ארכיב עבור מאי, 2009
סלט כרוב, סלק ואדממה ברוטב טחינה אסייאתי
אם נבקש לחלק את האנושות, במלא האחריות המדעית והרצינות ההיסטורית, לשתי קבוצות עיקריות, הרי שיהיו אלה בוודאי החומוסים והטחינאים. (חלוקה כזו, יש להקדים ולומר, זונחת כמובן מחוץ לגבולות הראויים להתקרא "אנושות" את כל אלה שאינם חומוסאים ואינם טחינאים. נו, אחריות מדעית, יו נואו).
נשלח: 29 במאי, 2009. נושאים: בישול טבעוני, טחינה, ירקות, סלט.
תגובות: 8
| טראקבק
פשטידות אישיות של כרישה ותרד
למשך שבוע בערך, אי שם בתחילת מאי, כולם מברכים על כך שהגיע האביב: סנדלים נרכשות, כתפיות נחשפות, הימים מתארכים. יש תחושה של אופטימיות באוויר. אפשר לדמיין פרחים, או שדות שטופי שמש ושמלה לבנה.
אי שם באמצע מאי, באיבו של גל החמסינים הראשון, האשליה הזו נראית מגוחכת כמעט כמו הניסיון לתרגם את השיר הזה. "אביב דמיקולו", מסננת אשת החיל לעצמה בעוד פניה מגירות זיעה, "ברוכים הבאים לקיץ בתלאביב. ומעכשיו זה רק יעשה חם יותר".
נשלח: 25 במאי, 2009. נושאים: אפייה, גבינה, ירקות.
תגובות: 2
| טראקבק
ביצים עלומות על טוסטים עם מנגולד וחמאה
"אם וכאשר אתחיל ללכת לאנליטיקאי, אני מקווה מאוד שיראה את הנולד ויצרף רופא עור להתייעצות. מומחה לידיים. יש לי צלקות על הידיים מנגיעה באנשים מסוימים. פעם, בפארק, כשפראני הייתה עדיין בעגלה, הנחתי את ידי על כיפת הראש הפלומתית שלה, והשארתי אותה שם זמן רב מידי. פעם אחרת, ב"לואס" ברחוב 72, עם זואי בסרט מפחיד. הוא היה בן שש או שבע, ונכנס מתחת למושב כדי לא לראות איזו סצנת אימים. הנחתי את ידי על ראשו. ראשים מסוימים, צבעים ומרקמים מסוימים של שיער אנושי, משאירים עליי סימנים לצמיתות. גם דברים אחרים. שרלוט ברחה ממני פעם, מחוץ לאולפן, ותפסתי בשמלה שלה כדי לעצור אותה, להשאיר אותה לידי. שמלת כותנה צהובה שאהבתי כי הייתה גדולה עליה. עדיין יש לי סימן צהוב לימוני על כף יד ימין. הו, אלוהים, אם אני בכלל משהו עם הגדרה קלינית, אני מין פרנואיד במהופך. אני חושד באנשים שהם זוממים לעשות אותי מאושר".
נשלח: 17 במאי, 2009. נושאים: ביצים, חצילים, ירקות, לחם.
תגובות: 6
| טראקבק
תבשיל עדשים שחורות ופטריות שיטאקה ביין
בחיל ורעדה העליתי פה את הפוסט הקודם. עוגת גבינה, ועוד כזו שחוסלה ביום אחד.
אלוהים אדירים, מה אעשה כשאמא שלי, שקוראת את הבלוג באופן קבוע, תראה את זה?
החרדה שלפתה אותי במחשבות על תגובתה הצפויה של אימי, שבמשך שנים מטיפה לי לאכול רק מזון בריאות אורגני ומונבט, הרעידה את שלוותי המפוטמת. "אוי לי ואוי לבטני" חשבתי, "איך אתמודד עם אימי, התמוגגת לעבר כל מתכון קטניות שהאפרוחית הקטנה שלה מעלה לאתר, כשהיא תקרא את הפוסט של השבוע?"
נשלח: 8 במאי, 2009. נושאים: בישול טבעוני, עדשים, פטריות, קטניות.
תגובות: 11
| טראקבק