קצרים בעלמה: הוד רוממותה הצנונית

צנונית

איך זה שכל כך הרבה שנים אני מסתובבת בעולם הזה, ורק השנה למדתי באמת לחבב צנוניות? כנראה שזה קשור בחריפות העזה של הצנונית, בזה שהיא קצת קשה ופריכה, בזה שמדובר בירק לא-פשוט, לא-חנפן, עז טעמים וקצת שונה.

למרות החזות הורדרדה והקומפקטית, והשם שלה, שנשמע קצת כמו שם של דמות חמודה מסדרת אנימציה, טעמה של הצנונית הוא חתיכת גנגסטר במשקל כבד, במיוחד אם היא טרייה ואיכותית.

כדאי לקנות צנוניות קטנות, קשות, ועדיף כאלו שמגיעות עם גבעולים ולא נשלפות מתוך מקרר בסופר ואריזת ניילון קטנה. אולי הניילון הזה יוצר רושם יותר היגייני, אבל הצנונית שבו היא בדרך כלל פחות מבסוטה.

DSC_4805d

ממליצה על שני שילובים יפים:

1. פרוסות דקיקות של צנונית, קצת מיץ לימון, קצת מלח, שמן זית. לפרוס על צלחת רחבה ולחכות עשר דקות (הלימון והמלח מבשלים את הצנונית קצת) לאכול כמו קרפצ'יו דקיק ועדין. מאוד מאוד טעים עם כוסית של ודקה קפואה לידו. השילוב של חריף-אלכוהולי-חמוץ-מענג עושה שם משהו טוב.

2. לבחור לחם טרי וטוב, עדיף לחם שחור וכבד או בגט טרי מאוד. למרוח בחמאה, הרבה חמאה. לשים פרוסות דקות של צנונית, מלח, וקצת רוקט מלמעלה. לחכות כמה רגעים. המלח יגרום לצנונית להגיר מיצים נפלאים לתוך הלחם והחמאה וליצור איזשהו שלם שעולה על סך חלקיו, עם חלקים פריכים וחלקים רכים וחלקים ניגרים. לא יאמן כמה שהנישוש הזה עשוי להיות ממכר.

DSC_4823b

16 Comments על קצרים בעלמה: הוד רוממותה הצנונית

  1. מרקוביץ'
    23 באוקטובר 2012 at 10:00 (5 שנים ago)

    כן, צנוניות, איזה כיף!
    אני דווקא מחבב יותר את אלו המנויילנות מהסופר, שנוטות להיות יותר פריכות ויותר קטנות מאחיותיהן מהשווקים, ועם טעם יותר מימי ופחות אדמתי. אבל הן בטוח פחות יפות!
    בכל מקרה, ממליץ לנסות לגרר צנונית בשפע על יוגורט, ועם שמן זית טוב וקצת מלח גס, זה כיף קיצי גדול.
     

    הגב
  2. דפנה י.
    23 באוקטובר 2012 at 12:15 (5 שנים ago)

    ההסבר פשוט: צנוניות זה לגדולים. גדולים אוהבים צנוניות. אז עכשיו, אם את אוהבת צנוניות, את כנראה גדולה (כמו אבא ואמא!). הופ-הופ-טרללה, מזל טוב! 🙂
     
    הן נפלאות גם צלויות בתנור עם שמנ"ז ובלסמי וגם אוהבות החמצה, כמו חמוצים של פלאפליה. זה מוצא מהן עוד פריכות וזה נפלא.

    הגב
  3. טל
    23 באוקטובר 2012 at 12:19 (5 שנים ago)

    אם נזכרת בצנוניות – הנה סלט מעולה עם צנוניות ועוד המון דברים טובים.
    http://www.tals-cooking.com/?p=6430
     

    הגב
  4. גל
    23 באוקטובר 2012 at 13:05 (5 שנים ago)

    מת על צנוניות, וכמו מר מרקוביץ' גם אני אוהב לגרד אותן, זה מזכיר את מה שהיפנים עושים עם הדייקון שהוא צנון ארוך וחריף

    וטיפ – צנוניות עייפות מתעוררות לחיים ונעשות פריכות אחרי שהות של שעה בקערה עם מים 

    הגב
  5. ג
    23 באוקטובר 2012 at 14:49 (5 שנים ago)

    טעים לי מאוד גם עם גבינה עדינה ומצוינת, כמו עם החמאה – לחם, גבינה, פרוסות דקיקות, מלח. יאמי.

    הגב
  6. מיכל
    23 באוקטובר 2012 at 15:37 (5 שנים ago)

    צנוניות הן באמת ירק שלא מצאתי לו תפקיד הולם עד עכשיו. תודה.

    הגב
  7. רני
    23 באוקטובר 2012 at 18:35 (5 שנים ago)

    מיץ במסחטת מיצים הכוללת:

    2 תפוחים
    6 גזרים
    2 סלקים
    צנונית יפה טריה וחריפה
    אפשר קולורבי וחסה וענבים

    בבלנדר:

    צרור פטרוזיליה
    חופן אוכמניות
    תמר
    אפשר בננה או מנגו

    לערבב הכל יחד ולהגיש
     

    הגב
  8. יובל
    24 באוקטובר 2012 at 0:54 (5 שנים ago)

    מת על צנוניות, והאמת שעד היום בעיקר אכלתי אותן "ככה" או בסלט פשוט של פרוסות עם מלח ולימון, ואם בא לי אז פטרוזיליה, ואם ממש בא לי קצת שום כתוש וגרידת תפוז (שוס אמיתי!).

    השילוב של היוגורט שהוצע על ידי הקדוש המקובל מרקוביץ נשמע לי אליפות, ינוסה מחר בשאיפה! 

    עלמה – המשפט "המלח יגרום לצנונית להגיר מיצים נפלאים לתוך הלחם והחמאה וליצור איזשהו שלם שעולה על סך חלקיו" הוא שירה, פשוט שירה. אם לא הייתי מכיר אותך הייתי חושב שעשית איזה פלגיאט קטן לאייל שני, אבל לא, זה שלך וזה אחלה.

    הגב
  9. גליה
    24 באוקטובר 2012 at 9:54 (5 שנים ago)

    אמי תמיד הכינה לנו סלט של צנונית מגוררת עם שמן זית לימון וזעתר,

    מה שתמיד מעלה לי זכרונות של ארוחות חורפיות עם צנים וביצת עין על יד…

    הגב
  10. אמא של גליה
    25 באוקטובר 2012 at 8:30 (5 שנים ago)

    אבא של גליה "משתגע" על צנונית מגוררת גס בתוספת גזר מגורר גס,
    מתובל בשמן זית, לימון ביד נדיבה, מלח, וקמצוץ פלפל שחור גרוס.
    חגיגה לחיך.

    הגב
  11. מיראל
    30 באוקטובר 2012 at 18:12 (5 שנים ago)

    ההצעה השנייה היא זו שאמא שלי הייתה מכינה לי לארוחת עשר בבית הספר וכולם היו צוחקים עלי, כי זה היה שונה בהכרח מחצי פיתה עם חומוס ומלפפון חמוץ. אין לי שום דבר נגד הפיתה המסכנה אבל, אני עדיין מעדיפה את הגרסה של אמא שלי.
    אגב, אפשר להחליף את החמאה במיונז, שכבה דקה. אולי נשמע פחות מרגש אבל, זה נהדר באותה המידה.

    הגב
  12. ליאור
    31 באוקטובר 2012 at 16:05 (5 שנים ago)

    ווא איזה יופי. לכאורה אין כאן מתכון, מה זה להוסיף שמן ,לימון ומלח? זה הרי המובן מאליו. אבל מעולם לא עשיתי זאת על צנונית פרוסה דק, וגם ההמתנה של 10 דקות משנה את כל העסק. "טריק" כל כך פשוט והפכת לי את הצנויות למעדן, בעבר הייתי קונה בגלל הצבע, לא משתמשת, ולבסוף זורקת אתן אחרי שהתייבשו לי במקרר. כעת הן נזללות בכייף. תודה !!

    הגב
  13. אנה
    7 בנובמבר 2012 at 0:05 (5 שנים ago)

    שנים רבות הייתי מכורה ללחם שחור עם חמאה ופרוסות צנונית, כירושה ישירה מאמא פולנייה, וזה אכן נהדר. בשל נטייה בשנים האחרונות לטבעונות ניסיתי את אותו הלחם אבל מרוח בטחינה לפני הצנונית, פשוט מעדן!

    הגב
  14. אמיתי ס.
    11 בנובמבר 2012 at 22:22 (5 שנים ago)

    סלט הצנונית החביב עלי: 
    כמות שווה של צנוניות קצוצות ועגבניות שרי קצוצות, צרור כוסברה קצוצה, צנוברים קלויים, ותיבול רגיל של סלט: שמן זית ולימון, מלח פלפל. 

    הגב
  15. נטלי
    14 בנובמבר 2012 at 10:49 (5 שנים ago)

    דבר ראשון – זה נראה מעולה! דבר שני – הלחם בתמונה מחזיר אותי ללחמים הכבדים של גרמניה וכל כך עושה לי חשק עכשיו. 

    נטלי 

    הגב
  16. לירון
    27 בפברואר 2013 at 17:22 (5 שנים ago)

    טוב תשמעי, בהשאלה מהערה של גל מ"פתיתים" – זה לא חוקי כמה שזה טעים. כבר שבוע שלם שאני אוכלת את זה לארוחת צהריים, ואתמול מרב התמכרות גם בערב!
    בשלב מסויים פשוט עשיתי הכלאה של 1 + 2 , כלומר הכנתי קרפצ'יו צנוניות כמו שכתבת (+קצת פלפל שחור גרוס) ואחרי ההמתנה להגרת הנוזלים ערמתי את תוכן הצלחת על פרוסות לחם שווה מרוחות בחמאה.. 🙂 תודה תודה תודה על מתכון פשוט ונפלא!
     

    הגב

כתיבת תגובה