נזיד עדשים אדומות, עגבניות, תפוז ופרג

.

לקח לי זמן להבין את זה, אבל עכשיו זה "החגים". כלומר, הזמן הממושך, הלא-לגמרי מוגדר הזה, שבו כל דבר שצריך לקרות יכול לקרות רק "אחרי החגים", וכולם נוסעים לכל מיני אירועים משפחתיים. לקח לי זמן, גם בגלל ש"החגים" מזוהים אצלי בדרך כלל עם ספטמבר בישראל ועם התחושה הזו שבכל שבוע עבודה יש רק שלושה ימים.

חברתי א', שחזרה בדיוק ממפגש משפחתי בהולנד, לא מבינה מה מוצא חן בעיניי. אני מתארת בהתלהבות את יופיה של העיר שהתעטפה אורות צבעוניים ודוכני יין חם, והיא מנענעת את ראשה בזעם "החג הזה גמר אותי. את כלואה בבית 48 שעות עם המשפחה שלך, כולל כל הדודות. כולם לובשים סוודרים מכוערים שנותנים להם תחושה נוסטלגית, ומאביסים את עצמם עד שאי אפשר להכניס יותר כלום. אחר כך מדברים על במה נאביס את עצמנו בארוחה הבאה ומה תקענו בארוחה הקודמת. אחר כך שותים יין, אחר כך יוצאים לסיבוב, אחר כך חוזרים ומאביסים את עצמנו עוד. אנשים שואלים אותך את אותן שאלות ששאלו אותך בשנה שעברה ואת עונה את אותן התשובות. אתם מדברים על שום דבר. בכל פעם שאת יוצאת לסיגריה במרפסת שישה אנשים שואלים אותך לאן את הולכת ומתי תחזרי, עד שאת שוקלת לקפוץ מהמרפסת הזו רק כדי להיפטר מהחג הארור הזה. בסופו של דבר את מגלה בקבוק ויסקי ופותרת את המצב בלהיות שיכורה ברצף עד שנגמר החג, ואז מתחילה להשתכר לקראת ערב השנה החדשה, שגם בו תפגשי את כל המשפחה שלך, שבה אף אחד לא יחשוב שזה שאת ילדונת בת שלושים אומר שאת יכולה להחליט מתי לצאת מהבית בלי מעיל."

"הלוואי והייתי יהודייה", היא אומרת לי, "לפחות לא הייתי צריכה לנסוע בכל שנה הביתה לחגים".

.

אני מחניקה את צחוקי ולא מספרת לה איך נראה חג יהודי ממוצע. לא הייתי רוצה להרוס את הפנטזיה, ובאמת אצלנו לא נהוג ללבוש סוודרים.

אז עכשיו זה "החגים", כלומר הזמן הלא מוגדר, הצף הזה בשלווה מופלגת, המנומנם. כל המשרדים סגורים, ורוב הזמן השוק סגור, והספרייה של האוניברסיטה פתוחה רק בשעות מיוחדות. אלו לא בדיוק החגים שלי, ולא בדיוק החגים שאני רגילה אליהם, ולכן אני מופתעת, מתבוננת בהשתאות על הדבר הזה שהופך את כל העיר סביבי לדבר אחר, חגיגי, כשאני עדיין דבר רגיל לגמרי.

.

ולמען האמת, כמה נעים להיות רגילה לגמרי. יש משהו מעייף להפליא בחגים ובחגיגות, שנמשכים כמעט מאז ליל כל הקדושים עם הפוגות קלות ומגיעים עכשיו לשיא. מסיבות השנה החדשה ושתי מסיבות טרום-השנה החדשה, ובראנץ' השנה החדשה ובראנץ' של אחרי השנה החדשה.

אשרי אשת החיל שחוזרת אל השגרה, וכמה נעימה היא השגרה. לשמוח מהאפשרות לקום בבוקר ולהיות בעולם הזה עד הערב, וללכת לישון. לאכול מאכלים פשוטים וביתיים עם עדשים וירקות ולשמוח מגיוון קטן, כמו תפוז, שנותן טעם חדש אבל מוכר.

.

כמה טיפים חשובים:

שום. אמנם שומן ובשר הם עדיין לא ממש הקטע שלי, אבל הבישול ההונגרי מתחיל להשפיע עליי, ולמדתי שהרבה מאוד שום זה הרבה מאוד שמחה. אל תחששו מכמויות השום המפלצתיות, זה יוצא טעים-טעים ולא משתלט על התבשיל. אם משאירים את שיני השום שלמות ונותנים להן להתבשל היטב, הן הופכות למתוקות ונימוחות, ומאוד כיף לקבל גוש כזה במנה.

פרוסות. כמו שיני השום השלמות, גם הגזר והזוקיני כאן יהיו בחתיכות גדולות. לדעתי זה שובר את העניין הסמיך והתבשילי וטוב לפגוש בתוך כל הבלאגן גוש יציב של משהו אחר. אני מאוד בעד תבשילים סמיכים אבל לא ממש בעד דייסה, והחיתוך הגדול של הגזר והזוקיני בא בכדי לאזן את זה.

זמן. כמו כל תבשילי הקטניות, התבשיל הזה משמעותית טעים יותר כמה שעות אחרי הבישול ואפילו יום אחריו. אם אתם מכינים אותו לארוחת ערב, אני מציעה לבשל כבר בצהריים ואז לחמם שוב את הסיר לקראת הארוחה (רק שימו לב שלא נשרף). חוצמזה, כמו כל התבשילים שעומדים כמה זמן, כדאי לרענן אותו שניה לפני האכילה בעלים ירוקים שמוסיפים טעם וצבע. בצל ירוק וכוסברה יעשו פלאים במקרה הזה.

תפוז. פירות הדר וקליפות הדר זה הרבה מאוד כיף בבישולים, ולמרות שגם זה עשוי להישמע קצת משונה אחרי שתנסו את זה תבינו שזה מאוד מתאים. כאן התפוז מרענן את העדשים ומוסיף מתיקות שעושה טוב לעגבניות.

שימורים?! כן, אני די שונאת אוכל שבא משימורים בדרך כלל, אבל לעיתים עגבניות קלופות מהסוג שמשומר בקוביות ועם מיץ מסביבן נותנות יופי של סמיכות בתבשילים. כדאי בכל אופן להשתמש בשימורים מאיכות טובה (רוב החברות האיטלקיות שמשמרות עגבניות תמר עושות יופי של שימורים).

פרג. אז יכול להיות שעדיין לא יצא לכם להשתמש בפרג כתבלין במאכלים שהם לא קינוחים, אבל זה חבל. הגרגירים היפים שלו עושים דברים נחמדים לתבשילי קטניות ולאורז מתובל והרבה פלאים בסלטים, ואם מחזיקים כמות קטנה במקרר הוא גם יספיק להרבה זמן יחסית. בכלל, יש לי חולשה לפרג, שמוכרים כאן בשוק בשקים גדולים ומכניסים בהרבה סוגים של תבשילים ועוגות, אבל פרג-תפוז זה שילוב טעמים מומלץ במיוחד.

.

 

שתהיה שנה מופלאה,

עם הרבה הרבה שיגרה ושמחה,

עלמה

20 Comments על נזיד עדשים אדומות, עגבניות, תפוז ופרג

  1. יערה
    1 בינואר 2012 at 16:59 (5 שנים ago)

    ממש מחמם את הבטן בכפור הזה.. השילוב של התפוז-פרג חרדל נקרא מענין וטעים מאד.. שנה אזרחית טובה גם לך!

    הגב
  2. nomnom
    1 בינואר 2012 at 18:07 (5 שנים ago)

    מעורר תיאבון – אבל פחית השימורים מה גודלה/משקלה?
    שתהיה גם לך שנה מופלאה שהשמחה תהיה השגרה

    הגב
    • dvarimbalma
      1 בינואר 2012 at 20:54 (5 שנים ago)

      מדובר בפחית של 400 גרם. בתאבון!

      הגב
  3. אלכס
    1 בינואר 2012 at 18:43 (5 שנים ago)

    מעניין מאוד. שווה לנסות.

    הגב
  4. שרי
    1 בינואר 2012 at 20:52 (5 שנים ago)

    אחחח נשמע מעולה (:

    הגב
  5. יובל
    1 בינואר 2012 at 23:09 (5 שנים ago)

    לא קלטתי שא' חברתך אינה בת ישראל כשרה עד שהיא הצטערה על כך שהיא לא יהודיה… התיאור נשמע כמו תיאור של חג יהודי כשר למהדרין ומדיר נשים כהילכתו.
    את יכולה לספר לא' שאת כל החגים היהודיים אפשר לתאר כך (כן, זה ישן, אבל עדיין מצויין): "הגויים ניסו להרוג אותנו, הם לא הצליחו, בואו נאכל".
     
    ובכל מקרה, מעניין אותי לנסות את השילוב הזה של פרג בתבשילים, במתוקים אני לא ממש מת עליו, מקסימום כקישוט ללחמניות או לחלות, אבל בתבשילים – עוד לא ניסיתי. ינוסה בקרוב!
    ושתהיה לך Boldog uj evet!!!

    הגב
  6. אלכס
    2 בינואר 2012 at 16:36 (5 שנים ago)

    עלמה, הנזיד הנפלא הזה הוא בדיוק מה שירושלים ואנשיה צריכים ביום סגרירי שכזה. אמנם הלכתי לשוק במיוחד כדי לקנות פרג, אבל המאמץ השתלם, ויצא טעים ומעניין. תודה.
     

    הגב
    • dvarimbalma
      2 בינואר 2012 at 16:45 (5 שנים ago)

      תודה על התגובה ותודה ששלחת אותי בדמיוני לשוק בירושלים, שהוא המקום החביב עליי ביותר בירושלים (ואחד החביבים עליי בעולם כולו).

      הגב
  7. א. נעמה
    2 בינואר 2012 at 18:17 (5 שנים ago)

    היום התחיל פה גשם והכל אפור וקר, בדיוק יום למרק. קניתי פרג ובישלתי והסיר חימם לי את הבית ואת הבטן.  הוספתי יותר מפי שניים כמות המים שאת כותבת, כדי שיהיה גם קצת מרק לשתות לא רק אוכל, עדיין יצא סמיך ומלא עדשים ומאד נזידי. איזה ריח! איזה צבע! איזה טעם! עשית לנו כייף במטבח!

    הגב
  8. עדי
    3 בינואר 2012 at 16:58 (5 שנים ago)

    אני חייבת לתהות על הטיימינג: הרי פה נהוג שהמאכל הראשון בשנה החדשה הוא מעדשים, כדי שתהיה שנת שגשוג (העדשים מסמנות מטבעות), ומכאן שקיות העדשים שצצו על מדפים מיוחדים בכניסה לכל סופר בשבוע שעבר. כך שזה פוסט מאוד הולם לתאריך פרסומו. בכל מקרה נראה מבטיח ועוד ינוסה.
    וחייבת לתהות: את יודעת במקרה איך אני קונה כאן זרעי כוסברה? איך אומרים את זה?

    הגב
    • dvarimbalma
      3 בינואר 2012 at 18:01 (5 שנים ago)

      וואו, לא ידעתי שעדשים הם סימן לשיגשוג כאן! אני מקווה שתהיה לי שנת שגשוג, כי כרגע נראה שאם סעודי כלשהו יפרוץ לחשבון הבנק שלי הואקום שנותר בו ישאב אותו פנימה.
      זרעי כוסברה אפשר למצוא בכל סופרמרקט סטנדרטי, אני קניתי בCBA. הם מגיעים בשקיות קטנות ואטומות בצבע ירוק, דומות לאלו שיש בהם עלי דפנה ופלפל שחור שלם. אני לא בטוחה מה הוא השם בהונגרית, אבל באנגלית זה coriander . אם את לא מוצאת בסופרמרקט יש גם בשוק המקורה או בחנות הסינית שליד השוק המקורה, שהיא, אגב, גם מקום טוב לקנות בו חלב קוקוס ושאר מוצרי המזרח הרחוק.

      הגב
  9. עדי
    3 בינואר 2012 at 20:07 (5 שנים ago)

    אני לא מצליחה להגיב בשרשור לתגובה, אבל הנה:
    הבעיה היא שיש הרבה שקיות תבלינים ואף לא אחת מהם מציינת שם שנראה לי דומה. כמו טימין שזה משהו כמו קוקוקו-משהו.. טוב, נו, אני אנבור בהן שוב.
    אשר לקוריאנדר, הבעיה בד"כ היא לא עם ידע האנגלית שלי כמו עם הבנת האנגלית של המוכר. מצד שני, ממילא אחת ההחלטות שלי לשנה החדשה (פחח) היא לפחות בוקר אחד בשבוע לשוטט בפשט, אז אני אגיע סוף סוף לשוק המקורה (הייתי שם רק כתיירת, לפני שגרנו כאן). אני אגב קונה מצרכי מזרח רחוק בעיקר ברשת קולינריס, שאומנם יקרה אבל ידידותית למשתמש באנגלית.

    הגב
    • dvarimbalma
      4 בינואר 2012 at 11:30 (5 שנים ago)

      ובכן, עשיתי את המעשה והלכתי לסופר לבדוק בדיוק מה קניתי בזמנו. יש לחברת
      Horvath Rozi
      שקית אטומה בצבע כתום שכתוב עליה
      koriander egesz
      כך שכנראה יש מצב שקוראים לזה פשוט קוריאנדר גם בהונגרית. או שאין שם בהונגרית ואימצו את זה האנגלי.
      כמה נחמד שיש לי קוראת מקומית!

      הגב
  10. גגג האחת
    4 בינואר 2012 at 12:40 (5 שנים ago)

    תחושה מוזרה להיות באווירת חג, שקיימת גם אם זה לא החג שלך, אבל בלי כל פבטיבל האוכל והמשפחתיות הנלווים.

    השילוב פרג – תפוז נשמע קסו באופן מיוחד 🙂 העובדה שמדובר רק בכפית תקל עליי לנסות את המתכון למרות שאני חובבת הפרג היחידה בביתנו. רק שאלה – בזרעי פרג את מתכוונת לעיגולים הקטנים שאפשר למצוא למשל באוזני המן או למשהו אחר שאפשר היה עקרונית לזרוע (כמו זרעי כוסברה למשל)?

    תודה רבה לך על עוד רשונמה שלבטח תנוסה בהנאה מרובה!

     

    הגב
    • dvarimbalma
      4 בינואר 2012 at 13:31 (5 שנים ago)

      כן, לפרג מן הסוג שאפשר למצוא בעוגות ובאוזני המן ובכל מיני דברים טעימים אחרים. מקווה שיהיה טעים!

      הגב
  11. עדי
    4 בינואר 2012 at 18:04 (5 שנים ago)

    וואו, תודה רבה!

    הגב
  12. יעל
    13 בנובמבר 2013 at 18:39 (4 שנים ago)

    עלמה יקרה

    כואב לקרא את הגיגייך על כאב. התסכול של המיותרות של התאונה ועד כמה פעולה קטנה מסיטה את חיינו. תרגישי טוב במהרה.

    במקרה התגלגלתי למתכון הזה דוקא, ואני שואלת אם ניתן להשתמש בעגבניות אמיתיות ורסק חלק מקופסא, כי זה מה שיש בבית.

    תודה

    הגב
    • dvarimbalma
      13 בנובמבר 2013 at 18:42 (4 שנים ago)

      כן, כמובן, אפשר להשתמש בכל המתכונים בעגבניות אמיתיות ולא רק קופסא.

      הגב
  13. הגר
    30 בינואר 2014 at 22:02 (3 שנים ago)

    רגע, אז בהמשך למה ששאלו מעליי- אם אין לי עגבניות משומרות, באיזה כמות של רסק אני ממירה את זה? או- באיזו כמות של עגבניות טריות להמיר את זה?ממש בא לי להכין את הנזיד הזה לערב שבת מנחר
    תודהment

    הגב

1Pingbacks & Trackbacks on נזיד עדשים אדומות, עגבניות, תפוז ופרג

  1. דברים בעלמה » עוגת הפרג של ענת
    6 באפריל 2013 at 13:17 (4 שנים ago)

    […] השילוב המופלא בין פרג ותפוזים (שכבר יצרתי ממנו מתכונים כאן, וכאן וכאן). גם במתכון הזה, התפוזים מאזנים את הפרג […]

    הגב

כתיבת תגובה