דקות).

8. מגרדים את הגאודה על פומפיה גסה.

9. מערבבים בקערה את הביצים, השמנת, הגבינה הלבנה והגאודה. מוסיפים את הירקות המרוככים, את הבזיליקום, ואת השקדים. מערבבים והכל מוסיפים קצת מלח ופלפל שחור.

10. יוצקים את המלית אל התבנית עם הבצק החצי-אפוי. מכניסים לתנור לעוד 30-40 דקות.

הירקות לא מטוגנים, רק רכים קצת ומצופים חמאה

אני מצטערת שהתעכבתי כל כך הרבה עם עדכון של פוסט חדש. זה נבע בעיקר מכל מיני בעיות טכניות בהקטנת התמונות. אני חייבת תודה רבה לליאור על הסיוע בעת-צרה.

שיהיה לכולכם שבוע מקסים. אם יש למישהו פודפרוססור מיותר, השמיעו קול.

נתראה באירוע ההשקה הבא,

עלמה

תמונות נוספות מהפוסט הזה- הפליקר של א'

בוחשים הכל יחד

21 Comments על קיש ירקות צבעוני עם בזיליקום וגאודה

  1. דורית
    21 בנובמבר 2009 at 10:02 (8 שנים ago)

    גיליתי לא מזמן את הבלוג הזה ואני נהנית מכל רגע, הכתיבה המשובחת, המאכלים הטעימים וההוראות המדויקות , ממש חוויה לחיך ולעייניים
    תודה עלמת החן

    הגב
  2. נטלי
    21 בנובמבר 2009 at 11:23 (8 שנים ago)

    יאמי, כמה שזה נראה טוב! מתה על קישים, אפשר איזה ביס או שניים?:-)
     
    נטלי

    הגב
  3. ליר המלך
    21 בנובמבר 2009 at 11:55 (8 שנים ago)

    אני דווקא חסיד של יצירת גליל בצק עטיפתו בנילון נצמד ואז הקפאה. בתצורה זו אפשר אח"כ לפרוס את הגליל לפרוס דקות ואחידות ולשבץ אותן בתבנית כמו פאזל ליצירת משטח אחיד, זה נוח במיוחד ליצירת השוליים. אחלה פוסט ואני חייב להפנות למערכון של החמישייה על הקאנון וההתנגדות אליו
    http://www.youtube.com/watch?v=RGJGARivP4w&feature=PlayList&p=4300DE737B11F630&index=98

    הגב
  4. גלית
    21 בנובמבר 2009 at 21:27 (8 שנים ago)

    הי עלמה,
    גם אני גיליתי לא מזמן את הבלוג, דרך איזה גלגול של גלגול קליק על קליק ובכלל בפוקס, ומאוד נהנת.
    נהנת מהפוסט, נהנת מהרעיונות למתכונים כצמחונית וכשומרת על בית בריא ו"קל" ומאוד נהנת מהתמונות. ובעתיד (הקרוב) גם מבטיחה לנסות.
    חוצמזה יש לי פוד פרוססור מיותר, ויהיה לי לעונג. צרי קשר

    הגב
  5. dvarimbalma
    21 בנובמבר 2009 at 21:57 (8 שנים ago)

    תודה רבה לכל המפרגנים!

    ליר: השיטה שאתה מתאר באמת עובדת מצוין (לדעתי גם ג'יימי אוליבר המהמם משתמש בה), אבל אם אינני טועה זה יותר רלוונטי לבצק שמעבדים במעבד מזון.

    גלית: תודה רבה על המחמאות ועל ההצעה המשובחת (אפנה אלייך במייל לגבי זה). תבורכי תבורכי תבורכי. אח, מעבד מזון… אשרי אשת החיל שיש בבעלותה בלוג בישול. אני בדרך להגשמת החלום הבורגני (מיקסר כבר יש לי).

    הגב
  6. סאנשיין
    21 בנובמבר 2009 at 22:04 (8 שנים ago)

    גם דורין המהממת עושה בצק בשיטת ההקפאה

    הגב
    • dvarimbalma
      22 בנובמבר 2009 at 0:36 (8 שנים ago)

      דורין אכן מהממת (ואגב, היא תרמה לעולם לא רק כמה מהמשפטים השנונים ביותר אלא גם כמה מנשות החיל המרשימות ביותר).
      א-ב-ל
      אם נעמיד דברים על דיוקם: לדורין יש את האימאימא של המעבדי מזון.

      הגב
  7. מאיה
    22 בנובמבר 2009 at 1:00 (8 שנים ago)

    מצחיק, הסיפור שלך דווקא הזכיר לי כי החוויה הקולינרית החינמית הכי טובה שהיתה לי אי פעם היתה דווקא, שימי לב: 1. באוניברסיטה. 2. לאחר כנס "סקס אחר" (לא האחרון אלא זה שהיה לפניו). נדמה לי שזה היה בסיום הערב הראשון ואחרי ההרצאה האחרונה הוזמנו כולם להרמת כוסית וכיבוד קל. אני זוכרת שעוד התלבטתי עם חברתי אם זה שווה כי בטח כל מה שיהיה שם זה כמה בורקסים עבשים, כי זו האוני' הרי וכו', אבל כמובן שלאף אחת לא היה מה לאכול בבית או כסף למשהו מכובד יותר מבורקס עבש ואם מוסיפים לזה את הזדמנות המצויינת להתחכך קצת בעמליה זיו, כמובן שהחלטנו להענות להזמנה.
    ובכן, מדובר היה בקייטרינג מדהים שכלל ים של גבינות משובחות, פירות, יינות, לחמים טריים, מאזטים עשירים, שמפניה, גלידה לקינוח ועוד כל מני דברים שכבר שכחתי. אח, שבועות דיברנו על הארוחה הזו ובשנה שעברה כשגילינו בדיעבד שפיספסנו את הכנס ידענו שתינו בדיוק למה אנחנו מתכוונות.

    הגב
  8. סאנשיין
    22 בנובמבר 2009 at 7:33 (8 שנים ago)

    אמת 🙂

    הגב
  9. חנה
    22 בנובמבר 2009 at 10:56 (8 שנים ago)

    כתיבה מצויינת, המתכון נראה טעים ואיך באמת ישרוד מי שאינו עובד הייטק?

    הגב
  10. אלישבע
    23 בנובמבר 2009 at 17:55 (8 שנים ago)

    הי יש לי אחלה שיטת יעול לבצק.איך  שגומרים ללוש אותו משטחים אותו  עם האצבעות ישר על תבנית הפאי , בלי שימון בלי קימוח, as is.ואז שמים בשקית ניילון ולמקרר או המקפיא. מוציאים אופים  וזהו

    הגב
  11. dvarimbalma
    28 בנובמבר 2009 at 20:28 (8 שנים ago)

    מאיה- מדהים. ועוד אומרים שאין תקציבים במדעי הרוח. אולי זה קשור בכך שהכנס מתנהל בבניין של משפטים?

    בכל אופן, בפעם הבאה תרימי מייל כשאת פוגשת תקרובת כזו בתוך תחומי הקמפוס. תעשי טובה.

    הגב
  12. fairy_mi
    2 בדצמבר 2009 at 9:56 (8 שנים ago)

    חחחח, קרעת אותי מצחוק כהרגלך
    ונהניתי מאוד מהכתיבה הקולחת והיצירתית.
    ובאשר לקיש הוא נראה מדהים!
    אהבתי מאוד את התמונות ואת שילוב הטעמים.
    תענוג לבוא לבקר אצלך! 🙂

    הגב
  13. יונתן
    2 בדצמבר 2009 at 10:11 (8 שנים ago)

    משום מה המגיבים מייחסים יותר משקל לחלק הזניח של האוכל…..
    הרשי לי להוסיף מניסיוני הדל, אך בפירוש לא דל השומן, כמה מילים שמרגע שקוטלגו כתגיות בנות יותר משלושה אזכורים הרי לך גם לחם גם יין כמאמר השיר (ואני אתאים את הז'רגון למקום בו אנינמצא).
    ואלה שמות:
    to foster, dialog, mutual understanding, genuine, sovereignty, Goethe, involvement, prospects, promote, interconnectivity, reluctance, adenauer, foundation, distinguished, established, "self made man"
    חיפשתי גם מילים שמביאות לכנסים מרעיבי דעת, לבל יזהרו הנזהרים, אבל בניו-יורק פשוט אין כאלה בנמצא.

    הגב
  14. קארין
    2 בדצמבר 2009 at 20:20 (8 שנים ago)

    יש לך בלוג מעולה!  מעבר למתכונים המגוונים ממש כיף לקרוא את המסביב- אז תמשיכי לחלוק את מחשבותיך 🙂
    בתור סטודנטית דלפונית רציתי לשאול- את אופה בטוסטר אובן? ואם יש לך קצת נסיון עם זה, את חושבת שיש דברים שאפשר לאפות רק בתנור?

    הגב
  15. אולגה
    3 בדצמבר 2009 at 18:33 (8 שנים ago)

    מקסים!
    היום נתקלתי במקרה בבלוג שלך בפעם הראשונה בחיפושיי ברשת.
    נהנתי מהכתיבה והמתכון נראה מגרה במיוחד 🙂
    פשוט כיף לקרא 🙂

    הגב
  16. יעל
    10 בינואר 2010 at 0:25 (7 שנים ago)

    פוסט קולע ומשעשע. היה לי ידיד שבעברו כחייל עני היה משתתף כקהל בהגרלות מפעל הפיס עם עירית ענבי, רק כי היו רוגלעך בכניסה.

    אני, אגב, החלטתי מזמן לוותר בקישים/פשטידות על הבצק. מלית וזהו. חוסך עבודה.

    הגב
  17. נועה
    22 בספטמבר 2010 at 12:49 (7 שנים ago)

    נהדר! קודם כל אני מתה על פשטידות…שנית התמונות שלך פשוט מצוינות
    לגבי העצות לאוכלי חינם, שכחת עוד עצה מועילה – לפתוח בלוג על אוכל ובקורת מסעדות…

    הגב
  18. גיל
    5 באוקטובר 2010 at 18:09 (7 שנים ago)

    כמה טיפים אחרי שני קישים מאחוריי:
    הכי חשוב: הקיש הזה *משמעותית* טעים יותר אחרי כמה שעות במקרר. זה נותן צ'אנס לעיסה קצת להתמצק ולהפוך להיות עסיסית. אני נהניתי ממנו הכי הרבה כמה ימים אחרי, אבל זה אולי כבר סטייה פרטית שלי. חוץ מזה –
    לדעתי, אין שום צורך בקירור/הקפאת הבצק. אני מכין אותו וישר מסדר אותו בתבנית המשומנת, ויצא אחלה. מומלץ להוסיף כפית מלח שטוחה לבצק במקום חצי כפית.
    לגבי הגבינות: ניסיתי פעם אחת 170 גר' עמק פושטית מגורדת, ופעם אחת עם 100 גר' עמק ו100 גר' קשקבל. לטעמי (הפחות מעודן כנראה), בשתי הפעמים הטעם היה זהה, ומוצלח. ככה שבחירת הגבינות היא לשיקול דעתכם.
    לגבי הירקות: באמת אפשר להתפרע ולגוון, אבל מומלץ לא לוותר על הברוקולי, שנותן קראנצ'יות וצבע מהמם. אני השתמשתי בדלעת ובתירס (מקופסה) ויצא מצוין.

    הגב
    • dvarimbalma
      5 באוקטובר 2010 at 18:28 (7 שנים ago)

      מהמם, תודה רבה על התגובה. יש באמת מאכלים שטעמם טוב יותר אחרי יום במקרר

      הגב
  19. מרב
    19 באוקטובר 2012 at 19:42 (5 שנים ago)

    תודה רבה, יצא מצוין, ועם הוראות מפורטות ומזמינות כמו שלך, אפילו טירונית כמוני, לא פחדה לצאת לפעולה  (מתנצלת על המיליטריזם) – היה שווה.

    הגב

כתיבת תגובה