דלעות או לא להיות: מדריך הדלועים השלם

דלעות בשוק האיכרים

האגדה מספרת על יהודי אחד שגר בבית קטן בעיירה אוקראינית עם אישתו, אימו, וששת ילדיו. כשנולד בנו השביעי החליט האיש שהבית הקטן צר מלהכיל את כולם, והלך להתייעץ עם הרב.

רבי, אמר לו היהודי, בביתי גרות עשר נפשות, אבל הבית צר והרעש רב ואין מקום לנוע. מה לעשות?

אמר לו הרבי, תכניס אל הבית את אחת מהעיזים שבדיר, וירווח לך.

וכך, במעון של שני חדרים, הצטורפפו לא רק האיש, אישתו, שבעת ילדיהם, והאם הקשישה, אלא גם עז גדולה, שובבה ורעשנית. נדמה היה שהעז נמצאת בו זמנית בכל מקום: נוגסת בספרים וגם מלכלכת את הרצפה, עולה על יצועם של הילדים ורגע לאחר מכן עומדת על מיטת ההורים או על שולחן האוכל.

כעבור שבוע חש האיש שהמצב הנורא הזה כבר גדש את הסאה וביקש את נפשו למות. בצר לו, חזר אל הרב, ושאל בעצתו.

הרב אמר לו, תוציא מהבית את העז, וירווח לך.

ואכן, ברגע שהוציא האיש את העז מהבית הבין עד כמה גדול, נעים ומרווח זה לגור בדירה של שני חדרים כשמדובר רק בשבעה ילדים, שני הורים, וסבתא. כמה נעים שאף אחד לא לועס ספרים, פועה בערבים, או נוגח בשולחן.

האיש שמח בחלקו ואהב את דירתו והרב היה מרוצה.

דלועים

באופן דומה מאוד, קצת אחרי שהתחילה כאן בצפון ארה"ב עונת הדלועים, א' חזר הביתה עם דלעת ענקית. כזו שבקושי הצלחתי להרים.

דלעת כמו שהייתה לסינדרלה: בגודל של כלב קטן, ובמשקל של עשרה קילו.

ובכן, אני לא יודעת מה בדיוק אתם מדמיינים בראש, אבל מטבח מהגודל שסטודנטית שוכרת במנהטן הוא לא מטבח גדול במיוחד, וברגע שא' הניח את הירק הענקי במרכז הסלון, והדבר הכתום הזה תפס חצי מהספה, הבנתי שאני, כמו היהודי באגדה המפורסמת הולכת להתמודד עם צפיפות בשבועות הקרובים.

וזה מה שקרה. במשך שלושה שבועות (מי שעקב בפייסוש גם התעדכן בזמן אמת) אכלנו את הדלעת הזו ללא הפסקה, בכל סוג של שילוב אפשרי, ופחות אפשרי. עוגיות דלעת, עוגת דלעת, מרקים, רטבים, מטבלים. היה מעניין.

דלעות בשוק

גיליתי הרבה מאוד דברים לאורך הדרך. על עצמי למדתי שאני טיפוס אובססיבי, מוזר, שאוהב לנסות דברים במטבח ונוטה להתמכר למשימות שרירותיות וחסרות תכלית. אבל את זה גם ידעתי קודם.

על א' למדתי שיש לו סובלנות אין קץ ויכולת לאכול דברים מוזרים, ודי מגעילים, אם זה מה שיש בסביבה. אבל גם את זה ידעתי קודם.

על הדירה שלנו למדתי שבלי דלעת באמצע היא ממש ממש גדולה…

ועל האמריקאים, אגב, גיליתי שאובססיית הדלעת שלהם בעונה הזו גדולה אפילו יותר משלי, ובכל מקום אפשרי אפשר למצוא דלעות לקישוט, דלעות לאכילה, קפה דלעת (באלוהים, אני לא משקרת, ראיתי את זה בסטרבקס וברחתי בלי לטעום) וגם סוג של בירת-דלעת כזו (פמפקין אייל) שהיא דווקא ממש ממש טעימה.

על דלעות למדתי המון דברים, והדבר הראשון היה שהדלעות מהסוג הממש ענקי ועגול לא באמת מיועדות למאכל (מנפחים אותן עם המון מים בגידול והן מיועדות ליצירת פנסי דלעת של האלווין או לקישוט) ולכן עדיף לבשל את הדלעות הקטנות ומלאות הטעם יותר.

אז מה שקרה, אחרי שלושה שבועות של אכילת דלעת ענקית, הוא שקניתי עוד המון המון דלעות, דלוריות, וסוגי דלועים ערמוניים וצבעוניים- וחזרי אל המטבח למרתון נסיונות (אובססיבית, כבר אמרנו?) כדי לנסות ללמוד את סודות הדלעת ולחזור לספר לכם כאן.

וכך, הפוסט הזה הוא המדריך המקיף שלי לעניינים דלעות. בשבועות הבאים גם אפרסם מתכונים (כרגע זה רק הסברים וטיפים) והכל יאוגד יחד תחת התגית "דלועים" שכבר הכנסתי אליה כמה ממתכוני הדלועים שאני אוהבת ופורסמו בבלוג בעבר.

אז יאללה, מתחילים:

קוראים לזה דלעת קרנבל

סוגי דלעת:

משפחת הדלועים כוללת הרבה מאוד ירקות שלא את כולם קישרתי אי פעם לדלעת, למשל קישוא ומלון שמסתבר שהם חלק מהחבר'ה. אני אתמקד בדלעות הכתומות, ובעיקר בכאלו שניתן להשיג בארץ. אני יודעת שיש לבלוג הזה גם לא מעט קוראים באירופה ובארה"ב, לכן כן כללתי פה גם את השמות באנגלית וקצת דברים שפחות נמצאים בארץ. התבססתי על אתרים של מגדלי דלעות, פורומים (כן, יש פורומים על דלעות, ברור שיש). בעברית יש מעט מידע, אפילו הערך בויקיפדיה ממש דליל. אני ממליצה על המידע שמצאתי באתר הגינה של מגי, שיש בו בדרך כלל הרבה מידע מעניין על פירות ועל ירקות מפיה של החקלאית עצמה, שיודעת לספר גם עובדות פחות ידועות על האוכל שלנו.

דלעת השדה:

זו הדלעת הגדולה והנפוצה ביותר בארץ, ולרוב קונים אותה בשוק תחת השם "דלעת". קונים אותה לרוב חתוכה לקוביות ומצופה בניילון (או שחותכים אותה בשבילכם לגודל מסויים בשוק). הדלעת הזו משובחת לכל סוגי המרקים והרטבים, אבל היא לעיתים יותר סיבית מסוגי דלועים אחרים ומתאימה פחות לאפייה. בגלל שקונים אותה כבר חתוכה צריך לשמור אותה במקרר, והיא נוטה להתקלקל אחרי שבוע או אפילו אחרי כמה ימים.

דלורית:

זו דלעת קטנה שצורתה מזכירה אגס. הדלוריות בארץ, רק שתדעו, ממש מעולות, ומייצאים אותן להרבה מקומות בעולם. דלורית היא קצת עשירה ונימוחה יותר מדלעת רגילה, בעיקר אחרי האפייה או הבישול.

דלוריות יפות. שווה לקנות את הקטנות כי הן לרוב טעימות יותר

דלעת ערמונים:

זה סוג טיפה יותר אקזוטי, אבל התחילו למכור אותו בארץ לפני חמש שנים והיום יש אותו, בעונה הנכון, כמעט בכל סופר. זו דלעת קטנה יחסית, קשה מאוד, בצורה של כוכב. בגלל הפיתולים של הכוכב הזה קשה יותר לקלף אותה, אבל אפשר ליצור ממנה בקלות מנות ממש יפות (הסברים בהמשך). הגודל של דלעת ערמונים ממוצעת הופך אותה לבחירה אידיאלית אם אתם רוצים להכין דלעות ממולאות, כי זה בדיוק גודל שמתאים למנה אישית.

דלעת הספגטי:

האמת שזו דלעת שבארץ די קשה להשיג, אז רוב מי שכן מגיע אליה קונה ישירות מהמגדלים (בסצינה האורגנית זה רץ די חזק). הדלעת הזו קיבלה את שמה בגלל המרקם שלה, שאחרי האפיה מתפרק לסוג של "ספגטי". פייר, לא התלהבתי בכלל. לדעתי זו הדלעת הכי פחות טעימה וגם אם ינסו לשווק לי אותה כ"ספגטי" עד מחר אני אשאר סקפטית. לא ממליצה.

ויש עוד סוגים-

למען האמת, חלק מהמגדלים והחוות גם נותנים לדלעת שם באופן די ספונטני, ולכן יש עוד עשרות סוגים של דלעות. דלעת הדבש, דלעת האקיאדו, דלעת kuri (שזה גם הסוג שאכלתי באירופה)… יש עוד כמה. למיטב ידיעתי הסוגים האלה בקושי נמכרים בשווקים בארץ, ולכן לא הכנסתי אותם למדריך הזה. לטובת הקוראים של הבלוג הזה שגרים ברחבי העולם (אני יודעת שיש גם לא מעט פה בניו יורק…) אמליץ בחום על דלעת קאבוצ'ה שמחליפה את הדלעת ה"רגילה" שקונים בארץ והיא גם ממש ממש טעימה. עוד דלעת מצוינת ששווה להתיידד איתה היא דלעת מנומרת כזו שנקראת בשווקים לפעמים דלעת קרנבל (אכן, הזוי) והקליפה שלה מאוד דקה כך שאפשר גם לאכול אותה.

ליופי:

בארה"ב יש בכל מקום גם את הדלעת הענקית, שמשמשת בעיקר לקישוטים (קוראים לזה פה גם "דלעת מהאגדות") וכל מיני דלעות קטנות שאפילו אין להן שם, והן פשוט צבעוניות וחגיגיות ומקשטים איתן את השולחן במקום פרחים. לאכול אותן זה גם אפשרי, אבל לא מומלץ. והן גם מלא פעמים נראו כמו חייזר:

זה לא חייזר, זו דלעת דקורטיבית

איך מקלפים דלעת? איך מקלפים דלורית?

ובכן, בחלק מהדלעות הקילוף יכול להיות באמת המון עבודה (כמו בדלעת ערמונים למשל) ולכן אותה אני מעדיפה להכין במתכונים שלא דורשים קילוף. אם אתם מנסים לקלף דלעת גדולה, מהסוג שקונים בקוביות בשוק, יש קליפה רק מצד אחד של הדלעת גם ככה, ואפשר להפריד את הדלעת ממנה בחיתוך עם סכין. בדלורית אני נוהגת לחתוך בנפרד את החלק הריק והכדורי מהחלק המאורך (ה"צוואר" שלה) ואז להניח על קרש החיתוך את החלק המאורך ולחתוך את הקליפה כלפי מטה (בחלק המעוגל זה יותר קשה). אם יש לכם קולפן ירקות מאוד מוצלח הוא גם יכול לעזור עם דלורית. בכל מקרה, קילוף דלעות זה סיפור די מסובך, ומאבדים בדרך המון המון דלעת, כלומר יש פחת די רציני.

מצד שני, אחת ההפתעות הנחמדות היא שאם עושים קילוף אחרי הבישול הבשר של הדלעת כבר כל כך רך שאין שום בעיה לגרוף אותו החוצה והוא מתנתק מהקליפה בלי קושי.

כמעט בכל המקרים כולם אין טעם לנסות אפילו לאכול את הדלעת עם הקליפה, וצריך להפריד דלעות וקליפות (לפני הגשה או בצלחת בזמן אכילה). האמיצים מבינכם יכולים לאכול את הקליפה בדלורית או בדלעת הערמונים ורק אם היא אפויה היטב. אבל בגדול זה לא ממש מומלץ.

דלעת לקישוט

איך להכין מחית מדלעת?

מחית דלעת זה הבסיס להרבה ממתכוני הדלעות שיש ברשת, וזה גם אחלה של דבר שגם יכול להחליף ביצים בחלק ממתכונים העוגות הטבעוניות (אתן דוגמאות בפוסטים הקרובים). בדומה לבננה ולרסק תפוחים משהו במחית הזו שנוצר "מדביק" די טוב עוגות.

אני נותנת את כמויות המחית לפי כוסות מדידה, מתוך המחשבה שלרוב האנשים אין משקל במטבח, אבל כדאי לדעת שמדדתי וכוס אחת של מחית דורשת בערך 450 גר' של דלעת, בברוטו (יעני המשקל של הדלעת שאתם קונים, כולל הגרעינים והקליפה). כמובן שהיחסים האלה משתנים וזה לא מדע מדוייק (אני לא יכולה לדעת מראש כמה גרעינים בדיוק יהיו בתוך כל דלעת שתקנו…) אבל זה עקרון שמתאים להתחיל לעבוד איתו.

אחרי שתהיה לכם מחית כזו תוכלו להתשמש בה למאפים ולבישולים, והיא נשמרת במקרר בלי להתקלקל 10 ימים. בארה"ב אפשר בעיקרון לקנות מחית דלעת גם בפחית שימורים, אבל אני לא בעניין, כי אוכל מקופסא זה לא כיף. להכין מחית לבד זה קל מאוד, ויש כמה דרכים מומלצות:

1. לבשל את הדלעת, עם הקליפה, חתוכה לקוביות, במים רותחים. לחכות עד שהיא לגמרי לגמרי רכה (איך יודעים? הצבע שלה נעשה כהה וכשנוגעים בה עם מזלג היא ישר מתפוררת). מסננים מהמים. גורפים את הדלעת החוצה מהקליפה לתוך קערה. את כל הדלעת שבפנים מועכים במזלג עד שיש מרקם שמזכיר פירה. זו המחית שלכם.

2. אם יש לכם רשת כזו של אידוי (לי אין) גם זו דרך מצויינת לרכך את הדלעות בסיר ואז למחוץ אותן לפירה. בדיוק כמו שיטה מס' 1 אבל עם רשת של אידוי.

3. במיקרו! איך? בשיטה שכתב עליה גל. רק שבסוף מועכים ועושים מזה פירה. עובד רק עם דלורית או דלעת ערמונים ולא עם דלעת גדולה שכבר חתוכה.

מחית דלעת- מוחצים במזלג

איך לאפות דלעת בתנור?

הדרך הכי פשוטה וזריזה לאכול דלעת היא פשוט לאפות אותה בחתיכות בתנור עם שמן זית. זה עובד מדהים עם דלעת ערמונים, שהיא גם כל כך יפה כשפורסים אותה לפרוסות בצורת כוכב, והטעם שלה משתלב מעולה עם שמן זית (אפילו לא צריך תבלינים, רק קצת מלח, בסוף). כשמדובר בדלעות פחות עשירות בטעם אני אוהבת לפעמים להכין משחה של רוטב, כמו במתכון הזה, ואז לאפות אותן עד שהן פריכות.

בכל מקרה, הדלעת צריכה להיות עטופה היטב בשמן זית כדי שהיא תצא טעימה. אם האפשרות של ליצוק על הסיפור שמן בלי הכרה עושה לכם חרדה, אני מאוד בעד לערבב את הדלעת עם השמן בקערה. ככה גם מוודאים שהיא עטופה בשמן מכל הכיוונים וגם לא צריך מלא שמן לעניין. לערבב מומלץ, כמובן, בידיים, וגם שמתי לב ששמן זית עושה את כפות הידיים ממש נעימות אחר כך.

מניחים את פרוסות הדלעת העטופות (היטב) בשמן זית על נייר אפייה בתבנית שטוחה של תנור ואופים בחום בינוני גבוה עד שהן קצת שחומות.

פרוסות אפויות של דלעת זה משהו טעים וקצת יותר מקורי משוב פעם לאכול תפוחי אדמה אפויים (שכבודם במקומם מונח, כן?).

דלעת ערמונים אפיה עם קצת טחינה וכוסברה

האם אפשר לאכול דלעות לא מבושלות?

אם הן טריות ומוצלחות- כן כן כן! וזה אפילו יהיה ממש טעים וירגיש לכם טיפה כמו מלון. אני אוהבת לגרר אותן קטן בפומפיה ולעשות מזה סלט, כי קוביות גדולות מאוד של דלעת לא מבושלת זה קצת הארד-קור.

ואם הגעתם עד פה בדוקטורט הדלעות שלי, אי אפשר שלא לתת רגע אחד להפוגה קומית.

דב פנדה אדום משחק עם דלעת:

גם מרלין מונרו, האישה והאגדה, צולמה פעם בצעירותה להפקת אופנה שבה היא משתעשעת בפריט האופנתי והלוהט, דלעת:

Young Marilyn Monroe Hanging Out in the Pumpkin Patch, 1945 (1)(מקור לתמונה- מכאן)

כל מתכוני הדלעת יתחילו לעלות בקרוב- כולל הפסקות מתודיות בשביל רענון בדברים אחרים. החלטתי שלא לעשות רצף של מתכוני דלעת בלבד כי הבנתי שזה יכול לגרום להצפת דלעות מוגזמת.

אז בקרוב כל זה מתחיל—-

ע

38 Comments על דלעות או לא להיות: מדריך הדלועים השלם

  1. גל
    11 בנובמבר 2013 at 12:08 (3 שנים ago)

    דלעת זה פשוט חייזר
    מחכה למתכונים!

    להגיב
  2. אדם
    11 בנובמבר 2013 at 14:36 (3 שנים ago)

    פוסט מצויין, ודב הפנדה אדיר!
    שימי לב שצריך תיקון קטן בURL של הגינה של מגי, שכרגע חסר לו H בHTTP.
     
    אישית אני ממליץ מאוד לעשות מחית דלעת בתנור. 
    חוצים את הדלעת לרוחב (או את הדלורית לאורך), זורעים מלח גס על הבשר ומניחים על תבנית כלפי מטה. (אין צורך בשמן זית, אבל אפשר להוסיף בשביל הטעם). צולים בתנור בטמפרטוה גבוהה עד שאפשר להכניס ולהוציא סכין מהדלעת דרך הקליפה בקלות.
    מוציאים מהתנור, מחכים שיתקרר קצת וגורפים את הבשר החוצה עם כף.
    הצליה מקרמלת את הדלעת קצת, אבל לא מייבשת אותה, ונותנת לה טעם טיפה יותר מורכב ומתקתק מהטעם שמתקבל בבישול במים. ייתרון נוסף הוא שמאבדים פחות רכיבים תזונתיים, כיוון שאין התערבבות עם מים שאח"כ מסננים.

    להגיב
    • dvarimbalma
      11 בנובמבר 2013 at 16:42 (3 שנים ago)

      אתקן את הלינק, תודה.
      לגבי הצלייה של הדלעות- זה עובד, אבל אם משתמשים בדלעת אח"כ בעוגה דווקא עדיף בלי הטעמים של משהו קצת מעושן ושמן זית ןמלח… מחית יותר נייטרלית בטעם היא לרוב עדיפה

      להגיב
  3. ל
    11 בנובמבר 2013 at 17:51 (3 שנים ago)

    ווהו, איזה יופי!
    אמנם אני בארץ ומבחר הדלעות לא מדהים, אבל אני מאד אוהבת ובאמת רציתי שיהיו לי קצת יותר מתכונים מ"שמן זית מלח תנור".
     
    ודרך אגב, אם לזה התכוונת – הpumpkin spice latte של סטארבאקס ממש טעים! באופן אמריקאי ומתוק מדי שכזה, אבל טעים. ממממ בא לי.

    להגיב
  4. גירי
    11 בנובמבר 2013 at 19:49 (3 שנים ago)

    פוסט מצויין, מחכה למתכונים ונרשמתי לבלוג 🙂
    לגבי הדלעות הגדולות, אלו שמשמשות לג'ק או לנטרן – לא הייתי ממליצה לקנות אותן במיוחד לבישול באמת, אבל אם את אוהבת לגלף דלעת להאלווין (כמונו) אז אפשר להפיק מהן מחית דלעת מצויינת לאפיה, בוריאציה קטנה על המחית הבסיסית: חותכים את הדלעת לחתיכות גדולות, צולים בתנור בלי כלום (בלי שמן או מלח או כל דבר כזה – כפי שאמרת, כדי שתהיה מחית נייטרלית ומתאימה לעוגות). גורפים את התוכן ומועכים למחית. המחית הזו קצת רטובה מדי לכל דבר אפייתי (למרק זה סבבה). אם רוצים אותה לאפיה, יש אחת משתי שיטות: הראשונה, בדוקה ועובדת, היא לשטח את המחית בתבנית ולהחזיר לתנור בחום 150 עד שהיא קצת מבעבעת. להניח להתקרר. התוצאה דומה למרקם של דלעות טובות יותר כשהן מעוכות. השיטה השניה שטרם ניסיתי היא להניח את המחית בבד חיתול ולתת לה לשבת כמה שעות עד שהנוזלים מתנקזים. לא יכולה להמליץ כי לא ניסיתי, וגם נראה לי שיש מצב שחלק מהטוב ילך עם המים, אז אני לא יודעת כמה הרעיון קוסם לי.
    אני לא שותה קפה אז לא ניסיתי את ההוא, אבל דלעת עובדת יפה בכל כך הרבה מתוקים, והולכת נהדר עם שוקולד (למשל במתכון המעולה הזה שהכנו לחג ההודיה האחרון: http://www.marthastewart.com/331765/pumpkin-chocolate-tiramisu) אז אני מניחה שזה צריך להיות מוצלח. 

    להגיב
    • dvarimbalma
      11 בנובמבר 2013 at 21:03 (3 שנים ago)

      תודה רבה על המידע! משמח לגלות שאני לא היחידה שמכורה לדלעת וזה תמיד חשוב ללמוד טיפים חדשים, במיוחד בשביל הקוראים בארץ כי הדלעת בארץ בד"כ יותר מימית

      להגיב
  5. אולגה
    11 בנובמבר 2013 at 21:37 (3 שנים ago)

    כמה שאני אוהבת דלעת! פוסט מקסים ותמונות מעלפות!

    להגיב
  6. שרה
    11 בנובמבר 2013 at 22:52 (3 שנים ago)

    נפלא! מקסים.
    תמיד חיפשתי מישהו שיעשה לי סדר בדלועים למיניהם. תודה.
    אוהבת דלעת בכל צורה וגם בעוגות.
    רק חולקת עלייך בעניין דלעת הספגטי, שנמצאת כאן בסופרמרקטים. אני באמת מתייחסת אליה כמו ספגטי ועושה איתה דברים בהתאם – והיתרון העצום הוא שזה לא קמח.
    שוב תודה, שרה

    להגיב
    • dvarimbalma
      11 בנובמבר 2013 at 23:52 (3 שנים ago)

      אולי אני צריכה לתת לדלעת הספגטי עוד צ'אנס. יש לך המלצות ספציפיות לגביה?

      להגיב
  7. arnevet
    11 בנובמבר 2013 at 22:55 (3 שנים ago)

    איזה מדריך מגניב! 
    אצל מגדלים אורגניים בישראל (למשל מגי שהזכרת את מדריך הדלועים שלה) יש שפע מסחרר של דלועים. טוב, עכשיו כבר לא כל כך כי אנחנו ממש-ממש בסוף העונה, אבל בקיץ היו המון. אני התאהבתי במיוחד בדלעת יפנית כתומה שאצל מגי קראו לה "טוקידו" (אולי זאת ה"האיקידו" או הקורי שהזכרת) שהתגלתה כמשהו מתוק ומעולה, ועם קליפה דקה מאוד כך שאפילו לא צריך לקלף אותה! 

    להגיב
  8. ברווה
    12 בנובמבר 2013 at 11:18 (3 שנים ago)

    איזו סקירה ואיזה תמונות!!! תענוג

    להגיב
  9. איילה
    12 בנובמבר 2013 at 15:58 (3 שנים ago)

    סקירה מעולה ותמונות מהממות.
    אני מאוד אוהבת דלעת, אבל באמת שאני לא יודעת מה לעשות איתה חוץ מבמרק וקצת בתנור.
    מחכה למתכונים. 
    תודה איילה

    להגיב
  10. Noa
    12 בנובמבר 2013 at 16:09 (3 שנים ago)

    Pumpkin spice latte doesn't actually have pumpkin in it, though, just spices that go into pumpkin pie (cinnamon, nutmeg, allspice, and ginger) and a ton of corn syrup. But if you want to try it in the DYI method, here is one way  :
    http://www.huffingtonpost.com/2013/10/08/pumpkin-spice-latte-recipe_n_4065744.html
    Personally I think it's revolting, both the Starbucks and homemade versions, but most Americans are crazy about it (one friend seriously flirted the barista to get pre-season PSL – not that it worked; another reported he saw two people almost come to blows over it). 

    להגיב
    • dvarimbalma
      12 בנובמבר 2013 at 17:05 (3 שנים ago)

      וואלה?! חשבתי שזה באמת דלעת בתוך קפה. אני שמחה לשמוע שלא זה המצב!

      להגיב
  11. kaz
    12 בנובמבר 2013 at 21:15 (3 שנים ago)

    התפרצת פה לדלת פתוחה. אתמול היתה לי שיחה בנושא. אני חושב שקיים בלבול בנושא דלעת ערמונים. 
    ובכן , בארצות הבריית מכנים  את דלורית כדלעת ערמונים. אם תלכי ליקרן או ל"חוואי" בשוק האיכרים ותבקשי באטרנט סקווש – תקבלי משהו שנראה בול כמו מה שבארץ קוראים דלורית (איזה שם מעפן ). עזבי , אל תלכי לשום מקום, תעשי גוגל תמונות. 
    עכשיו, דלעת אקרון ,הירוקה בצורת כוכב,  היא זאת שבישראל מכנים דלעת ערמונים. בתמונות אצלך וגם בספר הבישול הצמחני של על השולחן (לדוגמא) זאת דלעת האקרון. 
    הדבר מעלה מספר שאלות מעניניות 
    איפה חל הבילבול? מי משתיהן היא דלעת הערמונים הכספת? האם סתם המציאו שם בארץ? האם דלעת ערמונים באמריקה רק נראית כדולרית אך אין היא דלת קלוריות ?

    למי לדעת אפשר לפנות בנידון ?  

    להגיב
    • dvarimbalma
      12 בנובמבר 2013 at 21:37 (3 שנים ago)

      אכן צודק אתה- העניין עם השמות לא ממש עקבי. אני קוראת פה לדלעת אקרון בשם "ערמונים" כי זה השם שלה בארץ וחשוב לי שהקוראים שלי מהארץ יוכלו לקנות את הדלעת הטעימה הזו.
      אבל העניין הזה עם שמות של מאכלים ובמיוחד של ירקות הוא מוזר לאללה. אין לי מושג מה היה הסמכות העליונה בעניין שמות כאלה. תחשוב על זה למשל שאנחנו קוראים לבוטנים מצופים "בוטנים אמריקאיים" אבל זה בכלל לא מאכל אמריקאי. או הקטע הזה שיש תרנגול שאנחנו קוראים לו "הודו" והאמריקאי "טרקי". יעני, או שזה עוף הודי או שזה עוף טורקי. לא ברור לי הקטע…

      להגיב
      • טליה
        26 באוקטובר 2015 at 12:50 (שנה 1 ago)

        ממה שאני למדתי זה שהעוף הגדול הזה יובא מהמזרח הרחוק לאירופה, וזו הסיבה שבאיזור טורקיה ניתן לו השם תרנגול הודו.בשלב מאוחר יותר הוא המשיך מטורקיה ויובא מערבה לאמריקה ושם הוא קיבל את השם החדש טורקי …כי חשבו שזה מקום מוצאו!

        להגיב
  12. גירי
    12 בנובמבר 2013 at 22:00 (3 שנים ago)

    הבלבול ברור אבל יש תשובה פשוטה.
    ערמון באנגלית לא נקרא butterbut אלא chestnut. אין קשר בין שני הדברים.
    דלעת ערמונים היא מה שקוראים לו באנגלית acorn squash. בעברית היא קיבלה את השם בגלל טעמה האגוזי; באנגלית היא קיבלה את השם בגלל צורתה.
    דלורית היא מה שקוראים לו באנגלית butternut squash. ממה שחיפשתי כנראה שהשם מתייחס לטעם ולמרקם של הדלעת.

    להגיב
    • dvarimbalma
      12 בנובמבר 2013 at 22:32 (3 שנים ago)

      אבל האמת שאני לא מבינה את השם הזה, "דלורית". ממש שם מבאס ובאמת שמדובר בדעלת כה טעימה ואגוזית. נראה לי שניסו לשווק אותה כדלת קלוריות ומשם השם…

      להגיב
  13. kaz
    12 בנובמבר 2013 at 22:29 (3 שנים ago)

    גירי , שיחקת אותה וגם יצאתי דביל. ברור שצסנט זה ערמונים לא באטרנט 
    העיקר שכולט טעימים

    להגיב
  14. גירי
    12 בנובמבר 2013 at 22:37 (3 שנים ago)

    קאז – זה באמת העיקר! 🙂
    עלמה – אני חושבת שקלעת בדיוק, את זוכרת את הפרסומת עם ציפי שביט שרה "דלורית דלת קלוריות!"?
    וד"א, אולי אני קצת סתומה, אבל ניסיתי ללחוץ על "להגיב" לתגובה של קאז קודם, ופשוט לא יכולתי להקליד בתוך חלון התגובה. מה אני עושה לא נכון? קרה גם בכרום וגם בפיירפוקס…

    להגיב
  15. נ
    13 בנובמבר 2013 at 2:18 (3 שנים ago)

    מדריך מעולה, עוקבת אחריך כבר די הרבה זמן ומאוד אוהבת לקרוא את מה שאת כותבת וגם בשבילי זה הסתיו הראשון פה בארה"ב שלאט לאט מתחלף לו לחורף(3 שעות דרומה ממך בבולטימור מרילנד).הדלעות חירפנו גם אותי ומה שהכי הדהים אותי זה שיום אחרי הלואין כל הדלעות נעלמו לגמרי מהפרונט של הסופרים ועברו לנושא הבא. מחכה למתכונים  

    להגיב
  16. יעל
    13 בנובמבר 2013 at 6:31 (3 שנים ago)

    בירקניה של רוני בתלמי יחיאל  דלעות  מעניינות. טעמתי פעם שם קרפצ'יו דלעת:פורסים דק את הדלעת מוסיפים לימון מלח שמן זית וכוסברה. ממליצה

    להגיב
  17. D! בארץ הקודש
    14 בנובמבר 2013 at 18:27 (3 שנים ago)

    יש!
    פתיחה נהדרת לחורף
    עכשיו רק כדאי שהוא גם יתחיל
     

    להגיב
  18. ליבי
    15 בנובמבר 2013 at 16:32 (3 שנים ago)

    בקשר למה שכתבת לגבי אכילת הקליפה של הדלעת/דלורית. 
    לדעתי אין שום בעיה כשמכינים מרק או תבשיל להכין ולאכול את הדלורית יחד עם הקליפה. בעיני זה יותר טעים ונגיס ככה. 
    (וגם אפשר לקלות את הגרעינים שמוציאים מהדלורית ולאכול אותם כמו פיצוחים או כתוספת למרק)

    להגיב
  19. ponetium
    17 בנובמבר 2013 at 18:47 (3 שנים ago)

    בן זוגי שחוקר דלועים (מחלות דלועים, אבל מילא) מוסר שזו אחלה סקירה, אבל דלורית ודלעת, גם אם שתיהן דלועים (כמו הליפה, המלפפון, האבטיח והמלון) הן לא דלעות שתיהן. דלורית איננה דלעת, גם אם דומה לה.

    להגיב
    • dvarimbalma
      17 בנובמבר 2013 at 19:07 (3 שנים ago)

      רגעעעעעעעעעע אם הוא חוקר דלועים שבבקשה יוסיף לי פה עוד מידע! אני רוצה למצוא עוד פרטים ועוד ידע על זה. תנו לי קצת טיפים, כיוונים לחיפוש, משהו!

      לגבי דלורית ודלעת- אני מבינה והוא צודק ככל הנראה מבחינה בוטנית, אבל מבחינת בישול אפשר להכין איתם את אותם דברים, בערך. בניגוד לקישוא ודלעת שזה קצת אחר

      להגיב
  20. הגר
    24 בנובמבר 2013 at 22:41 (3 שנים ago)

    דוד שלי מגדל דלעת ערמונים (בין שאר גידולים ביזאריים נוספים), ובעונה- כל פעם שאנחנו נמבקירים במושב, אנחנו מעמיסים דלעות ערמונים, ומנסים אותם בכל וריאציה אפשרית- בקדרה, ממולאים באורז, ממולאים בגבינה..אבל הכי פשוט ונחמד- לאפות אותם בתנור, לחצות, ולפזר מעל טחינה גולמית, ולאכול…מומלץ

    להגיב
  21. adam
    25 בנובמבר 2013 at 8:02 (3 שנים ago)

    veg melange דלעת טריה – מכל סוג, האמת – בקוביות קטנות עגבניה טריה בחתיכות פטריות טריות בזיליקום קצת שום – טעים אבל שלא ישתלט אפשר להוסיף מעט מאוד פלפל אדום קצוץ – אבל ממש מעט, אלא אם את חובבת כוויות בלשון טיפה מלח, לא חובה לטגן – חמאה זה נחמד, אבל שמן זית יחזיק מצוין (הידעת? אפשר לעשות עוגות עם קצת שמן זית והן לא נפגמות. יש לי עוגת שוקולד מצוינת, אבל בפעם אחרת) להוסיף טיפה מים ואו לכסות את המחבת כדי שלא יישרף ויהיה קצת לח ורוטבי …וזהו. אפשר להוסיף אחרי הבישולטיגון עוד שלוק שמן זית עם טעם חזק, זה יוצא טוב עכשיו, למתכון הזה, אם אפשר לקרוא לו ככה, אפשר כמובן להוסיף פחות או יותר כל ירק שלא לוקח לו הרבה זמן להתרכך. ירקות ירוקים כאלה ואחרים. מאוד פתוח לאילתורים

    להגיב
  22. adam
    25 בנובמבר 2013 at 8:03 (3 שנים ago)

    lost all my enters
    boo to me

    להגיב
  23. adam
    27 בנובמבר 2013 at 1:02 (3 שנים ago)

    דלעת טריה – מכל סוג, האמת – בקוביות קטנות
    עגבניה טריה בחתיכות
    פטריות טריות
    בזיליקום
    קצת שום – טעים אבל שלא ישתלט
    אפשר להוסיף מעט מאוד פלפל אדום קצוץ – אבל ממש מעט, אלא אם את חובבת כוויות בלשון
    טיפה מלח, לא חובה

    לטגן – חמאה זה נחמד, אבל שמן זית יחזיק מצוין (הידעת? אפשר לעשות עוגות עם קצת שמן זית והן לא נפגמות. יש לי עוגת שוקולד מצוינת, אבל בפעם אחרת)
    להוסיף טיפה מים ואו לכסות את המחבת כדי שלא יישרף ויהיה קצת לח ורוטבי
    …וזהו.

    אפשר להוסיף אחרי הבישולטיגון עוד שלוק שמן זית עם טעם חזק, זה יוצא טוב

    עכשיו, למתכון הזה, אם אפשר לקרוא לו ככה, אפשר כמובן להוסיף פחות או יותר כל ירק שלא לוקח לו הרבה זמן להתרכך. ירקות ירוקים כאלה ואחרים. מאוד פתוח לאילתורים

    להגיב
  24. שני
    2 בדצמבר 2013 at 20:55 (3 שנים ago)

    מסקנה-
    לפרוס דלעת ערמונים לכוכב- משימה לא פשוטה בכלל!!
    אבל עכשיו זה בתנור וכל האצבעות עדיין איתי) וכבר כל הבית מלא ריח משכר

    להגיב
  25. אמיתי ס.
    2 בדצמבר 2013 at 22:24 (3 שנים ago)

    עוד טיפ: אם רוצים לעשות סלט פפאיה ירוקה, זה התאילנדי, ולא מוצאים פפאיה ירוקה (למרות שהיום כבר יש בשוק הכרמל כמעט כל הזמן), אפשר להשתמש בדלורית לא מבושלת, שהיא כמעט לא מתוקה, כמו הפפאיה הירוקה.

    להגיב
  26. נינה
    10 בדצמבר 2013 at 11:16 (3 שנים ago)

    יש לי מגוון זרעים של דלעות וקישואים. על חלק מהקישאים כתוב קישוא חורף השאלה אם הזריעה היא בחורף או כמו כל השאר באביב. מישהו יודע?  סוג הנקרא נאפולי זרעתי ביוני ורק בספטמבר היא התאוששה וגדלה נפלא.

    להגיב
  27. יסמין
    27 בדצמבר 2014 at 2:05 (2 שנים ago)

    היי עלמה!
    אני נמצאת בימים אלו באוסטרליה במדינת קווינסלנד החקלאית. אני עובדת בחוות ג'ינג'ר ובנהזוג עובד בחוות דלעות וכבר הביא הביתה שתי דלעות חמודות (לטענתו הוא בחר את החמודות ביותר). בתור ילדה מאוד אהבתי את הדלעת במרק עוף של אמא שלי, אבל מאז עברו הרבה מים בנהר והעוף רחוק ממני והאמת שבקושי בישלתי עם דלעת מאז. אני שמחה על ההזדמנות ועל הפוסטים המקסימים שלך להתחיל לנסות מתכונים ולהכיר את הירק המוזר הזה מקרוב! תודה 🙂

    להגיב
    • dvarimbalma
      31 בדצמבר 2014 at 16:53 (2 שנים ago)

      שמחה לשמוע! אני אוהבת דלעות מאוד מאוד. תעלי תמונות של סוגי הדלעות שיש אצלכם, סיקרנת אותי (את יכולה לתייג אותי באינסטגרם)

      להגיב
  28. אלעד
    2 בפברואר 2015 at 13:03 (2 שנים ago)

    היי, אני מנסה להשיג דלוע שאני רואה בעיקר במתכונים ממדינות לטיניות, הוא נקרא cidra
    http://www.gastronomiaycia.com/wp-content/uploads/2009/03/cidra.jpg
    יש איזה מקום הזוי שאפשר למצוא משהו כזה או דומה?
    הוא משמש למתכון שנקרא cabello de angel

    תודה!!

    להגיב
  29. גיורא
    29 באוקטובר 2015 at 14:23 (שנה 1 ago)

    גר באתיופיה ויש לנו רק כחודש בשנה דלעת.

    איך ניתן לשמור, כמה ניתן לשמור שלמה לא בקירור?

    להגיב

כתיבת תגובה