פטוצ'יני עם וודקה, שמנת ועגבניות

פטוצ'יני עם וודקה, שמנת ועגבניות

יום אחד, כשאהיה עשרות מונים חכמה ומנוסה יותר, גם לי יהיה איזה דבר-מה חד ומלוטש להצהיר על כל העניין הזה של חדר-משלך. עד אז, ובעודי מגלגלת אנה-ואנה את ד' אמות הקיום הנוכחי שלי, תנו לי רק לספר לכם שחדר-משלי זה ממש, אבל ממש, מגניב.

אני עדיין מנסה ללמוד את האפשרויות שהפורמט החדש מציע לי (וכאן המקום להתנצל בפניי המנויים על שירות העדכון במייל, עדיין לא הכנסתי את התוסף כי היו לי בעיות איתו), אבל באופן כללי מרגיש לי פה טוב, בדומיין-בעלמא הזה, משתרעת אפרקדן בין הWWW לדוטקום.

יש לי חדר משלי ברשת, קצת כמו לקנות חלקה על הירח.

חליטת עגבניות במים רותחים

כשהתחלתי עם כל הסיפור הזה של לתחזק בלוג, העניין תוייג אצלי תחת גיחוך חצי מתנצל.

נראה היה לי מוזר מאוד לחבר את עצמי למאות פאקצות בנות 12 ולהצטופף איתן יחד תחת הכותרת המשונה "בלוגרית". בלוגים עלולים להיות גיבוב אינסופי, עילג ומכלה, של מילים, לינקוקים ומילים-על-מילים. ובכל זאת. רוב מה שבני אדם יוצרים עלול להיות כזה. גם אמנות, גם אקדמיה, גם עיתונות.

המסע שלי בבלוגוספירה, שהתחיל לפני יותר משנתיים ובעידודו התקיף של ידידי איתמר שאלתיאל (כן, ההוא), גרם לי להבין שרוב התוכן המעניין באמת שלרשת יש להציע נמצא בדיוק שם. כי בלוגים עלולים להיות בזבוז זמן וכאב ראש, אך הם גם עשויים להיות שדה אינסופי של מחשבות מעמיקות, הומור רהוט ופרוזה משובחת. בהרבה מהבלוגים שיצא לי לפגוש, רמת ההגהה או הדיון בתגובות עלתה לאין שיעור על פני כל מה שאפשר לגרד מYNET או מ-NRG.

העגבניה מחכה לקילוף

וזה לא רק זה. בלוגים מייצרים גם עולם שמחוץ-לבלוג, בלוגים מייצרים קשר בין אנשים.

הטכנולוגיה משתנה במהירות, והרגשות, הרי, נשארים דומים באופן מכמיר לב: בבלוג, כמו בחיים, אני רוצה חברה. אני רוצה שיאהבו אותי. אני רוצה לינקים, כניסות, תגובות, טרקבקים, חיבוקים.

ויש שם, מאחורי המקלדות, והמסכים, עוד בני אדם. הם מחליפים תווים וכתובות IP, אבל הם שם. הבלוגוספירה מאפשרת להם להציץ זה בזה, להחליף מתכונים, להקים התארגנות פוליטית. לא מזמן היה הרי אפילו איזה ברנש שקיבל ככה חזרה את האופניים שלו.

ובעצם- כל מי שחווה אי פעם את התענוג החריף, המביך והמבזה הזה (כתיבה), כבר מבין.

הידיעה שמישהו קורא את המילים שלי. הידיעה שהמילים הללו שולחות אותו למטבח להכין משהו, בעצמו, איזשהו מאכל שאני אוהבת. הידיעה שהאיש הזר הזה יתיישב בחדר שמעולם לא אראה, ויקרב אל פיו מזלג עמוס ומדיף ניחוחות. ויעשה פו. (הפו הזה).

משחימים את הבצל במחבת

היו לי כמה התלבטויות לגבי המתכון הראשון שיעלה באתר החדש שלי, ובסוף החלטתי שזה יהיה דווקא הפטוצ'יני הזה. אתם מבינים, כמו שלימד אותנו מורנו-ורבנו ספיידרמן, כח גדול כרוך גם באחריות גדולה.

וכאשת חיל (ובלוגרית) הדבר המועיל ביותר שאני יכולה להציע לכם לעשות עם אחריות גדולה זה להטביע אותה בנהרות של שמנת ווודקה.

קוצצים לקוביות קטנטנות ושומרים על המיץ

כמה טיפים חשובים:

שתה מיץ. לפעמים קשה מאוד לשמור על הדברים החשובים באמת. כשחותכים עגבניות, ובמיוחד כזו שכבר עברה חליטה במים רותחים וקילוף- כל המיצים הנפלאים שלה בורחים ומשפריצים לכל הכיוונים. מבאס. לכן, חשוב מאוד לחתוך את העגבניות בזהירות, ולשים לב שאתם אוספים לקערה את כל המיצים שעל קרש החיתוך. הפתרון שלי היה להעביר את העגבניות החתוכות ישר לקערה שבה הן חיכו עד שהן נשפכו למחבת. אמנם אני שונאת להשתמש בהרבה מידי כלים, אבל מדובר במנגנון זהירות חשוב ביותר- אם העגבניות שלכם יחכו על קרש החיתוך עד שיגיע תורן להיכנס למחבת, כל המיץ יתפסס. (אכלת פלפל?)

לחלוט או לא לחלוט? אוקיי, אז אפשר גם לפתוח קופסת שימורים של עגבניות קלופות וחתוכות לקוביות, אבל נראה לי שהאופציה הארוכה (לחלוט, לקלוף, לחתוך) היא לא כזו מסובכת. הרוטב הזה פשוט מאוד, ורוב הטעם שלו בא מהעגבניות, שהשמנת והוודקה רק מוסיפים אליו רקע מסוים, ולכן עדיף לקלף בעצמנו עגבניות ולא להתקע עם טעם הלוואי הנורא הזה של קופסאות שימורים. ככה זה עובד: חורצים בעדינות עם סכין חדה פס קטן בקליפת העגבניה. מניחים את כל העגבניות בסיר ושופכים עליהן מים רותחים מהקומקום. סוגרים את הסיר ל5-10 דקות. כשתפתחו את הסיר העגבניות יראו כמו זו שבתמונה למעלה, כלומר, כבר חצי-קלופות בעצמן. משם זה פשוט למשוך את הקליפה עם האצבע באמת בקלות.

מצמצמים את הוודקה יאללה למטבח!

5 עגבניות

קצת  חמאה לטיגון

1 בצל בינוני

2 קוביות שום גדולות

כוס שלמה (כן, ספל!) של וודקה

1 שמנת מתוקה 38% שומן

מלח, פלפל שחור

3 כפות פרמזן מגורר

250 גר' פטוצ'יני

מוסיפים את העגבניות 1. מכינים את העגבניות. בשיטה העצלנית: פותחים קופסת שימורים (לא מומלץ). בשיטה המשקיענית: חורצים בכל עגבניה את הקליפה בעדינות עם סכין חדה. מניחים בסיר ושופכים מים רותחים. משרים כ-5-10 דקות, מוציאים את העגבניות, וקולפים ביד.

2. חותכים את העגבניות לקוביות קטנטנות, ואוספים בזהירות אותן ואת כל המיצים שלהן לקערה.

3. חותכים את הבצל לקוביות קטנטנות. חותכים את השום גם לקוביות קטנטנות.

4. מטגנים בקצת חמאה (כף וחצי בערך) את הבצל והשום, עד שהם משחימים.

5. שופכים למחבת כוס שלמה של וודקה, ונותנים לה להצטמצם במשך כמה דקות.

6. שופכים את המחבת גם את העגבניות, ושוב, נותנים לכל הסיפור רגע להצטמצם.

7. מוזגים אל המחבת גם את השמנת, המלח והפלפל, ובוחשים קצת. מוסיפים את הפרמזן.

8. מנמיכים את האש, מכסים את המחבת במכסה, ומבשלים לעוד 5 דקות. מכבים ומשאירים מכוסה.

9. במקביל לשלב 8 אפשר גם להכין את הפטוצ'יני בסיר נפרד, במים רותחים עם שמן זית ומלח (שימו לב רק שאתם לא מבשלים אותו יותר מידי).

10. מסננים את הפטוצ'יני החם ושוטפים אותו בקצת מים. בסיר הריק שבו הוא בושל קודם, מערבבים אותו עם כל הרוטב. מגישים מיד בצלחות אישית, ומפזרים מעל כל מנה פרמזן.

מוזגים את השמנתשיהיה לכולם שבוע טעים ומלא התחדשויות. אני מאוד שמחה לפגוש אתכם שוב בבית החדש. אשמח לשמוע עצות והערות לגבי האופן בו האתר החדש מתפקד, ועל נושאים שהייתם רוצים שאשנה בצורת הניווט בבלוג או באופן שבו הוא נראה.

חוצמזה, אני רוצה גם להודות שוב לאשת החיל שבנתה עבורי את האתר החדש, טל גלילי, שעשה עבודה מדהימה ומושקעת ביותר (וזכה, לעד, בעוד חופן של נקודות חיוביות בקארמה).

נתראה שוב בקרוב,

עלמה

לעוד תמונות נהדרות מהמתכון הזה

פרמזן

11 Comments על פטוצ'יני עם וודקה, שמנת ועגבניות

  1. יונתן
    29 באוקטובר 2009 at 0:01 (7 שנים ago)

    מעולה, ממש פוסט מכונן, וקנית את הזכות לכתוב אותו, ואת הזכות לדומיין כולו בעצם, ביושר ועקב בצד אגודל.
     
    (אם רק היה לי פה מטבח…)
     
    אני מקווה בקרוב להצטרף לדיון על הבלוגים מול NRG וחבריהם

    להגיב
  2. יעל בת דב
    29 באוקטובר 2009 at 0:05 (7 שנים ago)

    איזה כיף להתחדש.
    ובלוג זה כמעט כמו נעליים (מבחינת סף הריגוש)
    וכנראה שיותר מכלי מטבח (שגם להם סף גבוה במיוחד)

    הבית החדש נהדר.
    אולי עוד שנתיים גם אני אעבור.

    להגיב
  3. שי עבדי
    29 באוקטובר 2009 at 14:53 (7 שנים ago)

    היי עלמה,
    הרהרתי יחד איתך בעניין בלוג, מפתה הרעיון של פיסת אדמה קטנה על הירח, יכול לפתור הרבה בעיות בין נשים לגברים יהודים וערבים וכו'..
    אבל עזבי את כל זה- פטוצ'יני עם וודקה?! זה כבר רעיון פגז, אני רץ לסירים ולעגבניות לנסות את החידוש הזה,
     ממש פוסט מודרני (מרוצה על כפל המשמעות) יצא לך.. 
    וברצינות, אחלה פוסט, אהבתי

    להגיב
  4. barva
    29 באוקטובר 2009 at 16:55 (7 שנים ago)

    ברכות למעבר החדש!!!. כתיבתך נפלאה כרגיל. נראה לי נכון לחגוג את החידוש במשהו עם וודקה.
    אני קצת מפגרת ,  עדיין בבירה:  מבשלת מתכון של גריסים וכתומים ויומולדת ובירה. אבל המסלול מבירה לוודקה נראה לי שמח ומחמם גופנפש.

    להגיב
  5. אמיתי סנדי
    29 באוקטובר 2009 at 19:08 (7 שנים ago)

    הבעיה עם עגבניות טריות זה שצריך למצוא כאלה בשלות במיוחד וטעימות, אחרת הן עלולות להיות חסרות טעם, בעוד שאלה מהקופסא הן תמיד בשלות במיוחד ומלאות טעם של עגבניה.

    להגיב
  6. Yuval
    30 באוקטובר 2009 at 17:20 (7 שנים ago)

    עלמה
    מתכון מעניין מאוד, תודה
    תתחדשי על הכתובת החדשה
    יובל

    להגיב
  7. dvarimbalma
    31 באוקטובר 2009 at 9:58 (7 שנים ago)

    תודה רבה לכל המגיבות והמגיבים! אם יש תלונות על בעיות טכניות באתר החדש, אני ממש אשמח אם תכתבו לי.

    להגיב
  8. אברם
    14 בנובמבר 2009 at 23:42 (7 שנים ago)

    היייי..עלמה.
    .בהצלחה באתר בחדש.
    המתכון מעולה.אני עשיתי עם קופסת
     עגבניות אורגניות..ויצא ממש טוב.

    להגיב

כתיבת תגובה