מאי
2013
תאנים ממולאות בקינואה חריפה
(פוסט תמונות מיוחד ומחווה לשוק לוינסקי)
כפי שסיפרתי כבר לכל מי שעוקב אחר עלילות הבלוג הזה בדף הפייסבוק שלי, א' שהוא צלם הבית של הבלוג הזה (ושותפי לעוד כמה עיניינים) למד לאחרונה קורס צילום וסטיילינג אוכל בבית הספר "צילום בעם".
את הקורס העבירו הצלם דניאל לילה והסטייליסט עמית פרבר, צמד יוצרים חשובים במיוחד בתחום עיצוב וצילום האוכל, שאחרי העבודות שלהם אנחנו עוקבים מרחוק כבר די הרבה שנים.
הקורס הזה שידרג את רמת התמונות בבלוג וגם הפך את הצילומים של כל פוסט לחוויה מקצועית יותר, שהיא גם מעייפת אבל גם מצחיקה במיוחד. הבית מלא מראות קטנות כדי ללכוד אור שנותן עומק, וא' מסיט בסבלנות אין קץ כל רסיס פטרוזיליה בפריים ליצירת קומפוזיציה מושלמת.
לכבוד פרויקט הסיום של הקורס החליט א' לעשות סט צילומים שמשלב את אהבתו לצילום מזון עם התחביב השני שלו, צילום אורבני, ולכן רקמנו ביחד פוסט של מחווה לשוק לוינסקי האהוב עלינו במיוחד (אני נמצאת שם לפחות פעם בשבוע).
חשבתי על התאנים הממולאות כי הן מזכירות לי את השקים הגדולים של הקיטניות על רחוב לוינסקי.
המנה הזו מבוססת על מנה של דבלים ממולאות בבשר שראיתי במסעדה פעם, מה שגרם לי להתחיל לחשוב על זה שחסרים יותר מתכונים טבעוניים חגיגיים ומרשימים בבלוג הזה.
המקבילה שלי לבשר טחון היא הקינואה שיש לה מרקם גרגירי, והיה חשוב לי לתת לכל זה חריפות חזקה כדי שירגיש כמו מנה ראשונה ולא כמו קינוח. התוצאה היא מנה טבעונית חגיגית ויפה במיוחד, מהסוג שאפשר להכין כשרוצים להתפנק ולהשקיע.
כמה טיפים חשובים:
הכנה נפשית. אוקיי, אני לא הולכת להשלות אתכם בעניין הזה: למלא דבלים זה קצת פצ'קריי. צריך ממש בעדינות לדחוף את המילוי פנימה וצריך להשקיע קצת כדי שהדבלים לא יקרעו. וחלקן בכל זאת יקרעו ולכן נאכל אותן בלי מילוי כנישנוש של זמן-הבישולים ונמשיך הלאה כאילו כלום. כתבתי כאן 25 דבלים כדי שבסוף יצאו לכן בערך 22 שבאמת יצליחו.
דבלים. כדי שהמילוי של הדבלים יצליח צריך דבלים שמתאימות לזה. כלומר, דבלים גדולות ובהירות ויפות שתצליחו להתעסק איתן בלי שיקרעו לחתיכות. הצבע הנכון הוא אפור בהיר (כשזה כהה יותר מדובר לרוב בדבלים שכבר מתחילות להרקב) והצורה הנכונה היא גדולה ועגולה, לא מעוכה לגמרי. ממש לא כדאי לקנות דבלים מעפנות שישבו בשקית פלסטיק סגורה, עדיף לגשת לשוק או לחנות שבה אתם בוחרים את הדבלים אחת אחת ויכולים להיות בטוחים שיש כאן רמה טובה. גם דבלים קטנטנות מהסוג האורגני (והטעים) שיש בשוק לא מתאימות למשימה הזו. צריך דבלים גדולות ממש.
השרייה. גם ההשרייה במים תעזור לדבלים שלכם לא להתפרק לחתיכות. הדבלים היבשות יתנפחו קצת במים ויקבלו חזרה את האלסטיות של פרי. אחרי שחותכים את הקצה שלהן אפשר יהיה קצת לחפור בתוכן עם האצבע ולפנות מקום למילוי.
שום. כמו שאפשר לראות בצילומים, השתמשתי במתכון הזה במקום בשיני שום בגבעול של שום ירוק שהוספתי לקינואה אחרי הבישול. זה יצא מדהים, עדין ורענן מאוד, אבל לקח לי כל כך הרבה זמן להעלות את הפוסט שכבר בקושי יש שום ירוק בשווקים. לכן במתכון פה ציינתי את הכמות המתאימים של שיני שום רגילות. אם מצאתם שום ירוק טרי, אשרייכם.
יאללה למטבח! (ל-25 דבלים)
- 25 דבלים גדולות ויפות
- שלושת רבעי כוס קינואה
- שתי שיני שום
- חצי בצל קטן
- קצת פלפל ירוק חריף
- 2 כפות צנוברים
- 1 כף גרידת קליפת לימון
- 1 כף שמיר קצוץ
- 1 כפית פלפל שאטה חריף
- קצת מלח לפי הטעם (בערך חצי כפית)
- חצי כוס יין אדום + רבע כוס מים
- כמה גבעולי רוזמרין
הכנה:
- מתחילים מהשרייה של הדבלים במים כדי שיתנפחו קצת ונוכל להתחיל להתעסק איתן. מפרידים את הדבלים אחת מהשניה (בדרך כלל הן קצת דבוקות), מסדרים בפיירקס הריק, מרתיחים מים בקומקום ושופכים על כל העסק. הדבלים צריכות השרייה של עשרים דקות בערך במים רותחים.
- בינתיים נתחיל להכין את המילוי: מערבבים את הקינואה עם כוס וחצי של מים רותחים מהקומקום ומבשלים על אש קטנה עד שהקינואה קצת שקופה ורכה אבל עדיין פריכה (במצב אידיאלי של בישול רואים את השוליים של פתיתי הקינואה שקופים ובאמצע התלתל הזה של הדגן נשאר לבן).
- מחממים מחבת בלי שמן בכלל וקולים בה לכמה רגעים את הצנוברים, עד שהם טיפה משחימים. מורידים מהאש מיד ושמים בצד את הצנוברים בקערית קטנה בצד.
- קוצצים את הבצל, הפלפל הירוק והשום לחתיכות קטנטנות. אל אותה המחבת שהשתמשנו בה לפני רגע (כי אנחנו מאוד אוהבים לחסוך בשטיפת כלים אחכ) שופכים קצת שמן זית, ומטגנים בה את השומבצל ופלפל עד שהם משחימים.
- מערבבים את התערובת המטוגנת שבמחבת אל תוך הקינואה המוכנה. מוסיפים גם את הצנוברים הקלויים, גרידת הלימון, השמיר, פלפל השאטה, והמלח. מערבבים הכל לפיזור אחיד של כל התוספות, ונותנים לתערובת רבע שעה להתקרר קצת (עוד מעט נתעסק בה בידיים וחבל שזה יהיה ממש חם).
- מוציאים את הדבלים מהמים שכבר התקררו בינתיים ומכינים אותן למילוי: מושכים עם האצבע את הצ'ופציק של קצה התאנה ומאפשרים לה להראות קצת כמו בלון מתוח, קוטמים את הקצה הזה בסכין ויוצרים חור קטן. אל החור הזה דוחפים את האצבע, בזהירות, ועם תנועות מעגליות מרחיבים אותו ויוצרים בתוך התאנה חלל שיתאים למילוי. זה נשמע מסובך, אבל זה בעצם לא. אחרי שתעשו את זה פעם אחת דווקא תבינו שזה די פשוט. בתוך התאנה נוצר כיס של אוויר שאותו נמלא בתערובת הקינואה.
- מחדירים את התערובת של הקינואה בעדינות לתוך הדבלים עד שהן מלאות אבל לא מתפוצצות, ומניחים כל תאנה בעדינות בפיירקס כך שהצד עם החור פונה מעלה.
- אחרי שמסיימים להניח את כל התאנים בפיירקס שופכים ביניהן תערובת של רבע כוס מין וחצי כוס יין אדום, כדי שלא ישרפו. מפזרים ביין הזה גם כמה מחטים של רוזמרין, שמוסיפים עוד ארומה ומאזנים קצת את המתיקות.
- מכסים בנייר אלומיניים ואופים בתנור בחום בינוני (160 מעלות) למשך 20 דקות. אפשר להגיש חם אבל זה טעים מאוד גם כשזה בטמפרטורת החדר ואפילו קר מהמקרר.
ועוד עדכון בקטנה לחובבי שוק לוינסקי, אם אתם כבר כאן:
ידידתו של הבלוג שרון מלכי, שהיא אשת חיל שמבינה עניין באוכל ובפוליטיקה עירונית, פועלת לאחרונה להפיכת שוק לוינסקי למדרחוב בימי שישי, כדי לאפשר לשוק הזה להתנהל כמו שוק אמיתי (יעני, מקום לבני אדם שהולכים ברגל ובלי מכוניות שמסכנות את כולם ונוסעות באמצע). היוזמה הזו נעשית בשיתוף בעלי החנויות בלוינסקי שגם הם מעדיפים לנהל עסקים בסביבה שלא כל זמן צופרים בה. נותר רק להגיד כל הכבוד לאנשי לוינסקי ולהחזיק אצבעות לשינוי המיוחל. וכמובן גם להמשיך לקרוא על התהליכים בבלוג של שרון.
תודה רבה לאנשי "צילום בעם" על הקורס הנפלא,
ובתאבון לכולכם,
עלמה
ועכשיו תצוגה:
21 Comments על תאנים ממולאות בקינואה חריפה
כתיבת תגובה
This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.
גל
19 במאי 2013 at 10:46 (11 שנים ago)משוחד כי טעמתי, אבל דווקא משום כך יכול להעיד שזה טעים ואחד ושווה לנסות!
ועלמה, רק את אומרת דבלים, וזנגביל, ובטח גם ריחן. וזה מקסים 🙂
dvarimbalma
19 במאי 2013 at 10:55 (11 שנים ago)וגם תרווד!
יהודית
19 במאי 2013 at 11:24 (11 שנים ago)צילומים מדהימים ומתכון נפלא! תודה רבה על השיתוף((-:
אנה קיינר
19 במאי 2013 at 12:32 (11 שנים ago)איזה כיף שחזרת! נראה מעולה
אפרת
19 במאי 2013 at 13:26 (11 שנים ago)הצילומים באמת יפהפיים, השילובים – וכיף במיוחד לראות צילומים "מבחוץ" וכמובן אותך 🙂
המתכון נראה טעים טעים!
ורד
19 במאי 2013 at 18:21 (11 שנים ago)שמחה ששבת לשתף. הכתיבה שלך "עושה שמחה בלב".
תודה.
שחר
19 במאי 2013 at 20:24 (11 שנים ago)מה זאת אומרת שהדבלים הכהות לא טובות? אני תמיד בוחרת לי את אלו הדביקות עם הכתמים החומים הדבשיים, על משקל הדבש של הבננה.
מור
19 במאי 2013 at 22:56 (11 שנים ago)איזה כיף, פוסט חדש! וזה נראה כמו משהו שאולי אפילו הייתי מסכימה – אולי אולי – לנסות 😉
וכמה יפות התמונות.. וגם את (זהירות, סטוקרית משוגעת).
dvarimbalma
20 במאי 2013 at 8:24 (11 שנים ago)תודה 3>
איש
20 במאי 2013 at 9:05 (11 שנים ago)אני רק שאלה. אם אני אדם ממין זכר, אסור לי להכין את המתכון? הפניה בלשון נקבה היא מאד שנות השיבעים לא? חוץ מזה נראה אחלה מתכון
dvarimbalma
21 במאי 2013 at 15:33 (11 שנים ago)שלום איש,
כל הא/נשים כמובן מוזמנות/ים לבלוג שלי ואני מקווה שכולן/ם יבשלו ויהיה להן/ם טעים.
אני פשוט חושבת שמצד אחד זה די כיף לי כאישה שדברים מנוסחים לפעמים בלשון נקבה ומצד שני לכתוב כל דבר עם סלאשים כדי להדגיש שהפניה גם לגברים וגם לנשים היא לא כל כך יפה בעיני בתוך הכתיבה. אז אני משתדלת לכתוב בלשון רבים, או לערבב (לפעמים לכתוב בלשון נקבה ולפעמים בלשון זכר). אין צורך להיבהל אם פעם אחת מצאת איזושהו פועל שמנוסח בהטייה ללשון נקבה. לא קרה שום אסון ואף אחד לא יחזיר אותך לשנות השיבעים 🙂
ע
טעמים שרואים מכאן
21 במאי 2013 at 1:21 (11 שנים ago)המתכון מדהים, אהבתי מאוד את הרעיון למלא דבלים במלית חריפה ואני בהחלט מתכוונת לנסות אותו בקרוב.
התמונות יפיפיות..באמת הזכרת לי שמזמן לא ביקרתי בלוינסקי ושהגיע הזמן לבצע גיחה לאיזור.
dvarimbalma
21 במאי 2013 at 15:25 (11 שנים ago)תודה רבה! כל המחמאות על הצילומים מגיעות לא' כמובן, לא לי 🙂
שני
21 במאי 2013 at 13:15 (11 שנים ago)את מהממת! איזה כיף לקרוא פוסט חדש עם תמונות יפות
לא דיברנו עוד על עגבניה
22 במאי 2013 at 15:59 (11 שנים ago)קצת באיחור, אבל נראה כל כך כל כך מעולה!
ורק הארה קטנטונת, באופו מאוד מאוד מאוד מפתיע הקינואה היא לא דגן, גם לא קטניה.
היא זרע של צמח שהוא בנדוד של "כף האווז", שגדל בר אצלנו בארץ.
אני הצלחתי למצוא את הצמח אבל העריה הורידה את העשביה לפני שהוא פרח, כך שלא זכיתי למצוא את הקינואה שלו. באסה.
הילה
23 במאי 2013 at 6:28 (11 שנים ago)השילוב של האצבע בדבלה והככיתוב שעל הקיר פשוט ענק! תמונות שוות יש בשפע אבל שילובים חכמים קצת פחות 🙂 והדבלים נראות לעילא
מרקוביץ'
26 במאי 2013 at 22:33 (11 שנים ago)כמו שגל אמר, משוחד –
אבל זה ממש טעים, במיוחד בגלל הצ'ילי העוקץ.
ובאותה נשימה –
התמונות ממש יפות ומשמחות 🙂
ליטל
2 בספטמבר 2013 at 20:26 (11 שנים ago)הי,
שוקלת להכין את המנה לערב החג, האם יש אופציה נוספת למילוי מלבד תאנים?
אני רוצה לשלב למקרה שיש כאלו שפחות אוהבים תאנים
תודה
dvarimbalma
2 בספטמבר 2013 at 20:37 (11 שנים ago)אני חושבת שמשמשים מיובשים, שגם אותם כדאי להשרות במים חמים באותו אופן כדי לנפח אותם, גם כן יעבדו בסדר גמור.
זו מנה של הרבה התעסקות אז אני מציעה להכין מראש ולבדוק שזה עובד לך כדי שלא יהיה פאשלות בערב החג..
אן
24 באוקטובר 2016 at 22:19 (8 שנים ago)יש המלצות לדוכנים ספציפיים בלויסקי? או בשוק הכרמל?
יש לי בלנדר חדש ומעולה ותשוקה לנסות ולהכין אוכל טעים
סאקרה
24 בנובמבר 2016 at 1:10 (8 שנים ago)תאנה יבשה אחת היא גרוגרת.
לפעמים לא יבשו את התאנים אחת אחת,אלא קטמו את העוקץ-אז הן נקראות קציעות.
קבוצה של קציעות מיובשות יחד נקראות…דבלה.
זה לא ני זה ככה בתלמוד.