אוק
2014
פסטה ברוטב דלעת קרמי
חגי תשרי בארץ מהגרים. קר ויש בחוץ שלכת וגשם. בבית הכנסת החזנית שרה על הבמה ויש להקה עם כלי נגינה. הרב נושאת דרשה ברוח אוניברסאלית. אומרת שבית הכנסת פתוח לכל אחד וכל אחת, לא משנה מין ומיגדר, אוריינטציה מינית, רמת האמונה באלוהים ורמת הידע בעברית שפת התפילה.
ככל שהיא מדברת יותר ויותר על פתיחות ואינקלוסיביות אני מרגישה יותר ויותר בחוץ, מנותקת מהיהודים הנאורים האלה והמילים שלהם באנגלית.
מההיסטוריה הספציפית מאוד שהפכה את הקבוצה הזו לחלק מזרם מסוים של היהדות, נסיבות החיים שלהם ששונות מנסיבות חיי. תפיסת האוניברסאליות והקוסמופוליטיות הניו יורקרית שאני לא חלק ממנה. החביבות שלה מזכירה לי את חביבותן של דיילות במטוס, חביבות המאה העשרים ואחת המחפה על העובדה שאנחנו תלויים באוויר בין שמים ואדמה.
פרדוקס כזה עם ניו יורק. ככל שאומרים לך שכולם פה זרים ואת בסופו של דבר, בגלל זה, דווקא שייכת, את מבינה שכמו בספר של טולסטוי לא רק שכל המהגרות דומות, אלא גם שכל מהגרת אומללה לפי דרכה. מתגעגעת לבית אחד ספציפי ולמשפחה שלה.
ישבתי שם בבית הכנסת הזה שהוא יפה ונכון ונעים וחשבתי שאני אינני אדם אוניברסאלי, והאלוהים שאליו אני מתפללת אינו אלוהים של כולם. אולי זה אלוהים של מעט מאוד אנשים. הוא מברך אותי רק כאשר אבא שלי האחד פורש את כפות ידיו הטובות מעל לראשי ומבקש ממנו לברך אותי, כשרה רבקה רחל ולאה. המתפללים המשיכו לשיר עם כינורות ופסנתר ודרבוקות, ויצאתי רעבה לחפש את הדרך חזרה. ירד גשם עדין, סתוי.
בלואוור איסט סייד הסינים ניגנו בכינורות המיוחדים שלהם, המאורכים, והחנויות שפכו אל הרחוב ריחות של באק צ'וי ומרק. מצאתי מישהו שמוכר מרווה עם עלים מאורכים, דומה למרווה הירושלמית אבל קצת שונה ממנה.
אבא שלי מכניס מרווה לפסטה. עלים טובים וריחניים עם מרירות מסחררת שנוגעת בפרמזן ובבצק ובשמן זית. קניתי צרור, לשלב בפסטה עם רוטב דלורית.
יהודים חרדים לובשי שחורים הלכו אל הנהר להשליך בו את חטאיהם לכיוון ברוקלין, והסאטמרים של ברוקלין, מהצד השני של הנהר, עשו תשליך אל הכיוון ההפוך.
בין אלו לאלו שטו באיטיות הספינות הגדולות על הנהר, מתנשפות עם קיטור כמו חיות ים יהודיות קדמוניות, ענקיות ואיטיות מפלחות את המים באנחות "אויי-אויי-אויי, בויי-בויי-בויי" באיסט ריבר כמו בדנובה ובנהרות וזמנים אחרים.
עלתה בדעתי מחשבה:
כמה מוזר שיש עדיין אוניות בעולם,ושאנחנו מעבירים דברים בספינות ובמטוסים ובאימיילים, הכל בו זמנית במקומות שונים, כל סוגי התקשורת, זה קורה במקביל.
וכמה מוזר האי הזה מנהטן שיש בו יהודים מכל מיני סוגים שונים. ישראלים חילוניים עם ריטואלים של חג, מאזינים לקול ישראל מהאייפון, ויהודים היפיים, יהודים עם מחיצה ובלי, או בלי עזרת נשים אבל בלי נשים קוראות בתורה, ובתי כנסת ספרדיים, יהודים מזרחים מקנדה, ויהודים חרדים שמדברים רק אידיש ונראה כאילו ירדו ממש לפני רגעים אחדים מהספינות שהגיעו לפה מגליציה ומגרמניה אל אמריקע.
מוללתי את עלי המרווה באצבעות כדי שהריח יגע בי והתגעגעתי אל המשפחה שלי בישראל.
נזכרתי בשורה שקראתי פעם אצל אבות ישורון:
כל הגעגועים הולכים לים
והים איננו כלה.
כמה הערות והארות:
שילובים. מרווה ודלורית זה שילוב משמיים (נסו כמה עלים במרק כתום) ומרוה ופסטה זה גם שילוב קלאסי (ברוטב על בסיס שמן זית טוב). המתכון הזה מחבר את שני העולמות, יחד עם הרצון ברוטב קרמי, כבד ועשיר, שהוא גם טבעוני לחלוטין, ומבוסס על חלב שקדים, בצל מקורמל ופלפל שחור גרוס. צריך להיזהר עם כמויות המרוה, שיש לה בושם מיוחד אבל נוכחות שיכולה להיות גם מרה ושתלטנית מידי. אני ממליצה על עלה או שניים של מרווה שקורעים בידיים ומוסיפים לכל צלחת פסטה בעודה חמה. אם לא אוהבים את המרווה, אפשר לוותר, ועדיין יש רוטב קרמי ועשיר עם המון טעים ואופי קצת "שמנתי".
דלורית. השתמשתי בדלורית כי זה הדלוע שהכי קל להשיג בארץ (וגם בניו יורק הרבה מהדלורית מיובאות, באופן מפתיע, מישראל), אבל זה יעבוד נפלא גם עם דלעת ערמונים.
מחית דלורית. הבסיס למתכון הזה, כמו להרבה ממתכוני הדלעת שלי, הוא מחית דלעת, כלומר דלעת מבושלת ורכה שגורפים החוצה מקליפתה והופכת לקרם כתמתם ועשיר. כתבתי על שיטות הכנה לזה כאן במדריך הדלועים שלי. במתכון הנוכחי השתמשתי בשיטה של גל, בה אופים דלורית שלמה במיקרו והיא נאפית בתוך האדים של עצמה. זו שיטה נוחה, קלה ומהירה, שגם לא מלכלכת כלים (תמיד יתרון) אבל החיסרון שלה מבחינתי הוא שמיקרואים שונים דורשים זמן הכנה שונה, וקשה לדעת בוודאות עם הדלורית שלכם מוכנה עד הסוף לפני שפותחים אותה. בתגובות אצל גל אנשים כתבו שמספיקות שש דקות, אבל לי זה לקח 12 דקות, ולכן אני ממליצה לוודא שהדלורית נראית רכה וקצת מקווצצת לפני שאתם פותחים אותה. הדלורית תהיה רותחת וחייבים להיזהר מהאדים החמים שיוצאים ממנה בחיתוך. אני, כמובן, חטפתי כוויה.
חלב שקדים. זה הוא אחד החלבים הטבעוניים האהובים עליי, כי הוא מוסיף לבישול משהו קרמי וטעים, ואין לו את טעמי הלוואי של חלב סויה שאני ממש לא מחבבת (ויש גם דיבור על זה שסויה בכמויות זה לא בריא). אני ממליצה בחום להשקיע בחלב שקדים במקרה הזה, אבל אם ממש אין לכם חשק לקנות אפשר להחליף בחלב אורז או בשמנת סויה אלפרו (השמנת הטבעונית) או, אם אתם לא אוכלים טבעוני, בשמנת בישול רגילה (15 אחוז שומן).
יאללה למטבח! (4 מנות)
- דלורית בינונית (משקל של 750 גר', לפני הקילוף והוצאת הגרעינים)
- שלושת רבעי כוס חלב שקדים
- 3 בצלים בינוניים
- 4 כפות שמן זית
- 2 וחצי כפיות סוכר חום
- כפית פלפל שחור גרוס
- חצי כפית אגוז מוסקט
- כפית שטוחה מלח
- חצי כוס יין לבן
- 500 גר' פטוצ'יני (חבילה סטדנרטית של ספגטי מהסוג השטוח)
הכנה:
- מכינים את מחית הדלורית במיקרו: מכניסים למיקרו (על גבי צלחת שטוחה) דלורית שלמה, לא מקולפת ולא חצויה. אופים אותה על החום הבינוני גבוה 6 עד 12 דקות (ראו הסברים ופילוסופיות שלמות בפוסט של גל ובתגובות אליו). כשהדלורית נראית רכה לגמרי מוציאים אותה מהמיקרו, ומאוד בזהירות חוצים אותה (יצאו מלא אדים חמים). גורפים את הגרעינים שבאמצע החוצה עם מזלג וזורקים אותם, ואז גורפים את "בשר" הדלורית האפוי והרך אל קערה גדולה. אם יהיו חלקים בדלורית שעדיין קשים או לא מבושלים עד הסוף זה לא סוף העולם, הכל יקבל עוד בישול בסיר.
- מועכים את הדלורית האפויה שבקערה בעזרת מזלג עד שהיא קצת מזכירה פירה. מערבבים לתוכה את חלב השקדים בכמה נגלות, אז שזה נראה ממש כמו פירה רך.
- קולפים את הבצלים וחותכים אותם לחצאים ואז לפרוסות דקיקות וארוכות.
- מחממים במחבת גדולה 4 כפות שמן זית, ומקרמלים בו את הבצלים. אנחנו רוצים שהבצל יהיה רך ומתוק, לא פריך ומטוגן עד הסוף, ולכן עדיפה מחבת גדולה עם מכסה סגור, ואת השמן לא מרתיחים מראש אלא מתחילים לחמם אותו רק יחד עם הבצלים בפנים. כשהבצלים מתרככים קצת, מוסיפים אליהם את הסוכר החום ומערבבים היטב עם כף עץ, שלא ידבקו. מוסיפים גם את הפלפל השחור והאגוז המוסקט, וממשיכים לטגן עד שהבצל נראה שחום וקרמלי אבל עדיין לא שרוף.
- שניה לפני שזה נשרף שופכים פנימה את מחית הדלעת והיין הלבן, מערבבים היטב היטב ומורידים לאש נמוכה. מכסים את מחבת הרוטב הזו במכסה.
- זה הרגע להתחיל לבשל את הפטוצ'יני בסיר מקביל. אני בד"כ מרתיחה את המים בקומקום ואז מעבירה לסיר ומחממת אותם עוד כמה רגעים על אש חזקה עם קצת שמן זית. כשהכל חם ומבעבע זורקים את הפטוציני פנימה לכמה דקות (תסתכלו על האריזה לחישוב הדקות הספציפי).
- בזמן שהפטוצ'יני מתבשל והמים שלו נעשים לבנים וקצת עכורים לוקחים חצי כוס ממי הבישול ומוסיפים לרוטב הדלעת. המרקם של הרוטב אמור להיות סמיך מאוד אבל בכל זאת רוטבי, ולכן אם זה נראה לכם יבש מידי אפשר להוסיף עוד קצת מים.
- מסננים את הפטוצ'יני המוכן מהמים שלו, שוטפים מיד במים קרים, ומערבבים מיד עם הרוטב הכתום.
- אוכלים ישר כשהוא חם. בכל צלחת קורעים עלה או שניים של מרווה טרייה.
שיהיה בתאבון,
עלמה.
נ.ב. – בשעה טובה ואחרי תשעים אחוז מהאנושות עברתי לשימוש בטלפון נבון ופתחתי אינסטגרם (היה לי חשבון סגור במשך שנה וחצי). אשמח אם תצטרפו ותעקבו אחריי מעללי. עד כה רוב מה שיש שם זה דברים שבישלתי וסנאי מסכן שרצתי אחריו בפארק בניסיונות לצלמו. אשמח לראות אתכם שם @alma_foodblog
32 Comments על פסטה ברוטב דלעת קרמי
כתיבת תגובה
This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.
מאיה
27 באוקטובר 2014 at 10:33 (10 שנים ago)טלפון נבון, חיח!!
חייבת לציין שהחלב החדש האהוב עלי הוא חלב אגוזי לוז של אלפרו, שאם סותמים את האף כששותים אותו, כמעט אפשר להתעלם מהארומה הקלה של חציר שמהדהדת באף בסיומת. חוץ מזה הוא טעים ממש ובטח יעבוד פה טוב.
ש'
27 באוקטובר 2014 at 15:53 (10 שנים ago)נראה מעולה…ומקווה לנסות בקרוב.
ולגבי הסנאי – הפתרון הוא פשוט. דווקא כשלא רודפים אחריהם הם באים…ואם את בענייני מרדפים אז כדאי שתמיד יהיו לך אגוזים בכיס (גם בשבילם וגם בשבילך)
וכהוכחה הנה סנאי פולני חמודון שצילמתי אישם בקיץ
http://instagram.com/p/ueBoq0poNR/?modal=true
הדר
27 באוקטובר 2014 at 17:08 (10 שנים ago)כתיבה מדהימה ואישית כל כך!
והפסטה נראית מעולה 🙂
יפה
27 באוקטובר 2014 at 18:28 (10 שנים ago)דווקא בארץ הפוליטיקלי קורקט עד להשטחה של כל דבר, מצאת את הקול הכל כך קורקט שלך. והאוכל כמו תמיד כל כך מגרה. הולכת לנסות
אפרת
27 באוקטובר 2014 at 20:40 (10 שנים ago)את כותבת כל כך מקסים עלמתי
פשוט מקסים
ודלעת זאת אהבת אמת..:)
גילה
27 באוקטובר 2014 at 21:35 (10 שנים ago)תיאור החג ובית הכנסת בניכר פשוט מקסים.
נטע ש
28 באוקטובר 2014 at 9:57 (10 שנים ago)הי עלמה,
אני מצטרפת בשמחה לכל המחמאות מהתגובות הקודמות. הכתיבה שלך מקסימה והכנות שלך עוד יותר.
המתכון נראה מבטיח. את חושבת שיעבוד טוב גם עם חלב קוקוס?
אני מודה לך על הפוסטים הפיוטיים ומעוררי ההשראה ועל המתכונים הטעימים והמקוריים.
dvarimbalma
28 באוקטובר 2014 at 13:55 (10 שנים ago)יעבוד גם עם חלב קוקוס, אבל הוא עלול קצת להשתלט על הטעמים (מודה שבשבילי, מאז שהתחלתי לאכול רק טבעוני, נמאס כבר מזה שבסוף יש קוקוס בכל דבר). אם בא לך על טעם של קוקוס זה כמובן יעבוד. אפשר לנסות גם עם ציר ירקות במקום חלב שקדים, לא ניסיתי בעצמי אבל מישהי שלחה לי בפייסבוק מתכון דומה עם ציר ירקות
דנה
5 בנובמבר 2014 at 17:07 (10 שנים ago)נראה מעולה, אני הולכת לנסות. את חושבת שאפשר להכין חלב שקדים משקדיה מדוללת במים?
dvarimbalma
14 בנובמבר 2014 at 16:32 (10 שנים ago)כן! לגמרי אפשר! רק צריך לדלל הרבה, שיהיה מאוד נוזלי
עדי
6 בנובמבר 2014 at 21:41 (10 שנים ago)שלום,
קצת לא נעים לי לשאול ואני מקווה שלא אפגע באף אחד.
אני לא טבעונית ולא מכירה חלב שקדים אבל המתכון נשמע לי סופר מעולה והייתי רוצה לנסותו.
במה אוכל להחליף את חלב השקדים? חלב רגיל? שמנת מתוקה? שמנת לבישול?
אני יודעת שאת לא משתמשת במוצרים האלו ואולי לא תוכלי לעזור אבל מאחר ואני לא בשלנית מנוסה קשה לי לדעת מה יהיה התחליף הטוב יותר. מה יתן את המרקם הנכון מה ישתלב יותר טוב עם הטעמים.
מקווה שלא פגעתי ברכות אף אחד עם השאלה ואשמח לעזרה.
תודה מראש,
עדי.
עדי
6 בנובמבר 2014 at 21:44 (10 שנים ago)ועוד שאלה קטנה,
האם אפשר לשלב דלעת ערמונים ודלורית יחד?
שוב תודה 🙂
dvarimbalma
14 בנובמבר 2014 at 16:27 (10 שנים ago)כן!
dvarimbalma
14 בנובמבר 2014 at 16:33 (10 שנים ago)גם חלב רגיל וגם שמנת לבישול יעשו את העבודה- זה שאלה של כמה סמיך וכבד את רוצה את הרוטב (וכמה שמן בא לך). אני הייתי דווקא הולכת על חלב ולא על שמנת כי הרוטב די כבד בכל מקרה, אבל שמנת עשוי להיות יותר טעים… בקיצור, עניין של טעם ושל בחירה
זיו
7 בנובמבר 2014 at 10:00 (10 שנים ago)כפרה עלייך עלמה! הכתיבה מרגשת והמתכון נראה מאוד מוצלח.
אולי לשם שינוי אנסה משהו:)
געגוע.
dvarimbalma
14 בנובמבר 2014 at 16:26 (10 שנים ago)תודה זיו אהוב. געגועים וחיבוקים…
sm
8 בנובמבר 2014 at 0:43 (10 שנים ago)נהניתי לקרוא ולכן גם הכנתי כבר היום! שמנת 10% במקום חלב שקדים, דלעת ערמונים ואטריות אורז רחבות במקום פסטה. יצא מעולה! אפילו ששכחתי להוסיף את הבזיליקום שתכננתי במקום המרווה
הילה
12 בנובמבר 2014 at 9:35 (10 שנים ago)את באמת כותבת מקסים, קליל ומלא אינפורמציה ואני בכלל לא טבעונית 😉
שאלה אולי קצת מטופשת אבל האם הפסטה עצמה (הקנויה) היא טבעונית ?
תודה מראש והמשיכי ככה !!
dvarimbalma
14 בנובמבר 2014 at 16:24 (10 שנים ago)תודה רבה על המילים הטובות. מרבית הפסטות הקנויות אכן טבעוניות, כי הן לא מכילות ביצים. יש פסטות שכן, ואז צריך לבדוק.
מיה
23 בנובמבר 2014 at 20:50 (10 שנים ago)היי עלמה, תודה על בלוג נהדר. אוהבת לעקוב אחר חוויותיך בעולם ולגלות מתכונים מעוררי השראה.
המתכון הנוכחי יצא ממש טוב למרות שפיקפקתי ("מה זה בכלל חלב שקדים?!").
הערה קטנה- חסר השלב של הוספת המלח. הנחתי שזה הולך עם היין והדלורית.
חגית
8 בדצמבר 2014 at 18:56 (10 שנים ago)כתבת כל כך יפה על הברכה של אבא שלך. נוגע ומדויק.
(גרמת לי להתגעגע לאבא והוא רק 20 דקות ממני)
ובלי קשר, הולכת לנסות להכין את הפסטה.. חגית
ירדוני
22 בינואר 2015 at 23:08 (10 שנים ago)"והים אינו מלא."
אני זוכרת את ההקלטה המדהימה שלו מקריא את זה מסמינר כלשהו באוניברסיטה.
נראה טעים מאוד וינוסה בקרוב!
dvarimbalma
22 בינואר 2015 at 23:23 (10 שנים ago)יש לך אולי לינק להקלטה הזו? נשמע מסקרן!
ירדוני
23 בינואר 2015 at 1:51 (10 שנים ago)הייתה לי, על מחשב שנפטר מאז. לדעתי זה אבוד. זה היה יפיפה.
dvarimbalma
23 בינואר 2015 at 7:52 (10 שנים ago)חבל
אנה
9 באוקטובר 2015 at 14:22 (9 שנים ago)כמו תמיד. פשוט מושלם. תודה !!
מיטל
9 בפברואר 2018 at 18:06 (7 שנים ago)יצא טעים טעים….הוספתי בהגשה אגוזי מלך…:-)
אגב, את המלח יש להוסיף בעת טיגון הבצל?
עלמה
12 בפברואר 2018 at 21:12 (7 שנים ago)אפשר להוסיף אותו בכל שלב, האמת
מאיה
29 באפריל 2019 at 8:40 (5 שנים ago)הכתיבה שלך מקסימה, ממש כיף לקרוא! סוף סוף בלוג עם כתיבה איכותית לצד מתכונים איכותיים. תודה!
עלמה
30 באפריל 2019 at 23:07 (5 שנים ago)תודה רבה 3>
בת-חן
25 ביוני 2020 at 16:28 (4 שנים ago)איזה כיף לראות פוסטים שלך 🙂 המתכון נראה מצוין, חושבת שיעבוד עם דלעת אמורו? עברנו לקבל משלוחי ירקות אורגניים ויש שם הפתעות טעימות..
עלמה
27 ביוני 2020 at 20:01 (4 שנים ago)כן! בטוח יעבוד ויהיה טעים