דברים בעלמה

יום אחד, כשאהיה חדה ומשכילה הרבה יותר, אולי תמצא לי סופסוף איזושהי תשובה משכנעת לשאלה הנצחית שלי לגבי ספרות ("מה בעצם אנחנו קוראים כשאנחנו קוראים ספרים?"). כמו בקליידסקופ זרחני, חלקי העלילה מצליחים להסתדר כל פעם קצת אחרת, לפי הקורא ולפי זמן הקריאה.

קטעים שלמים ששכחת לגמרי, ובקריאה מחודשת נראה שהם לב העניין. או דמויות (כאלה שהוספת או שהקפדת לשכוח). או שיחה מקרית עם ידיד שקרא את אותו הספר וזוכר סצינות שונות לחלוטין. או אנשים שממציאים ספרים (אלו שזוכרים, בבירור משהו שבכלל לא הופיע בטקסט עצמו).

להמשך קריאה »

-
טחינה. תחינת קרביי, תוחלת כיסופיי, חטאי, חיי. טחי-נה. נקישת לשון על שן, המייה גרונית ומתחננת, ואחריה, נקישה שנייה במעלה החך שפוערת את הפה לעוד. ט.  חי. נה.

להמשך קריאה »

אם נבקש לחלק את האנושות, במלא האחריות המדעית והרצינות ההיסטורית, לשתי קבוצות עיקריות, הרי שיהיו אלה בוודאי החומוסים והטחינאים. (חלוקה כזו, יש להקדים ולומר, זונחת כמובן מחוץ לגבולות הראויים להתקרא "אנושות" את כל אלה שאינם חומוסאים ואינם טחינאים. נו, אחריות מדעית, יו נואו).

להמשך קריאה »

לפני מספר שבועות התלוויתי לעמיתתי בעבר וידידת נפשי בהווה, הבמאית י', לאירוע חברתי. מאורע נדיר זה (שהרי אני נרתעת מאירועים בכלל ומחברה בפרט) ראוי היה שיצוין בבלוג בכל מקרה, אך מקומו כאן מתבקש במיוחד, מפני שהוא הוביל אותי למספר מסקנות חשובות בענייני בישול.

להמשך קריאה »

קטניות או לא להיות.

אני מתה על קטניות. בהתחלה גם לי היו הסתייגויות, אבל ברגע שנכנסים לעניין, כל הקטע של השרייה מראש מתחיל להיראות דווקא לא-כזה-ביג-דיל. מבטיחה.

אחד הדברים שגיליתי עם הזמן (ובעיקר שיכנעה אותי מאיה מבצק אלים) זה שבכל הנוגע לקטניות יש אשכרה הבדל בין רגיל ואורגני. ההבדל במחיר הוא בכל אופן ממש קטן, ולרוב מדובר בהבדל עצום מבחינת האיכות. קטניות צריכות להיות טריות, כי ברגע שהן יותר מידי יבשות, מה שמקבלים הוא קמחי ומתפורר גם אחרי ההשריה והבישול. אני יודעת שהבטחתי לא לכלול במתכונים רכיבים פלצניים ואורגאניים- אבל במקרה הזה אשכרה יש הבדל עקרוני, בשביל מעט הבדל בכסף.

להמשך קריאה »