מאפינס משמש

.

ידעתי שנעשה סנפלינג, וידעתי שקצת אפחד בהתעקלות הסלע ומשקל הגוף שמושך מטה, אבל לא ידעתי שגם יהיה צריך לקפוץ. הרגע שלפני הרגע שלפני הקפיצה הוא רגע של אין-בעיה. עדיין לא בקצה הסלע, עדיין בלי לשמוע את שצף המים, עדיין קצת לפני הרגע של הפחד.

בגולן כמו בגולן, בכל מסלול מים שכזה יש גם קבוצות מאורגנות, המוני אנשים עם כובעי מצחייה, ותוך רגע ייווצר פקק באמצע השביל. אז גם אין זמן יותר מידי להתלבט ולפחד, את צריכה פשוט לקפוץ.

הרי בסוף תקפצי, אז למה לרקוד עכשיו עם הפחד, כאילו מדובר בטקס הכנה למשהו.

.

נ' וש' אוחזים בחבלים ומשוחחים בשלווה על מפלים גבוהים ומסוכנים בהרבה. אני נטמעת בשיחתם למרות שאף פעם לא קפצתי. הם מדברים על דרום אמריקה, קניונים אדירי מימדים בצפון אמריקה, מה זה קפיצונת של כמה מטרים ברמת הגולן.

הרגע שלפני הקפיצה הוא רגע של פחד. רגע שהרגליים ממאנות. ולא משנה שאת יודעת שדרום אמריקה, ולא משנה שכולם כבר קפצו והם בסדר. זה רגע של רגליים ננעצות באדמה ולא מוכנות לבעוט אותך אל האוויר ואל המים. למה לדחוף את הגוף עכשיו אל הלא ידוע והקר. פחד.

אבל הרגע שלפניו. כלומר, הרגע שלפני הרגע שלפני. זה עדיין לשמוע אותם מדברים ולא את שאון המים והסלע. זה עדיין רגע שאת בטוחה שאין בעיה.

.

ועכשיו עוד רגע נגמרת עונת המשמשים. ובכלל. הרבה דברים אצלי הולכים להשתנות ממש בקרוב.

אני נזכרת בטיול ההוא בגולן לפני כמה שבועות. בקפיצה למים. כי יש בי עכשיו משהו מהרגע שלפני הרגע.

משהו שעדיין אין בו ספקות ופחד, אלא להפך, מחשבה על קרירות המים ועל נשיפתו הנעימה של האוויר בקפיצה.

.

כמה טיפים חשובים:

פירות. ניסיתי כל כך הרבה פעמים את המתכון הזה, שעד שהגעתי לתוצאה המושלמת כמעט ונגמרת כבר העונה. כדי להיות בטוחה שזה לא עובד רק עם משמש, הכנתי גם עם שזיף ועם אפרסק צהוב, ויצא אחלה. למשמש יש יתרון משמעותי מבחינת המראה, כי הצורה שלו פשוט מושלמת לגודל של מאפין, אבל גם שזיף הולך יפה עם חותכים אותו לרבע ודוחפים לתוך הבצק.

אבקת סוכר. הדרך הכי יפה לפדר משהו באבקת סוכר היא לפזר אותו דרך מסננת דקה, שגורמת לסוכר ליפול כמו שלג מלמעלה ולשבת ממש יפה על העוגה. אם יש לכם כלי מיוחד בשביל קישוטים כאלה אתם כנראה עובדים בקונדיטוריה, ולא ממש קוראים את "דברים בעלמה". אני משתמשת במסננת הדקה הזו שמכינים בה תה לתוך כוס: ממלאים אותה באבקת סוכר ומפזרים מעל העוגות הקטנות על ידי בחישת הסוכר בתוך המסננת עם כפית, עד שהוא נופל בעדינות אל העוגה. יוצא ממש חגיגי.

מהירות. אחת הסיבות שאנחנו אוהבים מאפינס- זה כל כך זריז. תמיד מקציפים חמאה סוכר וביצים, מוסיפים דברים יבשים, ואז עוד רבע שעה אפייה וזה מוכן. מדובר בקינוח פשוט וקל להכנה, אפילו בימי החמסין שבהם המוח עובד בהילוך איטי.

יאללה למטבח! (חומרים ל-12 מאפינס)

  • 1.5 כוסות קמח לבן
  • 2 כפיות אב' אפייה
  • חצי כוס חלב/חצי כוס רוויון
  • 100 גר חמאה רכה מאוד (במזג האוויר הנוכחי זה 5 דקות מחוץ למקרר)
  • חצי כוס סוכר לבן
  • 2 ביצים גדולות
  • 2 כפיות תמצית וניל
  • גרידת לימון מלימון אחד
  • אב' סוכר
  • קמצוץ מלח
  • 6 משמשים
הכנה:
  • מחממים את תנור האפייה ל-160 מעלות. זה קצת יותר חם ממה שיש בחוץ עכשיו.
  • משמנים את התבנית ממש טוב, או שמים מנג'טים מנייר. או שמשתמשים בתבנית סיליקון, ואז אפשר בקלות לדחוף את העוגות החוצה בלי שום שימון.
  • מקציפים במיקסר את החמאה והסוכר עד שהם רכים ואוויריריים. מוסיפים את הביצים ומקציפים. מוסיפים גם את החלב, תמצית הוניל, גרידת הלימון והמלח ומקציפים. מוסיפים פנימה את הקמח ואב' האפייה ומקציפים רק עוד קצת, אחרי שלב הקמח זה עלול לגרום למרקם קשה אם מקציפים יותר מידי.
  • ממלאים את שקעי התבנית בבלילה, אבל לא עד הסוף.
  • חוצים את המשמשים ונועצים בכל מאפין חצי משמש מלמעלה. משקיעים את המשמש קצת בבלילה בלחיצת אצבע. מ
  • מכניסים לתנור ואופים כ-15 דקות, עד שהבלילה יציבה אבל לא שחומה, והמשמש נראה רך.
  • מוציאים ומצננים על רשת, כדי לאפשר למאפינס להתייבש גם מלמטה. מפזרים מלמעלה אבקת סוכר בנדיבות, ומגישים בטמפ' החדר.
.
הערה קטנה לסיום:
יש רגעים שאת מודה לאל על זה שנהיית בלוגרית.
תודה רבה לכולכם ולכולכן על התגובות הנפלאות לפוסט הקודם. לא האמנתי שאצליח לעורר תגובות כאלה בבלוג, בפייסבוק, ובמיילים אישיים רבים כל כך ששלחתם. אני שמחה שחיזקתם אותי ושמחה שכתבתי על העניין. חבל לי שאנחנו שותקות בקלות רבה על הטרדות מיניות שהן חלק משגרת חיינו.
הפוסט שלי ב"הכצעקתה" גרם גם למר רון חולדאי להגיב, וזה שמח אותי מאוד. השבתי לו בעוד תגובה משלי, ואתם מוזמנים לקרוא את כל זה כאן.
שיהיה שבוע מעולה. ועם מזגן.
עלמה

9 Comments על מאפינס משמש

  1. יערה
    24 ביולי 2011 at 15:59 (6 שנים ago)

    נראה מצויין, המשמש הולך מצויין עם רוויון..

    להגיב
  2. בוגי
    24 ביולי 2011 at 16:03 (6 שנים ago)

    הי עלמה, המתכון נראה אחלה! ובכל זאת, אני כבר המון זמן מחפשת מתכון לעוגה ברוושה פשוטה, כזאת שאפשר לצרף אליה פירות לפי המצאי, שמבוססת על קמח מלא. מכירה דבר כזה?

    להגיב
    • dvarimbalma
      24 ביולי 2011 at 20:31 (6 שנים ago)

      עוגת התפוחים של אמא שלי הולכת מעולה עם קמח מלא, אבל עדיף חצי-חצי (חצי מלא וחצי לבן). המתכון כאן, ואפשר גם לשחק עם פירות אחרים במקום תפוחים http://www.dvarimbealma.com/?p=944

      להגיב
  3. א. נעמה
    24 ביולי 2011 at 21:48 (6 שנים ago)

    יפה ומעורר תיאבון. יאמי. אני אכלתי עם שזיף ונהניתי.

    להגיב
  4. נטלי
    24 ביולי 2011 at 23:55 (6 שנים ago)

    מהממים, כמה חבל שהעונה כבר ממש אוטוטו נגמרת 🙁

    להגיב
  5. Shira
    25 ביולי 2011 at 15:27 (6 שנים ago)

    Hi Alma,
    Love reading your post and always inspired by your writing and your recipes.
    These muffins look loveley and I can't wait for the apricot season to arrive here (in cold rainy London)
    As you said you love easy muffin recipes, have a look at these: http://www.jamieoliver.com/recipes/pastry-cake/butternut-squash-muffins
    I make them with wholmeal flour and they are always a hit, with the frosting or without (I find the frosting a bit too runny)
    Looking forward to your next recipe!     

    להגיב
    • dvarimbalma
      25 ביולי 2011 at 17:14 (6 שנים ago)

      תודה שירה. עם משמשים או בלעדיהם, הייתי שמחה לקצת קרירות לונדונית בתל אביב המהבילה 🙂

      להגיב
  6. אילונה
    21 ביוני 2012 at 8:58 (5 שנים ago)

    שלום, המתכון נראה מעולה!
    האם צריך לשנות משהו במידה ואני רוצה להכין את זה בתבנית של מיני מאפינס? 

    להגיב
    • dvarimbalma
      21 ביוני 2012 at 12:49 (5 שנים ago)

      הי אילונה,
      אני לא יודעת כמה קטנים המיני-מאפינס שלך, אבל יכול להיות שתצטרכי לחתוך את המשמשים לרבעים (או לחפש משמשים ממש קטנים).
      עוד הבדל הוא כמובן שזמן האפייה מתקצר. אני מציעה להיות קשובה לתנור שלך ולהציץ במצב המאפינס מפעם לפעם, בעיקרון במיני מאפינס זמן האפייה הוא בדרך כלל כ30% פחות, אבל זה משתנה לפי התנור ולפי התבנית.
      בתאבון!

      להגיב

כתיבת תגובה