קציצות עדשים ובטטה (קופרודוקציה עם עבודה שחורה)

.

עבודה שחורה הוא בלוג מצוין שמופעל על ידי כמה וכמה נשות חיל, ועוסק בקידום מדיניות רווחה בארצנו המפריטה את עצמה לדעת. אני מחבבת רווחה, אני מחבבת את עבודה שחורה, ואני מחבבת את איתי אשר, ירושלמי ואחד מעורכי האתר, שפנה אליי במייל והציע שיתוף פעולה אינטר-בלוגרי סביב ספר הבישול "כך נבשל".

כמה ששמחתי לקבל לידי את הכריכה המרוטה והמלהיבה הזו. כמו לפתוח חרך הצצה לעולם של לפני שישים שנה. ולהציץ אני אוהבת. הדפים הצהובים, העברית הישנה, השפה הגראפית הזו של הפיפטיז, ש(כפי שניתן לראות מעיצוב הבלוג שלי) מגניבה אותי מאוד.

קבלו טעימה:

.

"כך נבשל" נדפס לראשונה ב1949, ונכתב על ידי ארגון נשות ויצ"ו.

כמו רבים מספרי הבישול בתקופה הזו, הוא כתוב רק בלשון נקבה, ומסביר לך, בסובלנות שוביניסטית, איך לקמץ בהוצאות, איך לבשל שניצל מכרוב, ואיך לקבל את אורחייך בסבר פנים יפות ובשולחן שיהיה תרבותי ומכובד מצד אחד ואינו (חס וחלילה) בזבזני ומנקר עיניים מצד שני. מתכון לכל פועלת.

מפא"י מתנגנת בין שורותיו. כפי שכתב יפה שוקי בעבר: ההתעקשות שלא לקרוא למאכלים המסורתיים בשמותיהם הגלותיים (כלומר, באידיש) אלא להדביק להם כינויים עבריים, היא חלק מהעניין.

.

בניגוד לספרי בישול והדרכה שיצאו קצת מאוחר יותר, והלכו אל הכיוון האתני באופן נטול בושה (עם שלל ניסוחים כמו "עוזרת הבית התימנייה שלך"), "כך נבשל" עדיין אינו מדבר על שליטה אשכנזית בצורה גלויה, למרות שהיא כן נרמזת בו, ולו דרך אופיים של המתכונים שהוא ברובו יהודי-מזרח-אירופאי.

ערבים, כמובן, בכלל לא קיימים שם.

"אז למה בעצם כך-נבשל?" שאלתי את איתי, "או ליתר-דיוק, מה אני עושה עכשיו עם מאות מתכונים של ארבע שורות כל אחד, שבכולם יש פירורי לחם ומרגרינה?"

"השאלה" הסביר לי איתי, "היא איך אפשר לחזור לדברים הטובים שהיו בשנים הראשונות של המדינה אבל בלי הדברים הרעים שהיו אז (שוביניזם, אפליית מזרחים, ממשל צבאי, תקשורת פראבדאית…), ועם התאמה לעידן המודרני והגלובליזציה. זו שאלה מרתקת, ואוכל יכול להיות חלון מצוין כדי להעלות אותה".

.

באמת, שאלה מרתקת. מסע בזמן דרך תבשיל מוח צמחוני מקישואים ועצות "כיצד לקמץ בהוצאות הבית". להכווין את עקרת הבית לגבי איך לא להיכנס לאוברדראפט, בערך הפוך ממה שחברות האשראי עושות היום.

רוב המתכונים עוררו בי, במבט ראשון, גועל. אלו מתכוני עוני, והטעם הוא לא המטרה העיקרית שלהם. ויחד עם זאת.

החומרים הפשוטים והעובדה שיש רוב צמחוני ברור בספר (מה לעשות, בשר זה יקר) דווקא מצאו חן בעיניי. כצמחונית שנמצאת כמעט תמיד סביב קו האפס של חשבון הבנק שלי, או מתחתיו, נראה לי מגניב לחטט במתכונים כאלה, שעומדים בניגוד ברור לאופנת השפים-הסלבריטאים ומתכוני היוקרה.

.

אז מצאתי מתכון לנקניקיות מעדשים. והחלטתי קודם כל להפוך אותו לקציצות. ואז שיניתי את הרכיבים, ושוב, וקצת את המרקם, ושוב. וכל מיני סוגים של תיבול. עד שהגעתי לקציצות עדשים אדומות ובטטה, שיצאו טעימות סופסוף.

לא אחד לאחד מהספר, אבל מה לעשות, אני לא באמת יכולה לאכול אחד לאחד את מה שהם הציעו שם. יש גבול. אז יותר בהשראת הספר מאשר ממש מתוכו. וגם כתיבת המתכון בהשראתו.

.

מספר עצות מועילות ויעילות לרווחת הקוראה:

מחית. בסיס הקציצה הינו מחית העדשים ותפוח האדמה המתוק. חשיבות רבה נודעת לרמת הסמיכות של המחית, ולכן מומלץ לאדות ממנה את עודף הנוזלים בסיום הבישול, על ידי בישול וערבוב כאשר מכסה הסיר פתוח. השגיחי ביד רמה על הכירה בשעת הבישול, שכן בשלב זה נוטה מחית העדשים להחרך בקלות. ערבוב מתמד עם מזלג או ממחה יעזור למנוע חריכה, וכן יעודד אידוי של נוזלים.

ממחה. בכדי להגיע למחית אחידה ניתן להיעזר במעבד מזון או בממחה חשמלי (בלאנדאר או פוד-פרוסאסור), אך לא בכל מטבח היד משגת חפצי ערך שכאלה, ומימלא די לה לעקרת הבית המנוסה בממחה ידנית (כף מחוררת, מן הסוג המשמש להכנת פירה) או במזלג ומעט יוזמה.

שומן. מתוך ניסיון להשליט בארץ חוקי תזונה נכונים ובמידת האפשרות אחידים, מתכון זה נאפה בתנור ולא טוגן על הכירה, שכן הטיגון מכיל שומן רב שאינו יפה לבריאות. כנגד זאת, מציע המתכון אפיה של הקציצות בתנור על גבי נייר אפייה שישומן במעט שמן זית. מתקינים את הנייר המשומן מעט לפני כניסתו לתנור, הוא יספק סביבה מתאימה להשחמת הקציצות.

.

הלאה אל המטבח! (מכמות זו מתקינים 11-12 קציצות)

  • שתי כוסות עדשים אדומות
  • חצי בטטה בינונית-קטנה
  • 1 בצל קטן
  • חצי כוס נענע טרייה, קצוצה דק
  • חצי כוס פטרוזיליה טרייה, קצוצה דק
  • 4 כפות פירורי לחם
  • 1 ביצה
  • חצי כפית מלח שטוחה
  • שליש כפית קינמון טחון
  • שלושת רבעי כפית פלפל שחור טחון
  • חצי כפית כמון טחון
  • שמן זית לשימון התבנית


.

  • חתכי את הבטטה לקוביות קטנות.
  • הביאי לרתיחה בסיר קטן את קוביות הבטטה, יחד עם העדשים ועם חמש כוסות מים. כאשר התערובת רותחת הנמיכי את האש לאש קטנה ובשלי עד לריכוך מוחלט (דבר זה דורש כ-40-30 דקות). בסיום הבישול יש לאדות את הנוזלים העודפים, על מנת להגיע לכדי תערובת סמיכה ככל האפשר. השיטה המומלצת לכך היא לבחוש את הסיר במכסה פתוח, בעזרת מזלג או בעזרת ממחה ידני. כך תוכלי "להרוג שתי ציפורים במכה אחת", היינו, לאפשר לאדים להתנדף מן התבשיל ולרסקו בו זמנית.
  • השגיחי שאין התערובת נחרכת. דבר זה עלול להיות טעון שיפור.
  • כבי את האש והניחי לסיר לעמוד פתוח ולתערובת שבו להצטנן קמעה. חשוב הדבר כי התקנן הקציצות נעשית ביד, ואל לה לעקרת הבית המנוסה לגעת בדבר מה חם מידי ולפצוע את ידיה שכן הדבר אינו יפה לבריאות.
  • בינתיים נצלי את הזמן באופן יעיל ומאורגן וקצצי את הבצל לקוביות קטנות ככל האפשר. הוסיפי אותו לתערובת וערבבי. פעולה זו תבטיח קירור מהיר יותר של הבלילה, שכן הבצל אינו חם.
  • זהו גם הזמן הנכון להתחיל לחמם את תנור האפייה.
  • קצצי גם את הפטרוזיליה והנענע וערבבי גם אותם אל התערובת. זכרי, כל ערבוב מבטיח תערובת אחידה יותר וקרירה יותר.
  • הוסיפי גם את התבלינים ואת הביצה ופירורי הלחם.
  • על תבנית התנור הגדולה ביותר פרשי נייר אפייה, אותו תשמני ב-2-3 כפות שמן זית שתמרחי עם כפות הידיים.
  • בעוד כפות ידייך משומנות מעט (הדבר יפה למלאכת התקנת הקציצה) התקיני מן התערובת קציצות עגולות. העברה עדינה של הקציצה מיד ליד תסייע לך ליצור קציצות יפות ומהודקות, שכן טלטול הקציצה כך יגבש אותה לגוש אחיד.
  • הניחי את הקציצות על גבי נייר האפייה ואפי אותן עד שיהיו שחומות וקשות מעט.
  • מנה זו יש להגיש חמה, והיא יפה לאכילה עם רוטב כלשהו כגון טחינה עם שום ולימון או יוגורט חריף עם שום ופטרוזיליה. ניתן לאכולה גם עם "קאצ'ופ" (רוטב עגבניות חמוץ) אך דבר זה אינו מתאים לתנובת הארץ ויש לנהוג בו במתינות.
  • את הארוחה יש "להגיש לשולחן בערב, כדי לשמור על המסגרת התרבותית שהיא הכרחית לכל בן תרבות, וכן למען חינוכם של הילדים. שכן אין לך דבר מזיק יותר לבריאות מאכילה חפוזה".

שיהיה לכולם שבוע נעים. הפוסט הזה נמצא כאן בעבודה שחורה. והנה המתכון המקורי ששיניתי לו ת'צורה:

תגיות:,

65 תגובות על קציצות עדשים ובטטה (קופרודוקציה עם עבודה שחורה)

  1. נטלי
    19 בדצמבר 2010 at 9:24 (4 שנים ago)

    נראה מעולה, והכתיבה שלך סוחפת אותי בכל פעם מחדש.

    להגיב
    • dvarimbalma
      19 בדצמבר 2010 at 12:19 (4 שנים ago)

      כן ירבו.

      להגיב
  2. רוני
    19 בדצמבר 2010 at 12:13 (4 שנים ago)

    פוסט גדול.
    הקציצות נראות מעולה :)

    להגיב
  3. עינת
    19 בדצמבר 2010 at 13:17 (4 שנים ago)

    זו הפעם הראשונה שאני מקבלת פוסט מהאתר (נרשמתי לפני שבוע) .. ואת כותבת כל כך יפה!!
    מדהים ומחריד ביחד תיאורך על הנורמה והלך המחשבה שהיה פעם ולא לפני הרבה זמן כל כך, משמח שהתקדמנו גם בדברים טובים..

    מחכה בקוצר רוח לפוסט הבא!

    להגיב
    • dvarimbalma
      19 בדצמבר 2010 at 13:22 (4 שנים ago)

      תודה על הקומפלימנטים. אני באמת לא יודעת במה ועד כמה התקדמנו מאז. ברור שהשוביניזם והאפלייה לבשו צורות אחרות, אבל לא נראה לי שהם נגמרו ממש.

      להגיב
  4. גיא
    19 בדצמבר 2010 at 13:28 (4 שנים ago)

    מעולה ! תופש את רוח התקופה, משעשע ונראה טעים מאוד.
     
    רק למה פטרוזליה ולא פטרוזלניון ? :)

    להגיב
    • dvarimbalma
      19 בדצמבר 2010 at 13:38 (4 שנים ago)

      אתה (כמובן) צודק, אבל חששתי שקוראות הבלוג לא יבינו מה זה פטרוזילניון, אז הלכתי על בטוח.

      להגיב
  5. דפי
    19 בדצמבר 2010 at 16:57 (4 שנים ago)

    כתוב יפה ומעניין!
    אין כמו מודעה שקוראת לנו להיות בריאים בזעקת "שמן!!!" סותמת לבבות. מצחיק, זה בדיוק מגיע אלי בשבוע בו גם לי הזדמן מפגש מעניין עם ספר זקן (אפשר לקרוא על זה בבלוג שלי)
    גם הקציצות נראות מעולות (ודיאטתיות) וינוסו בקרוב בלי נדר :) (אין כמו להתקין קציצות…)
     

    להגיב
  6. א. עברייה
    19 בדצמבר 2010 at 20:12 (4 שנים ago)

    כאישה עברייה ותיקה בארצנו זכיתי אף אני לקרוא מהספר ואף לבשל ממנו. כיום זוכרת אנוכי רק את העיצוב והתמונות, שהשאירו בי טעם מתוק ותודה שהבאת אותן.
    אכלתי והתענגתי.
    זוהי חלופה אמיתית למוצר התעשייתי המשווק קפוא תחת כותרת המשלבת מילים כגון מעדנים, גליל, בריאות, ארז ק.. טבע, וכד'.
    יישר כוחך פועלת חיל עברייה . כיאה לאשת חיל את משלבת כישורים רבים, גם במטבח וגם בכתיבה. בזכות נשות חייל מוכשרות וחרוצות שכאלה יכולנו להקים מדינה.
    אני קוראת ומתענגת על כתיבתך כל שבוע.

    להגיב
  7. נדב פרץ
    19 בדצמבר 2010 at 23:00 (4 שנים ago)

    הצנע נגמר, העברית השתנתה, אפילו השוביניזם לבש צורות אחרות – אבל ספוג של ננס עדיין יש בכל מטבח!

    להגיב
    • dvarimbalma
      19 בדצמבר 2010 at 23:31 (4 שנים ago)

      אצלנו אין ספוג, יש ננס אמיתי! והוא עושה את הכלים במקומי

      להגיב
  8. שרי
    20 בדצמבר 2010 at 0:36 (4 שנים ago)

    גם מתכון מפנק גם בריא ומזין גם חמוד וקל להכנה
    גם שת"פ יצירתי ורחב אופקים גם שת"פ עם עו"סים, גם עו"סים ירושלמים, גם קצת נוסטלגיה ציונית (משהו דומה) ושאלות טובות
    אני באמת מאוהבת בבלוג הזה סופית

    להגיב
  9. שוקי
    20 בדצמבר 2010 at 2:05 (4 שנים ago)

    ברוכה מחירה עטרה ליושנה.
    ולגבי הספר – אני חושב שהוא מספר את ההיסטוריה הרבה יותר טוב מספרי ההיסטוריה.

    להגיב
  10. ניר
    20 בדצמבר 2010 at 12:48 (4 שנים ago)

    זהו מסריר (פוסט) משובח, שופרא דשופרא!

    להגיב
    • dvarimbalma
      20 בדצמבר 2010 at 14:08 (4 שנים ago)

      מסריר?! בחיים לא שמעתי את הביטוי.

      להגיב
  11. אפרת
    20 בדצמבר 2010 at 12:59 (4 שנים ago)

    אני מכינה אותן עכשיו- לא כתבת לכמה מעלות לחמם את התנור
    תודהההה!!!

    להגיב
    • dvarimbalma
      20 בדצמבר 2010 at 14:09 (4 שנים ago)

      סליחה אפרת- אני אפיתי בחום של 180 מעלות, והכנסתי את הקציצות לתנור כשהוא כבר היה חם.. אני מקווה שיצא טעים. תספרי לי איך יצא ואת יכולה להעלות שאלות נוספות מתהליך הבישול כאן בתגובות או בדף הפייסבוק של הבלוג. בהצלחה ובתאבון

      להגיב
  12. אפרת
    20 בדצמבר 2010 at 14:21 (4 שנים ago)

    יצאו מעולה!! יאמי!
    היתה לי הרגשה ש180 יהיה בסדר.. בכל מקרה, תודה, אחלה מתכון, שילוב מעולה של תבלינים והכי כיף שזה ככ בריא ולא משמין

    להגיב
    • dvarimbalma
      20 בדצמבר 2010 at 14:23 (4 שנים ago)

      כן, 180 הוא בדרך כלל חום נח בשבילי לאפייה (אלא אם מדובר בדברים שדורשים רגישות מיוחדת).
      אני כל כך שמחה שיצא לך טעים, איזה כיף. עשית לי קצת טוב על הלב ככה באמצע היום.

      להגיב
  13. אפרת
    20 בדצמבר 2010 at 15:36 (4 שנים ago)

    ועוד משהו- הבן שלי- בן שנה וחודשיים זלל את הקציצה בתאווה! כיף!
    (כמובן שהוא אנין טעם במיוחד :))

    להגיב
    • dvarimbalma
      20 בדצמבר 2010 at 19:56 (4 שנים ago)

      ומה שעוד יותר כיף הוא שחלקת עם כולנו את התמונה הזו על הקיר בדף של "דברים בעלמה"! מאוד נחמד לראות את הקציצות בבית של מישהו אחר, ואני חייבת לומר שהקומקום הכתום מדליק.

      להגיב
  14. א. יולה
    20 בדצמבר 2010 at 20:04 (4 שנים ago)

    טעמתי- והורננתי!

    להגיב
  15. רוני
    21 בדצמבר 2010 at 22:47 (4 שנים ago)

    זה מזכיר לי שסבתא שלי סיפרה לי פעם איך שכנה שלה – בשלנית בחסד – היתה מכינה בתקופת הצנע לפתן תפוחים מקישואים (!!!), ושהיה לזה טעם "ב-דיוק כמו תפוחים!".
    ועל זה אני אומרת – כן, סבתא, כמו שלנקניקיות מעדשים יש טעם של נקניקיות.

    להגיב
    • dvarimbalma
      21 בדצמבר 2010 at 23:24 (4 שנים ago)

      אלוהים אדירים. לפתן תפוחים מקישואים.

      להגיב
  16. בישול בזול
    22 בדצמבר 2010 at 0:12 (4 שנים ago)

    הספר הזה מזכיר לי את יצירת המופת "לקראת חלה". ספר חמוד, יפה ויעיל, אך כולו בלשון נקבה, על אף שיצא ממש לא מזמן. מסתבר שטרם עברנו את השלב הזה.
    אישי היקר, שהוא האחראי הבלעדי על התקנת החלות בבית, נעלב כל פעם מחדש על ההנחה המגדרית.

    להגיב
    • dvarimbalma
      22 בדצמבר 2010 at 8:02 (4 שנים ago)

      את יודעת, לא באמת עברו את ה"שלב" הזה של חשיבה שוביניסטית מעוד המון בחינות. נראה לי שעל חלק מהדברים זה פשוט פחות נהוג לדבר היום (למשל, זה נראה קצת ארכאי להכניס הסברים בלשון נקבה, מצד שני זה שיא הקידמה לרטש תמונות של דוגמניות בפוטושופ וליצור אידיאלים שדופים יותר ויותר של יופי).

      להגיב
  17. אולגה
    22 בדצמבר 2010 at 8:25 (4 שנים ago)

    אז איפה משיגים פטרוזלינון בימינו? :)
    אני לרוב קרניבורית מושבעת אבל המתכון והצילומים גרמו לי להזיל ריר. שאפו

    להגיב
  18. עירא
    22 בדצמבר 2010 at 19:59 (4 שנים ago)

    מודה, לא הייתה לי סבלנות לענין האפיה. טיגנתי במחבת טובה עם מעט שמן זית ויצא סופר טעים..
    תודה.

    להגיב
    • dvarimbalma
      22 בדצמבר 2010 at 20:02 (4 שנים ago)

      מגניב. האמת היא שגם אני הכנתי את זה פעם אחת בטיגון, אבל יצא לי לא כל כך טעים (לא משתגעת על טעם של טיגון), לכן לא הכנסתי את האופציה הזו במתכון :)

      להגיב
  19. יעל
    31 בינואר 2011 at 13:36 (4 שנים ago)

    מצאתי לפני שנה ספר בישול צה"לי משנות ה-60, כמדומני. אבל פרט לרוח התקופה המעניינת, די קשה לשחזר מתכונים כמו "עוגת ביסקוויטים למאה איש"…
    (והיא נטולת ביסקוויטים! צנע ללא פשרות!)

    להגיב
    • dvarimbalma
      31 בינואר 2011 at 14:18 (4 שנים ago)

      עוגת בסקוויטים ללא בסקוויטים. זה נשמע כמו מחיאת כף יד אחת, חידות זן, כאלה דברים. חייבים להכין פעם את העוגה הזו רק כדי לראות!

      להגיב
  20. חן
    3 באפריל 2011 at 0:35 (3 שנים ago)

    היי,
    לא תאמיני, אבל הגעתי לאתר שלך דרך גוגל בחיפוש "מח צמחוני". חיפשתי בדיוק את המתכון המהולל מהקישואים :) אני אמנם רק בת 27, אבל משום מה היה לנו בבית את הספר (ההורים שלי נולדו אחרי תקופת הצנע, אז כנראה ירשו אתו ממישהו), וכנראה משם אמא שלי הייתה מכינה את המתכון. בעצם זהו תבשיל קישואים ממש טעים…

    להגיב
    • dvarimbalma
      3 באפריל 2011 at 10:02 (3 שנים ago)

      זה לא פחות ממדהים אותי. וזה עוד אחרי הבנאדם שהגיע אליי מחיפוש בגוגל אחר "סקס חסה גדול". מעניין איך הוא הרגיש כשזה הוביל אותו למתכון של פסטה עם חסה

      להגיב
  21. גילי
    31 במאי 2011 at 15:49 (3 שנים ago)

    המתכון ממש מפתה וחיכיתי בקוצר רוח לנסות אותו. לצערי אחרי הבישול של העדשים והבטטה כל מה שקיבלתי זה מרק לא סמיך במיוחד ובטח לא משהו שיכולתי להתקין ממנו קציצות. פעלתי בדיוק לפי ההוראות ואין לי מושג היכן שגיתי, מה שבטוח זה שהתבאסתי לאללה :(

    למה רק אני לא הצלחתי? אני באמת לא מבינה!

    להגיב
    • dvarimbalma
      1 ביוני 2011 at 0:38 (3 שנים ago)

      הי גילי,
      הכנתי את הקציצות כמה פעמים מאז והן תמיד יצאו סבבה, אז אני לא חושבת שהבעיה היא במתכון. מצד שני, בטטה היא ירק, וכמו כל הירקות והפירות (ובני האדם) אין שניים זהים זה לזה. יכול להיות שהבטטה שנפלת עליה הייתה טיפה מימית יותר.
      בכל אופן, חשוב מאוד להסמיך את התבשיל המרוסק כמו שהסברתי במתכון, על ידי בישול באש נמוכה ומכסה פתוח, תוך כדי המעיכה של הכל לעיסה. אם לא מאדים את הנוזלים יש מרק נוזלי לגמרי ואין שום סיכוי לקצץ ממנו קציצות! הדבר הזה לוקח קצת זמן, אז יכול להיות שגם המרק שתיארת היה הופך לבסיס נפלא לקציצות עם עוד קצת המתנה.
      אני מקווה שזה יעבוד טוב יותר בפעם הבאה,
      עלמה

      להגיב
  22. נעמה
    12 ביוני 2011 at 18:47 (3 שנים ago)

    לפי מה שאמר לי תייר גרמני חביב, שכותב דוקטורט על ארגוני הנשים בגרמניה בתחילת המאה ה20, "כך נבשל" (ספר שאני מכירה מהבית – אמא שלי ירשה אותו מאמא שלה), הוא תרגום של ספר שפורסם על ידי נשות וויצו גרמניה בשנות ה20.

    להגיב
    • dvarimbalma
      13 ביוני 2011 at 0:21 (3 שנים ago)

      מדהים.

      להגיב
  23. תלמה
    2 בספטמבר 2011 at 9:18 (3 שנים ago)

    האם ניתן להחליף את העדשים הכתומות בירוקות?

    להגיב
    • dvarimbalma
      2 בספטמבר 2011 at 10:01 (3 שנים ago)

      אני לא ניסיתי, אז איני יכולה לומר בודאות, אבל לדעתי זה לא יעבוד כל כך טוב. עדשים אדומות מתבשלות מהר בהרבה, ומתפרקות בקלות- כך שהן נעשות רכות מספיק, ונבחשות יחד לעיסה של קציצה. עדיף לשמור על העניין הזה של עדשים אדומות, ולאלתר יותר בגזרת התבלינים :)

      להגיב
  24. נופר
    9 בספטמבר 2011 at 16:09 (3 שנים ago)

    איזה כיף של קציצות. קסום הוא התהליך שעוברות העדשים מעגולות וקשות דרך רכות-שקופות וממחית רכה ועד לאפויות כראוי. החלפתי את הפטרוזיליה בכוסברה (התמכרות קשה) והוספתי קצת ג'ינג'ר ושום כתוש. יצא מעולה.

    להגיב
    • dvarimbalma
      10 בספטמבר 2011 at 0:27 (3 שנים ago)

      שמחה שיצא לך טעים. אכן, עדשים יכולות לעבור שינויים, אין מה לומר!

      להגיב
  25. דן
    3 בינואר 2012 at 13:54 (3 שנים ago)

    המנה הזו נשמעת מאוד מאוד טעימה ואתמול בלילה התחלתי להכין אותה.
    הכנתי את המחית, הוספתי הכל (מלבד הביצה) ושמתי את התערובת במקרר.
    אם אוסיף היום את הביצה ואכין את הקציצות לא צריכה להיות שום בעיה, נכון?
    ועוד שאלה – כמה זמן (בערך) צריך לאפות את הקציצות?

    תודה.
    דן

    להגיב
    • dvarimbalma
      3 בינואר 2012 at 17:55 (3 שנים ago)

      הי דן, נשמע לי בסדר גמור, רק לפעמים כשמשהו עומד במקרר במשך הלילה נוזלים מצטברים בצדדים. אם תשפוך את הנוזלים האלה המרקם יהיה בסדר גמור.

      להגיב
  26. אישה הולכת לקולנוע
    2 במאי 2012 at 10:04 (2 שנים ago)

    עלמה היקרה, איזה פוסט מקסים. הקציצות הוכנו אתמול והיו פשוט מעדן (לזוג קרניבורים מושבעים :) אבל עם ראש פתוח). היה כל כך מרענן להתעסק עם עיסת קציצות שאינה מכילה או מריחה מבשר, בלי כל הלכלוך ותחושת האיכס המתלווה בדרך כלל.

    להגיב
    • dvarimbalma
      2 במאי 2012 at 10:31 (2 שנים ago)

      שמחה מאוד מאוד לשמוע! אני מזמן חושבת שקציצות צמחוניות זה כיף, אבל תהיתי איך אוכלי-כל ירגישו לגבי זה

      להגיב
  27. יותם
    5 ביולי 2012 at 17:43 (2 שנים ago)

    הי עלמה,
    יש לי דלעת במקרר וממש בא לי לנסות את המתכון. חושבת שיעבוד? זה לא חייב להיות מושלם, רק טעים :)

    להגיב
    • dvarimbalma
      5 ביולי 2012 at 17:47 (2 שנים ago)

      אני קצת בספק, כי הבטטה נותנת מרקם יותר סמיך ועיסתי (דומה לפירה). יש לי ניסיון לא רע עם פירה גם מלדעות ודלוריות- אבל זה תמיד נוזלי יותר. ההצעה שלי היא לנסות להסמיך קצת יותר (כלומר להמשיך את התהליך של הבישול והערבוב), וגם אם יוצא לא מספיק מוצק להוסיף טיפה יותר פירורי לחם ממה שכתוב במתכון. בהצלחה!

      להגיב
  28. יותם
    6 ביולי 2012 at 17:10 (2 שנים ago)

    אוף, סיימתי לקרוא את כל הבלוג.. התחלתי מהסוף, שהיום הוא האמצע, חזרתי להתחלה והתקדמתי עד שנגמר.
    הכנתי מכאן ממש מעט מתכונים, כי פלטת הטעמים שלנו לא כל כך חופפת (למעט האהבה העזה לטחינה ותמרים), אבל הם יצאו נהדרים. ובכל זאת, לא קראתי בשביל המתכונים. בכל פוסט חיכו לי מטעמים מענגים כמו: כל האנשים חשודים שהיו בטיסה שלה. לקרוא. להשתהות. לחייך. ככה בדיוק זה מרגיש. להזכר במשפטים או דימויים ככה סתם ביומיום. למשל, כשאני מיישרת עוגת גבינה :) וגם ענית לי תוך שלוש דקות בדיוק! תודה לך. ותודה לאחותך על המתכון המעולה לעוגיות הטבעוניות.

    להגיב
    • dvarimbalma
      6 ביולי 2012 at 23:06 (2 שנים ago)

      תודה רבה לך על תגובה כה משמחת. מקווה שתמצאי עוד טעמים בבלוג שיהיו לך נעימים. אבל בכל אופן הסיפורים הם העיקר, אז שם היה לך טעים, דיינו :)

      להגיב
  29. טל
    18 ביולי 2012 at 8:58 (2 שנים ago)

    ואו איך אני מגלה את המתכון הזה רק עכשיו?
    נראה כל כך טובבב חייבת לנסות מתישהו! 

    להגיב
  30. עפרה
    9 באוגוסט 2012 at 18:14 (2 שנים ago)

    אוף, הכנתי הכל לפי המתכון וחתכתי והשקעתי והכל נראה ממש מצויין ובסוף- יצא ממש ממש יבש!! ואני לא יודעת למה.. אולי אפיתי יותר מדי… אולי יש לך רעיון למה זה קרה?

    להגיב
    • dvarimbalma
      9 באוגוסט 2012 at 19:21 (2 שנים ago)

      ההימור שלי- אפית קצת יותר מידי, או שהוספת קצת יותר מידי פירורי לחם. אבל בעצם יותר סביר שזה עניין של זמן אפיה. אני מצטערת שיצא לך לא-משהו :(

      להגיב
  31. יותם
    17 בנובמבר 2012 at 10:35 (2 שנים ago)

    אני רוצה לנסות את המתכון אבל בלי ביצה. יש לך רעיון לתחליף? 3 כפות טחינה הגולמית עם קצצת מים נראה לך הגיוני?

    להגיב
  32. שם*
    9 בנובמבר 2013 at 16:49 (11 חודשים ago)

    היי עלמה , יש לך בלוג נפלא , הרבה זמן שהמתכון הזה מחכה לי והיום החלטתי זהו עושים. אבת ת'אמת , מתכון שנראה ונשמע כל כך קל ופשוט להכנה התארך והתמשך. זה התחיל מזה שבישלתי את הבטטות והעדשות כמעט שעה , יתר מהזמן שהמלצת . הקפדתי לאחר שקראתי שיש לעבוד עם סיר פתוח , אש נמוכה וממחה שלא מרפה , אבל זה התחיל להראות כמו מרק , ולא כמו משהו שהולך להסמיך , ( הקפדתי לאחר שקראתי שלחלק מהמגיבים  זה גם קרה .  ) אז כדי לא להתעכב יתר על המידה ריככתי במיקרו בטטה נוספת כדי להוסיף לעיסה, וכמובן שעוד פירורי לחם מעבר למה שציינת .  בסופו של דבר הצלחתי איכשהו לכדרר קציצות . עכשיו זה בתנור כבר 40 דק' ?  הייתכן ? כל כך הרבה זמן וזה עדיין לא עושה רושם שזה קרוב לסיומו.  וגם צריך להפוך את הקציצות ?
    אשמח אם תוכלי להתייחס. תודה

    להגיב
  33. טל
    6 בדצמבר 2013 at 17:15 (10 חודשים ago)

    יש לכם אולי רעיון במה אני יכולה להחליף את הביצה?
    מתארחים אצלי מחר חברים טבעוניים….

    להגיב
    • dvarimbalma
      6 בדצמבר 2013 at 19:21 (10 חודשים ago)

      אולי קצת טחינה, או זרעי פשתן טחונים, אבל לא ניסיתי כמויות ולכן אני לא יכולה לתת המלצה מדוייקת…

      להגיב
  34. דורון
    13 בינואר 2014 at 0:43 (8 חודשים ago)

    הקציצות מתפרקות! ניסיתי גם בתנור וגם בטיגון ולא הצלחתי להוציא משהו שנשאר שלם ומתהפך..
    (גילוי נאות: השתמשתי בעדשים ירוקות למרות האזהרות כי זה מה שהיה) מה לעשות עם שנשאר? נשאר לי הרבה חומר לפני אפיה/טיגון.
    הלוואי שיהיה לך או למישהו פה רעיון טוב..

    להגיב
    • dvarimbalma
      13 בינואר 2014 at 2:04 (8 חודשים ago)

      עדשים ירקות אכן פחות מתאימות כי הן לא מתפרקות והופכות לעיסה. אפשר לנסות "להדביק" את הסיפור בעזרת עוד ביצה ופירורי לחם, או לחלופין בעזרת זרעי פשתן טחונים עם מים (זה התחליף הטבעוני)

      להגיב
  35. אורית
    1 במאי 2014 at 14:00 (5 חודשים ago)

    המתכון הזה גרם לי להרגיש שכדאי לי לצאת מהר מהמטבח, לא ברור לי כמה לחכות בתנור. זה יצא נורא רטוב. בטיגון בשמן זה התפרק. לא ברור לחאיזה מרקם להגיע לפני התנור… קיצר – כנראה מקומי בעבודה ולא בבישולים

    להגיב
    • dvarimbalma
      2 במאי 2014 at 17:12 (5 חודשים ago)

      אוי, אני מצטערת שזה לא הצליח! זה לא אומר שאת צריכה לצאת מהמטבח! הטריק הוא לתת לתבשיל לאבד הרבה נוזלים בשלב הבישול על האש שבו הכל מסמיך…

      להגיב
  36. אלכס
    1 ביולי 2014 at 14:45 (3 חודשים ago)

    שאלה!
    אפשר לוותר על פירורי הלחם/להחליפם בקמח/שיבולת שועל משהו?..

    תודה! :)

    להגיב

2Pingbacks & Trackbacks on קציצות עדשים ובטטה (קופרודוקציה עם עבודה שחורה)

  1. תפריט שבועי 2 | תפריט להיט
    22 באוקטובר 2011 at 21:00 (3 שנים ago)

    [...] וביום חמישי, אם יהיה כוח, אני מקווה להכין את הקציצות החמודות הללו- קציצות עדשים ובטטה. [...]

    להגיב

כתיבת תגובה