קאפקייקס סילאן עם שקדים וציפוי שוקולד מתובל

קאפקייקס סילאן עם שקדים וציפוי שוקולד מתובל

הגיע הזמן לדבר על זה: אשרי אשת החיל שיש בבעלותה קפה ראוי לשמו.

שהרי אשת חיל, אם יש בבעלותה קפה ראוי לשמו, יהיו רעננים בקריה וארוכים לילותיה, ריחניים חדריה ומרוצות חברותיה, מוכתמים ספרייה ומוארות עיניה באור יקרות שחרחר וגרגירי.

המשך…

שקשוקה חצילים

שקשוקה חצילים

אם מישהי מכן, נשות חיל יקרות שלי, לומדת או למדה פעם באוניברסיטה, הסיפור הבא בוודאי יצלצל לכן מוכר:

ובכן, בשבוע שעבר הייתי צריכה לכתוב עבודה לקורס על ההיסטוריה של אירופה במאה ה-20. מאחר והיקף העבודה היה צריך להיות כשישה עמודים, בחרתי בנושא "הזרם האקסיסטנציאליסטי וההקשר ההיסטורי שלו במאה העשרים", מפני שהגעתי ביני לביני למסקנה המתבקשת ש"אקסיסטנציאליזם" היא מילה ארוכה מאוד, שתמלא לי ודאי מספר דשן של עמודים. המשך…

עוגיות שוקולד עם שוקולד צ’יפס וצימוקים

העוגיות יוצאות מהתנור. גרררר

אם אתם לא מזהים את כתב היד, הסיבה הפשוטה היא שאני מקלידה כרגע מהמחשב של א'.

כן, זה קרה: אחרי כמה ימים שגרם לי בעיות, המחשב שלי שבק חיים. לא משנה כמה שהקפדתי ללחוץ "אישור" על שלל ההודעות המפחידות והמסכים הכחולים שהוא שלח לי, לא משנה כמה לחישות אהבה ואנרגיה חיובית שלחתי אליו- ידידי האלקטרוני פרפר וגווע לנגד עיניי.

המשך…

פיצות אישיות

הפיצות המוכנות ביציאה מהתנור. אני הוספתי כמה הפתעות של קממבר, בזיליקום אמנטל או ירקות

או! לקח לי המון זמן להעלות את הפוסט הזה. לא, זה לא רק בשל העובדה המצערת שמחשבי-יחידי-אשר-אהבתי בוגד בי לאחרונה ומוחק לי את הטקסטים באופן אקראי. זה קשור גם בעובדה הפשוטה שאני מאוד רוצה לשכנע אתכם להכין את הפיצות האלה, ואני לא בטוחה איך לעשות זאת.

להכין פיצות בבית, בואו נודה בזה כבר עכשיו, זה קצת ווג'ארס. גם להתפיח בצק, גם ללוש, גם לרדד, גם רוטב, גם לגרד גבינה. שלא לדבר על לעמוד ליד תנור האפייה בחום הזה. אבל-

המשך…

תבשיל ירקות הודי עם יוגורט

התבשיל המוכן

לפני כמה שבועות השכנה שלי, זקנה צפודה וערירית שחיה בדירה הסמוכה, נעלמה. במשך כמה ימים לא ראינו אותה דוחפת את עגלת השוק שלה בחדר המדרגות. כשדפק על דלתה פקח עירוני חמור סבר, אני ושותפותיי לדירה החלנו להמר בינינו באשר למצב הריקבון המתקדם שבו הוא וודאי מצויה (כולל מספר הגיגים מזעזעים בנוגע לחתולה). כשבוע לאחר מכן, ובלי שום קשר לתסריטי האימה שנרקמו בראשי, התברר לי שגברת-עגלת-שוק-מדירה-מספר-שתיים נמצאת בחובות גבוהים מאוד לעירייה, והיא נוהגת להתחבא מפני הפקחים בדירה אחרת. המבט השובבי מבעד לקמטי הזיקנה שסביב עיניה הרנין את ליבי למשך כל אותו בוקר.

המשך…

סלט כרוב, סלק ואדממה ברוטב טחינה אסייאתי

סלט ודוגמית רוטב קטנה. שנאמר: גרררר

אם נבקש לחלק את האנושות, במלא האחריות המדעית והרצינות ההיסטורית, לשתי קבוצות עיקריות, הרי שיהיו אלה בוודאי החומוסים והטחינאים. (חלוקה כזו, יש להקדים ולומר, זונחת כמובן מחוץ לגבולות הראויים להתקרא "אנושות" את כל אלה שאינם חומוסאים ואינם טחינאים. נו, אחריות מדעית, יו נואו).

המשך…

פשטידות אישיות של כרישה ותרד

פשטידה אישית של כרישה ותרד

למשך שבוע בערך, אי שם בתחילת מאי, כולם מברכים על כך שהגיע האביב: סנדלים נרכשות, כתפיות נחשפות, הימים מתארכים. יש תחושה של אופטימיות באוויר. אפשר לדמיין פרחים, או שדות שטופי שמש ושמלה לבנה.

אי שם באמצע מאי, באיבו של גל החמסינים הראשון, האשליה הזו נראית מגוחכת כמעט כמו הניסיון לתרגם את השיר הזה. "אביב דמיקולו", מסננת אשת החיל לעצמה בעוד פניה מגירות זיעה, "ברוכים הבאים לקיץ בתלאביב. ומעכשיו זה רק יעשה חם יותר".

המשך…

ביצים עלומות על טוסטים עם מנגולד וחמאה

נפצו את החלמון, נגרים

"אם וכאשר אתחיל ללכת לאנליטיקאי, אני מקווה מאוד שיראה את הנולד ויצרף רופא עור להתייעצות. מומחה לידיים. יש לי צלקות על הידיים מנגיעה באנשים מסוימים. פעם, בפארק, כשפראני הייתה עדיין בעגלה, הנחתי את ידי על כיפת הראש הפלומתית שלה, והשארתי אותה שם זמן רב מידי. פעם אחרת, ב"לואס" ברחוב 72, עם זואי בסרט מפחיד. הוא היה בן שש או שבע, ונכנס מתחת למושב כדי לא לראות איזו סצנת אימים. הנחתי את ידי על ראשו. ראשים מסוימים, צבעים ומרקמים מסוימים של שיער אנושי, משאירים עליי סימנים לצמיתות. גם דברים אחרים. שרלוט ברחה ממני פעם, מחוץ לאולפן, ותפסתי בשמלה שלה כדי לעצור אותה, להשאיר אותה לידי. שמלת כותנה צהובה שאהבתי כי הייתה גדולה עליה. עדיין יש לי סימן צהוב לימוני על כף יד ימין. הו, אלוהים, אם אני בכלל משהו עם הגדרה קלינית, אני מין פרנואיד במהופך. אני חושד באנשים שהם זוממים לעשות אותי מאושר".

המשך…

תבשיל עדשים שחורות ופטריות שיטאקה ביין

עדשים שחורות עם גזר, יין ופטריות שיטאקה

בחיל ורעדה העליתי פה את הפוסט הקודם. עוגת גבינה, ועוד כזו שחוסלה ביום אחד.

אלוהים אדירים, מה אעשה כשאמא שלי, שקוראת את הבלוג באופן קבוע, תראה את זה?

החרדה שלפתה אותי במחשבות על תגובתה הצפויה של אימי, שבמשך שנים מטיפה לי לאכול רק מזון בריאות אורגני ומונבט, הרעידה את שלוותי המפוטמת. "אוי לי ואוי לבטני" חשבתי, "איך אתמודד עם אימי, התמוגגת לעבר כל מתכון קטניות שהאפרוחית הקטנה שלה מעלה לאתר, כשהיא תקרא את הפוסט של השבוע?"

המשך…

1 18 19 20 21 22