. "בלונדיני אני לא אוהבת" היא אומרת, וממששת לי את השיער, "אני אוהבת ככה, חום כהה, עבה, הרבה שיער, בשבילי זה נפלא." היא מדברת אליי לאט, מתחשבת בכך שאני עדיין לומדת את השפה, מסרקת באצבעות מיומנות. אנחנו משוחחות קצת. על השיער שלי, ועליי, ועל הלימודים שלי פה, ועליה, ועל השיער שלה, והשכונה, ועל הילד שמנגן […]

"בסמינרים זה דווקא בסדר גמור", הוא אומר לי ומיד מסביר, "משתמשים רק בשם המשפחה. והם הוגים עפרת במין "או-פרת" שכזה, שנשמע גרמני מאוד. ביטהשיין, הר או-פרת, אתה מוזמן לדבר." "אבל ברגע שזה עובר להיות שמות פרטיים, הבעיות מתחילות. אף אחד לא יכול להגות "אבנר" מבלי להבין שזה שם לא מכאן. ואז שואלים מאיפה אני, ואז […]