ביסים מפילדלפיה

philadelphia-postcard

*תמונות בפוסט הזה צולמו רובן על ידי שני. השאר שלי, מהפלאפון*

כשהיינו בנות 12 התיישבתי לידה בשולחן בכיתה והחלטתי שהיא תהיה החברה הכי טובה שלי. תמיד היו לי אינסטיקטים חדים וגם עקשנות בריאה בכל מה שקשור באהבה. בהתחלה היא לא אהבה אותי, אבל אני התעקשתי. שמונה עשרה שנה וכמה עשרות אלפי קילומטרים לאחר מכן אנחנו יושבות במרפסת השמשית שלה בווסט פילדלפיה ושותות קפה.

היא מבשלת את הקפה במאקינטה שקניתי לה לפני שנים בירושלים, כשקפה מזרחי בשוק עוד מכר כלי מטבח. המטבחים שלנו והחיים שלנו מנוקדים באינסוף חפצים ומתכונים וזכרונות שהעברנו אחת אל השנייה בביקורים או בשיחות או בחבילות ומכתבים ארוכים, בכתב יד, בדואר ישראל. לפעמים אני מספרת לה סיפור מצחיק ותוך כדי נזכרת שהיא זו שסיפרה לי אותו. לפעמים אני נותנת לה ספר של דרור בורשטיין ונזכרת שהיא נתנה לי אותו לפני.

IMG_7002

כשהיא עזבה את הארץ הייתי בת תשע-עשרה. ישבנו בבית הקפה בירושלים, אני במדים והיא עם המשקפיים של פעם. בכיתי וכעסתי חצי שנה. איך זה שהיא עזבה אותי. דיברנו בלילות בין ניו יורק ואוגדת עזה בטלפון הסלולרי. היא הסבירה לי איך מכינים לבנה ואיך מכינים פסטה תוצרת בית ואיך כדאי לאפסן מקלות וניל כך שישמרו. אני הסברתי לה על אפיית שמרים. תכננו ארוחות דמיוניות ומתכונים.

תכננו את העתיד. אני חשבתי שאהיה סופרת. היא חשבה שהיא תהיה פסנתרנית או מוזיקאית. אחר כך קרו כל מיני דברים ומקומות ואנשים.

חלק מהחלומות שלנו התגשמו והרבה מהם לא. קרו לנו אסונות גדולים וקטנים. היינו בכמה הלוויות וכמה חתונות. היה ניתוח גדול. הרבה ממה שקרה לא תכננו. רבנו ריבים גדולים וריבים קטנים. אבל היא לא עזבה אותי ואני לא עזבתי אותה.

עכשיו באוטובוס זה שעתיים בין ניו יורק ופילי. פעם בחודש אני נוסעת אליה. המתכון שלי מגיל 12 הצליח.

IMG_6974

וזה ככל הנראה המתכון הכי טוב שאני הולכת להעלות לבלוג:

1. תמצאי את הבני אדם האלה שהם האנשים שלך.

2. תמשיכי איתם.

phili

אני נוסעת באוטובוס ושומעת סיפורים באוזניות. אחר כך התחנה המרכזית של פילי והשוק המקורה שאנחנו קוראות לו "שוקניון". עוצרות לקנות קפה וירקות לבישולים של הערב. והדייב באר שמזכיר לנו את הסלואו מושה.

ובכלל, כל המקומות הטעימים האלה שהיא לוקחת אותי לאכול בהם בפילי. הגלידה, העוגה, המקום ההודי הקטן והמקום האיטלקי הקטן והמקום האתיופי והקמבודי והלבנוני. הקפה במרפסת, הקפה בבית קפה, הניסיונות להסתדר עם האסימונים של התחבורה הציבורית.

IMG_6930

פילדלפיה

כבר שלוש שנים אני מפלרטטת עם פילי שנמצאת רק שעתיים נסיעה מניו יורק והיא אחת הערים החביבות עליי בחוף המזרחי. אני לא יודעת איך להסביר את הקסם שהעיר הזו מהלכת עליי, במיוחד כי אנשים מניו יורק בדרך כלל מאוד מתנשאים עליה. יש לה איזו אווירה רגועה בפני עצמה, מגוון אנושי מעניין וסימפטי, רחובות יפים ומלא ציורי קיר ואומנות רחוב, וגודל שאפשר להתמודד איתו בכיף באופניים. המחירים בה שפויים ואפילו זולים, ואין לה את העומס של ניו יורק או את תחושת הניכור ומזג האוויר המזעזע של וושינגטון די סי. היא טיפה מזכירה לי את חיפה, בהמון דברים, כולל מערכת תחבורה ציבורית ביזארית לחלוטין (אין להם משהו כמו הכרמלית אבל יש להם מערכת מוזרה לחלוטין של תשלום על נסיעות באסימונים).

IMG_6939

זו עיר יחסית נוחה לתייר בה, ויש שלטי הכוונה והסברים ממש נוחים לתיירות, כולל מסלולי הליכה בעיר שבהם אפשר לקרוא הסברים על היסטוריה של יסוד ארה"ב (פילי הייתה עיר הבירה לפני שוושינגטון די.סי ירשה את המעמד). מבחינת אתרי תיירות מרכזיים שווה לבקר במוזיאונים (יש מוזיאון אומנות מוצלח), להלך במרכז העיר ולהצטופף עם כמה עשרות תיירים סביב פעמון החירות ההיסטורי.

יש הרבה מאוד אתרים היסטוריים שאפשר לבקר בהם בחינם וללמוד על הדרך פרטים על ההיסטוריה של המקום הזה, ולכן פילי היא תחנת חובה למי שמתכננים טיול ארוך ברחבי ארה"ב ורוצים להבין קצת יתר את הסיפור שמאחוריה. חוצמזה, אתם הרי חייבים לרוץ במעלה המדרגות ולשיר לעצמכם את השיר של רוקי מהסרט, לא?

IMG_6935

טוב, עד כאן הקדמות, ועכשיו ללב העניין: אוכל.

*כהרגלי בקודש, הדגש הוא על מקומות קטנים וטעימים שהאוכל בהם זול ועם הרבה אופציות צמחוניות וטבעוניות.*

השוק האיטלקי

אחד היתרונות של פילי על פני ערים אחרות בארה"ב הוא השווקים. במזרח העיר ישנו שוק נעים ופתוח שאפשר לקנות בו ירקות, פירות וכל מיני בגדים, פיצ'יפקס מפלסטיק וכל מה שאתם מצפים למצוא בשוק. האיזור הזה שייך מבחינה היסטורית למהגרים איטלקים, ויש בו כמה חנויות מעולות לקפה, פסטה טרייה לפי משקל, שוקולד בעבודת יד ומסעדות קטנות של אוכל ביתי איטלקי שמוגש על שולחן קטן עם מפת משבצות ובושל באותו היום בידי בני המשפחה.

יש בשוק גם כמה נקודות להתנסות במאכל המקומי המפורסם, הפילי צ'יז-סטייק. מבחינתי לא מדובר באופציה מעניינת (לא אוכלת בשר) וגם חברים אוכלי בשר לא עפו על המאכל הזה (חתיכות בשר יבשות בסנדויצ' עם הרבה יותר מידי גבינה אמריקאית במרקם גומי, נו באמת). אם אתם ממש חייבים, השוק האיטלקי הוא כנראה המקום לדגום את המנה הזו.

 

Untitled-2

הנקודה המומלצת ביותר בשוק הזה היא בית קפה איטלקי בשם "רים", שפתוח עד שעות מאוחרות מאוד בלילה. בראשון בבוקר המקום מלא בבעלי עסקים מאיזור השוק שנפגשים לאספרסו לפני העבודה. בעל המקום, רנה, הוא טיפוס כריזמטי ודרמטי מאוד, והמקום משופע בקסם האישי שלו כמעט כמו ביכולות הכנת הקפה שלו. האספרסו שלו מופלא, ואפשר לנשנש לידו עוגיות קנולי מעולות. אבל מנת הדגל של המקום היא שוקו חם ועשיר עם המון שוקולד והמון תוספות (כולל פרמזן, במקרים מסוימים). כל כך סמיך שאפשר לאכול אותו בכפית. המקום מציע גם טארפלס, אבל הם הרשימו פחות.

הנה תיעוד של רנה מכין את השוקו:

 

במעמקי השוק האיטלקי של פילדלפיה רנה מכין את השוקו-חם המפורסם שלו, ומסביר לי את מהלך הרכיבים: שוקולד מריר שמונים אחוז מאפריקה, שוקולד עם פאפיה וחמוציות, שוקולד איטלקי עם אגוזי לוז, ובסוף טיפונת של פרמזן. אחר כך קנולי עם פיסטוק שאישתו הכינה, ושוט אספרסו מענג ועצבני, ככל הנראה אחת ממנות האספרסו הכי טוב ששתיתי ביבשת הזו. #פילדלפיה #יומןמסע @rimcafe

A video posted by Alma Blog (@alma_foodblog) on

1172 S 9th St, Philadelphia, PA 19147

http://www.yelp.com/biz/rim-cafe-philadelphia

 

גלידה

Little Baby’s Ice Cream גלידריה נחשבת שלוקחת את עצמה ברצינות (אולי קצת יותר מידי ברצינות…). מגוון טעמים מפתיעים לאללה (גלידה בטעם פיצה / פופקורן) אבל רוב הטעמים המוזרים לא מחזיקים בעיני יותר מאשר רמת הגימיק. אהבתי מאוד גלידת מלפפון-קוקוס-שמיר טבעונית שהייתה מרעננת וקלילה, ויש עוד כמה טעמי פירות וירקות מוצלחים. יש שני מיקומים: אחד בפישטאון (שכונה אופנתית וחמודה לבקר בה בלי קשר) ואחד בווסט פילי (מרחק הליכה מהבית של שני, אז כמובן ששם אכלנו את זה).

icecream

דונאטס

Dotty Donuts האמת ששתינו שונאות דונאטס, אבל בכל זאת מדובר בחנות שכל הדונאטס בה טבעוניים, אז חשבתי שאני חייבת לפחות להזכיר את זה לטובת חובבי הז'אנר שמוצאים את עצמם בפילי ומחפשים כזה בטבעוני.

קפה ומאפה

מה עושות חברות הכי טובות כשהן נפגשות? בעיקר מפטפטות על רקעים של בתי קפה מתחלפים, תוך כדי שהן מנשנשות איזה עוגה ואיזה עוגיה ואיזה פוטיפור.

winwin

Win-Win הוא בית קפה קואופרטיבי מתוק עם הרבה לקוחות קבועים שמחזיקים מניות בניהול. הוא נמצא באיזור המרכז (אני חיברתי את הביקור בו עם טיול בצ'יינה טאון). הקפה טעים, האווירה רגועה, השירות חברי ונחמד, יש מליון מגזינים ועיתונים שכיף לקרוא, וכמה כריכים נחמדים (כולל אופציות צמחוניות וטבעוניות). אבל עזבו אתכם מהכריכים, זה מקום לקפה ומאפה, והם מגישים עוגה בחושה פשוטה-פשוטה וטעימה-טעימה שהעיפה לנו את הסכך: עוגת פרחי לונדר ושמן זית. זה אולי נשמע מוזר, אבל זה חלומי.

כאן בתמונה סודה לימון-ג'ינג'ר מרעננת שהם מכינים במקום:

winwin2

Ultimo נכון יש שעה כזאתי ביום, נניח שלוש וחצי, שהיא כבר מאוחרת מידי לקפה אבל מוקדמת מידי לבירה? אולטימו פותרים את הבעיה הזו עם בית קפה שמגיש גם וגם. יש להם מגוון גדול של בירות מקומיות של העיר ותערובת קפה שקולים במקום. אפשר לעצור לקפה קר ועוגת לימון, ואז להמשיך לבירה:

IMG_6965

אם אתם הולכים למסעדה האינדונזית הקטנה אפשר להצטייד בבירה מאולטימו לפני.

יש להם ברזים של בירות מעניינות:

IMG_6960

Random Tea House אני מכורה כבדה לקפה, אבל שני בגמילה ולכן הגענו לבית התה החמוד הזה, שיש לו גם גינה אחורית נעימה לאללה. זה מקום טוב לתה בלבד, שאר הנישנושים שמגישים שם יקרים ולא שווים.  

random tea house

The Green Line Cafe שכונתי חביב עם כריכים סבבה. יש כמה סניפים בעיר.

אוכל אתיופי

הרבה מהמהגרים האתיופים לפילי התיישבו במערב העיר, ויש שם כמה וכמה בתי קפה, חנויות ומסעדות אתיופיות מעולות. המטבח האתיופי מפותח מאוד גם באיזור שבו אני גרה בניו יורק, ועדיין חשבתי שלפילי יש היצע משובח בתחום! בכל אופן, כמעט תמיד הקונספט הזה של ארוחה חמה ומשביעה שמוגשת על לחם טרי, רך וחמצמץ, עם מלא ירקות ומלא אופציות טבעוניות משמח אותי, וכל תירוץ לאכול בידיים הוא בשבילי יום חג. מאוד אהבתי את Kaffa Crossing, שהאוכל בו טרי, צבעוני וחריף בטירוף. מנה של וג'י-קומבו הייתה ממש משביעה לשתי נשים עם תיאבון, ובפחות מ-10 דולר.

4423 Chestnut St, Philadelphia, PA 19104

http://www.kaffacrossing.com/kaffa-crossing-menu/

אוכל אינדונזי

Hardena– בחיים לא אכלתי אוכל אינדונזי, ולחלוטין עף לי הסכך! הטעמים הפירותיים והחריפים האלה שונים מאוד מאוכל הודי (שגם אותו אני מעריצה) ומהמטבח התאי, למרות שיש כמובן גם הרבה במשותף. מדובר במסעדה קטנטנה וביתית (למעשה, זה קצת נראה כאילו נכנסתם לסלון של מישהו) שמגישה קבוע של תבשילים בכל יום ואתם יכולים לראות מה יש בכלים ולבחור מנות. זה לא מקום גנדרני (אוקיי, הכי ההפך), אבל הקומבינציה של אורז ושני תבשילים נמכרת במחיר האטרקטיבי של 8 דולר, והאוכל ממש מצויין. יש בשרים שונים, והמון המון אופציות צמחוניות וטבעוניות, כולל טופו וטמפה וכל מיני ירקות. דרך אגב, כל פעם שניסיתי להכין טמפה בבית זה יצא דוחה ועף לפח, אז שמחתי במיוחד לטעום גרסה אינדונזית מוצלחת של זה. בסופי שבוע יש להם תבשיל מיוחד עם פרי שנקרא "ג'ק פרויט", שמרקמו קצת "בשרי". הם לא מגישים במקום אלכוהול אבל מרשים לכם להביא את הבירה שלכם מבחוץ, אם מתחשק לכם בירה עם ארוחת הערב.

1754 S Hicks St

IMG_6946

פיצה ובירה

Dock Street Brewery מודה ומתוודה, ניו יורק הפכה אותי לסנובית פיצות, ואפילו לא כזה אהבתי פיצה לפני שגרתי כאן. כל כך קל להשיג בעיר הזו פיצות מעולות ודקיקות עם גבינה טובה ומלא תוספות שוות, שפיצות בערים אחרות מתקשות לתת פייט. המקום הזה עומד בסטנדרט הניו יורקי בכבוד, ומספק גם אווירה חמודה ורועשת, טאבון רוחש פיצות מבעבעות ובירה מקומית שהם מכינים במקום בעצמם!

701 South 50th Street

אוכל לבנוני, ישראלי ומזרח תיכוני

יש לא מעט מקומות לאכול פלאפל, חומוס ושאר מנות מזרח תיכוניות בפילדלפיה. יכול להיות שלתיירים שמגיעים מהארץ זה לא יקרוץ, אבל למי שפה כבר כמה זמן הדברים האלה תמיד מרגשים. בווסט פילי יש איזור עם כמה מסגדים מעניינים וכמה מסעדות, כולל Manakeesh Café Bakery שמגישה גם שייקים ומאפים, ומעבר לכביש יש מקום מומלץ לפלאפל. באיזור מרכז העיר יש פלאפל חמוד בסגנון ישראלי יותר שנקרא Mama’s Vegetarian.

mamul

בתחום מסעדות היוקרה ישנה "זהב" המהוללת, שמגישה אוכל ישראלי עכשווי. יש למסעדה הזו כבר ספר בישול והרבה מוניטין, אבל היא גם מעל התקציב שלי וגם דורשת כמה חודשים של הזמנה מראש (פעם אחרונה שבדקתי, שלושה חודשים) אז טרם ניסינו אותה.

=================================

הרבה המלצות ממקומות שונים בעיר, אז כדי לסדר את הראש הנה מפה מסודרת:

ומה עוד?

*רוצים לדעת אם אתם ילידי שנות השמונים? מבחן פשוט. תספרו למישהו שאתם נוסעים לפילדלפיה וכשהוא יגיד אה ווסט פילדלפיה ויתחיל לדבר על הנסיך המדליק מבל איר תנסו לראות אם אתם זוכרים את כל המילים של שיר הפתיחה. אם כן- אתם חד משמעית בגילי. ברכות.

*כדי להיכנס לוויב של הטיול לפילדלפיה אפשר להאזין בדרך לפודקסט (התמכרתי לפודקסטים השנה, אין מה לומר) על פילי. אני מחבבת את הפודקסט הזה על אוכל וסיפורים על אוכל בהיסטוריה של פילי.

*  לפילדלפיה יש היסטוריה יהודית ארוכה כמעט כמו זו של ניו יורק, עם קהילות מהגרים שהגיעו לשם עוד במאה ה-18. אם אתם מתעניינים בצד הזה של הסיפור, שווה לבקר בבית הכנסת העתיק ובית הקברות היהודי העתיק. רוצים להתעמק בזה עוד? קבלו עצה (יד ראשונה מהיסטוריונית) ותציצו באתר המעולה של האוניברסיטה העברית עם עיתונים היסטוריים יהודיים. יש שם גליונות באנגלית של עיתון הקהילה היהודית של פילדלפיה מהמאה ה-19.

* יש בעיר גם הרבה מאוד שווקי איכרים קטנים. הם לא תמיד שווים במיוחד (לעומת שווקי האיכרים של ניו יורק) אבל אפשר לקנות בהם נישנושים שווים ולשבת לפיקניק בפארק. אחד הדברים שכן מיוחדים בסצינה הזו בפילדלפיה הם האמישים שחיים בפנסילבניה ומגיעים לעיר למכור את מרכולתם בשווקי האיכרים. הקהילה האמישית תמיד סיקרנה אותי, עם הלבוש היחודי שלהם ודרכי חיים שנמשכות בחברה סגורה יחסית כבר מאות שנים. אם יוצא לכם לראות את החנויות והדוכנים שלהם תוכלו להתרשם מסוג הדברים שהם יוצרים. היצור המקומי המוצלח ביותר שטעמתי בחנויות של האמישים בעיר הוא הדבש הטבעי והמעולה. מפה של כל שווקי האיכרים הפעילים בעיר. 

shani

26 Comments על ביסים מפילדלפיה

  1. גל
    22 ביולי 2016 at 8:55 (שנה 1 ago)

    עלמה, עשית לי חשק לפילדלפיה, עיר שלא ידעתי עליה כלום לפני…
    סקירה נהדרת, תודה!

    הגב
    • עלמה
      22 ביולי 2016 at 22:57 (שנה 1 ago)

      תודה לך! לא בלוג טיול מפורט כמו אלו שאתה עושה, אבל משתדלת להשקיע בפוסטי טיולים 🙂

      הגב
  2. רות אופק
    22 ביולי 2016 at 9:35 (שנה 1 ago)

    נהניתי מאוד לקרוא את הפוסט המקיף שהכנת, ממש הרגיש כמו קפיצה קטנה לעולם אחר, שעד כה בקושי הכרתי.

    הגב
  3. אלונה
    22 ביולי 2016 at 9:38 (שנה 1 ago)

    פוסט מקסים וכמו תמיד הכתיבה משעשעת ושנונה. המינוס היחיד הוא שעכשיו בא לי לקנות כרטיס לארה"ב

    הגב
    • עלמה
      22 ביולי 2016 at 22:57 (שנה 1 ago)

      מניסיוני קריאה זה כמעט כמו כרטיס טיסה רק זול 🙂 קוראת על מקומות שהייתי רוצה לטייל בהם

      הגב
  4. נטלי
    22 ביולי 2016 at 9:50 (שנה 1 ago)

    וואו, איזה פוסט נהדר! כל כך עושה חשק לעלות על מטוס ולטייל (ולבקר אותך על הדרך גם!).

    הגב
    • עלמה
      22 ביולי 2016 at 22:56 (שנה 1 ago)

      נו אז תבואי לבקר אותי! אקח אותך לאכול דברים *לא* מתוקים

      הגב
  5. שרון
    22 ביולי 2016 at 9:56 (שנה 1 ago)

    אחלה כתיבה … רעיון נהדר , מתכננת עכשיו את הנסיעה מניו יורק פלילי בזכותך (-:

    הגב
    • עלמה
      22 ביולי 2016 at 22:56 (שנה 1 ago)

      יש! קחי בחשבון יש בקיץ הרבה גנים זמניים, יעני באינגליזית
      pop-up gardens- משהו שאיגוד הגננים התחיל וזה פשוט גינות לשבת בהן עם אנשים לשמוע מוזיקה ולשתות בירה
      חוץ מזה ליד קו המים יש עוד טיילת קיצית עם שוק אוכל ומתקנים לילדים. היה לי קצת יותר מידי עמוס כשהייתי שם (תורים ארוכים לגלידה!) אבל אולי בימים אחרים זה יותר טוב

      הגב
  6. שיר
    22 ביולי 2016 at 10:53 (שנה 1 ago)

    את כזו נהדרת. בא לי שתהיי חברה שלי גם 🙂
    התגעגעתי מאד לקרוא אותך.

    הגב
  7. ריבי
    22 ביולי 2016 at 20:11 (שנה 1 ago)

    "וזה ככל הנראה המתכון הכי טוב שאני הולכת להעלות לבלוג:

    1. תמצאי את הבני אדם האלה שהם האנשים שלך.

    2. תמשיכי איתם."
    לגמרי נכון עבורי שכבר 22 שנים החברה הכי טובה שלי גרה על ידך.
    הפוסט נהדר ולגמרי עשה לי חשק לטייל בפילי.

    הגב
  8. אפרת
    22 ביולי 2016 at 23:11 (שנה 1 ago)

    פוסט מקסים – אני כ״כ אוהבת כשאת כותבת על טיולי אוכל שלכם:)
    חוצמזה אני אספר לך שגרתי שנתיים בפילדלפיה מגיל 4 עד גיל 6,
    אז מגיע לי ביקור שורשים 😉
    נשיקות!

    הגב
    • עלמה
      23 ביולי 2016 at 0:01 (שנה 1 ago)

      באמת?! הכי מפתיע. אני חושבת עלייך כירושלמית מראשית העולם ועד היום, בערך. לא יאמן שגרת שם

      הגב
  9. טל
    22 ביולי 2016 at 23:28 (שנה 1 ago)

    כטבעונית ובלוגרית אוכל את חייבת חייבת ללכת ל Vedge בביקורך הבא בעיר, למרות שיקר שם, לא תצטערי.
    יש גם את אחותה הקטנה V Street בריטנהאוס, בתקציב צנוע יותר.
    לגבי זהב, הייתי שם בחודש שעבר, במילה אחת – אכזבה. היה פשוט לא טעים. אולי זה החיך המזרח תיכוני שלי, אבל גם בסטנדרטים של אוכל אמריקאי אין לי מושג על מה הרעש וההילולה. החומוס גריל בעשרה דולר בווסט פילי פי מיליון יותר מוצלח

    הגב
    • עלמה
      23 ביולי 2016 at 0:00 (שנה 1 ago)

      כן, זה נשמע קצת חשוד הזהב הזה, אבל אני בכל זאת סקרנית…

      הגב
    • שאנייניי
      12 באוגוסט 2016 at 15:56 (שנה 1 ago)

      הייתי בזהב לפני שבועיים. היינו צריכים להזמין שולחן חודש וחצי מראש והכול בשביל מסעדה אוברייטד בטירוף. טל, אני גם מסכימה שבמונחים אמריקאיים המסעדה עדיין אוברייטד. נורא נורא מוזר. האוכל בסדר (אם כי חלק מהמנות מלוחות לאללה), אבל ממש לא מעיף את הפוני לשום כיוון וסתם יקר. גם חשבתי שזה מעניין שהעיצוב פנים הוא קצת של סטקייה נובורישית.

      מה שכן, אני יכולה להמליץ על מסעדה אחרת בפילי שיכולה להתחרות עם כל חומוסייה שכונתית (אם אתם גרים בעיר ישראלית שהחומוס בה טוב – ג׳רוזלם רפריזנט!).

      King Tut בפינת pine ו13. המסעדה קטנה וחמודה. בעל הבית (מצרי, גר בסיני) ובעלת הבית (לבנונית) פטפטנים, נחמדים מאוד והאוכל פגז. פיתה הכי טובה שאכלתי בארה״ב.

      הגב
      • עלמה
        12 באוגוסט 2016 at 18:04 (שנה 1 ago)

        חייבת לנסות את הקינג פעם הבאה שאהיה בעיר!

        הגב
  10. מאיה
    23 ביולי 2016 at 0:05 (שנה 1 ago)

    תענוג לקרוא!
    בפעם הבאה נסי את החומוסיה (או פלאפליה בעצם?) בשם "דיזינגוף" (אותם בעלים של זהב) – קראתי עליהם דברים טובים
    כמו-כן, לדעתי את ממש ממש תאהבי את ספר הבישול המהמם של האמישים בשם cooking from quilt country. זה הכי ספרבישול של מאמות חסכניות ת'ריפטיות בטירוף ויש שם מתכונים מעולים (בטח יש לכם בספריה)
    נשיקות

    הגב
    • עלמה
      28 ביולי 2016 at 23:12 (שנה 1 ago)

      תודה! אבדוק את הספר! לגבי "דיזינגוף"- שמעתי שזה נחמד וקצת יקר, אבל לא הספקתי לבדוק.

      הגב
  11. קאז
    31 ביולי 2016 at 15:01 (שנה 1 ago)

    כמי שגר בפילדלפיה לפיי עשור והיום בניו יורק אני מאוד יכול להזדהות. ועוד לא דיברת על הצחזיקה. אחד הערים היחידות באמריקה שמרכז העיר לא הופך לרוח רפאים בחמש בערב . אני עדיין בהלם מהמשפט על פישטאון. גרתי שם בשנתי האחרונה בעיר והדבר האחרון שאפשר היה לומר עליה זה אופנתית. המגניבות נעצרה אז בנורטן ליברטיז

    הגב
    • עלמה
      31 ביולי 2016 at 18:48 (שנה 1 ago)

      תשמע, פישטאון היא הווילאמסבורג שם עכשיו. יקר ומגניב ומלא דברים כמו יוגה לתינוקות 🙂

      הגב
      • קאז
        31 ביולי 2016 at 20:09 (שנה 1 ago)

        זה היה הכי זבל לבן. אם לא היו לי משקעים נפשיים הייתי הולך לחוות בעצמי. תני המלצה לאתיופית טובה בניו יורק,אם יש. לא מצאתי אחת עם ערך מחיר/טעם מוצלח עד עתה.

        הגב
  12. גילה
    31 ביולי 2016 at 18:00 (שנה 1 ago)

    בחיים לא חשבתי לנסוע, אבל עשית לי חשק
    ומאד אהבתי את המתכון שלך לחברה טובה- קלעת ודייקת

    הגב
  13. הילה
    6 באוגוסט 2016 at 1:29 (שנה 1 ago)

    עברו שנים מאז ביקרתי בה אבל רושמת לי פ י ל ד ל פ י ה ❤️

    הגב
    • עלמה
      12 באוגוסט 2016 at 8:26 (שנה 1 ago)

      3>

      הגב
  14. ראשון
    25 באוגוסט 2017 at 1:23 (4 שבועות ago)

    עשית לי חשק לפילדלפיה חבל על הזמן… תמונות יפות וכתיבה יפה.

    הגב

כתיבת תגובה