ינו
2009
עוגיות שבלולים
אחד מהדברים שנחמדים בעוגיות, לעומת הקינוחים המתוסבכים, זה שאפשר לארוז אותן בצנצנת או בקופסא. ואחד הדברים הנחמדים שאפשר לעשות עם צנצנת או קפסא היא לתת אותן למישהו שאוהבים, במיוחד אם יש עוגיות בפנים.
שבלולים. כי חלזונות זה לנמושות וצרפתים.
נראה לי שהכנתי את העוגיות האלה כבר בערך מיליון פעמים, והן קנו את מקומן בפנתיאון ממש בצדק. מדובר בעוגיות פריכות להחריד וטעימות להפליא (הסוד של המרקם זה כמובן אבקת סוכר ולא סוכר, והתוספת של דבש), מחומרים פשוטים וזולים שיש בבית, ובלי יותר מידי באלגן. שתי שניות בפוד-פרוססר ואתם מסודרים. הבעיה היא כמובן במידה ואין לכם פוד-פרוססר. לי אין, אבל מה שאני עושה, עד שאתברגן סופית ואצרף לאמתחתי אחד ראוי, זה להכין את הבצק אצל ההורים ולשמור אותו קפוא בפריזר אצלי. לא אידאלי, אבל זה מה יש. בכל אופן, העניין של ההקפאה הוא יעיל גם אם סתם בא לכם להחזיק גליל עוגיות במקפיא ולפרוס כשנחה עליכם הרוח לקצת פריך-חמים-ומנחם.
יאללה למטבח!
לבצק הבהיר:
2 כוסות קמח 100 גר' אבקת סוכר
150 גר' חמאה קרה חתוכה לקוביות קטנות קטנות
1 ביצה
1 כף דבש
1/2 כפית מלח
לבצק הכהה:
2 כוסות (פחות 2 כפות) קמח
2 כפות קקאו
100 גר' אבקת סוכר
150 גר' חמאה קרה
1 ביצה
1 כף דבש
1/2 כפית מלח
להברשה: 1 ביצה טרופה
1. שמים את מרכיבי הבצק הבהיר במעבד מזון ומעבדים רק עד שיש גוש בצק (חשוב להימנע מעיבוד-יתר שיפגום בפריכות העוגיות ויעצים את תופעת ההתחממות הגלובלית). אוספים את גוש הבצק בשקית סנדויצ'ים ומאחסנים במקרר שעה לפחות. באותו אופן מכינים גם את הבצק הכהה (לא צריך לשטוף לפני כן את מכל המעבד)
2. מחממים תנור לחום בינוני (180 מעלות). מרפדים תבניות בנייר אפייה. 3. מחלקים כל אחד מכדורי הבצק לשניים. מניחים חלק אחד של הבצק הבהיר על שיש מקומח ומרדדים אותו לעלה מלבני, צר ודק (העובי הרשמי הוא 3 מ"מ, אבל אני לא אבדוק אתכם עם סרגל). מרדדים מחצית אחת של הבצק הכהה למלבן בגודל זהה. מברישים את העלה הבהיר בקצת ביצה, מניחים עליו את העלה הכהה, ומהדקים אותם אחד לשני על ידי רידוד קל. מברישים גם את העלה העליון בביצה, ומגלגלים הכל יפה לגלילה. בדיוק באותו אופן, מכינים עוד נקניק כזה משאר הבצק. את הנקניקים האלה עוטפים בניילון נצמד, ומאחסנים עכשיו במקרר, שעה אחת לפחות. אפשר גם להחליט להשאיר אותם להרבה יותר זמן, ולשמור אותם לשעת רצון (ע"ע כשנחה עליכם הרוח)
.4. פורסים כל אחת מהגלילות לפרוסות בעובי 1/2 ס"מ. מסדרים את הפרוסות בתבניות ואופים 15 דקות, או עד שהבצק הבהיר מזהיב טיפה. מוציאים מהתנור, מקררים, מנשנשים, ואת השאר אורזים בצנצנת יפה, ולוקחים לטיול.
יש לו משקפיים אבל אין לו עיניים. שבי
ירדן
24 בינואר 2009 at 0:01 (16 שנים ago)איזה יפה התמונה, ששמת את העוגיות בשדה. והמשפט "אורזיום בצנצנת יפה, ולוקחים לטיול". וכמובן, המחשבה על נתינת עוגיות, כמשהו נייד, למישהו אוהבים. אסכם: פשוט יפה
אירית
4 במרץ 2011 at 10:38 (14 שנים ago)מותר לכתוב תגובות גם לפוסטים ישנים?
הבצק נורא דביק, וקשה לעבוד איתו, וזה שלא קימחתי בטירוף את כל הסביבה. יש לך פיתרון?
אירית
dvarimbalma
4 במרץ 2011 at 11:44 (14 שנים ago)הפתרון היחיד הוא לקרר את הבצק היטב לפני העבודה. בחום התל אביבי בצקים פריכים זה ממש סיוט אם לא מקררים אותם קודם. זה גורם לכל הסיפור להימרח פחות.
אפשר גם לרדד את הבצק על גבי נייר אפייה מקומח מעט, זה חוסך את הטרגדיה של ניקוי השיש