סלט שעועית מש מונבטת והמון ירוקים אחרים

.

כמה שאנחנו צבעוניים, מעורבבים, קהל הממתינים במשרד ההגירה. איש-איש וטפסיו, אישה-אישה וטפסיה. והמבט שמתרומם בכל פעם בהישמע הפעמון, לראות אם המספר שבידם כבר הגיע.

אב סיני צעיר נושא בידיו פעוט שמשחק ברעשן. קנדית שחורת עור מפטפטת בטלפון שבידה באנגלית. תורכי שמן מאוד שמביט בקיר.

יש פה את כל מה שאנחנו זקוקים לו. עטים, טפסים, וכיסאות. מכונת צילום שניתן להפעיל במטבעות. מכונת קפה עם כוסות פלסטיק שחורות, מכונה למכירת משקאות קלים. תא צילום עם וילון שניתן לסגור, ובתוך האולם העמוס, ובתוך ההמולה, לחייך אל בבואתך ולהדפיס אותה בארבעה עותקים. פינת עישון בחוץ.

יש פה את כל מה שאנחנו זקוקים לו. ושפע של זמן המתנה. מהחדר השני מגיחה מפעם לפעם פקידה, קוראת בכל פעם בשם אחר, ומחזירה מסמכים עם חותמות. אמריקאים, ניגרים, סיניים, הודיים, היא משבשת את השמות של כולנו באופן שווה, ואנחנו מתקשים לזהות את עצמנו. כולנו זרים.

.

זרים שממתינים יחד באולם דחוס. אנחנו יכולים ליפול עכשיו זה לזרועותיו של זה, לזרועותיה של זו, ולהתגעגע לארצות רחוקות. להסביר בלשונות שאיננו דוברים על נופים שלא ראינו. לבכות על דברים שמחים ועל דברים עצובים.

לידי איש כותב ומוחק במחברת. יש לי חיבה מוכנה לאנשים שכותבים. כל שכן, אנשים שכותבים במחברת. אני מפילה עליו בכוונה את ערימת הטפסים שלי, כדי שאוכל להתנצל, ולשאול אותו מה כותב ובאיזו שפה ולאן הוא מתגעגע.

אני מפילה עליו בכוונה את ערימת הטפסים, וזה אולי טריק מובן אבל אין בעולם הזה דרך פשוטה יותר לומר, אנא, דבר איתי שעה קלה, המתן איתי יחד.

.

התשובות שלו מפתיעות אותי. הוא כותב בהונגרית, אבל תושב סלובקיה. ההונגרים הסלובקיים הם קבוצה נפרדת במדינה, אבל בלי ספרות והיסטוריה משלהם. אולי בגלל זה הומצא צ'וסו שאנדור. הוא מצחקק ואני שואלת, מי זה.

צ'וסו שאנדור הוא סופר בדיוני, שם עט שאומץ על ידי קבוצה הולכת ומתרחבת של כותבים בשנות התשעים. בהתחלה כותבים הונגרים סלובקיים, ואחר כך בכלל. הסגנון שלו היה אקלקטי, שירה ופרוזה והרבה גוונים.

הוא כתב בהונגרית, ברוסית, בסלובקית, בערבית. היה לו מוטו אחד בכתיבה: be my self for me. הוא נולד ב-1907 וחי, כנראה, עד היום.

.

אני מתחילה להבין. מחייכת אליו. שואלת, ומה הסיפור שצ'וסו שאנדור כותב עכשיו.

הוא מספר לי. אני מאזינה לו, עוד ועוד. לא עוצרת אותו כדי לשאול לשמו, בליבי אני מכנה אותו צ'וסו שאנדור גם ככה.

מרווה את הבדידות שלי בסיפורים, מבקשת ממישהו להיות עצמי בשבילי לשעה קלה. ועד שהספרות מתחלפות אל הפתק שבידי, שותקת ומקשיבה. יש לי פה כל מה שאני זקוקה לו.

 

.

כמה טיפים חשובים:

הנבטה. איך להנביט בכלל? המדריך המלא והמפורט נמצא כאן. נסו ותהנו.

סלט. זו תמיד התלבטות אם לכלול בבלוג מתכונים לסלטים, כי באופן כללי מדובר הרי במאכל הכי פשוט בעולם. יחד עם זאת, כפי שהמתכון הזה מוכיח, אין גבול ליצירתיות, וסלט הוא הדבר הכי פשוט הכי מסובך שיש. הסלט הזה נבחר להיכנס כי הוא משלב טעמים קצת רחוקים בצורה שהייתה לי מאוד מאוד מרעננת. באופן כללי, אני בעד לחפש שילובים של מרקמים שונים בסלט, כמו אבוקדו רך וקולורבי פריך, למשל. כל הרעיון לסלט הזה נולד מהמחשבה על ירוק, ועל אילו מרקמים שונים אפשר לערבב בסלט ירוק שיהיה מקורי.

קולורבי. איכשהו, האח הפחות אהוב במשפחת הירקות. משום מה נדמה לי שאנשים לא משתמשים בו הרבה, בעיקר כי הוא נראה כמו זרבוב, ויש לו צבע לבן. תתגברו על זה. קולורבי זה אחלה, גם בבישול וגם בסלט. מה שכן, מדובר בירק מאוד קשה, ולכן אני בעד לחתוך אותו לקוביות מאוד קטנות בסלט, כדי שיהיה נעים ללעוס. הקילוף שלו בדרך לוקח קצת זמן. כדאי לחתוך בסכין את הזרועות שלו וכל הדברים הבולטים, ואז לקלף את הקליפה עצמה עם קולפן ירקות רגיל.

סלרי. סלרי הוא ירק מאוד משתלט, ולכן כשאוכלים אותו טרי בסלט כדאי לפרוס לסהרונים ממש ממש דקיקים, כמו שאתם רואים בתמונה. אם יש לכם סלרי טרי וטוב, ועליו עדיין רכים וטעימים, כדאי להוסיף לסלט גם את העלים. אם לא, עדיף לוותר. עלים לא טריים של סלרי הם מרים ולא טעימים.

.

יאללה למטבח!

  • 1 כוס שעועית מש מונבטת
  • 1 תפוח גרנד סמית בינוני
  • 1 מלפפון
  • 3 גבעולי בצל ירוק
  • 3 צלעות סלרי
  • חצי קולורבי גדול
  • חצי אבוקדו
  • מיץ לימון משני לימונים קטנים
  • 3 כפות שמן זית
  • חצי כף סירופ מייפל אמיתי
  • מלח, פלפל

הכנה:

  • חותכים את התפוח והמלפפון לקוביות קטנות, את גבעולי הסלרי לסהרונים דקיקים (אם יש סלרי צעיר, גם את העלים מפרידים ומוסיפים), את הבצל הירוק, כולו (מהירוק ועד הלבן) לעיגולים קטנטנים.
  • חותכים לקולורבי את כל הזרועות המשונות שלו, ומקלפים בקולפן ירקות. חותכים אותו לחצי, ואת החצי הזה לקוביות קטנות.
  • חוצים את האבוקדו ומקלפים אותו. אם הוא יחסית קשה, אפשר בקולפן ירקות. חותכים אותו לקוביות, לא קטנות מאוד, כדי שלא ימעך.
  • מערבבים את כל הירקות, יחד עם המש, בקערה (לערבב בעדינות, שלא יהיה רסק אבוקדו).
  • מערבבים בכוס מיץ לימון טרי, שמן זית, ומייפל. שופכים אל הסלט, מערבבים, ומוסיפים מלח ופלפל שחור גרוס טרי לפי הטעם.

.

לקינוח:

כבר יותר מפעם אחת טענתי פה שאני חייבת להודות כל בוקר למירנדה ג'ולי על האמנות החכמה והמרגשת שלה, ששינתה לי את החיים ביותר ממובן אחד. רוצו לצפות ולדמוע בתערוכת הפסלים שלה. כולל תחרות רגשות האשם, וההבטחה שהילדה שלי לעולם לא תסבול מהבעיות שאני סובלת מהן. מלהיב, אנושי, יפיפה.

עד אז, שיהיה לכולנו שבוע טוב, עם סיפורים פתאומיים שנובטים מתוך שומדבר, אם רק מאפשרים להם לנבוט,

עלמה

31 Comments על סלט שעועית מש מונבטת והמון ירוקים אחרים

  1. העלמה עפרונית
    18 בספטמבר 2011 at 12:09 (6 שנים ago)

    זה כל כך יפה. כל כך יפה וכל כך רגיש. את תמיד כותבת יפה, הפעם יותר מתמיד.

    להגיב
  2. מאיה
    18 בספטמבר 2011 at 13:21 (6 שנים ago)

    בא לי. יאם.
    התמונה האחרונה מעולה ממש 

    להגיב
  3. הילה
    18 בספטמבר 2011 at 15:02 (6 שנים ago)

    איזה מזל יש לכולנו שיש עלמה בעולם הזהז

    להגיב
    • dvarimbalma
      18 בספטמבר 2011 at 22:10 (6 שנים ago)

      וואו. תודה. תודה

      להגיב
  4. נטלי
    18 בספטמבר 2011 at 15:10 (6 שנים ago)

    אמנם מרגישה שחוזרת על עצמי, אבל אני פשוט מאוהבת בכתיבה שלך. הפעם ממש נגעת לליבי.

    להגיב
  5. מרקוביץ'
    18 בספטמבר 2011 at 17:23 (6 שנים ago)

    בטיולי בבוליביה, מצאתי את עצמי בחווה אורגנית, והם, כדי לשמר את הטריות המקסימה הזו של הקטניות המונבטות, היו מחמיצים אותן, וזה היה מקסים לחלוטין.

    וחוצמזה, בהקשר הפוסט,
    http://www.youtube.com/watch?v=M5aVnBGB8Gw
    כמו שנאמר, 
    It's almost everything I need. 

    להגיב
  6. תמר
    18 בספטמבר 2011 at 17:29 (6 שנים ago)

    פוסט יפהפה. ההונגרים הסלובקים (קצת כמו ההונגרים הקרואטים וההונגרים הטרנסילבנים) הם באמת קבוצה אתנית מעניינת. הם רואים את עצמם כהונגרים לכל דבר, בעוד שההונגרים ה"אסלים" נוטים מאוד להתנשא מעליהם, ככה שהם יוצאים קרחים משני הכיוונים.
    אגב, צ'וזו זה כינוי הונגרי שכבר נתקלתי בו, שמשמעותו "ברנש" או משהו בסגנון. אולי זה גם מקור שמו של הסופר הבדוי המדובר.

    להגיב
    • dvarimbalma
      18 בספטמבר 2011 at 22:18 (6 שנים ago)

      מעניין! לא היה לי מושג. אגב, אם יש איזשהו קוראי הונגרית בקהל, השם נכתב כך: Tsúszó Sándor. ואולי אפילו מישהו יספר לי שהוא מכיר את זה.
      לגבי ההונגרים הסלובקיים, ובכלל לאומיות וזהות בסלובקיה, הונגריה, סלובניה, קרואטיה, סרביה—- אחד הדברים המדהימים עם כל האיזור הזה כולו הוא להבין כמה מאוחר האומות האלה יוסדו. הרבה מאוד דברים שקרו רק בעשרים השנים האחרונות, כלומר, אני יכולה לפגוש מישהו בגילי שאשכרה חי בעידן שבו האזרחות שלו שונתה מדבר אחד לדבר אחר. האיש שישב איתי במשרד ההגירה הוא הונגרי, שפת האם שלו היא הונגרית, ובכל זאת הוא מהגר כאן וצריך לחכות בתור בדיוק כמוני. הרבה פעמים כשאנחנו חושבים/כותבים על עידן הלאומיות אנחנו מדמיינים אירופה במאה התשע עשרה, ופחות על מדינות חדשות כמו סרביה, קרואטיה, דרום-סודן ופלסטין. זה די מפתיע לראות כמה שהדברים קורים כל הזמן

      להגיב
  7. עדי
    20 בספטמבר 2011 at 21:21 (6 שנים ago)

    קטניות מונבטות זה הדבר.
    פוסט ממש מדהים. זה לא נכון להגיד שאת מבוזבזת פה, אבל בחיי שאת תגיעי רחוק. רק צריך איזושהי הזדמנות פז. אה ורצון מצידך כמובן.
    תודה

    להגיב
    • dvarimbalma
      21 בספטמבר 2011 at 8:58 (6 שנים ago)

      מהפה שלך לאוזניים של אלוהים. שמעתי שהאוזניים שלה מקשיבות, לפעמים…

      להגיב
  8. barva
    20 בספטמבר 2011 at 23:17 (6 שנים ago)

    הנבטתי יומיים בסבלנות והיום עשיתי את הסלט. יצא מדהים וכן, יש טעם לכתוב מתכונים לסלט. עובדה. הסלט הזה.

    להגיב
  9. טל
    22 בספטמבר 2011 at 9:25 (6 שנים ago)

    פשוט מקסים. הכתיבה, הצליומים, הכל.
    הסלט נראה מרענן! תפוחים, קולורבי, אבוקדו, כל מה שטוב!
    אני פשוט מתה לאבוקדו כרגע!
     
    איזה כיף לך.

    להגיב
    • dvarimbalma
      22 בספטמבר 2011 at 9:26 (6 שנים ago)

      מסכימה איתך, אני תמיד מתה לאבוקדו, בכל מצב ובכל שעה. אין עכשיו אבוקדואים בארץ..?

      להגיב
  10. יונתן
    24 בספטמבר 2011 at 12:17 (6 שנים ago)

    יפה מאוד. כל פעם שאני שאני קורא אני אומר לעצמי שהגיע הזמן לנטוש את הפסטה-עם-רסק-עגבניות-מהמיכל, הגם שמעורבים בכך בצל ופטריות, ולנסות לממש את המתכון. בפוסט הזה יש את כל מה שאני זקוק לו (כולל ההמתנה ואולי אפילו הנבטת הסיפורים…)

    להגיב
    • dvarimbalma
      24 בספטמבר 2011 at 14:01 (6 שנים ago)

      תודה יונתן יקר. כל מה שאני זקוקה לו מתגלה לי כמשהו חדש בכל פעם…

      להגיב
  11. טל
    24 בספטמבר 2011 at 19:01 (6 שנים ago)

    בקושי יש! וגם אם כן הם ממש מעפנים,קשים ותפלים ובכלל לא חמאתיים ונימוחים כמו שאבוקדו צריך להיות

    אני מקווה שיהיו ומהר,היום אפילו ירד פה גשם חזק מאד! 

    להגיב
  12. רתם
    28 בספטמבר 2011 at 23:55 (6 שנים ago)

    מזל טוב, עלמה, שם בהונגריה הרחוקה.
    אני היא אותה ׳אישה זרה וטובת לב׳ שאיחלה לך יום הולדת שמח לפני שנה בדיוק. ׳אישה׳ בת 18 (מחר). שוב, יש לי חולשה לתאריכי יומולדת קרובים לשלי. אני תמיד זוכרת אותם.
    מגיל 17 אני קוראת אותך, ולומדת ממך שיעור בבישול, התבוננות וחמלה.
    ואולי זה היינו הך.
    את נותנת לי השראה בבישול ובחיים שלי.
    את מן נקודת אור לקוראים שלך, ומעבר לבישול, המחשבה על אנשים כמוך בעולם מביאה המון עידוד ונחמה.
    מה אני אגיד לך עלמה, ללא צחוק – את זכית בעצמך, וכעת הלוואי ותזכי בעוד המון אושר, שמחה, מימוש חלומות, וכל מה שתרצי, שיתגשם.
    תודה שאת כאן, איזה כיף שנשארת.

    (סוף) יומולדת שמח, עלמה. עד 240 שנים של בישולים, ספרים וטיולים. 

    להגיב
    • dvarimbalma
      29 בספטמבר 2011 at 2:37 (6 שנים ago)

      וואו. בשביל תגובות כאלה בחורה כותבת בלוג. תודה לך. מזל טוב לך גם. ושתהיה שנה של חמלה והתבוננות. ואהבה. ואוכל.

      להגיב
  13. יעל
    28 בדצמבר 2011 at 19:29 (5 שנים ago)

    יצא פשוט מעולה 🙂
    אני כרגע בתהליך של ניקוי רעלים וחיפשתי מתכון עם מאש מונבט ומצאתי אותך
    אומנם הבלוג שלך לא זר לי אבל כבר מזמן לא ביקרתי
    הסלט יצא לי פשוט מעולה – הכנתי ללא אבוקדו וקולורבי שכרגע לא ברשימת המוצרים המותרים והוספתי מלפפון נוסף במקום.
    אפילו הבעל התלהב
    אין לי ספק שהאבוקדו משרדג את הסלט פלאים – הצעתי לבעל להוסיף אבל הסלט נטרף עוד לפני שהספקתי להביא אחד 😛
     

    להגיב
    • dvarimbalma
      28 בדצמבר 2011 at 20:50 (5 שנים ago)

      שמחה לשמוע שהיה טעים! הרעיון של ניקוי רעלים נשמע לי מעניין. מה זה כולל בעצם?

      להגיב
  14. talya
    27 באוקטובר 2013 at 2:50 (3 שנים ago)

    ממש במקרה נכנסתי לפה וגיליתי עולם שלם, תודה 🙂

    להגיב
  15. טל
    17 בפברואר 2014 at 12:54 (3 שנים ago)

    הי ,
    אני קצת חדשה בנושא ההנבטות והשעועיות:-) האתר שלך מקסים והמתכונים נראהים מעולים.
    אני הנבטתי את המאש ותהיתי האם לא צריך לבשל אותם לפני האכילה…. (אפילו לא ל-10 דקות?)

    יום טוב ותודה
    טל

    להגיב
    • dvarimbalma
      18 בפברואר 2014 at 8:20 (3 שנים ago)

      לא! כשהם מונבטים הם כבר טובים לאכילה. בתאבון 🙂

      להגיב
  16. שירי
    25 באפריל 2014 at 13:24 (3 שנים ago)

    יוהו… יש לי כמעט הכל באופן מוזר ומפתיע! חוץ מסלרי שאני והוא ברוגז מילדות.
    בהחלט אכין היום, תודה וגוטה שבס

    להגיב
    • dvarimbalma
      25 באפריל 2014 at 16:36 (3 שנים ago)

      שבת שלום ובתאבון!

      להגיב
  17. אלינור
    22 בפברואר 2015 at 14:12 (2 שנים ago)

    סלט מדהים. כל הטעמים השתלבו מצויין. הכנתי ברצף פעמיים עם מש מונבטת. הצלחה מובטחת. אלינור

    להגיב
  18. נירית
    5 באוקטובר 2015 at 7:56 (2 שנים ago)

    הי עלמה,

    הכנתי את הסלט והוא נפלא. מפתיע ומרענן.

    שאלה: נשארו בכלי עדשים שלא נבטו. מצאתי את עצמי בוררת בתוך ים העדשים כדי למצוא את אלו שנשרו כמו אבנים קטנות ומסוכנות..(;
    ככה זה בדרך כלל?

    תודה וחג שמח,

    נירית.

    להגיב
    • dvarimbealma
      7 באוקטובר 2015 at 16:37 (2 שנים ago)

      כן, גם לי זה קורה לפעמים! הפתרון שלי הוא ליצור שכבה כמה שיותר דקה להנבטה ואז הכל נובט. אבל כן, תמיד עדיף לברור בסוף, רק כדי לא לשבור שן…

      להגיב
      • נירית
        4 בפברואר 2016 at 20:49 (שנה 1 ago)

        תודה רבה☺️
        חזרתי כדי להיזכר במתכון המצוין הזה ופתאום ראיתי את השאלה והתשובה,

        שבת שלום!!

        להגיב
  19. יהלום הדר
    4 בינואר 2016 at 13:25 (שנה 1 ago)

    בחיפושיי אחר סלט שעועית מש מונבטת ניתקלתי במתכון שלך ומאוד נהניתי מהכתיבה שלך, החלטתי להכין את הסלט והוא פשוט יצא מושלם ….גם נראה יפה וגם טעים.
    תודה רבה

    להגיב
    • dvarimbealma
      4 בינואר 2016 at 21:08 (שנה 1 ago)

      תודה!

      להגיב

כתיבת תגובה