ביצים עלומות על טוסטים עם מנגולד וחמאה

נפצו את החלמון, נגרים

"אם וכאשר אתחיל ללכת לאנליטיקאי, אני מקווה מאוד שיראה את הנולד ויצרף רופא עור להתייעצות. מומחה לידיים. יש לי צלקות על הידיים מנגיעה באנשים מסוימים. פעם, בפארק, כשפראני הייתה עדיין בעגלה, הנחתי את ידי על כיפת הראש הפלומתית שלה, והשארתי אותה שם זמן רב מידי. פעם אחרת, ב"לואס" ברחוב 72, עם זואי בסרט מפחיד. הוא היה בן שש או שבע, ונכנס מתחת למושב כדי לא לראות איזו סצנת אימים. הנחתי את ידי על ראשו. ראשים מסוימים, צבעים ומרקמים מסוימים של שיער אנושי, משאירים עליי סימנים לצמיתות. גם דברים אחרים. שרלוט ברחה ממני פעם, מחוץ לאולפן, ותפסתי בשמלה שלה כדי לעצור אותה, להשאיר אותה לידי. שמלת כותנה צהובה שאהבתי כי הייתה גדולה עליה. עדיין יש לי סימן צהוב לימוני על כף יד ימין. הו, אלוהים, אם אני בכלל משהו עם הגדרה קלינית, אני מין פרנואיד במהופך. אני חושד באנשים שהם זוממים לעשות אותי מאושר".


(מתוך: ג'.ד. סאלינג'ר, "הרימו את קורת הגג, נגרים". אחלה תרגום שבעולם שעשה קובי מידן)

אנחנו כאן, הם שם. הפרדת הירוק והלבן של המנגולד

ואז בא סאלינג'ר, ובהרף פסקה מזכיר לך שהוא בעצם סופר נפלא. איזה כיף זה. את חוזרת אליו בחשש מסוים-

[את חושבת על גיל 14, ועל הולדן. ואז את חושבת על ההתבאסות הצפויה בכל מפגש מאוחר עם גיבורי נעורייך. אולי כי ראית שהם כבר בעצם לא עד כדי כך מגניבים. או שנתקלת במקרה בעותק הבלוי והאהוב של "האסופית" וזה נראה פתאום נראה לך קיטשי, שוביניסטי ומגוחך. או שצף בך במבוכה זכרו של מאכל ממש דוחה שהרטיט את ליבך (נו, אם אתם מתעקשים: קראו לזה "ממולדה", זה היה חטיף שוקולד במילוי תות, וזה היה להיט בניינטיז). כל כך הרבה דברים שהלהיבו אותך פעם נדמים עכשיו רפים, טיפשיים, לא שייכים.]

-אז את חוזרת אליו בחשש מסוים-

[והוא שוב עושה את זה. מגלגל עננות של צמר, ברגע, לחוטים דקים וחזקים. למשהו שישנו. שאפשר לסמוך עליו. וכמעט לראות את מיומנות תנועת האצבע והאגודל, את רגע ההיווצרות. שוב פעם לפגוש את סימור].

ואת חושבת, איזה כיף זה שיש דברים שתמיד אפשר לחזור אליהם. כי לא משנה כמה זמן עובר, וכמה אהבת אותו בגיל 14- סאלינג'ר הוא באמת סופר נפלא. ולא משנה כמה בריטים עם גיטרה יקליטו אלבום- רדיוהד תמשיך להיות להקת הרוק הכי קולית בעולם. ולא משנה כמה "סאטירה" ישראל תייצר- החמישייה תמיד תישאר הכי מצחיקה והכי רלוונטית. ולא משנה שהוא כבר בעצם מזדקן- ג'ורג' קלוני הוא עדיין הכי חתיך. איזה כיף שיש דברים שתמיד אפשר לחזור אליהם.

פרגנו להם קצת יין. מנגולד ובצל במחבת

צהוב של ביצה, כזה חצי מבושל, שפורץ חם אל פרוסת לחם, הוא מבחינתי תמיד פלא שאפשר לחזור אליו. מדובר אולי באחד הדברים הכי פשוטים וטעימים שיכולים להיות, ויש בו משהו שמפתיע אותי לגמרי כל פעם מחדש. למעשה, הוא טעים לאללה גם סתם בביצה-עין או בשקשוקה איכותית, אבל נראה לי שהגרסא הזאת עושה לו עוד יותר כבוד, על ערימה נחמדה של ירוקים ולבנים. בואו לאכול.

כמה טיפים חשובים:

תעלומות ועלומות. צ'מעו, נכון שמדובר במאכל ממש פשוט, אבל לוקח כמה ביצים עד שזה יוצא באמת מוצלח. אני חושבת שאני קלטתי את זה רק בביצה השלישית, כי מדובר במיומנות מסוימת- להחליק את הביצה אל המים הרותחים בלי לפצלח את כל הסיפור. יש לי שלוש המלצות: א. תנסו להשתמש בסיר יחסית לא עמוק (כך יש פחות מעמקים לביצה להתפזר בהם). ב. תשברו את הביצה לתוך קערית קטנה ואז תחליקו אותה בעדינות למצקת. את המצקת אפשר להכניס לתוך הסיר, ולמנוע את השבירה של הביצים בהתגלשות מהירה מידי אל המים. ג. קחו בחשבון שאולי הביצה הראשונה לא תצא מושלמת. זה לא באמת נורא. תמיד כשלומדים משהו חדש זה לוקח זמן.

עלים וגבעולים. אחת מהדברים החשובים בבישול של מנגולד זה להפריד מראש בסכין בין העלים הירוקים והגבעול הלבן. הגבעול מתנהג כמו תרד (כלומר- הוא מוכן תוך דקה ואחר כך נהיה מכובס) והגבעול מתנהג כמו בצל (כלומר- הוא צריך זמן בישול וטוב לו גם לקבל איזה טיגון). אני מפרידה בין העלים והגבעולים, ופורסת את הגבעול לרצועות דומות לרצועות הבצל. ככה אפשר לבשל בנפרד את הבצל והגבעול, ורק לזרוק בסוף את העלים לאידוי זריז.

נו, אתם מכירים אותי. קצת יין לבן בבצל והמנגולד. ממש לעניין.

ברגע האמת. ביצה בהתהוות עם כתם של מנגולד שנפל לי

יאללה למטבח!

3 ביצים

3 כפות חומץ

1 כפית מלח גס

חבילה של עלים מנגולד טרי

1 בצל, חתוך לרצועות

קצת יין לבן

3 פרוסות לחם

חמאה

מלח גס, פלפל גרוס

1. מכינים מהלחם טוסטים. מורחים כל טוסט בחמאה, ומניחים על צלחת נפרדת.

2. מפרידים בסכין את הלבן והירוק של המנגולד. חותכים את החלק הירוק כמו חסה (לרצועות עבות). את החלק הלבן פורסים לרצועות שוות לאילו של הבצל, ומטגנים את שניהם בקצת שמן זית. אני ממליצה להוסיף, לאחר שהם מתרככים קצת, גם כמה שלוקים של יין לבן. אחרי שהלבנים כבר רכים לגמרי, מוסיפים לשתי דקות את העלים הירוקים, רק עד שהם קצת רכים.

3. מסדרים את המנגולד על גבי כל טוסט, ומחכים לביצים בסבלנות.

4. מרתיחים סיר עם מים, חומץ, ומלח גס. המים צריכים לבעבע, אל תתעצלו לחכות כמה רגעים. מכניסים ביצה כשהיא נחה בתוך מצקת רחבה עד שהיא מכוסה במים. בזהירות. הביצה צריכה להיות במים בין 3-5 דקות. מוצאים את הביצה בעזרת כף מחוררת או מצקת ששופכים ממנה את המים בעדינות, ומניחים על גבי הערימה היפה שיש על הטוסט. מכינים כך כל ביצה בנפרד.

5. גרררר.

סליחה על העיכוב בהעלאת הפוסט השבועי (הייתי ממש חולה ומסטולה מאנטיביוטיקה), ושיהיה לכולם שבוע נפלא,

עלמה

ביצה עלומה

8 Comments על ביצים עלומות על טוסטים עם מנגולד וחמאה

  1. ליאור
    18 במאי 2009 at 15:02 (8 שנים ago)

    עלמה, זה נראה מדהים!
    כמו כן יישר כוח על התחזוק השוטף של הבלוג היפה והמחכים הזה. בהחלט פנינה קולינרית בהתהוותה המתווספת לרשתנו.

    הגב
  2. סאנשיין
    19 במאי 2009 at 1:40 (8 שנים ago)

    פוסט חמדמד. אהבתי את הלינקים, בייחוד* זה של "עניין של זמן".

    הגב
  3. עוגת הפקאן והמייפל המרנינה
    19 במאי 2009 at 1:46 (8 שנים ago)

    מה איתי?? קופחתי

    הגב
  4. dvarimbalma
    19 במאי 2009 at 7:38 (8 שנים ago)

    לליאור ושאני- תודה

    לעוגת המייפל והפקאן- את באמת היית אמורה להיות המתכון של השבוע, אבל בסוף יצא, לטעמי, קצת דחוס מידי.. סורי, לא משהו אישי

    הגב
  5. !woohoo
    19 במאי 2009 at 11:47 (8 שנים ago)

    !woohoo

    הגב
  6. fairy_mi
    11 ביולי 2009 at 16:24 (8 שנים ago)

    אני עדיין אוהבת ממולדה
    וגם להתרפק על העבר ועל הנוסטלגיה
    למרות שהיום היא נראית לפעימם קצת טפשית
    אכן, בדיוק כמו האסופית
    וחוצמזה מטורפת על ביצים עלומות
    נראה נהדר על מצע המנגולד ואחלה טיפים

    הגב
  7. דנה
    10 בדצמבר 2011 at 19:58 (6 שנים ago)

    יצא ממש ממש טעים!
    אני אסתכן ואגיד שהמתכון די בריא:)
    הביצה הראשונה יצאה פחות מוצלחת, אבל השתיים האחרות יצאו ממש טוב.
    עוד טיפ שיש לי להוסיף מהניסיון שלי:
    כשמניחים את הביצה במים הרותחים בעזרת המצקת, כדאי לעשות זאת בעדינות ולאט כדי שהחלבון לא יתפזר לכל עבר.

    הגב
    • dvarimbalma
      11 בדצמבר 2011 at 10:12 (6 שנים ago)

      כן, זה כמעט תמיד לוקח ביצה אחת של כישלון כדי להצליח את השאר.. שמחה שיצא לך טעים!

      הגב

כתיבת תגובה