מרק אפונה סמיך עם קישוטים

קובנה, ליטא, נחיתה. הטמפרטורה בחוץ קר ואפור, ההתרגשות בשיאה: מסע. הוא מחכה לנו בשדה בדיוק בשעה ובמקום שקבענו, נפלא כמו שזכרנו אותו מברלין, עם חיוך גדול ויאללה בואו נעוף מפה לשתות קפה איפשהו.

"היסטוריון עם אקדח," מתלוצץ איתו א', מופתע עד אין קץ כשהוא נוכח שהוא חמוש, "מה השלב הבא, פילוסוף עם ארטילריה?"

ט', ידידנו הליטאי, מסביר לו בקיצור ששיעור הפשע בקובנה הוא כזה שכדאי להסתובב עם אמצעי כלשהו להגן על עצמך, והסוג עם הכדורים הקטנים לא דורש אפילו רישיון או הכשרה. אחר כך הוא מסביר לי את התפריט ומה זה הדבר הזה שאופים עם פטריות. יש כאן סוגי פטריות שלא ראיתי בחיים.

הבתים כולם נעולים עם שתי דלתות, אזעקה מאסיבית מותקנת בכניסה. הדירה אינה מחוממת. כמו כל הבתים שנבנו בחלק הזה של העיר, כלומר, תחת הכיבוש הסובייטי, מערכת החימום והבידוד של הקירות הותקנה באופן בלתי יעיל להחריד. עלות החימום של בית כזה בחורף שווה לסכום המלא של משכורת ממוצעת.

כשבנו את זה זו לא הייתה בעיה, מסביר לי ט' בחצי חיוך ציני, כי אף אחד לא שילם את הוצאות החימום. בכלל, לא היו בעיות בתקופה הסובייטית, כי הם פשוט נעלמו: אי אפשר היה לראות או לדבר עליהן. אחר כך נשארה כלכלה מרוסקת, מאפיה שהשתלטה על העיר, בתים שאי אפשר לחמם וחרם שחסם אספקה של אוכל ודלק. הוא זוכר כילד את התורים. בהתחלה תחת הגוש הסובייטי, ואחר כך בלעדיו, פשוט כי אין מה לקנות.

יש לנו רק 48 שעות לטיול כולו, וזה אומר הרבה קפה, הרבה בצק, הרבה נסיעות. ההיסטוריון החמוש שלנו מתמסר לתפקיד מדריך הטיולים, וחולק איתנו ערימות של ידע ושל שאלות מהסוג שנשאר ללא מענה.

תחום ההתמחות שלו, יהדות ליטא וראשית התנועה הלאומית הליטאית, מטה את המסע וגורם לו להתעכב על הבניינים ההרוסים שהיו בתי כנסת, השכונות שהיו יהודיות. לפני הכיבוש הנאצי שליש מאוכלוסיית העיר הייתה יהודית, עכשיו אין כאן כלום.

אין לו ממש מושג איך הוא הגיע דווקא לתחום המחקר הזה, והוא לא בטוח האם להמשיך עם זה, ולשקוע בעוד כמה שנים של לימודי יידיש ועבודת ארכיון, עד הדוקטורט. ועוד יותר אין לו מושג למה הוא עצמו לא אנטישמי, בניגוד די ברור לדעה הרווחת. אולי זה קשור לרקע המוסלמי של משפחתו, שחינכה אותו לסובלנות, הזכירה לו שגם הם סוג של מיעוט.

אנחנו מדברים על אתוסים של קורבנות. אני שואלת את ט' איך אפשר לשכוח שנעלמה פה שליש מהעיר תוך כמה שנים, הרי נשארו שלטים שבורים ביידיש על הרחובות. הוא מסביר לי שעוד שליש נרצח אחר כך על ידי הטרור הרוסי, וזה לא כולל את אלו שנשלחו למחנות בסיביר אבל חזרו בחיים. כמו סבא שלו, למשל.

אף אחד מרוסיה לא יכיר בזה שהיה כאן כיבוש, או ייתן כספים של פיצויים. הסטליניזם הוא הטראומה, ויש אפס הכרה מצד התוקף.

אולי ככה עובדת הפוליטיקה העולמית, אומר א', כל אחד רוצה להיות קורבן, כל אחד מאפיל עם המסכנות של עצמו על האחרים. בשביל הליטאים יכול להיות שהיה קל יותר תחת הכיבוש הגרמני מאשר תחת זה הרוסי, פחות טרור. ואני, משתאה, למדתי בתיכון שסטאלין היה בסך הכל בצד של הטובים.

בערב משחק כדורסל. אליפות העולם. התמזל מזלנו להגיע לכאן בדיוק בזמן לכל הבלאגן, מאות אנשים בפאבים, מסכים גדולים, אספקה בלתי פוסקת של בירה. ט' לא מצליח להסביר לנו עד כמה שתרבות הכדורסל פה מפותחת, לא היה אף נשיא בליטא של אחרי הסובייטים שלא היה בעברו שחקן כדורסל מקצועי.

בשבילי המיוזעים עם הכדור בעיקר רצים על המסך, אבל האדישות שלי לא עומדת במתקפת ההתרגשות שסביבי, באנשים הזועקים והמריעים.

הלומי שיכר אנחנו משרכים את דרכנו חזרה לשדה התעופה לפנות בוקר, נפרדים ממנו בחיבוק ועוד חיבוק. מבטיחים לנסות להיפגש שוב. אני מתעוררת בבוקר עם האנג אובר של שאלות ושל בירה, מכינה בצהריים מרק עשיר של אפונה כדי להתייצב.

כמה טיפים חשובים:

תזמונים. כן, אני יודעת שיש סיכוי שפרסום של מרק במזג האויר הנוכחי בארץ יגרום ליושבים בציון לבעוט לי בישבן. נימוקי הנגד שלי: (א) עכשיו זה החגים, יש מצב טוב שאתם דווקא כן מכינים מרק לארוחת החג. (ב) עברתם לאחרונה לשעון חורף, אז אולי יהיה קריר יותר בקרוב. (ג) המרק הזה כל כך מהמם שיהיה טעים להכין אותו גם עוד חודש (בבחינת גזור ושמור). (ד) הישבן שלי מאוד רחוק ולבעוט בו ידרוש מכם מאמץ מיוחד.

אפונים. השתמשתי דווקא באפונה קפואה, ולא באפונה יבשה, כמו שעושים בדרך כלל במרק כזה. אני חושבת שהאפונה הקפואה נותנת טעם רענן וצבע יפה יותר. כמובן שהכי כיף היה לעשות את זה עם אפונה טרייה, אבל יש לי איזושהי תחושה שלא באמת מתחשק לכם לשבת ולקלף תרמילי אפונה (אם כן, מוזמנים ליצור קשר, ולקלף גם בשבילי).

קישוטים. הרעיון עם הגזר והבצל הוא להוסיף אותם בצלחת האישית למרק רותח, ולתת למרק לבשל אותם קצת בצלחת. הגזר צריך להיות דקיק בדיוק בשביל זה. מה שעשיתי כאן הוא לקלף אותו עם קולפן ירקות רגיל, וליצור רצועות דקיקות, כמעט שקופות, שאפשר להוסיף לצלחת בשמחה.

יאללה למטבח!

  • 1 שורש פטרוזיליה שמנמן ובריא
  • 1 בצל קטן
  • 1 תפוח אדמה בינוני
  • 5 גבעולי סלרי
  • 2 שיני שום
  • שקית של אפונה קפואה (750 גרם)
  • חצי כפית פלפל לבן
  • חצי כפית אגוז מוסקט טחון
  • כפית מלח
  • ליטר מים (למדוד בבקבוק, כן?)
  • כוס יין לבן
  • גבעול בצל ירוק וגזר אחד, להגשה

  • חותכים את השורשים והפקעות: את הבצל לרצועות עבות, את תפוח האדמה מקלפים וחותכים לקוביות. את שיני השום מקלפים וחותכים לפרוסות. את שורש הפטרוזיליה מקלפים (אפשר בקולפן ירקות) וחותכים לעיגולים. את הסלרי חותכים לפרוסות.
  • בסיר גדול: מטגנים בשמן זית את הבצל, השום, ושורש הפטרוזיליה, עד שזה מתחיל להזהיב. מוסיפים את הסלרי ותפוח האדמה, ונותנים להכל כמה רגעים להתבשל.
  • מוסיפים את האפונה קפואה מהשקית, ומערבבים. הקרח שלה ימס וישבר.
  • מוסיפים את התבלינים (מלח, פלפל לבן, מוסקט), ליטר מים, וכוס יין.
  • מנמיכים את האש ומבשלים שעה שלמה.
  • טוחנים את המרק עם בלנד-יד, עד שהמרקם שלו חלק כמעט לגמרי (אני אוהבת להשאיר קצת גושים).
  • קוצצים בצל ירוק ומקלפים רצועות של גזר.
  • מגישים את המרק רותח, עם בצל ירוק וגזר בצלחת. אפשר לשים הרבה בצל בכל צלחת, אבל עם הגזר כדאי לא להגזים, כדי שלא יהפוך את העניין לסלט.

שיהיה לכולנו שבוע מצוין. ובאיחור רב (כהרגלי בקודש):

שנה טובה לכולן ולכולם, שנה של הרבה אוכל טעים, הרבה מסעות והתרגשות והרבה להירגע בבית מהכל. בשבילי כולכם נשות חיל.

מי ייתן וארוחות החגים יעברו בשלום, עם מרקים או בלעדיהם,

עלמה

נ.ב. השבוע הופעתי בתוכנית של מיכל אנסקי בערוץ 10 "מבשלים מהספרים". אין לי לינק להכניס כאן ואפילו לא הצלחתי לצפות בה (כי לא הייתי בארץ), אבל אם במקרה יצא לכם לראות, הכנות מחייבת אותי להודות בעובדה הפשוטה שעמדתי על מדרגה בזמן הצילומים. הם אולי הצליחו לצנזר את זה מהפריים, אבל מיכל אנסקי נורא גבוהה, ואני נורא, נורא נמוכה. זהו (אנחת רווחה) וידוי חשוב שרציתי לבצע. עכשיו אני מוכנה לקראת הכיפורים.

16 Comments על מרק אפונה סמיך עם קישוטים

  1. יובל
    13 בספטמבר 2010 at 23:10 (7 שנים ago)

    אוטוטו, כשהסיבה לשעון החורף בישראל תהיה רלוונטית (כלומר, שיהיה חורף), אני חייב להכין מרק אפונה. אני לא יודע למה, אבל אני מפנטז על מרק אפונה בדיוק כזה כבר כמה חורפים ולא מכין כזה.
    ד"א – תנסי להוסיף למרק גם קוביות (או קרעים קטנים, אם אני רוצה לוק כפרי) של בייקון או חזה אווז מעושן או,בזמנים קשים כלכלית, חתיכות קבנוס – זה נותן טעם מעושן משגע למרק, ואם רוצים לעדן ולשבור אותו – מגישים את המרק עם כפית גדושה של שמנת חמוצה מעל…. אוי, השחיתות…

    הגב
  2. עדי
    14 בספטמבר 2010 at 0:22 (7 שנים ago)

    בענייני קורבנות, או בענייני הסטוריונים, או פילוסופיים או הו, הנושא האהוב עלינו
    סטודנטים למדעי הרוח:
    http://www.phdcomics.com/comics/archive.php?comicid=1365

    (כן, לא' שלי יש כמה הברקות מועילות..)

    הגב
  3. טל
    14 בספטמבר 2010 at 8:02 (7 שנים ago)

    כל פעם מחדש כיף לקרוא את הפוסטים שלך. אני רוצה לבעוט לך בתחת לו בגלל המרק באמצע הקיץ (כן עדין קיץ) אלא בגלל שאי אפשר להשיג עכשיו שורש פטרוזיליה שמנמן ובריא. אצלינו בשוק, שבד"כ שורשי הפטרוזיליה נראים כמו ניצולי צ'רנוביל (בגלל הגודל שלהם) נראים עכשיו מצומקים כמו דררים (Freman).
    בלי קשר, לפני כמה שנים קניתי ק"ג אפונה טריה כדי להכין ריזוטו. הבן שלי, שהיה בערך בן 3.5 לקח את השקית, ובזמן שאני ואשתי שתינו את הקפה של אחה"צ, הוא התלבש על השקית וגמר לי את כל האפונה. אז אם את מחפשת מישהו שיקלף את מוזמנת (ה-yeild שלו מאוד נמוך…)
    גמר חתימה טובה ושנה טובה,
    טל

    הגב
    • dvarimbalma
      14 בספטמבר 2010 at 8:17 (7 שנים ago)

      שיט, לא חשבתי על זה.
      לגבי הילד- אני חייבת להודות שאם יש משהו שאני וא' למדנו משבועיים של חיים עם חתול (שבועיים שלמים, האאא), זה שלא סביר שבעתיד הנראה לעין יהיה לנו כוח לטפל בעוד יצור. אבל, אם וכאשר, תהיה סמוך ובטוח שבזה הרגע החלטתי מה יהיה העיקרון החינוכי הראשון שאלמד אותו. זה, ואחר כך לקלף פול.

      הגב
  4. דפי
    14 בספטמבר 2010 at 8:52 (7 שנים ago)

    נכון, נכון עוד קיץ.
     
    אבל החלון הפתוח כבר דוחק את המזגן, החתול מתגנב בלילה מתחת לשמיכה, ואתמול ירד בחיפה הגשם הראשון.

    הגב
    • dvarimbalma
      14 בספטמבר 2010 at 11:05 (7 שנים ago)

      וואו, מלאת לי את הבית בריח אורנים של גשם ראשון בחיפה. תענוג.

      הגב
  5. גיל
    14 בספטמבר 2010 at 18:10 (7 שנים ago)

    קודם כל, ביזנס: זה לא המממממון אגוז מוסקט? אני אוהב את הטעם, אבל יש לו נטייה להשתלט על שאר הטעמים, לאגוז הממזר הזה.
     
    ההרהורים הליטאים מעניינים אבל גם קצת מבלבלים. למה את מתכוונת כשאת מדברת על הכיבוש הסובייטי? למה שקרה אחרי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, או לכל תקופת חייה של הרפובליקה הסובייטית של ליטא? אם עצם קיומה היה כיבוש, אז כל מזרח אירופה היתה תחת כיבוש סובייטי..

    הגב
    • dvarimbalma
      14 בספטמבר 2010 at 19:36 (7 שנים ago)

      קודם כל ביזנס: האגוז המוסקט השתלב אחלה בחלה עם שאר הטעמים. הוא דומיננטי, אבל זה יושב טוב עם הפטרוזיליה והסלרי.

      לגבי ליטא: זה חלק מהבלבול והחמרמורת הכללית, לדבר עם מישהו משם ולהיחשף לסיפור המקומי, לקלוט כמה שאני לא מבינה ולא מכירה
      (וכמה שללמוד היסטוריה באוניברסיטה בישראל זה בעיקר היסטוריה של מערב אירופה, גם על זה אנחנו צריכים לדבר).
      אליבא דהיסטוריון-עם-אקדח, התקופה הסובייטית הייתה כיבוש דכאני לכל דבר, על אף שהוא לא הוכרז רשמית ככיבוש או סיפוח. ונראה לי שידידי הליטאי משקף דעה ששותפים לה עוד אנשים בגילנו מהגוש הפוסט-סובייטי. העניין הוא שכביכול, ההצטרפות של מדינות מזרח אירופה לברית הסובייטית הייתה הצטרפות מרצון, אבל בפועל זה עבד באמצעים אחרים.
      זה היה מדהים בשבילי לטייל שם ולשמוע את העניין הזה ככה, ואת הקשר שלו ליחס החברתי לשואה היהודית, ובכלל לשאלות כמו הכרה וזיכרון.
      (ובסוגריים, ברור שזה גם הכל בערבון מוגבל, ותלוי במי מספר לך ומתי ולמה, והס מלהזכיר מילים-פריכות-טעימות-מתפצפצות כמו "נראטיב").

      הגב
  6. גיל
    14 בספטמבר 2010 at 18:54 (7 שנים ago)

    טוב, גיגלתי את הנושא (כן, אני בעבודה ומשעמם לי) והבנתי כמה מעט אני יודע על ברית המועצות. נדבר על זה כבר פעם בלייב!

    הגב
  7. Calvin
    14 בספטמבר 2010 at 19:23 (7 שנים ago)

    בירושלים כבר אפשר חופשי לאכול מרק בערב.

    הגב
  8. ענתוש
    16 בספטמבר 2010 at 17:42 (7 שנים ago)

    אז ככהההההההההה…כואבת לי היד מחיפושים של התוכנית  אוף לא מצאתי..
    ככה בשושו..התגנבת לשם ( ועוד על מדרגה) ולא גילית לנו?  ככה? אם יהיה פה למישהו לינק אני אשמח לראות. לא הבנתי אם זה בערוץ 10 או בערוץ החיים הטובים.
    שלא יטעו אותך "החיפאים האלו" עם גשם שיורד…קרירות וחתולים…זה בארצינו? אצלינו בתל אביב עדיין חם מהביל מגעיל ומחשיך מוקדם :)))
    אני לא זוכרת אם הספיקותי לומר לך שנה טובה ומאוד מתוקה….אז אם לא..הנה זה בא:
    שנה מופלאה לך ולא' וכל האיחולים שבעולם.

    אז גמר חתימה טובה מהעם בציון.

    הגב
  9. לאה
    17 בספטמבר 2010 at 12:10 (7 שנים ago)

    הייתי בקובנה ונדהמתי לראות את "מוזיאון 2 הכיבושים" שהליטאים הקימו:הנאצי והרוסי.
    סטלין היה רודן ורוצח אך לא הגיע לקרסוליהם של הנאצים,שלא לדבר על הליטאים האנטישמים שעוד לפני שרגל גרמנית דרכה על אדמת ליטא – הם כבר רצחו יהודים.לפני כחודש הם שמו ראש חזיר כרות על מפתן בית-הכנסת בקובנה.

    הגב
  10. אודי
    16 בנובמבר 2014 at 16:46 (3 שנים ago)

    אני עומד להכין גרסה כפולת כמויות של המרק הזה, ורציתי לשאול מה יקרה, לדעתך, אם אחליף שקית אפונה קפואה אחת בשקית פול קפוא.
    מאוד נהנה מהמתכונים שלך! (וגם החברים שאני מבשל להם)

    הגב
    • dvarimbalma
      16 בנובמבר 2014 at 20:37 (3 שנים ago)

      תודה על המילים הטובות. אני חושבת שפול לא יתאים, כי צריך לקלף אותם גרגר אחר גרגר…!

      הגב
  11. נטע ש
    27 בפברואר 2015 at 9:04 (2 שנים ago)

    היי עלמה,
    יש לי שאלה לגבי היין הלבן, האם אפשר להסתדר בלעדיו? האם יש תחליף כלשהו? וזה לא בגלל שאני מתנזרת מיין אלא כיוון שיין לבן לא זמין אצלי במטבח. יין אדום דווקא יש תמיד. ואם בכל זאת צריך אותו, האם יש יין מסוים שאת ממליצה עליו או שכל יין לבן יעשה את העבודה?
    תודה מראש ותודה נוספת על הבלוג המקסים שלך

    הגב
    • dvarimbalma
      2 במרץ 2015 at 16:36 (2 שנים ago)

      אפשר להסתדר ללא יין לבן, הייתי מוסיפה ציר ירקות או פשוט מים. היין רק מוסיף עוד טיפה טעם וגם מתיקות. אפשר להוסיף חצי כפית דבש לסיר בשביל זה…

      הגב

כתיבת תגובה