מרק קרמי של ארטישוק ירושלמי וערמונים

מרק ארטישוק ירושלמי וערמונים

בחדר הזה יושבות שתי נשים. אישה אחת רואה ואישה אחת עיוורת. האישה העיוורת כמעט קשישה והאישה הרואה צעירה. היא נבוכה בחדר הזה, גם מפאת גילה שעדיין אין בו שלווה וגם מפני שהזרות הצפופה מעוררת בה מבוכה.

האישה הרואה קוראת לאישה העיוורת בקול רם מילים מתוך ספר. קולה נצרד לפעמים, היא מנסה לשחרר אותו, לנתק מהחך ומהפה ומהספר ולהזרים אותו אך ורק מתוך הבטן והחוצה אל העולם. הספר משונה בעיניה ומפליא והיא מנסה לייצב את הקול המקריא כך שיצוף ביציבות על פני העלילה הסוערת והטובענית.

קילוף הארטישוקים

האישה העיוורת מאזינה בריכוז. היא אומרת לפעמים מילים כמו תקראי את המשפט הזה שוב, או וואו, או זה באמת טוב מאוד. לפעמים היא אומרת משפטים נחרצים כמו "אדם ירא אלוהים לא היה יכול לכתוב ספר כזה" או "פואט אמיתי היה מסתיר את הרעיונות קצת יותר". האישה הרואה לא מצליחה לרדת לסוף דעתה. האם היא מדברת אליי או אל הסופר או אל עצמה, האם היא נוזפת במישהו מאתנו. זה מעורר בה עצב עמום.

הפרק עוד מעט נגמר. האישה הרואה אינה יודעת אם למתוח את המשפט האחרון, כפי שעושים כשקוראים סיפור לפני השינה לילדים, או אולי לקרוא בדיוק באותו קצב רגיל, כך שהסיומיות של המשפט תסתמן רק מתוך המילים ולא מתוך הקצב.

הסוף של הפרק נותר תלוי בין שתי הנשים בחדר והן שותקות.

תפוחי אדמה חותכים לקוביות

האישה העיוורת מפעילה את מערכת הסטריאו עם הדיסק והן מאזינות ביחד לבטהובן. האישה הרואה יודעת שמהעיניים שלה יורדות קצת דמעות, ותוהה האם האישה העיוורת תשים לב לכך.

האישה העיוורת אומרת, את בחורה עם נשמה רומנטית. אולי את כותבת שירה.

האישה הרואה אומרת, אני לא כותבת שירה. מעט מאוד אני בכלל כותבת. לפעמים אני כותבת סיפורים קצרים על אוכל ולפעמים אני כותבת מכתבים.

האישה העיוורת אומרת לה, איזה סיפורים אפשר כבר לספר על אוכל. אתם דור משונה.

האישה הרואה שותקת. יותר מהכל דווקא המילה "אתם" גורמת לה להרגיש מאוד מאוד לבד. בחדר זר ועם התה והעוגה הפרוסה, בבית האבות המשונה הזה, איפה שגם המילים וגם השתיקות ספוגים במאמץ ובפחד עבורה, היא מרגישה בודדה וגסה ולא-אפשרית.

שום וסלרי

האישה העיוורת אומרת לה, איזה אוכל את מבשלת. האישה הרואה אומרת לה, בעיקר דברים עם ירקות. תבשילים. מרקים. אבל עוגות גם.

האישה העיוורת אומרת לה, איך את יודעת לבשל. האישה הרואה אומרת לה, מהזיכרון ומהמחשבות וגם לפי הצבעים של הירקות, וגם לפי מה שיש.

האישה העיוורת אומרת לה, את צעירה ורומנטית אבל את לא לגמרי טיפשה. בגלל זה שאת יודעת לבשל מהמחשבות ולפי מה שיש. כמו שאני לא ראיתי את עצמי המון שנים, ולמרות הכל אני יודעת שאני אישה מאוד יפה.

עלי דפנה

כמה טיפים חשובים:

ארטישוק ירושלמי. אם אתם לא נוהגים לאכול את הירק הזה, כדאי מאוד להתחיל. עכשיו זו העונה והטעם העדין והאלגטי שלו הוא פלא מיוחד של תחילת החורף שאסור לוותר עליו. הקילוף שלו יכול להיות קצת מעצבן, בגלל הזוויות והצורה המשונה שלא מאפשרת לקולפן לעבור חלק, אבל אחרי שמתרגלים לזה קצת, זה די בסדר. אני ממליצה לחפש מראש בשוק את הארטישוקים הטרים, הקשים והישרים ביותר, אלו שלא יעשו לכם חיים קשים עם הקילוף. יש גם אנשים שמעדיפים לא לקלוף אלא רק לנקות היטב, אבל אני באופן אישי לא כל כך ממליצה, כי הארטישוקים מגיעים כל כך מלאים באדמה שזה כמעט בלתי אפשרי להוריד את כל הבוץ בלי קילוף.

ערמונים. הכוונה היא לערמונים שאפשר לקנות בשקיות ואקום, קלוים וקלופים ומוכנים לאכילה. האריזות האלה מכילות לרוב מאה גרם ערמונים, ולכן השתמשתי כאן בשלוש שקיות.

טבעונות. הטעמים העדינים של המרק הזה הולכים נהדר עם צבע-הרקע של החמאה, אבל מי שנמנע ממוצרי חלב מטעמי כשרות או טבעונות יכול להחליף את החמאה בכמה כפות שמן זית.

חיתוך. לכאורה, זה לא ממש חשוב איך חותכים את הירקות למרק הזה, בגלל שהכל נטחן בסוף. יחד עם זאת,  במרקים שיש בהם הרבה סוגים שונים של ירקות כדאי לחתוך את כל הירקות לגדלים דומים פחות או יותר, כדי שיתבשלו באותו פרק זמן, ולא ניתקע עם תפוח אדמה קשה כשהבצל כבר מתפורר לחלוטין.

הגשה. פעם לא אהבתי מרקים טחונים, כי שיעמם אותי לאכול משהו שיש לו רק מרקם אחד. למזלי נגמלתי מההרגל הזה והתאהבתי במרקים טחונים, אבל עדיין אני אוהבת מאוד להגיש אותם עם משהו שקצת שובר את המראה והמרקם האחידים שלהם. כאן מתאים מאוד להוסיף בסוף בצלחת החמה פרוסה דקיקה של גבינת פרמזן (אפשר "לגלח" את הפרמזן עם קולפן ירקות) או לנקד בכמה טיפות של שמן זית. הטעם של המרק עדין מאוד ולא כדאי להתפרע בתיבול שיאפיל עליו, אבל גם קצת פלפל שחור ועלי רוזמרין זה רעיון נפלא.

בסיר

בתאבון,

עלמה

39 Comments על מרק קרמי של ארטישוק ירושלמי וערמונים

  1. מאיה
    12 בנובמבר 2012 at 23:33 (5 שנים ago)

    כל כך יפה! איזה כיף לבדוק את הבלוג שלך ולגלות פוסט חדש.
    המרק נראה מצוין, זה אולי יהיה הבא שלי- עכשיו יש לי 2 דלעות שממתינות.
    הכתיבה שלך מכשפת ממש.
    שאלה: לאן נעלם בבלוג הקישור לפוסטים מברלין?
    והערה: תיבול בת׳…. 

    הגב
    • dvarimbalma
      12 בנובמבר 2012 at 23:43 (5 שנים ago)

      תודה מאיה. את הקישור לפוסטים מברלין הצנעתי כי פתאום הבנתי שעבר זמן והתקופה ההיא רחקה ממני. מה גם שכבר הייתה מאז נסיעה יותר משמעותית לחיים בחו"ל לתקופה אז פתאום הרעש ההוא נראה לי משונה. אבל ככה זה עם יומן, לפעמים לא בא לך לחזור לקרוא בו.
      והכי מוזר כשהיומן הזה באינטרנט ואחרים כן קוראים בו כשאת לא.
      לגבי המילה תיבול- לא יודעת מה יהיה עם זה אבל זו אצלי טעות קבועה! אתקן.

      הגב
  2. יובל
    13 בנובמבר 2012 at 0:24 (5 שנים ago)

    איזה פוסט מקסים! כמה בא לי ארטישוק ירושלמי, עוד לא הצלחתי למצוא לי פה כזה בתפוח הגדול. גם אני פתאום גיליתי את המרקים הטחונים והם הפסיקו לשעמם אותי כמו פעם. אני אוהב לשים שליכטה של יוגורט ועירית בשביל העניין. עכשיו יש לי משימה – למצוא את הארטישוק!

    הגב
  3. יעל ר.
    13 בנובמבר 2012 at 2:43 (5 שנים ago)

    מממ… זה נראה מצוין וגם מזכיר לי שיש לי 3 שקיות ערמונים בוואקום עם תאריך תפוגה קרוב שצריך לנצל (ברגע שאגמור את חמשת הליטרים של מרק עדשים וסלרי שהכנתי בפרץ של רעב לא מחושב אתמול).
    אגב, גם אני מאלו שאוהבים מרקים טחונים אבל חסר להם משהו לתוספת מרקם – אני לרוב הולכת על אטריות של צדפים קטנים, או על עדשים שחורות (האדומות מתפרקות מדי). אפשר גם לזרוק קצת אורז (אפילו מלא) פנימה, וזה מתבשל ומוסיף למרקם. 

    הגב
  4. גל
    13 בנובמבר 2012 at 9:17 (5 שנים ago)

    הסיפורים שלך הם חידה גם אחרי שהם נפתרים, והמרק נראה אפל ומסתורי לא פחות. 

    הגב
  5. פיית העוגיות
    13 בנובמבר 2012 at 13:52 (5 שנים ago)

    מקסים לקרוא אותך 🙂
    המרק נראה מעלף, גזרתי ושמרתי 

    הגב
  6. אפרת
    13 בנובמבר 2012 at 17:10 (5 שנים ago)

    באופן מדהים – הזמנתי הבוקר מהסופר ארטישוקים וערמונים (כנראה שראיתי את הכותרת של הפוסט בפייסבוק והוא נכנס לי לתת מודע!) ועכשיו יש מרק מוכן – ריחני ומושלם.
    תודה לך על מתכון מפנק וטקסט מעורר מחשבות..

    הגב
  7. יעל.י
    13 בנובמבר 2012 at 17:59 (5 שנים ago)

    עלמה, הסיפור שכתבת מלא יופי ועדינות נפש, נדמה היה לי שהוא הסתיים באמצעו? האם תמשיכי אותו? אם כן, מאד הייתי רוצה לקרוא 
     

    הגב
  8. אפרת
    14 בנובמבר 2012 at 5:58 (5 שנים ago)

    מתה על ארטישוק אבל בשנים האחרונות זה מנפח לי ת'בטן בגזים. יש פתרון?

    הכתיבה שלך מקסימה ועדינה 

    הגב
    • ליבי
      16 בנובמבר 2012 at 10:15 (5 שנים ago)

      יש כל מיני שיטות סבתא כמו לבשל בנפרד, ורק להוסיף את הירק המבושל למרק, או להקפיא קודם.

      אבל הכי טוב זה פשוט להוריד כמויות – להחליף חלק מהארטישוק בתפוחי אדמה, או לאכול קערה קטנה של המרק ולא כמות גדולה.

      הפוסט והמתכון ממש נהדרים.

      הגב
  9. יפה
    14 בנובמבר 2012 at 12:52 (5 שנים ago)

    הכתיבה שלך מכשפת והדיאלוג בינה בין המתכון מקסים.

    אני לא יודעת אם זה לגיטימי לעשות כן בבלוג של אוכל, אבל לעצלנים : אני מבשלת ארטישוק ירושלמי עם תפו"א  אחד במעט מים  עם מלח פלפל ומוסקט ואח"כ טוחנת. יוצא מדהים. למרות שזה לא מושקע.

    הגב
  10. אשכוליה
    14 בנובמבר 2012 at 14:05 (5 שנים ago)

    היי, שוב אני (אגב, בסופו של דבר המתכון לעוגת השזיפים הפך למאפינס שזיפים, ותחליף הסוכר יושב בו טוב באותה מידה – אם מישהו שואל…)
    מזל שהבן שלי החליט שלא בא לו להרדם לבד, וקרקע אותי בסדרת פליטות מוצץ אינסופיות (וגם תפיסת אצבע מורה חזקה במיוחד) ככה שהתאפשר לי סופסוף לשבת ולקרוא. אהבתי גם את המתכון למרק שנראה מעולה וגם את ה"לא לגמרי טיפשה". אבל אם מלכתחילה נהיה חכמים ממש וגם לא רומנטיים לחלוטין, במה ניזכר בחצי חיוך כשנהיה ממש זקנים ובבית אבות?

    הגב
  11. אני
    15 בנובמבר 2012 at 12:41 (5 שנים ago)

    וואו החזרת אותי לתקופה בה הייתי קוראת לאישה מבוגרת שלא ראתה.. היא הפכה לי מזרה מוחלטת למיוחדת בחיי ולצערי כבר נפטרה. תודה על זכרונות וגעגוע לריח המוזר שאפף את ביתה..

    הגב
  12. ג. יפית
    16 בנובמבר 2012 at 15:23 (5 שנים ago)

    טעמתי והורננתי!

    הגב
  13. Yul
    16 בנובמבר 2012 at 15:24 (5 שנים ago)

    את נוגעת בלב

    הגב
  14. נעמה
    17 בנובמבר 2012 at 17:50 (5 שנים ago)

    טוב, זה יצא מעולה! הכנתי בלי היין, כי לא היה לי, אבל זה נהדר גם בלי. תודה!

    הגב
  15. ורד
    18 בנובמבר 2012 at 18:27 (5 שנים ago)

    לאפרת ששאלה על נטרול הגזגוז – קראתי בבלוג של דיאטנית
    (לצערי לא זוכרת את שמה)  להרתיח במים, לשפוך ולחזור על הפעולה שלוש פעמים.
    ניסיתי – ויש שיפור.
    המרק שכאן "מריח" לי מרתק, והוא בתכנון.
    ולעלמה – תודה בעבור הקסם 

    הגב
    • dvarimbalma
      18 בנובמבר 2012 at 21:52 (5 שנים ago)

      תודה על כל העצות! אני חייבת לומר שמעולם לא היו לי גזים או כאבים בבטן מאכילת ארטישוק ירושלמי. מעניין אם זה עניין של הרגל, אולי אנשים שאוכלים רק ירקות והמון ירקות מצליחים לעכל אותם טוב יותר…?

      הגב
  16. חן
    25 בנובמבר 2012 at 17:12 (5 שנים ago)

    אני לא יודעת מה אני אוהבת יותר בבלוג שלך. את הטקסטים שעושים חשק להמשיך ולקרוא עוד ועוד, או את המתכונים מעוררי התאבון. קלעת בול בפוסט הזה. גם עם הטקסט המרגש וגם עם המרק הזה שנוצר בדיוק בשבילי.

    הגב
  17. דרור
    25 בנובמבר 2012 at 21:45 (5 שנים ago)

    שבועיים המתכון הזה יושב אצלי בתת מודע. היום ראיתי את הארטישוק בדוכן אצל הירקן והיה לי דחף עז לקנות. הכנתי עם שמן זית במקום חמאה ויצא אחלה מרק.
    תודה 

    הגב
  18. נעמה
    26 בנובמבר 2012 at 8:16 (5 שנים ago)

    וואו, הסיפור ממש כישף אותי. לעיתים רחוקות מידי אנחנו שומעים את הקול של הדור ההוא שחי עכשיו בבתי אבות, כמעט מנותק מכל ההוויה שבנינו פה. המשפט הזה: "אתם דור משונה" אומר הכל. פער הדורות והתהייה הכמעט חייזרית. ואני ממש אוהבת ארטישוק ירושלמי! האם זאת העונה שלו? כי לא יצא לי לראות בחנויות עדיין…

    הגב
    • dvarimbalma
      26 בנובמבר 2012 at 12:40 (5 שנים ago)

      כן זו לגמרי העונה לארטישוק ירושלמי! רוצי לקנות זה נפלא

      הגב
  19. barva
    28 בנובמבר 2012 at 23:11 (5 שנים ago)

    פוסט יפה ונוגע ללב. כתיבתך מדהימה אותי כל פעם מחדש.

    הגב
  20. הדס
    1 בדצמבר 2012 at 22:49 (5 שנים ago)

    הסיפור נגע לי ללב בעדינות. המרק נשמע נהדר, אבל ארטישוק ירושלמי מבטיח לנשים מניקות לילות ללא שינה (הגזים…)

    הגב
  21. ענב
    21 בינואר 2013 at 15:49 (5 שנים ago)

    אני לא יודעת את מה אני אוהבת יותר את הסיפור או את המרק. מזל שאפשר גם וגם.
    תודה 

    הגב
  22. אביטל
    22 בפברואר 2013 at 13:22 (5 שנים ago)

    למרות שהייתי בטוחה שאני מחפשת מתכון עם שמנת, האהבה שבסיפור שלך גרמה לי לנסות בכל זאת את המתכון הזה ויצא נהדר!!! מרקם פנטסטי וטעים ממש! (בלי "להקרים" עם שמנת, מי היה מאמין..). ויתרתי על הסלרי כי אני לא מסוגלת לאכול סלרי, והחלפתי את הדפנה בטימין (כי לא היה…). 

    הגב
    • dvarimbalma
      22 בפברואר 2013 at 23:59 (5 שנים ago)

      שמחה מאוד שיצא לך טעים!

      הגב
  23. נופר
    3 בנובמבר 2014 at 17:35 (3 שנים ago)

    היוש, אנחנו שכנות 🙂 רציתי לדעת איפה מצאת ארטישוק ירושלמי בניו יורק? מחפשת שנים.

    הגב
  24. אודי
    7 בנובמבר 2014 at 16:28 (3 שנים ago)

    אני מאוד אוהב א המרק הזה, הוא כבר הפך לחלק מהמטבח שלי. מכין אותו עכשיו לכמה חברים להזדמנות חגיגית.

    הגב
  25. זהבית
    1 בדצמבר 2015 at 12:29 (2 שנים ago)

    וואוווו בדיוק חיפשתי לי מרק מעניין וזה צץ לי אז גם קראתי את הסיפור ונהנתי ולבסוף ניגשתי למטבח והכנתי את המרק יצא לא פחות ממדהים..תודה

    הגב
    • dvarimbealma
      2 בדצמבר 2015 at 6:14 (2 שנים ago)

      שמחה מאוד לשמוע! תודה שחזרת לדווח

      הגב
  26. עופר
    10 בדצמבר 2015 at 12:00 (2 שנים ago)

    ווואו, עשיתי עכשו, "ירדתי" על חצי סיר לבד. טעים טעים. תודה לך

    הגב
    • dvarimbealma
      12 בדצמבר 2015 at 6:30 (2 שנים ago)

      כיף לשמוע! בתאבון וחורף חם שיהיה 🙂

      הגב
  27. רותם
    22 בדצמבר 2015 at 13:31 (2 שנים ago)

    הי, רוצה להכין תיכף את המרק, נראה מעולה. כמה קריטי עלה הדפנה? והיין? פשוט אין לי בבית ואני מתעצלת לצאת ממנו.

    הגב
    • dvarimbealma
      24 בדצמבר 2015 at 20:52 (2 שנים ago)

      אפשר לוותר. זה יהיה פחות טעים, אבל עדיין טעים מאוד מאוד מאוד

      הגב
  28. מירב
    18 בינואר 2016 at 19:28 (2 שנים ago)

    מרק טעיםםם.
    אפשר להקפיא? (יצאנ כמות ענקית 🙂 )

    הגב
    • dvarimbealma
      23 בינואר 2016 at 16:30 (2 שנים ago)

      כן! כמובן

      הגב
  29. לירן
    25 בינואר 2017 at 10:32 (9 חודשים ago)

    הכנתי את המרק באמת שכולנו אהבנו, רק לא שמתי עליי דפנה ורוזמרין, זה באמת היה חסר?
    יצא בסדר גמור

    הגב
    • עלמה
      29 בינואר 2017 at 15:06 (9 חודשים ago)

      בעיני זה מאוד מוסיף, אבל אם לא היה לך חסר בטעם אז זה אחלה, אני שמחה לשמוע שנהנית!

      הגב

כתיבת תגובה