טעימות מלונדון (או: דברים לאכול ליד הג'ין אנד טוניק שלכם)

split

לונדון, לונדון, לונדון. עם פאבים של שולחנות עץ כבדים ובירה וריח של צ'יפס. עם הערפל והאור האפרפר (כן, גם בקיץ). עם הגשם, עם הבריטים האלה שכולם מדברים במבטא בריטי (אפילו הילדים הקטנים! נדהמתי לגלות!). עם הקירבה המחודשת שזה נותן לי לארץ, כי פתאום כבר מרגיש קרוב ואפשר לדבר בטלפון. עם הספריות היפות, עם המוזיאונים, עם הפארקים הגדולים והברווזים באגמים.

אין עיר יותר טובה מלונדון כדי להרהר בה מחשבות כאלה שצריך בשבילן אור חורפי. כדי להתעטף במעיל גדול ולהתעלם מאנשים בטיוב. הג'ין טוניק בה טעים יותר. הגברים לבושים צעיפים יפים יותר. האוכל ההודי בה מפנק ומגוון יותר.

נופר אומרת שלונדון היא קצת כמו האחות הגדולה של ניו יורק. אני מסכימה. היא עתיקה יותר, רגועה יותר, לבושה טוב יותר. לא מתביישת ללכת לישון בעשר ולא ממהרת להשתנות. יש לה נעליים הרבה יותר יקרות ורכבות הרבה יותר נקיות ואחרי כמה שבועות בה אני תמיד מתגעגעת הביתה לניו יורק המופרעת.

train

לאורך העבודה על הדוקטורט נסעתי כבר כמה וכמה פעמים ללונדון. אני עובדת כאן רוב הזמן בארכיונים, מחפשת תיעודים של העבר ושל כל מיני אירועים נשכחים שקשורים באוכל ובמלחמת העולם הראשונה. לכתוב דוקטורט, זה מסע ממש מוזר, אני צריכה לכתוב על זה פעם, אבל הפוסט הפעם מוקדש כולו לעיר. יש המון מה לאכול בה, המון מה לראות בה, וניסיתי לבחור את המעט והמומלצים ביותר שלי אחרי כמה חודשים בעיר.

המסגרת שלי הייתה מגבילה: חיפשתי אוכל צמחוני (עם עדיפות לטבעוני), בריא פחות או יותר, ויחסית זול, כלומר משהו שאני יכולה להכיל במסגרת התקציב של נסיעה שהיא גם ארוכה וגם על תקציב של דוקטורנטית. למרבה המזל, בלונדון באמת יש הכל מהכל, והצלחתי למצוא המון דברים נפלאים לאכול. אז הנה כמה המלצות שוות במיוחד על נקודות לבקר בהן שהן לא הביג בן, ודברים לאכול.

אם הייתי צריכה להגיד בשלוש מילים מה אסור להחמיץ בלונדון, המילים האלה היו: שווקים, מסעדות מהגרים, פארקים.

(בחמש מילים- הייתי מוסיפה לרשימה הזו גם מוזיאונים ופאבים)

שווקים, כי העיר הזו מלאה עשרות שווקים גדולים וקטנים, לאוכל, לענתיקות, לתבלינים. חלק מהשווקים פועלים רק בסופי שבוע, חלק באופן קבוע, ושווה לבדוק מראש מתי השוק שאליו אתם נוסעים יהיה פתוח. השוק שהכי אהבתי הוא בריקסטון, אבל שווה לראות גם את שוק הפרחים ויש כמה שווקים שווים בהאקני.

מסעדות מהגרים, כי העיר הזו, בדיוק כמו ניו יורק, בנויה על היופי של לגור במקום שמפגיש אנשים מכל העולם (בשתי הערים בערך ארבעים אחוז מהתושבים נולדו במדינה אחרת). עם כל הכבוד לקלאסיקות הבריטיות כמו פודינג דם, פיש אנד צ'יפס, פאי בשר ופירה תפוחי אדמה- אם אתם מחפשים משהו יותר רענן, בריא וצמחוני- חייבים להנות מהמגוון המטורף של מטבחי המהגרים השונים בלונדון. אפשר לאכול בה כל יום אוכל ממטבח אחר (תאילנדי, וויאטנמי, קאריבי, הודי) ולא ימאס לכם. סייג אחד- אין אוכל מקסיקני נורמאלי. זה בכל זאת משהו לאכול בארה"ב.

פארקים, כי זה הסוד הכי יפה של ערים גדולות מהסוג הזה. הפארקים בלונדון נפלאים, מגוונים, גדולים ומעניינים, וגם ביום קריר אפשר ללבוש מעיל ולצאת לטייל. יש כמעט תמיד כמה נקודות לקנות קפה ונשנושים בתוך הפארק, כל מיני מתקנים מגניבים לילדים (וספסלים רומנטיים להתנשק עליהם), ובקיץ (נשבעת שיש כמה ימים של קיץ) אפשר לפרוש שמיכה ולעשות פיקניק.

london

הנה כמה מהמקומות שהכי אהבתי לאכול בהם:

היפנית: Koya-bar

אחלה מקום ללגום בו מרק טוב עם אטריות אודון שמכינים במקום. לא יקר (גם לא זול בטירוף) ולא פלצני. יושבים על הבר הארוך ואפשר לראות את הטבחים מכינים את המנות של כולם (מבחינתי זה יתרון בפני עצמו). הרבה פעמים המרקים היפנים האלה מבוססים על ציר בשר עשיר, אבל בקויה יש כמה אופציות טובות ועשירות טעמים לטבעונים. עפתי על מרק אודון עם מיסו, פטריות ואגוזי מלך שהיה ממש מושלם בעיני, באיזון טעמים מופתי. את האטריות הם מכינים (לנגד עינכם) במקום.

50 Frith Street
London W1D 4SQ

koya

הטבעונית: Wild Food Cafe

הגעתי בהמלצת הבלוגרית מור פלג והרגשתי שמתתי והגעתי לגן העדן הטבעוני. בית קפה / מסעדה קטנה ונעימה שנמצאת בתוך סמטה ממש קסומה באיזור קובנט גארדן. הם מתמחים באוכל שהוא לא רק טבעוני, אלא גם בריאותי וברוב המקרים נא, כלומר לא מבושל. וכן, בתשובה לשאלתכם, לא רק שהערכתי את הבריאות (יש לי הרבה כבוד לקטע של להשקיע בבריאות האוכל) זה גם טעים. טעים נורא. יש שייקים מטורפים ומיצים מסקרנים, יש מרק ומנות מתחלפות, ומנת הדגל היא המבורגר מסקרן וטעים לאללה שעשוי מפטריות שיטאקה, דלעת, אגוזים, דגנים, ומוגש ב"לחמנייה" נאה שעשויה מזרעים ולא מבצק. אני דווקא הרגשתי שהמנה הזו הייתה מושלמת בהרבה אם הייתה מוגשת בלחמניה רגילה, כי הרטבים שלה מדהימים ורציתי לחם שיספוג אותם. מצד שני, מבינה ומעריכה את הראש הבריאותני. הצוות היה נעים ועזר לנו לבחור מהתפריט הלא-גדול-מידי (שזה יתרון כשמדובר בי ובאחותי, שמסוגלות להתלבט שעות על מה נאכל). קינחנו בטארט שוקולד נא טבעוני ועשיר בטירוף, שהיה טעים ומפנק אבל קצת כבד (עדיף לחלוק פרוסה אחת בין שני אנשים). היה לי מאוד מאוד טעים, אבל המחירים קצת יקרים בעיני, למרות שמצד שני היה ברור שמדובר בחומרי גלם איכותיים ושיטות הכנה מוקפדות ויצירתיות מאוד. התבאסתי לשלם סביב ה-13 פאונד על מנה עיקרית לא גדולה מאוד, אבל המקום בגדול מאוד שווה. זה מומלץ ביותר לחובבי הז'אנר, אבל אם אתם מהסוג שיכעס כשהוא אוכל מנת "אטריות" שמבוססת על רצועות דקיקות של ירקות- עדיף לוותר. שווה להציץ באינסטה שלהם ולקבל רושם על המנות העונתיות.

14 Neal's Yard, Covent Garden WC2H 9DP, United Kingdom

wildcafe

ההודית: RASA

אני לא באמת מסוגלת לבחור הודית אחת טובה בלונדון, יש לדעתי כמה מאות מסעדות הודיות, אבל ראסה בלטה מבחינתי מבין כולן. מדובר במסעדה הודית צמחונית נפלאה וזולה. בניגוד לארה"ב ולישראל שבהן הכרתי מסעדות "הודיות" (מושג כללי מידי לתאר את תת היבשת הגדולה!), בלונדון ההיצע וההבנה של אנשים באוכל הודי מובילה לכך שלמסעדות יש התמחות ספציפית לפי איזורים קולינאריים בהודו. הרבה מהאוכל שאוכלים במערב ונקרא הודי מגיע ממחוז פנג'אב או מפקיסטן, ולכן ישנן פחות הזדמנויות לאכול את המנות המעולות של דרום הודו וספציפית של מחוז קרלה. בגלל ההיצע החקלאי של קרלה, תבשילי המחוז עשירים מאוד בפירות שונים, והתפריט כולל אפילו פלאנטיין (סוג של בננה ענקית ועמילנית שנפוצה מאוד בבישול הדרום אמריקאי ומכינים ממנה צ'יפס מהמם). רסה הייתה אחת המסעדות שהכי נהניתי מהן, כי היה כל כך זול וטעים וכי התפריט מיוחד ומגוון גם עבור מי שכבר מכירה וחרשה על אוכל הודי לא מעט. חוץ מזה, עושר האפשרויות הצמחוניות והטבעוניות מפנק.

יש להם כמה סניפים, כתובתו של הצמחוני היא:

55 Stoke Newington Church St

(קבלו התנצלות, לא צילמתי את האוכל בראסה כי חיסלנו הכל תוך רבע שעה בערך).

רשת לפאן-אסייתי: בננה-טרי

יצא לי לקרוא על הרשת wagamama בכל מיני בלוגים ובאופן כללי רוב הישראלים המליצו עליה כסוג של רשת מזון מהיר כלל-אסייתי טעים, משהו סטייל הג'ירף בארץ. הגעתי עם ציפיות סבירות ועדיין הצלחתי להתאכזב כהוגן כשקיבלתי גופי טופו שמנוניים ומלאי סוכר ומלח שהיו, בכנות, בלתי אכילים לחלוטין. המחירים די נמוכים אבל זה לא מצדיק אוכל עד כדי כך מחריד. שאלתי את יעל איך קרה שכולם ממליצים על מקום כה דוחה והיא אמרה שהתפריט שם השתנה בהדרגה בשנתיים האחרונות והפך להרבה יותר שמנוני, מלוח ומתוק, והרבה פחות טרי וכיפי. בכל אופן, כדי לכפר על הארוחה המחרידה בואגהמאמא הלכתי עם יעל לאכול בבננה טרי, שמגישים די הרבה מנות טבעוניות וגם מרקי אטריות חריפים ומפנקים. שווה.

bananatree

וחוץ מזה- תזכרו להסתובב!!!

לונדון, בניגוד להרבה ערים אחרות, היא לא עיר שיש לה רק מרכז אחד, אלא יותר אוסף של שכונות וערים קטנות שהפכו לעיר אחת. המרכז כיום, מבחינת התיירות ומבחינת מערכת הטיוב מתרכז סביב האיזורים של הסוהו, ביג בן, רחוב אוקספורד, קובנט גארדן, אבל אם תסעו ללונדון ותהיה רק שם פספסתם בענק. זו עיר עם המון איזורים שונים ומעניינים, וצריך להסתובב קצת כדי לראות עוד דברים וגם כדי לא להרגיש שאתם רק מנתבים את דרככם בתוך נחילי תיירים וחנויות גנריות שמוכרות מזכרות בצורת תאי טלפון.

coffeethings

המפסטד הית':

אני מתה על פארקים, וזה הפארק האהוב עליי בלונדון. מדובר באחד הפארקים היחידים שמעוצב באופן פראי לחלוטין, כלומר השאירו בו פחות או יותר את תוואי השטח המקורי ואין בו גנים מעוצבים. אם עולים על הגבעה הקטנה ניתן לראות נוף מוצלח של כל לונדון (מינוס מה שמכוסה בערפל שכמובן יש רוב השנה). בימי הקיץ הפארק הזה מוצלח במיוחד כי יש בו שיחי פטל טבעיים לקטוף מהם פירות ואפשר לשחות בבריכות המים הקטנות. הכניסה לבריכות עולה שני פאונד, ויש שלוש בריכות: אחת לנשים, אחת לגברים, ואחת מעורבת. בבריכה לנשים אפשר לשחות גם ללא בגד ים והמבנה של הבריכה פרטי ומוגן לגמרי. בכל הבריכות אוסרים על הרוחצים לצלם או להשתמש בפלאפונים, מה שגורם לחוויה להיות קצת יותר נחמדה. אם קריר מידי לשחות, אפשר פשוט לטייל בפארק ולצפות בבריכת הכלבים הקטנה שבה מותר לכלבים לקפוץ להתרעננות ולשחייה. בימי ראשון יש בתוך הפארק, בחלק שקרוב לאיזור המזנון והפגודה, שוק אוכל קטן וחמוד. אפשר לקנות שם עוגות ביתיות וכל מיני ירקות ממגדלים אורגניים קטנים. בשכונה שסביב הפארק מפוזרים בתי קפה ומסעדות, רובם סביב הרחוב הראשי שליד תחנת האוברגראונד.

heath

גרתי דקה מהפארק הזה לפני שנתיים בדירה שלי דימי ומיקל (היי דימי!), אז חרשתי על השכונה המקסימה. יש כמה פאבים שכונתיים חמודים, וגם מסעדה תאילנדית נחמדה ולא יקרה עם המון אפשרויות צמחוניות וטבעוניות נקראת The Little Thai.

כמה דקות משם, קרוב יותר לתחנת הטיוב, ישנו סניף של המאפייה Gail’s  שאני ממש ממש אוהבת. מדובר ברשת של בתי קפה ומאפיות והתאימה מאוד לטעמי: מאפים טריים, קפה חזק ומשובח, שלל קלאסיקות צרפתיות (קרואסון השקדים מוצלח) וגם בורקסים וכריכים עם ירקות צלויים.

gails

כל האוכל פשוט, טרי, לא פלצני וטעים מאוד. עוגת השוקולד נטולת הקמח הייתה כיפית במיוחד ויצא לי לאכול אותה יותר מכמה פעמים (שידרוג מידי לימים קשים!). יש להם המון המון סניפים בעיר ושווה לעצור להתרענן בסניף שקרוב אליכם.

gails2

בריקסטון (Brixton):

הרבה תיירים בעיר מעולם לא חוצים את הנהר, וחבל. בריקסטון נמצאת על קו ויקטוריה של הטיוב ולא כל כך מסובך או יקר להגיע אליה, כך שבאמת אסור לוותר. מבחינה היסטורית, בריקסטון הייתה היעד העיקרי למהגרים שהגיעו בשנות השישים עד השמונים מאיזורים שונים באפריקה ובקריביים. המהגרים הללו הגיעו עם זכויות מסוימות בגלל שהיו נתיני האימפריה וחלק ממערכת ה-common wealth, אבל למרות שנחשבו אזרחים מיד עם הגעתם התחילו גלים של גזענות ומתח בתוך לונדון (הנה דיווח מעניין על זה ועוד אחד, מהחדשות בזמנו). המתח הזה נמשך לתוך שנות השמונים עם מחאות שונות שקשורות לגזענות ולאלימות משטרתית כלפי שחורים. כיום בריקסטון מכילה אוכלוסייה מגוונת למדי, וגם סצינה היפסטרית ואומנותית. השוק של בריקסטון נמצא ממש ליד תחנת הטיוב של השכונה, וממש שווה לבקר בו. השוק הזה מזכיר לי קצת את מחנה יהודה בגלגלו הנוכחי, מפני שיש בו שוק רגיל של פירות וירקות לצד שוק מקורה ויותר היפסטרי עם המון מסעדות קטנות, בתי קפה וחנויות סופר-מעוצבות לכל מיני דברי אומנות. אם אתם, כמוני, ממש אוהבים לבשל גם כשאתם בטיול, השוק של בריקסטון הוא המקום להצטייד בירקות, פירות וכל התבלינים ההודיים האפשריים שנמכרים שם ממש ממש בזול.

brixtonmarket

המסעדות מאוד מגוונות, כך שתוכלו לבחור בין אוכל הודי, ויאטנמי, איטלקי, צרפתי, פיש-אנד-צ'יפס ועוד ועוד תוך פחות מעשר דקות של הליכה באיזור השוק המקורה. המקומות המומלצים בעיני הם:

Mama Yam– תהילה ולינוס לקחו אותי למקום הזה לפני שנתיים ומאז אני מתייצבת שם בכל ביקור ומזמינה את הסלט המושלם. זו מסעדונת שמגישה מנות פשוטות וטעימות, בסגנון פיליפיני. התפריט די מצומצם, כיאה לדוכן בשוק, אבל מבין מה שיש חד משמעית לכו על הסלט עם הטופו, שמשתמש ברצועות דקיקות של טופו-סקין. מעלף. אין לי מושג איך בדיוק הם יוצרים מהטופו את הרצועות הדקיקות אבל זה טעים בקטע אחר.

mamayam

Senzala – מגוון מטורף של קרפים מלוחים ומתוקים עם כל מיני אפשרויות למילוי כמו ביצה, צו'ריסו, גבינות, נקניקים, תרד או שוקולד, גלידה וצימוקים. אני מודה שהייתי טיפה סקפטית בעבר לגבי הרעיון של ארוחת קרפ, כי דמיינתי את הדוכנים האלה בקניונים בשנות האלפיים שמכרו קרפ יבשושי עם נוטלה, אבל מדובר כאן במשהו אחר: קרפים דקיקים וטעימים מקמח כוסמת, בסגנון הצרפתי שבו קרפ הוא ממש אוכל ולא סתם פנקייק דק. יש להם לא מעט אפשרויות טבעוניות וגם נטולות גלוטן שמסומנות בתפריט בצורה נוחה. מדובר בעיני באחת האפשרויות היותר שוות לבראנץ' בשוק הזה, בעיקר כי המגוון הזה מאפשר לכל אחד מהסועדים בקבוצה למצוא מנה שתשמח אותו. ממש שמחתי שהיו לי אופציות טבעוניות ואבנר יכל לקחת קרפ עם נקנקיות צוריסו וביצה.

 42 Coldharbour Ln, Brixton, London SW9 8PS

crep

(התמונה יצאה לי פסיכודלית, אבל הקרפים ממש טעימים)

עוד נקודה חמודה בשוק היא חנות השוקולד Kokoo שמוכרת לא מעט שוקולדים, בינהם גם כאלה טבעוניים, בעבודת יד.

 Granville Arcade, 9, Coldharbour Ln, London SW9 8PR

chocolate

האקני

האקני היא אחת השכונות הכי הטרוגניות בלונדון, ונחשבת לאחד האיזורים הכי הטרוגניים באירופה, בין היתר בגלל היסטוריה ארוכה של הגירה. יש בהאקני גם כמה שווקים שווים ובימי ראשון לפעמים שוק יד-שנייה. אחת השכונות הסמוכות נקראית "Stoke Newington" ויש בה המון בתי קפה ופאבים חמודים, וגם את אחת מחנויות הספרים העצמאיות המפורסמות של האיזור. זה איזור ממש נחמד ולחלוטין שווה ביקור.

כאן אכלנו במסעדת רסה שכתבתי עליה קודם.

קמדן

הבירה הרשמית של הפאנקיסטים ואחד המקומות היותר מוצלחים לקנות בו נעליים. מפוצץ בתיירים בכל רגע נתון (כולל פנקיסטים עם מוהוק שיציעו לכם להצטלם איתם עבור כמה פאונדים), אבל בכל זאת מדובר במקום עם אווירה כיפית וסימפטית, ולצד החנויות שימכרו לכם מחזיקי מפתחות סיניים ושאר פיצ'יפקס יש גם כמה בתי קפה חביבים והרבה חנויות בגדים ונעליים מוצלחות.

camdan2

קמדן מרקט הוא השוק שחלקו מקורה, ויש בו מתחם ענקי של דוכני אוכל כיפיים. כמעט כל הדוכנים זולים והאטרקציה העיקרית היא המגוון: בתוך כמה צעדים תוכלו לדגום דונאטס, אוכל קובני, מומו נפאלי, אינג'רה אתיופית, לזניה, קרפ, מאפינס וכמובן פלאפל. אכלנו כאן מנה טיבטית, מנה אתיופית, קצת צ'יפס והמבורגר טבעוני, והכל היה טעים מאוד. יש איזורים מסודרים עם ספסלים לשבת ולזלול בנחת את מה שקניתם.

camdan

צ'יינה טאון

המיקום מאוד מרכזי ולכן לא באמת נראה לי שתפספסו את האיזור הזה, אבל על כל מקרה רציתי לציין שמדובר בצ'יינה טאון קטנה ונחמדה (פחות מגניבה מזו של ניו יורק, אבל נו מילא…). זה כמובן האיזור לדגום שלל דים-סאמים ומרקי איטריות מחממים. ניסיתי כאן גם כל מיני קינוחי שעועית אבל זה פחות לטעמי.

chinatown1small

ואגב, בכללי:

כסף: למרות שבריקסט הוריד משמעותית את המחירים בלונדון למי שמגיע עם מטבע זר, עדיין לא מדובר בעיר זולה. רוב המוזיאונים זולים או בחינם (לפעמים זה רק בימים מסויימים) ויש גם הרבה אופציות חינמיות לאירועי תרבות, בעיקר בקיץ, אבל לגבי אוכל המדיניות הכי טובה כדי לאכול טוב בטיול וגם לא להוציא המון כסף היא לבשל את חלק מהארוחות בעצמכם, או לעשות ארוחות סופר מרקט פשוטות לפחות פעם ביום (תלוי גם באורך הנסיעה, אצלי התקציב כל פעם אמור להספיק לכמה חודשים). לונדון מלאה בפארקים מקסימים, ואפשר למצוא בקלות ספסל יפה לשבת עליו ולאכול את ארוחת הצהריים שלכם, במידה ואין גשם. יש בה סופרים יפים יותר ופחות, אבל תמיד אפשר להתארגן שם על איזה סלט נחמד, בגט וכמה ממרחים, או לאסוף במאפייה משהו מוצלח וכוס תה. בגלל שאני מגיעה ללונדון לתקופות יותר ארוכות אני מבשלת הרבה ארוחות בעצמי. זה מבחינתי חלק מהטיול והחוויה הקולינארית: לחקור מוצרים שאני לא מכירה, רטבים מגניבים שראיתי בשוק, ואת הפירות והירקות שזמינים במקום ובזמן מסויים. הכלל השני בכזה תכנון לטיול הוא לברר מראש על מקומות שממש ממש רוצים לאכול בהם. ברור שעם מקום לספונטניות, אבל בגדול הרעיון הוא להוציא פחות פעמים בשבוע קצת יותר כסף על ארוחות שוות במקומות שווים, לא סתם לאכול משהו גנרי במקום נאחס שלוש פעמים ביום. בקטגורית הזולים, מלבד סופרים, יש את הרשתות הגדולות של בתי הקפה והאוכל המהיר. יצא לי לדגום כל מיני מהז'אנר, כולל הדוחים (itsu), ואהבתי את פראט אה מנז'ר (לא ככה מבטאים אבל ככה כותבים). רשת גנרית למדי של קפה, סלט וסנדוויצ'ים אבל יחסית לז'אנר תמחור טוב וטריות ממש גבוהה.

pratamanger

נסיעות: הנסיעות בלונדון ארוכות, מסובכות, ולפעמים מייאשות (אחרי אחת עשרה בלילה יש סיכוי שתמצאו את עצמכם בהרפתקאת אוטובוסים של ארבע שעות). אפליקציה שעושה את החיים קלים יותר בהקשר הזה היא Citymapper, ויש לה מעמד דתי כמעט בלונדון. כ-ו-ל-ם משתמשים עליה וממליצים עליה אז לא נותר לי אלא להצטרף. היא נותנת גם את הזמנים וגם המחירים של הנסיעות השונות ומסבירה גם באיזה תחנת אוטובוס ואיזה רציף רכבת לחכות. קחו בחשבון שלונדון היא עיר שנסגרת מוקדם, ולמי שמגיע ממקומות כמו ניו יורק או תל אביב יהיה קצת מוזר להבין שארוחת הערב מתחילה בשש, והכל חייב להיגמר לפני אחת עשרה.

london2

קפה: שמתי לב שבמקומות שונים בעולם אותם שמות של קפה מתייחסים לסוגי קפה שונים. לדעתי הקפה הכי טוב לשתות בלונדון נקרא "פלאט וויט" (flat white), כי הוא דומה מאוד להפוך הישראלי. זה כמו קפוצ'ינו רק קצת חזק יותר ופחות מלא חלב.

coffee

חוץ מזה אני מציעה ללכת על הקטע המקומי ולהתמכר לתה. לונדון היא עיר מושלמת לחקור בה סוגי תה שונים ולהיפתח לטעמים העדינים ולארומה המבושמת. שנים שנאתי תה (חשבתי על ההוא הגנרי המר והשחור של חדר מורים ביום שאת חולה) ודווקא בשנים האחרונות נפתחתי לחליטות, לטעמים העדינים, ולתחושה שאת לוגמת סוג של בושם.

londontea

אוכל הודי: לא יכולתי להכניס לכאן כל מקום שאכלתי בו הודי, כי אכלתי אוכל הודי לפחות פעמיים בשבוע ורוב המקומות סבבה. יש איזורים יותר אטרקטיביים, אבל באופן כללי אם תחפשו בyelp אוכל הודי וזול שקרוב אליכם תמיד תמצאו משהו והרמה הכללית של אוכל הודי בלונדון מדהימה. הדיל הכי נוח הוא להיכנס בצהריים ולקחת בופה, שעולה בדרך כלל סביב 6-7 פאונד בשיטת אכול כפי יכולתך.

lodon3טוב,

יצא פוסט מאוד מאוד ארוך…. ואפילו לא סיימתי לספר את כל מה שיש לי לספר על העיר הזו (למשל על הספרייה/מוזיאון המדהימה הזו, או על בית הקפה הזה שממש אהבתי, או על שורדיצ' שהיא סוג של ווילאמסבורג כרגע) אבל—- זה כבר פוסט ארוך נורא על עיר גדולה נורא, אז חייבים להפסיק באיזשהו שלב.

צריכים עוד המלצות על אוכל בלונדון? שווה לקרוא גם את הפוסטים של מור שקמה ועמית על לונדון וכמובן גם את הבלוג הזה בעברית.

ואם יש עוד מקומות שאתם אוהבים בעיר, ספרו לי בתגובות לפוסט הזה כדי שאדע לפעם הבאה—

עלמה

29 Comments על טעימות מלונדון (או: דברים לאכול ליד הג'ין אנד טוניק שלכם)

  1. Miri
    24 במרץ 2017 at 0:10 (5 חודשים ago)

    ואוו.
    כתבת ככ יפה שעשית לי חשק לבקר שוב. נראה לי שבפעם הבאה אני אהנה מהאוכל הרבה יותר J

    הגב
  2. יעל
    24 במרץ 2017 at 9:31 (5 חודשים ago)

    טעמתי והורננתי!

    הגב
  3. רות אופק
    24 במרץ 2017 at 9:36 (5 חודשים ago)

    עלמה יקרה,
    כל כך נהניתי לקרוא את הפוסט הזה. הרגיש לי כמו קםיצה קטנה לחו"ל ובהחלט עושה חשק לעלות על מטוס ולצאת להרפתקאה בלונדון (ואני בכלל מכורה לפריז, שממנה אף פעם לא נמאס לי).

    הגב
    • עלמה
      24 במרץ 2017 at 16:23 (5 חודשים ago)

      תודה רבה!

      הגב
  4. aleph
    24 במרץ 2017 at 12:10 (5 חודשים ago)

    It's not a bad life when you can be in London for a few weeks and miss your home in New York.
    London is my favorite city – so glad my next trip there is planned (4 days in June with my 2 teenage daughters). We will enjoy putting your recommendations to good use

    When we go abroad on vacation I usually stay in Airbnb apartments so I can go to local supermarkets (I can spend hours at supermarkets) and cook with new and exciting ingredients.
    It also helps us eat healthy & tasty on a budget.

    Thanks for this post and if you want to write more about London – I'll always be happy to read

    הגב
  5. aleph
    24 במרץ 2017 at 12:37 (5 חודשים ago)

    By the way, where was the picture with the coffee saying taken?

    And flat-white is also my favorite coffee – an Australian "invention" apparently

    הגב
  6. טל סיון-צפורין
    24 במרץ 2017 at 14:18 (5 חודשים ago)

    פוסט נהדר! מיד התווסף לערימות התחקיר לקראת הנסיעה הקיצית שלנו

    הגב
  7. לירן
    24 במרץ 2017 at 14:25 (5 חודשים ago)

    בתור לונדוני 10 שנים- כל הכבוד על הכתבה המקיפה!
    בדרך כלל הכתבות של עיתונאים/בלוגרים ישראליים משעשעות אותי, ביקרו בעיר 3 ימים וכותבים בניסוח מטיף מה צריך ולא צריך לעשות.
    בניגוד גמור הפוסט שלך מקיף, טרנדי, ומראה שאכן חרשת את המקומות הנכונים בעיר.
    כל הכבוד! 🙂

    הגב
    • עלמה
      24 במרץ 2017 at 16:24 (5 חודשים ago)

      תודה! אבל היא כל כך כל כך גדולה- יש עוד המון דברים שלא כתבתי עליהם. והמון מקומות שבא לי לאכול בהם ולא אכלתי בהם 🙂 צריך להשאיר משהו לפעם הבאה

      הגב
  8. ניצה ה
    24 במרץ 2017 at 20:51 (5 חודשים ago)

    עלמה יקרה
    תודה על המידע ועל הכתיבה הנהדרת.עושה חשק לנסוע שוב וליותר זמן
    ואנא אל תחששי לכתוב פוסט נוסף ולשתף.אנחנו קוראים בשקיקה ונהנים !!

    אז שוב תודה ומחכים להמשך ( גם אם ארוך )

    הגב
  9. ניצה ה
    24 במרץ 2017 at 21:05 (5 חודשים ago)

    עלמה יקרה
    תודה על פוסט נהדר.נהנינו לקרוא בשקיקה ועשית חשק לנסוע.אין
    שום בעיה לכתוב פוסט שני ואפילו שלישי.תמיד כיף לקרוא על לונדון ולחדש.

    אז שוב תודה על הפוסט ומחכים לזה שאחריו על לונדון

    הגב
  10. שקמה
    24 במרץ 2017 at 22:28 (5 חודשים ago)

    מדהים! ממש נהניתי לקרוא ❤️

    הגב
    • עלמה
      25 במרץ 2017 at 0:35 (5 חודשים ago)

      הו תודה! וזה עוד מלונדונית לשעבר 🙂

      הגב
      • שקמה
        25 במרץ 2017 at 20:49 (5 חודשים ago)

        בגלל זה אפילו יותר! געגועים… ☺️

        הגב
  11. יהלה
    25 במרץ 2017 at 13:28 (5 חודשים ago)

    ממש כיף לקרוא אותך כותבת על לונדון, בעודי בלונדון! תיארת יפה ולהרגשתי גם מדויק. הלוואי עלי כמה חודשים פה…

    הגב
    • עלמה
      25 במרץ 2017 at 17:36 (5 חודשים ago)

      תהני מהביקור! לדעתי דווקא בביקורים קצרים מספיקים הרבה יותר 🙂

      הגב
  12. הילה
    25 במרץ 2017 at 16:46 (5 חודשים ago)

    על זה הייתי אומרת: תפסה את העולם בביצותיו ואפרוחיו.
    אין כמו לונדון ואין כמו ניו יורק ולך יש את שתיהן!

    הגב
    • עלמה
      25 במרץ 2017 at 17:35 (5 חודשים ago)

      בביצותיו ואפרוחיו 🙂
      אני עדיין חושבת שניו יורק היא פי מיליון וחצי מלונדון

      הגב
  13. לייזה פאנלים
    25 במרץ 2017 at 19:52 (5 חודשים ago)

    אוי אני ניינתי, שומרת ומחכה ליישם

    הגב
  14. רחלי
    26 במרץ 2017 at 8:29 (5 חודשים ago)

    רוצים עוד. עוד עוד עור!
    פוסט בכלל לא ארוך יחסית לכמה שהוא אינפורמטיבי וקריא 🙂

    הגב
    • עלמה
      27 במרץ 2017 at 4:58 (5 חודשים ago)

      תודה רבה! אכתוב עוד פוסטים בסגנון הזה על ניו יורק בקרוב.

      הגב
  15. עפרי
    26 במרץ 2017 at 8:40 (5 חודשים ago)

    פוסט נהדר! נהנתי לקרוא וללמוד שכלונדונית, יש לי עוד הרבה מה ללמוד:) כמה המלצות טבעוניות; ללונדון יש עוד הרבה מה להשתפר בהיבט הזה לעומת תל אביב, הרב המקומות אין מנות טבעוניות (האנגלים ידחפו חמאה לכל דבר אפשרי) להוציא תוספות כמו צ'יפס אבל יש כמה מקומות צמחונים טבעונים מעולים. בתוך השוק של בריקסטון יש מאפיה טבעונית לגמרי בשם Ms cupcakes. יש שם קאפקייקס בראוניז עוגיות ועוד הרבה מוצרים, הכל 100٪ טבעוני. במסעדות, המנצחת היא Mildred's. זו מסעדה צמחונית טבעונית שקיימת בסוהו כעשרים שנה עם תור קבוע של אנשים ורשימת מנות מעולה, ונםתח לפני שנה שנתיים סניף גם בקמדן מרקו. המבורגר מדהים!

    הגב
    • עלמה
      27 במרץ 2017 at 5:01 (5 חודשים ago)

      תודה רבה על ההמלצות! אבדוק פעם הבאה שאהיה בלונדון.

      הגב
    • יעל ר.
      3 באפריל 2017 at 17:43 (4 חודשים ago)

      ואני אוסיף את הגלידה החביבה עליי, Amorino, שיש לה גם הרבה טעמים טבעוניים. למעשה, גלידת הפיסטוק הטבעונית שלה טובה יותר מגלידת הפיסטוק הלא טבעונית שלה. וההגשה בה מקסימה.

      ואם כבר, אכתוב שכיף לראות סוף סוף התייחסות לא רק למסעדות אלא לכיף והחוויה גם באכילה בתקציב זול ובמציאת חומרי גלם וטעייה וניסוי איתם בסופרמרקטים. למעשה, חוויית האוכל שלי בשבועות שביליתי בלונדון לפני כמה שנים היתה רובה של בישול ביתי אצל חברים בריטיים, שהיה חוויה גדולה מאוד (שלא לדבר על הביקור האחרון בניו זילנד, שחלק ניכר מהתמונות היו של בישול יצירתי ומטורף באכסניות…).

      הגב
  16. ריבי
    27 במרץ 2017 at 11:13 (5 חודשים ago)

    אוח איזה כיף של פוסט! ונזכרתי בנסיעות שלי בדוקטורט רק שהן לא היו למקומות כאלה שווים כמו לונדון. שומרת לי לפעם הבאה שאגיע לשם.

    הגב
  17. גיל
    1 באפריל 2017 at 16:40 (5 חודשים ago)

    איזה כיף שכולם חוזרים מלונדון ויש לי מלא המלצות לאסוף, חוץ מאלו שלי מהנסיעה באוקטובר, כי אני נוסע שוב במאי מרוב שאני אוהב את העיר הזו :-). תודה על חלק מהדברים הלא שגרתיים כמו בריסקטון, מקווה שהפעם יצא לי לחקור את העיר קצת יותר 🙂

    הגב
    • עלמה
      1 באפריל 2017 at 17:25 (5 חודשים ago)

      איזה כיף! תהנה בביקור הנוסף. זו עיר כל כך גדולה, תמיד יש עוד דברים

      הגב

2Pingbacks & Trackbacks on טעימות מלונדון (או: דברים לאכול ליד הג'ין אנד טוניק שלכם)

כתיבת תגובה