פסטה-פסטו-אפונה

DSC_8581

בזמן הזה אנחנו גרים על הירח. הנוף החביב עלינו: מכתשים.

מים: אין. כח הכבידה: איננו.

כל הזמן קר.

אנחנו מרחפים בחליפות האסטורנאוט שלנו ונראים כמו שני בלונים כסופים. מחוברים בחוט טבור אל מכונה שמספקת לנו חמצן.

אנחנו נודדים בין כמה כוכבי לכת ואיננו שייכים לשום מקום מלבד לספינת האם. מדווחים זה לזו בקודים מיוחדים את הדברים שלמדנו משני כוכבי הלכת שאנחנו נוסעים אליהם, ישראל וניו יורק.

DSC_8520B

למשל: "עם האמריקאים הכל דרך מיילים, את חייבת לשלוח פולואפ-מייל אחרי פגישה",

או "אל תשכח לא לפנות אליה בשם הפרטי, רק פרופסור"

וגם "נראה לי שבארץ יש עכשיו סלנג חדש שבמקום להגיד משהו מצחיק אותי אומרים אני-פיפי"

או "רגע, באיזה מפלגה זה אורן חזן?"

אנחנו מרחפים בקלילות שהיא גם מגושמת. קר לנו מאוד. איננו שייכים לשום מקום מלבד ספינת האם.

DSC_8506

אחרי שנתיים בניו יורק אני מגלה בתדהמה שגם לעיר הגדולה הזאת אני לא ממש שייכת וגם את הארץ אני כבר פחות מבינה. סלנג מתחלף, אני פותחת ווינט במחשב ולא מזהה תמונות של אנשים מפורסמים. לפעמים אני פוגשת ישראלים כאן ומרגישה שאני מדברת לאט מידי לעומתם. שיש עליהם ריח אחר.

לפעמים אני אומרת מילים מאונגלזות כמו "ואלידאציה", "תשימי אותי בקשר איתם" או "אולי תיקח מקלחת".

לחברים שלי נולדו ילדים שלא מכירים אותי. הם טופפים על רצפות מסוג שאין כאן. רצפות גדולות, בהירות, של ירושלים. רצפות שעושים עליהם ספונג'ה. בניו יורק הריצפה היא מעץ ואף פעם לא מתנקה לי עם המקל המוזר.

DSC_8535B

לילה ולא נרדמת. אמבולנס מיבב בחוץ על שדרת אמסטרדם, שנקראת גם היא על שם מקום אחר. בטח כך רצו המהגרים שבאו לפה ולא נרדמו בלילה כשהלב שלהם נטרף מגעגועים.

חושבת על החיים של האסטרונאוטים (ראיתי אסטורנאוט פעם במוזיאון המדע בחיפה, כשהייתי בת חמש. היו שם הולגרמות וניסים שמבלבלים את העין, ואני, מה ידעתי אז בכלל על כוכבי הלכת, על בדידות). ההרפתקאות שלהם. האחווה הנוצרת בינהם בספינה. ומצד שני הסכנה, הבדידות, תחושת האובדן. וזה שאסטורנאטים לא אוכלים שום אוכל אמיתי, רק בולעים גלולות חכמות שכבר מזינות אותם ושותים מים בקשית. בלי כוסות מקרקשות ובלי ביסים רועשים ובלי טחינה ומלח ומים של פסטה שמבעבעים.

DSC_8551B

נעשה לי קר ואז חם ואני מחבקת אותו ומבטיחה בקול רם שבסוף יהיה לי כח כבידה. הגוף שלו נצמד אליי מתוך שינה ואני שומעת ממנו את הים, כמו שלמדתי פעם לשמוע בצדפה.

אני בלב חושבת שהנה, יש לי בית ושאני יכולה לאכול מאכלים חמים. פסטות ומרקים וירקות ממולאים. בלי קפסולות חכמות.

הוא ממלמל באנגלית מתוך שינה ואני אומרת לו בעברית אל תדאג, אשימך כחותם על ליבי, כחותם על זרועי. טוטפות בין עיני. נזכיר אחד לשניה. ננחת.

DSC_8557כמה טיפים חשובים:

פסטו. המתכון הזה נולד אחרי שהתייעצתי עם החברים בקבוצת הפסייבוק של דברים בעלמה בשאלה מה עוד אפשר לעשות עם אפונה אחרי שנראה לי שהכנתי ממנה הכל. הרעיון להכין פסטו-אפונה הגניב אותי, ושמחתי לגלות שמדובר ברוטב פסטה טעים ומשביע. מבחינה טבעונית זה שיחוק, כי האפונה מוסיפה חלבון והרוטב כולו עשיר וטעים ומלא שמן זית ולא תתגעגעו בו לגבינות או שמנת. כמו בכל פסטו, גם כאן שמן זית איכותי הוא הדבר הכי חשוב. ירגישו מאוד את הטעם של השמן זית ולכן תבחרו סוג שטעים לכם לאכול.

אפונה. אם הצלחתם להשיג אפונה טרייה, אשרייכם. מדובר בשידרוג רציני. אבל מאחר והעונה קצרצרה והמחירים פרועים, אני משתמשת כמעט תמיד באפונה קפואה. מניסיוני הסוג הקטנטן קצת יותר טעים ולכן עדיף להשתמש בו כאן. את האפונה צריך להפשיר אבל לא לבשל, כדי לשמור על הצבע הירוק הרענן. אני שמה אותה כמה רגעים בסיר עם מים חמים ומסננת כשזה מפשיר. בתל אביב מניסיוני מספיקות כמה דקות מחוץ למקרר והאפונה כבר מופשרת.

זמנים. הדבר הכי קשה עם פסטה זה לתזמן הכל ולערבב את הרוטב לפני שהפסטה נהיית קווטצ'. הפתרון שלי כאן הוא להכין אותה ובמקביל אליה לטגן את הבצל והעגבניות המיובשות, אבל הדברים עלולים תמיד לקחת יותר זמן. אני מקפידה להוציא את הפסטה מהמים החמים ולתת לה קצת שמן זית שלא תידבק. הפסטה אומנם קצת מתקררת, אבל היא מתחממת מחדש במגע עם המחבת החמה בסוף.

צנובר. אפשר להוסיף את הצנוברים ככה, לא קלוים, בעיקר אם הם טריים וטובים. למי שאוהב טעם יותר קלוי או שיש לה צנוברים קצת יותר ישנים במקרר (זה המצב שלי) מומלץ לקלות אותם לפני שמוסיפים לאוכל. הצנוברים מפרישים את השמן שלהם בחום, אז לא צריך לקלות אותם בשמן. רק לחמם במחבת חמה כמה רגעים עד שהם משחימים מעט.

DSC_8574

בתאבון,

עלמה

42 Comments על פסטה-פסטו-אפונה

  1. ליאורה
    3 במאי 2015 at 8:21 (2 שנים ago)

    לא מצאתי מתכון, אבל למי אכפת… כתבת כל כך יפה

    להגיב
  2. פיית העוגיות
    9 במאי 2015 at 8:32 (2 שנים ago)

    כיף לצלול לתוך המילים שלך…
    פתחת לי את הבוקר בצורה מושלמת ונוגה
    מאחלת לך לנחות בשלום ולמצוא שוב את הבית בבוא היום
    ופסטו אפונה זה באמת מגניב

    להגיב
  3. נועה
    9 במאי 2015 at 8:33 (2 שנים ago)

    כתוב מהלב, ומגיע ישר ללב. מילים שנוגעות

    להגיב
  4. דייויד בואי
    9 במאי 2015 at 9:02 (2 שנים ago)

    גראונד קונטרול טו מייג'ור טום: אתה כותב מקסים

    להגיב
    • dvarimbalma
      9 במאי 2015 at 15:52 (2 שנים ago)

      איזה שיר! כיף

      להגיב
  5. טסה
    9 במאי 2015 at 9:28 (2 שנים ago)

    וואו כל כך יפה…
    אני גרה על ירח אחר עם האסטרונאוט שלי בסין וכל מילה שלך מהדהדת כל כך חזק ומדויק.
    נפלא תודה

    להגיב
  6. לאה
    9 במאי 2015 at 10:10 (2 שנים ago)

    נראה מעולה וטעים. מסוג המתכונים שבטוח אכין..

    להגיב
  7. אייל
    9 במאי 2015 at 10:37 (2 שנים ago)

    למה לא לפעול לפי הכלל הידוע שהרוטב יכול לחכות לפסטה אך הפסטה לא יכולה לחכות לרוטב? כלומר להתחיל להכין את הרוטב לפני הפסטה ואז כבר הרוטב כמעט מוכן כשהפסטה מתבשלת והיא יכולה להכנס ישירות למחבת בלי בעיה, וכך נגמרה הדילמה והצורך לשים שמן זית בפסטה וכו' ?:) (משהו שאני עושה רק במצבי חירום)

    להגיב
    • dvarimbalma
      9 במאי 2015 at 15:49 (2 שנים ago)

      מסיכמה איתך. כאן מדובר בבישול כל כך זריז (טיגון של דקותיים) שכבר העדפתי פשוט להכין הכל במקביל.

      להגיב
  8. דני
    9 במאי 2015 at 12:07 (2 שנים ago)

    המתכון נשמע WIN WIN SITUATION והחיבור המקדים שלך ALREADY WON…

    להגיב
  9. גילה דנינו-יונה
    9 במאי 2015 at 12:43 (2 שנים ago)

    עלמה יקרה, רק מלקרוא: טעים לי בפה, נעים לי באוזן ומדגדג לי בלב. הפוסט הזה כתוב תלת-מימדי. רצה להכין את הפסטה הזו, לאכול ולחשוב על הגולים האהובים בניו יורק ובברוקלין

    להגיב
    • dvarimbalma
      9 במאי 2015 at 15:48 (2 שנים ago)

      איזה כיף. תודה לך גילה. לדעתי אגב את תאהבי את הפסטה יותר עם צנובר קלוי

      להגיב
  10. אילת
    9 במאי 2015 at 12:50 (2 שנים ago)

    יואל הומפן כתב:

    "אני חולם שקוריאה הצפונית העלתה אדם לירח.
    לשם מה העלתה קוריאה הצפונית אדם לירח?
    תחילה הוא מדלג כקנגרו בין הסלעים הלבנים.
    האוויר כולו בתוך החליפה. בין פניו לבין העולם
    חוצץ לוח מזוניט. הוא נכסף לתבשילים צפון קוריאניים.
    הוא נושא את עיניו אל הירח אבל השמים השחורים ריקים."

    תודה ששיתפת את מחשבותייך הכתובות כתמיד יפה כל-כך

    להגיב
    • גילה
      10 במאי 2015 at 23:14 (2 שנים ago)

      לאילת המגיבה, מקסים הציטוט שהבאת מיואל הופמן. תודה
      וכמובן גם הפוסט מקסים

      להגיב
  11. shira
    9 במאי 2015 at 14:09 (2 שנים ago)

    את כותבת כל כך יפה , וממש מצליחה לתת ביטוי להרגשה שלי ואני מניחה גם של ישראלים אחרים בניכר.
    תודה

    להגיב
  12. מרים
    9 במאי 2015 at 18:15 (2 שנים ago)

    כתבת יפה. נוגע ללב.
    (פוד פרוססור הוא מעבד מזון. אני מניחה שזה לא תופס אותך בהפתעה 🙂

    להגיב
  13. שרה
    9 במאי 2015 at 21:15 (2 שנים ago)

    זה בסדר, עלמה, יש גם אנשים שגרים בארץ כל הזמן ולפעמים הם מרגישים שהם חייזרים כאן…

    להגיב
  14. כרמל
    9 במאי 2015 at 21:47 (2 שנים ago)

    אני לומדת ממך על החיים ועל בישול.
    יצא לי טעים.

    להגיב
    • dvarimbalma
      10 במאי 2015 at 0:09 (2 שנים ago)

      תודה רבה. כבר הספקת להכין?!

      להגיב
  15. giga
    9 במאי 2015 at 23:47 (2 שנים ago)

    !!!!!!!!!!!!!!!

    להגיב
  16. נועה
    10 במאי 2015 at 15:23 (2 שנים ago)

    יצא נפלא. הכנתי לי עוד קצת פסטו אפונה סתם כדי למרוח על לחם כי זה הכי כיף.

    להגיב
  17. גליה
    14 במאי 2015 at 15:39 (2 שנים ago)

    שלום עלמה.
    פעם ראשונה שמגיבה לבלוג שלך, ואני חייבת לציין שאני לא מרבה לשוטט בבלוגים ,אך סגנון הכתיבה והמתכונים המעניינים משכו את תשומת ליבי ונהפכתי קבועה…הפעם תפשת אותי בעיצומה של קריאת ספר בשם גדר חיה של דורית רובינאן, ומיד התחברתי. ממליצה לך בחום על הספר שמתרחש בין הארץ לניו יורק , ומתאר הרבה מהתחושות ומהחוויות שלך בכעיר הגדולה. ממליצה בחום , וכמובן מנסה את המתכון.

    להגיב
    • dvarimbalma
      15 במאי 2015 at 13:05 (2 שנים ago)

      תודה. קראתי ואהבתי מאוד

      להגיב
  18. טלי
    16 במאי 2015 at 21:13 (2 שנים ago)

    תבשיל מצוין, אפילו חלק מהילדים התחברו לטעמים!
    לטעמי עדיף לצלות את עגבניות השרי בתנור (עם מעט שמן זית ומלח) במקום להוסיף אותן טריות.

    זהו. פסטו אפונה נכנס לשגרה אצלנו בבית.

    תודה!

    להגיב
  19. לייטל
    19 במאי 2015 at 17:18 (2 שנים ago)

    נראה מעולה!
    באיזה מעבד מזון את משתמשת?

    להגיב
    • dvarimbalma
      22 במאי 2015 at 9:23 (2 שנים ago)

      יש לי מעבד מזון זול ודי גרוע שקיבלתי במתנה ממישהו שעברדירה והוריש לי אותו. עובד בסדר גמור ברטבים מהסוג הזה כי התערובת מאוד רכה. אם את טוחנת אגוזים לעיתים קרובות שווה להשקיע במג'ימיקס שווה וחזק, אבל לצרכים הצנועים שלי משהו מהסוג הזה תכלס עובד

      להגיב
  20. הגר
    20 במאי 2015 at 9:29 (2 שנים ago)

    זה רק אצלי? או שבאופן כללי נעלם מהדף שלך הקישור ל"אינדקס המכונים" למעלה??

    להגיב
    • dvarimbalma
      23 במאי 2015 at 11:05 (2 שנים ago)

      אוי את צודקת. באג באתר. אתקן את זה עכשיו. תודה על שהסבת את תשומת ליבי, ממש חשוב לי לתקן דברים כאלה בזמן

      להגיב
  21. גילה
    30 במאי 2015 at 15:01 (2 שנים ago)

    בישלתי אתמול ויצא מ מצוין. חצי קילו פסטה זה בהחלט כמות נדיבה אפילו לשלושה דובים רעבים, כדאי להזמין עוד זוג חברים . אני בישלתי את הפסטה בשלב ראשון והשארתי במסננת., , ובסוף שפכתי אותה לסיר הברזל הגדול בו הכנתי את הרוטב פלוס העגבניות, והיא התחממה מיד מהסיר הלוהט.
    המתכון מדהים ומוצלח וגם קל להכנה ממליצה לעבוד בדיוק לפי ההוראות והשלבים, זה מתחיל בשלב הקניות.

    להגיב
  22. אמירוש
    5 ביוני 2015 at 15:12 (2 שנים ago)

    אין לי דרך להביע כמה שהבלוג שלך מיוחד בעיניי

    לא רק המתכונים הקסומים עצמם ( שגרמו לי לרייר על אוכל צמחוני יותר מאשר טיבון או פורטרהאוס בקר)

    אלא גם הנשמה

    הנשמה הזו שלך שלא דומה לאף אחת אחרת

    לשבת, לקרוא אותך ולהישאב דרך המילים

    למציאות אחרת, רחוקה ומרגיעה מחבקת ומלטפת

    שבת שלום

    אוהב אותך ומקדיש לך שני שירים :

    https://www.youtube.com/watch?v=zXbcP3-wQhQ

    https://www.youtube.com/watch?v=elFfCLa6wNM

    להגיב
  23. Karin Gil Yom-Tov
    8 ביוני 2015 at 1:33 (2 שנים ago)

    תודה לך! אני ובעלי התענגנו על המנה יומיים ברצף, לארוחת ערב משותפת ולמחרת כטייק אווי ללימודים ולעבודה.. בכל מקום הפצנו את הבשורה! 😉

    להגיב
    • dvarimbalma
      8 ביוני 2015 at 2:02 (2 שנים ago)

      שמחה לשמוע!

      להגיב
  24. yarduni
    8 ביוני 2015 at 21:39 (2 שנים ago)

    זה נהיה קל יותר, אני מבטיחה ממרום חמש שנותיי בארה"ב. עדיין מבלבל, אבל גם מהנה.

    להגיב
  25. יוד
    10 ביוני 2015 at 19:09 (2 שנים ago)

    הכנתי, יצא מעולה! תודה

    להגיב
  26. נטע ש
    11 בנובמבר 2015 at 15:51 (שנה 1 ago)

    אני חייבת לך תודה גדולה על המתכון המדהים הזה. הכנתי בידיעה ברורה שביתי לא תאהב אם בכלל תטעם. בסופו של דבר היא טרפה בתאבון וכל כך התלהבה עד שהשאירה אותי פעורת פה ממש.
    חוץ מזה, הפוסט מקסים ומרגש והבלוג שלך בכללו מדהים. אשמח למתכונים נוספים מסוג זה – יצירתיים, צבעוניים, טעימים וגם טבעוניים (ונוסף לכל, פשוטים להכנה באופן יחסי).

    להגיב
    • dvarimbealma
      13 בנובמבר 2015 at 3:59 (שנה 1 ago)

      תודה רבה נטע! אני משתדלת תמיד להעלות מתכונים קלים וביתיים

      להגיב
  27. דנה
    17 במאי 2016 at 0:06 (10 חודשים ago)

    הי עלמה!
    נראה לך שאפשר להכין את המתכון עם אפונה יבשה אחרי או בישול?

    להגיב
  28. דנה
    17 במאי 2016 at 0:07 (10 חודשים ago)

    הי עלמה!
    נראה לך שאפשר להכין את המתכון עם אפונה יבשה אחרי השריה או בישול?

    להגיב
    • dvarimbealma
      25 במאי 2016 at 17:45 (10 חודשים ago)

      לא נראה לי שזה יעבוד, האפונה הטרייה והצבע הירוק הבהיר שלה הם חלק מהותי מהעניין…

      להגיב
  29. בר
    8 ביולי 2016 at 19:44 (9 חודשים ago)

    כעת הבזיליקום בשיאו גם באדנית וגם בשוק. בישלנו ואכלנו בעונג.

    להגיב
  30. רותם
    30 באוגוסט 2016 at 3:18 (7 חודשים ago)

    שלום!
    המתכון נראה מדהים!
    קראתי לא מזמן שבעגבניות יש הרבה אנטיאוקסידנטים מסוג ליקופן שדווקא משתחרר לגוף כשהוא מבושל.
    את חושבת שאפשר לצרף עגבניות מבושלות דווקא למתכון מבלי לפגום בטעם?

    תודה ויום מקסים 🙂

    להגיב
    • עלמה
      30 באוגוסט 2016 at 10:50 (7 חודשים ago)

      אני לא חושבת, כי אז יהיה לזה טעם של רוטב עגבניות וזה סיפור אחר לחלוטין.
      מה שכן, אפשר לחתוך עגבניות שרי לחצי ולהגיש עם הפסטה הזו, ויהיה טעים ומתאים

      להגיב

כתיבת תגובה