מרק דלורית, אגסים וגריסים

מרק דלורית וגזר

הימים האלה, השבועות האלה, שאת מגרדת את המדרכה כמעט מלמטה, כי גם אפור וגם קר וגם נמאס לך כבר מכל מיני דברים שלא מסתדרים.

הימים האלה שבהם את כועסת על עצמך על כל מה שלא עבד, שאת שואלת את עצמך איך הגענו עד הלום, הימים של מוגבלות הגוף, עצלות הרוח, של הרצון להתחפר בתוך קונכייה או בתוך שק שינה. בתי חולים ועוד בתי חולים. טלפון להורים וטלפון לחברים. האצבע שההחלמה שלה לא הצליחה. הימים של הזדקקות כל הזמן לעזרה ולטובות מכולם. לוחות זמנים שאת לא עומדת בהן וכאבים שהם לא הרסניים, אבל מטרידים כל הזמן בגוף ובלב, ותחושה שאת רוצה להיות במקום אחר.

קילוף דלורית זה החלק המעצבן

הימים של הבסל, של הבאסה, של הבלי-חשק, של אי-היכולת וגם לא כזה-רע, לא גרוע כמו רעידת אדמה או כמו אסון אמיתי, כבר היו לך גם אסונות אמיתיים בחיים כדי לדעת שעכשיו זה לא מספיק גרוע בשביל לפרוק כל עול, כלומר עכשיו מספיק גרוע בשביל שכן תצטרכי לעמוד בלוחות הזמנים ומצד שני יהיה לך מאוד קשה לעשות את זה.

יום לפני הניתוח ביציאה מבית החולים רטנתי לעצמי בתוך המעיל רצף ארוך כזה של אוף-אוף-אוף-אוף-אוף. וגם יבבות. כאלה של נמאס לי, נשבר לי, מה בעצם קורה עכשיו ולמה זה ככה.

דלוריתאישה זרה שומעת את היבבות שלי ושואלת אם אני רוצה טישיו. לוקח לי כמה רגעים להבין מה היא אומרת, ואני עונה שכן, כן, תודה. היא מושיטה את החבילה הקטנה שעטופה בניילון ובגלל ששתינו כבר עצרנו באמצע מבול האנשים שיורדים ועולים בשדרה אנחנו זזות קצת לצד, כדי שלא לחסום לאף אחד את הדרך.

אני אומרת לה המון פעמים תודה והיא אומרת לי שיהיה בסדר ושואלת אם אני רוצה חיבוק.

קילוף

אנחנו מתחבקות פוך אל פוך, מעיל אל מעיל. כובע כחול עם כובע כתום.

אם מישהו בקומה חמישים וכמה רואה אותנו עכשיו מלמעלה הוא בטח רואה ככה:

נחיל אנשים שזז מהר ושתי נקודות עגולות שמתקרבות אחת אל השניה

 כתום אל כחול

כחול אל כתום.

סלרי

אני אומרת לה תודה ואחרי רגע היא נעלמת וגם את הכובע גרב הכחול שלה כבר אי אפשר לראות ואני חושבת רק שאלו ימים מבאסים אבל יש בעולם נופים, ויש צבעים, ויש המון סוגים של בני אדם והמון סוגים של אגסים ושל אהבה. יש המון דברים והמון הפתעות טובות ועוד מעט כל הדברים השמחים ינצצו מסביבי ויהיה לי כתום וחם ונעים וטעים.

אגס

כמה הסברים:

אגסים. כן, מה ששמעתם, אגסים במרק. זה יוצא הגיוני כשטועמים את זה, ועונת הדלעת היא הרי גם עונת האגסים ולכן זה לא הגיוני להפריד בין הטעמים המדהימים האלה. השתמשתי כאן באגסים אדומים וחתיכים עם לוק של כוכבי קולנוע וריח משכר, אבל הכנתי את המרק כמה פעמים גם עם אגסים חומים וגם עם אגסים ירוקים ובכולם זה יצא נפלא. שימו לב רק שאם האגסים שקניתם קטנים יחסית כדאי לשים קצת יותר, ותמיד עדיף לשתמש באגסים שיש להם ריח חזק וטעם בשל. אתם רוצים שיורגש בסוף טעם ובושם של אגס אחרת כל הקטע הלך.

קילוף. המרק הזה כל כך פשוט להכנה, כי מדובר בעצם רק בכמה דברים שקוצצים וזורקים לסיר עם קצת טיגון. האתגר היחידי הוא קילוף הדלורית, וזה שלב שבאמת יכול להיות מעצבן. אם הדלורית שלכם מאוד טריה אפשר בכיף לקלף אותה עם קולפן ירקות מוצלח (הכי רגיל, מהסוג שמקלפים בו מלפפון) ואם הקליפה שלה קצת יותר עבה אפשר לקלוף אותה על הקרש בסכין. מה שאתם לא עושים, תיזהרו על הידיים בבקשה. מניסיון…

בצל

מרקם. פעם שנאתי מרקים טחונים, אבל נראה לי שפעם באופן כללי הייתי צעירה וטיפשה אז מותר לשנות את דעתי, במיוחד כשבחוץ נושבת רוח והטמפרטורה מינוס ארבע ואני מחלימה. זה מרק מהסוג הטחון, המפנק והסמיך שגם משביע מאוד והוא לא רק פתיחה לארוחה אלא הארוחה עצמה. הסמיכות של המרק נוצרת בגלל גריסי פנינה, שגם כמות יחסית קטנה מהם מקרימה ומסמיכה מרקים (ככה גם לא צריך להוסיף שמנת). אחרי שהמרק כבר מוכן טוחנים אותו וכל הגריסים נשברים ועושים את העבודה.

גריסים. בלי קשר למתכון הזה, אני מאוד ממליצה להחזיק גריסים בבית. זה דגן זול במיוחד, טעים בטירוף, נמצא בכל סופר ובכל מכולת הכי קטנה ואפשר לשלב אותו באינספור מאכלים.

תבלינים. בדרך כלל בדברים כתומים אני מתפתה ישר לשים המון המון קארי או המון צ'ילי וחלב קוקוס או המון טעמים אחרים שיהיו חזקים וצבעוניים ויעשו את הכתום חריף יותר. המרק הזה הוא אחר, עדין ונעים ולא שתלטן, מרק בלי יותר מידי פאסון שמרגישים בו בעיקר ירקות ואגסים. פלפל שחור ופלפל אנגלי ומלח ועלי דפנה וזהו. אם אתם חייבים חיזוק לחריפות אפשר קצת פלפל שאטה אבל לא להיסחף לבאלגן. מרק טוב זה כמו סלט טוב, צריך לשמור על אופי והתאמה.

שום

 

שורש פטרוזיליהשיהיה שבוע טוב,

והרבה ימים יפים,

עלמה

22 Comments על מרק דלורית, אגסים וגריסים

  1. טל
    25 בנובמבר 2013 at 8:00 (10 שנים ago)

    לי יש טראומה מאגסים במרק. הכנתי לפני שנה מרק שומר ואגסים של דיויד לבוביץ (http://www.davidlebovitz.com/2012/02/pear-fennel-soup-recipe/) ומיד המרק הלך לפח כי לא היה לו טעם.
    השקעתי כלכך הרבה כסף באגסים אדומים וחומים…

    הגב
    • Yoav
      24 במאי 2020 at 10:22 (4 שנים ago)

      נשמע טרגי. מקווה שהתאוששתה מהחוויה האגסית. ממליץ לך טיפול באגסים צלויים עם טימין, שום וסירופ מייפל.

      הגב
  2. גל
    25 בנובמבר 2013 at 9:15 (10 שנים ago)

    זה נראה נפלא עלמה! אני ממש מדמיין את תרומת האגסים על הלשון, פתאום באמת לא נראה הגיוני להפריד.
    וחיבוק גדול גם מכאן!

    הגב
  3. הלה
    25 בנובמבר 2013 at 10:18 (10 שנים ago)

    גם אני רוצה להציע חיבוק אפילו שאנחנו לא מכירות. ותודה על המתכון למרק, שנראה מוצלח וינוסה בקרוב.

    הגב
  4. מור
    25 בנובמבר 2013 at 13:31 (10 שנים ago)

    אוף עם הפציעה שלך, שתעבור כבר והכל יהיה טוב!!
     
    המרק – המרק נראה ונשמע אדיר. מתה על אגסים (במרק? מטורף!), חולה על גריסים (אמא שלי תמיד מוסיפה אותם למרק דווקא אחרי שהוא כבר טחון, ואז הם נשארים קצת נגיסים וכיפיים, אבל אני בטוחה שגם לטחון אותם יחד עם הכל עובד). נראה לי שאפילו הייתי מצליחה להתמודד עם הדלורית….

    הגב
  5. miriam
    26 בנובמבר 2013 at 0:22 (10 שנים ago)

    בריאות איתנה.לא נראה לי שיאהבו את האגסים, ב״ה אנסה, בהצלחה

    הגב
  6. אריאל
    26 בנובמבר 2013 at 0:59 (10 שנים ago)

    טוב לקרוא אותך.

    הגב
  7. סתיו
    26 בנובמבר 2013 at 5:31 (10 שנים ago)

    המרק נשמע מחמם וטעים מאוד. איך קוראים לגריסים בגולה, כלומר- מה צריך לבקש במכולת?

    הגב
    • dvarimbalma
      26 בנובמבר 2013 at 7:10 (10 שנים ago)

      בארה"ב קוראים לזה pearl barley

      הגב
  8. Shani
    26 בנובמבר 2013 at 6:29 (10 שנים ago)

    מאחלת לך ימים טובים. אני נמצאת בתפקוד לקוי מסיבה אחרת ומחכה כבר להנות מכמה דברים פשוטים פשוטים, ומבינה אותך

    הגב
  9. יעל
    26 בנובמבר 2013 at 10:56 (10 שנים ago)

    ובכל זאת שאר 98% אברייך תקינים, תהני מהם…
    עדינה ומקסימה. חיבוק וירטואלי גם מסטריינג'רית מירושלים

    הגב
  10. הדר
    26 בנובמבר 2013 at 14:28 (10 שנים ago)

    התמונות מדהימות וכל מה שאת כותבת כל כך מרגש! 
    מדהימה שכמותך!

    הגב
  11. גירי
    26 בנובמבר 2013 at 18:17 (10 שנים ago)

    נקרא טעים לאללה, ינוסה בהחלט (אם כי כנראה כשנחזור מהביקור בארץ שאנחנו נוסעים אליו בסוף השבוע הזה).
    קבלי חיבוק וירטואלי גדול. מכירה את התחושה שאת מדברת עליה, ואצלי היא גם מלווה בכעס עצמי מסויים כזה של – מה אני מתבכיינת עכשיו, באופן כללי החיים שלי ממש טובים, וזה לא כזה ביג דיל. מה שכמובן מבאס אותי עוד יותר.
    אז הוריי לכתום! מחמם, מנחם, מנמנם… יופי יופי של דבר במצברוח שפוף.

    הגב
  12. NIV
    27 בנובמבר 2013 at 4:38 (10 שנים ago)

    עלמה, יש ימים.תקופות מסריחות כאלו. זה עובר. תתנחמי בזה שאת עושה דברים כל כך טובים ומשמחת אנשים עם דברים כמו הבלוג הנפלא הזה.

    הגב
  13. מיכל
    28 בנובמבר 2013 at 19:02 (10 שנים ago)

    תודה! האם נראה לך שאפשר להמיר את הגריסים בקוואקר או טפיוקה?
    רק בריאות

    הגב
  14. צליל
    30 בנובמבר 2013 at 16:55 (10 שנים ago)

    בדיוק הייתה לי דלועית שתהיתי מה לעשות איתה… יצא טעים, ויום אחרי הטעם התשתבח אפילו יותר. 

    הגב
    • dvarimbalma
      1 בדצמבר 2013 at 16:28 (10 שנים ago)

      שמחה לשמוע! באמת מרקים כמעט תמיד טעימים יותר ביום שאחרי, אולי הייתי צריכה להוסיף את ההערה הזו במתכון עצמו

      הגב
  15. אמיתי ס.
    25 בדצמבר 2013 at 23:58 (10 שנים ago)

    לטחון גריסים זה רצח!!!!!!!1

    הגב
  16. ענת
    30 בנובמבר 2014 at 13:19 (9 שנים ago)

    ריגשת.
    (ולא בפעם הראשונה)
    מכניסה דלורית לרשימת הקניות…

    הגב
  17. שמוליק
    16 ביוני 2017 at 15:04 (7 שנים ago)

    יצא אש!! מכין כבר פעמיים

    הגב
  18. דנה
    27 בינואר 2018 at 10:49 (6 שנים ago)

    איזה כיף לקרוא… נתקלתי בזה באקראי כי חיפשתי בגודל מתכון עם אגסים מבושלים

    הגב

Leave a reply to dvarimbalma לבטל

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.