קישואים ממולאים באורז, עם שלל פינוקים מבושלים ביין

קישואים ממולאים

אם אי פעם ניסיתם להפסיק לעשן-

[לא. שנייה. תנו לי לנסח את זה אחרת:]

אם אי פעם ניסיתם להפסיק לעשן וגם להפסיק לשתות קפה באותו שבוע-

[לא. רגע. הנה:]

אם אי פעם ניסיתם להפסיק לעשן, וגם להפסיק לשתות קפה, וגם להיפטר מהתמכרות ארוכת שנים לקוקאין, וגם לצאת ממערכת יחסים עם לשעבר-מיתולוגי, וכל זאת בעוד חמישה עשר ג'ינג'ים נותנים לכם ציקלווינים באוזניים וזה מתנגן לכם באוזניים בלופ-

אז אולי, אולי, אתם מבינים את מה שעבר עליי כשלקחו ממני לפני כמה ימים את מחשבי-יחידי-אשר-אהבתי ופירמטו לו את האמאמא.

כשאת אומרת “עגול” למה את מתכוונת

באמת, רציתי לכתוב לכם אחרת. אני בטוחה שנמאס לכם לקרוא על כמה שאני מכורה למחשב, וגם אני רציתי לכתוב איך בהעדרו היה לי המון זמן פנוי, וניגנתי מלא, ופגשתי חברים, והלכתי לחדר כושר. נה.

למעשה, מרגע שהמחשב עזב אותי הקדשתי את הזמן לאלפי מחשבות, שיחות, וחלומות בעתה אודות המחשב (להלן: כל תחום ההזיות אודות הציור ההוא של שרלוק הולמס שמעטר לי את הדסקטופ, חרדות מפני העובדה שאולי לא באמת גיביתי הכל, רעידות של האצבע במחשבה על מקלדת).

אכן. תמונות קשות. וכאילו שזה לא מספיק, ב24 השעות (כן, היה מדובר ב24 שעות שלמות!) שבהן נאלצתי להיפרד מידידי האפרפר נקברתי בתוך פרץ של מטלות לימודיות שבפסגתן מבחן אדיר מימדים על "רטוריקה ראדיקלית בגרמניה מהרייך השני ועד הרייך השלישי".

תנו לי רגע לחדד את זה: בעיצומה של חרדת נטישה מהמחשב שלי, ישבתי בחום המעיק וקראתי ספרים (אשכרה ספרים, בלי ויקיפדיה וכאלה) על נאצים. תודו שבאסה.
לרוקן- YES WE CAN!

אז רציתי לחזור אליכם עם תובנה ניו-אייג'ית רומנטית בניחוח בבונג אורגני על התלות שלנו במכונות, ועל החופש בויתור עליהן, גירסא משופרת של עצמי. נה.

ובסוף יצא לי אולי, דווקא, לחשוב על זה מכיוון קצת פחות צפוי. לחשוב על כך שיש משהו יפה בטקסים, בהרגלים, בצורך שלנו במכשיר. אולי כי זו אחת הדרכים הבודדות שבה שמרנו על התאווה הפאגנית שלנו להתפלל אל הירח.

(נדמה לי שכל מי שחווה אי פעם את התענוג החריף, המביך והמבזה הזה, כתיבה, מבין. אלוהים אדירים, איזו פיקסציה חצי-פלילית שאפשר לפתח לכלי הכתיבה שלך. במשך שנים חייתי בתחושה שרעיונות בוקעים רק מתוך פנקס צהוב עם דפים תלישים, ושעט כחולה היא אצבע הדמיון.)

והרי בכל הדברים היפים: כאילו המכשירים כבר יודעים טוב יותר מאיתנו. או לפחות אפשר לסמוך עליהם שככה. (התרמיל שמבקש להילבש ולקחת אותי החוצה מהטרמינל הזר, הנעלים שבוטחות בעצמן לרקוד, החצאית האדומה שיודעת לצעוד ברחוב ולהיות שמחה).

וככה עם הסכין-הראויה-לשמה שלי והרצון להכין קישואים ממולאים.

המון זמן רציתי להכין קישואים ממולאים, והמון המון זמן התחמקתי מזה, כי לא ממש ידעתי איך. ואז בא כל הברדק עם המחשב, וחשבתי לעצמי שבטח הסכין יודעת לרוקן קישואים, אז נתחיל משם, ואחר כך נראה.
תנו לי עוד, תנו לי עוד

בואו נדבר רגע בגילוי לב על ממולאים של צמחונים, כי נראה לי שבצורה די מכעיסה מדובר בדרך כלל פחות או יותר בגוש אורז דחוס ברוטב עגבניות, שגורם לכל הסיפור להרגיש כמו הונאה. וזה מעפן,  במילויים אפשר להתפרע. לכן, הפעם ניסיתי לפתח גירסה של אורז מושקע ועמוס בטעמים, ירקות, אגוזים והפתעות. אל תיבהלו מכך שזה נראה לפני הבישול כאילו יש בעיקר הפתעות מעט מידי אורז- הוא מתנפח והפרופורציות מסתדרות. (ועוד משהו עם על מילואים).

לתת להם לשקוע ברוטב

כמה טיפים חשובים:

ריקון. כשממלאים קישואים רגילים, ארוכים, יש מין סכין מיוחדת כזו שעובדים איתה. אני פשוט העדפתי מנות קצת יותר גדולות וקצת פחות בלאגן, אז השתמשתי בקישואים עגולים שמנמנים כאלה (הסוג שנראה כמו תפוח). כדי לרוקן אותם אפשר להתחיל לחפור עם סכין (ראויה לשמה, כמובן) ואז להמשיך עם כף וקצת אלימות. זה בעצם יותר פשוט משזה נראה בהתחלה.

מילוי. כמה עקרונות: בממולאים יש אורז, ולכן אל תשכחו שמדובר בדבר שמכפיל את נפחו. העקרון החשוב הוא למלא כל קישוא עד שני שלישים מהגובה. עוד דבר חשוב לגבי המילוי הוא לעבוד עם מה שנקרא "אורז עגול" (או "אורז סושי" או "אורז לריזוטו"), מפני שהצורה שלו גורמת לסיפור להיות יותר יחידה אחת ופחות אחד-אחד. שמתי לכם כאן תמונה שלו, כדי שנהיה מתואמים לגבי העניין הזה. ודבר אחרון- תעשו לי טובה ואל תעזו לוותר על הנענע. זה ממש כל העניין.

בישול ביין. את כל הפינוקים של המילוי בישלתי קודם במחבת קטנה בתוך יין. הכוונה היא לא לטגן את הירקות, אלא לבשל אותם, כדי שלא יצאו שחומים ופריכים, אלא סגלגלים, שמנמנים, ושיכורים. אם המחבת שלכם באמת קטנה, סביר להניח שכמות היין שכתבתי פה תספיק, אבל אם מדובר במחבת קצת יותר גדולה- שימו לב שהיין מכסה את הירקות טוב, ואתם לא שורפים את כל העניין ברגע. אני ממליצה על אש קטנה, מכסה, ובעיקר תשומת לב, כי יין מתנדף די מהר. הרעיון הוא לבשל אותם עד שהנוזלים נעלמים כמעט לגמרי, אבל לפני שיש השחמה/ שריפה.

בישול ברוטב. הבישול של הממולאים ברוטב הוא ארוך ואיטי, לפחות שעה על אש קטנה בסיר. חשוב לסדר את הקישואים ביציבות ובצורה שלא יתפרקו, אבל גם לתת להם לשקוע ברוטב, כי אנחנו צריכים קצת נוזלים שיחדרו לקישוא ויבשלו את האורז (תנו לי לספר לכם שאורז לא מבושל בקישוא-יותר-מידי-מבושל זה מגעיל).

תוספות. אל תעמידו פנים שנפגשנו אתמול: מומלץ להגיש עם טחינה.

להוסיף צימוקים

יאללה למטבח!


6 קישואים עגולים

מילוי:

חצי בצל בינוני חתוך לקוביות פיצקיות
2 שיני שום חתוכות לעיגולים
חצי פלפל ירוק (לא חריף, זה שנראה כמו גמבה אבל בצבע הלא נכון), חתוך לקוביות קטנטנות
1 כף ממש ממש גדושה בצימוקים בהירים
חצי כוס יין אדום
חצי כוס אגוזים מלך, קצוצים גס בסכין
3/4 כוס אורז עגול לסושי/ לריזוטו
חופן רציני של נענע
מלח, פלפל שחור גרוס

רוטב:
החצי השני של הבצל, חתוך לקוביות
החצי השני של הפלפל, גם כן חתוך לקוביות
2 שיני שום, חתוכות לעיגולים
2 עגבניות קטנות, חתוכות לקוביות
תכולת הקישואים, קצוצה קטן-קטן
פחית של עגבניות מרוסקות (500 גר)
מלח, פלפל, פפריקה מתוקה

בישול ביין

1. מרוקנים את הקישואים בסכין, ונעזרים גם בכף. מסירים קודם כל את הכיפה ומניחים אותה בצד, ואז חופרים פנימה בשמחה ובאומץ. את כל מה שהיה בפנים קוצצים קטן, ומניחים רגע בצד.

2. מכינים את המילוי: במחבת קטנה מניחים יחד את הבצל, השום, הפלפל, והצימוקים, ומבשלים על אש קטנה עם חצי כוס יין. שמים לב שהעניין מתבשל ולא מטגן. בזמן שהמחבת על האש, קוצצים בסכין את האגוזים והנענע, ומערבבים בעקרה עם האורז. כשהדברים במחבת מוכנים, מסירים מהאש ומערבבים עם שאר חומרי המילוי בקערה. מניחים רגע בצד.

3. מכינים את הרוטב: בסיר הגדול שבו תכינו את הממולאים, מטגנים בשמן זית בצל ושום. מוסיפים את הפלפל והקישוא הקצוץ ומערבבים עד שמתרכך. מוסיפים את העגבניות ומבשלים קצת. מוסיפים את פחית העגבניות המרוסקות והתבלינים, ומבשלים כמות הגונה של רוטב עגבניות נחמד. הרוטב צריך להיות נוזלי וגם לכסות על הקישואים, ולכן מוסיפים לסיר גם כמות שווה של מים (ממלאים בפחית השימורים הריקה את אותה כמות מים, ושופכים פנימה).

4. בינתיים ממלאים את הקישואים. פה בתמונה ניסיתי לשחק אותה מנומסת ולכן יש כף, אבל בעצם הכי נוח לעשות את זה באצבעות, ולדחוס את המילוי לתוך הקישוא. שימו לב שאתם ממלאים עד שני שלישים מגובה הקישוא.

5. כשהרוטב נראה טוב מנמיכים את האש למינימום ומסדרים את הקישואים בפנים. חייב להיכנס קצת רוטב לתוך הקישוא כדי שהנוזלים יבשלו את האורז, אז אם יש לכם מעט מידי רוטב הוסיפו עוד מים.

6. נותנים לסיר לעמוד לפחות שעה על אש קטנה.

7. אוכלים חם, מגישים עם הרבה רוטב מסביב, וכמובן, אפשר גם טחינה. בתאבון!

מילוי

27 Comments על קישואים ממולאים באורז, עם שלל פינוקים מבושלים ביין

  1. Drazick
    5 ביולי 2009 at 23:11 (8 שנים ago)

    נראית יופי של מנה…
    ממש פוטוגנית, לצערי, כרגע נאכל אותה רק בעיניים.

    הגב
  2. החצאית האדומה שיודעת לצעוד ברחוב ולהיות שמחה
    7 ביולי 2009 at 21:05 (8 שנים ago)

    😛
    😆 🙂

    הגב
  3. נעם
    8 ביולי 2009 at 22:39 (8 שנים ago)

    זה נראה מפתה נורא! ריבוי הטקסטורות והצבעים קרנבלי וכיפי ועושה לי ממש חשק, ובלוטות הטעם מסמיקות ומתלהטות מהתלהבות!
    אבל מה – אני ממש מתקשה להכין אוכל לשמו (מזון ביתי מבושל כהילכתו) בחום הזה.
    מה עושים? 😯

    הגב
  4. fairy_mi
    11 ביולי 2009 at 14:06 (8 שנים ago)

    איזה בלוג מקסים 😉
    אוהבת מאוד את התמונות ואת הכתיבה
    ואפילו את התמונה המתוקה בראש העמוד.
    נעים להכיר!

    ובאשר לקישואים – הם מעוררי תיאבון, מנה קיצית ונהדרת
    אוהבת מאוד את הירק הזה, כל כך יפה ויזואלית שזה תענוג להסתכל עליו
    שבת שלום! ענבל

    הגב
  5. barva
    11 ביולי 2009 at 17:09 (8 שנים ago)

    בשלתי (כמעט) בדיוק לפי ההוראות
    יצא נפלא
    כל הכבוד לך, את מסבירה מצוין
    המילוי הספיק לי ל12 קישואים רגילים ונשאר המון, אז הוספתי 2 פלפלים. כלם היום שיכורים ושמחים ביין 😛

    הגב
  6. dvarimbalma
    11 ביולי 2009 at 17:14 (8 שנים ago)

    כן, זה סוג של חוק-טבע: לא משנה מה עושים, איכשהו נשאר מילוי… לי נשאר הרבה פחות, ופשוט זרקתי לפח בערך כף וחצי של מילוי, אבל כנראה כשעובדים עם קישואים קטנים יש הרבה יותר שאריות

    הגב
  7. בת דב
    16 ביולי 2009 at 3:58 (8 שנים ago)

    את יודעת מה באמת חוק טבע?
    בתקופת מבחנים יכתבו יותר פוסטים, סטטוסים, טוויטים וטוקבקים!
    בארבע לפנות בוקר, שלא לומר- ימים ספורים לפני מועד הגשה מרובה עבודות
    וב-א-ר-ו-ר שאני אקרא את הבלוג שלך (כולל חיטוט בפוסטים ישנים כדי לחייך ולחפש תגובות חדשות) ולא אכתוב עבודה על תאוריות הצבע של קנדינסקי.

    מה יהיה איתנו עלמונת? מתי נאכל ולא נקרא ❓ ❓ ❓

    הגב
  8. סוגרת סוגריים
    24 ביולי 2009 at 21:59 (8 שנים ago)

    הכנתי את זה הערב בשינויים קלים והטעמות למטבח הבריאותי-טבעוני שלי. ויצא יופי טופי. פעם ראשונה שלי באגף הממולאים במטבח. תמיד נראה לי כמו מהומה על לא מאומה. אולי זה בגלל מה שכתבת על הסתמיות של הממולא הצמחוני הסטנדרטי.
    💡 אה ואת המילוי העודף שנשאר לי כצפוי, פשוט בישלתי בנפרד בסיר קטן כדי שיהיה מה לאכול בזמן שמחכים בסבלנות לקישואים:-)
    כייף של מתכון

    הגב
  9. נעמה
    18 בינואר 2010 at 20:26 (8 שנים ago)

    בת דב, שכחת גם ניקוי מקררים. מעולם לא הבהיק מקררי כמו בתקופת מבחנים (ומאז שאיני סטודנטית זה קורה… אה… בכל מעבר דירה).
     
    עלמה, יש פלאגין לוורדפרס שמאפשר ת'רדים.

    הגב
  10. עלמה
    19 בינואר 2010 at 9:45 (8 שנים ago)

    מאפשר מה? (שאלה עלמה בכנות, מסתכנת בחשיפה של בורות מביכה)

    הגב
  11. נעמה
    19 בינואר 2010 at 9:58 (8 שנים ago)

    יכול להיות שבחרתי מילה לא נכונה. (על ה"פלאגין" שאלתי, את הת'רד כבר בחרתי על דעת עצמי).
    מאפשר להגיב לתגובה ספציפית וליצור שרשראות כמו בפורומים. ניסיתי גם זה וגם זה ואני יכולה להעיד שתגובות ממוענות עדיפות. אם את צריכה את המינוח הסיני – אמרי לי ואברר לך. אם מישהו אחר אחראי אצלך על הצד הטכני אז זה יותר פשוט ("תעשה לי שיוכלו להגיב לתגובה…").

    הגב
  12. dvarimbalma
    19 בינואר 2010 at 10:01 (8 שנים ago)

    אה, הבנתי למה את מתכוונת. נכון, יכול להיות שכדאי לי לסדר דבר כזה. אני לא מתה על המראה של זה בד"כ, האמת, בגלל זה טרם התקנתי, אבל, ניחא. אין להסתכל בקנקן וכו'.

    הגב
  13. חניתה
    20 בספטמבר 2010 at 19:56 (7 שנים ago)

    בדיוק בגלל שהמילויים הצימחונים כ"כ מבאסים הגעתי למתכון שלך. יצא נפלא! איזה שילוב טעמים מרענן ומרנין 🙂

    הגב
  14. מור
    8 בפברואר 2011 at 8:57 (7 שנים ago)

    מתכון מדהים! הכנתי לארוחת שישי עם המשפחה וכולנו נהנו מאוד המטעמים החדשים 🙂
    נשאר המון רוטב, אז ניצלנו אותו יום אחרי לשקשוקה משודרגת , תודה רבה!

    הגב
    • dvarimbalma
      8 בפברואר 2011 at 21:15 (7 שנים ago)

      כיף לשמוע! אני גם מאוד מאוד אוהבת ממולאים

      הגב
  15. חן
    24 בפברואר 2011 at 0:21 (7 שנים ago)

    יצא מעולה! בכלל בישול ביין מתגלה כדבר נפלא ומשמח לבב אנוש כשלעצמו.
    שינויים שערכתי בגלל העדפות תזונתיות:
    גזר במקום פלפל
    פטרוזיליה במקום נענע
    שינויים שערכתי בגלל אילוצי מה-שהיה(או לא היה)-בבית:
    אוכמניות מיובשות במקום צימוקים (וכנראה שהייתי צריכה להתאמץ ולרדת לסופר אבל לא נורא)
    הערה קטנה: כדאי לציין שהבישול צריך להתבצע בסיר סגור (עבור בורים בממולאים כמוני שבישלו בהתחלה ללא מכסה..)

    הגב
  16. אלכס
    23 בספטמבר 2011 at 17:25 (6 שנים ago)

    איזה צילומים יפים. אני חייב לקחת סדנת צילום אוכל.
    או לפחות להתחיל לצלם ביום או יותר נכון לבשל ביום….
    חג שמח
    גם אני הכנתי קישואים ממולאים.
    http://marxmus.wordpress.com/2011/09/19/stuffed-zuchcini/

    הגב
  17. ענבל
    1 במרץ 2012 at 10:15 (6 שנים ago)

    אפשר להכין באותו אופן עם אורז מלא? צריך לשנות משהו??
    תודה! 

    הגב
    • dvarimbalma
      3 במרץ 2012 at 9:54 (6 שנים ago)

      הי ענבל, אפשר להשתמש באורז מלא, אבל צריך להשרות אותו קודם במים חמימים ולבשל את הממולאים זמן קצת ארוך יותר (הייתי ממליצה על שעה של השרייה לפני הבישול ואז להאריך את משך הבישול שכתוב במתכון בעוד 15-20 דקות).

      הגב
  18. רחל
    25 ביולי 2012 at 15:51 (5 שנים ago)

    הי עלמה,
    ניסיתי עכשיו ויצא כמעט מושלם.
    כמה שאלות:
    1. צריך לסגור את הממולאים עם הכיפות שלהם או שפשוט זורקים אותן לפח? זה עוזר איכשהו בבישול?
    2.  קצת הסתבכתי עם הרוטב שירטיב את המילוי. לא רציתי להכין כמות עצומה של רוטב ולא רציתי להטות את הקישואים על הצד, אז העליתי קצת מהרוטב לתוך הקישואים עם כפית. אחר כך ראיתי שזה לא עוזר והוספתי קצת מים לתוך הקישואים. יש לך פתרון פחות עלוב לבעיה הזו?
     בפעם הבאה אני מקווה שיצא מושלם..
    תודה,
    מתכון מדהים! (ואני אפילו לא צמחונית) 

    הגב
    • dvarimbalma
      25 ביולי 2012 at 16:53 (5 שנים ago)

      הי רחל, תודה על התגובה ואני שמחה שיצא לך טעים.
      לעניין הרוטב והמילוי- זו באמת בעיה לפעמים, בגלל שהסיר קצת רחב מידי. אני בדרך כלל מנסה "להטביע" את הקישוא קצת ברוטב, כדי לוודא שהוא אכן יקבל מספיק נוזלים כדי להתבשל. אם יוצא שאין מספיק רוטב מסביב, זו בכלל לא בושה לגרוף רוטב עם כף לתוך הממולא. עשיתי את זה הרבה פעמים והיה בסדר גמור.
      בעניין הכיפה שמכסה את הקישוא- אני מאוד בעד לסגור את הקישוא. אני לא חושבת שזה גורם לאורז להתבשל מהר יותר, אבל זה בהחלט גורם למנה להיות יפה יותר, ומונע מהאורז להתפזר לכל עבר בסיר (שזה חשוב).
      מקווה שזה עונה על השאלות 🙂

      הגב
  19. אושי
    2 בספטמבר 2015 at 14:08 (2 שנים ago)

    בלוג מהמם!
    כתיבה מדהימה, צילומים מרהיבים ומתכונים מגרים.
    באיזה יין מבשלים? יבש?

    הגב
    • dvarimbealma
      8 בספטמבר 2015 at 19:41 (2 שנים ago)

      אני משתמשת באיזה יין שיש לי במקרר או בבית. לא מקפידה במיוחד…

      הגב
  20. יאנה
    14 באפריל 2016 at 20:54 (2 שנים ago)

    נראה מקורי ומעניין-רוצה להכין למחר לארוחת ערב עם חברים. שאלה אחת: בוודאות לא אמצע בסופר שלי קישואים עגולים אלה רק רגילים- במקרה כזה הם ישכבו על הצד בסיר בתוך הרוטב- ומאמינה שהרוטב יסגור אותם כמעט עד הסוף. זה תקין? יצא בסדר? כאילו תיהיה גישה דיי חופשית לרוטב אל תוך הבפנים של הקישוא הממולא…
    האם זה בסדר להחליף את הפלפל הירוק בפטריות( נורא אוהבת פטריות- דוחפת אותן כמעט בכול מתכון P:)
    והאם ניתן להמיר לדעתך את הצימוקים בחמוציות? זה מה שיש במזווה- אם לא אז אלך ואקנה צימוקים!
    תודה מראש, ושאפו על הבלוג המקסים 🙂

    הגב
    • dvarimbealma
      23 באפריל 2016 at 6:49 (שנה 1 ago)

      זה בסדר גמור שישכבו ברוטב, ככה הנוזלים שלו יבשלו את האורז. האתגר היחיד הוא בארגון שלהם בתוך הסיר, צריך לנסות לשמור עליהם יציבים כדי שהאורז לא ישפך לכל עבר (למרות שגם אם הוא קצת ישפך זה לא סוף העולם). אפשר בכיף פטריות, ואפשר כמובן בכיף חמוציות במקום צימוקים. אפילו יותר טעים, בתכלס

      הגב
      • dvarimbealma
        23 באפריל 2016 at 6:49 (שנה 1 ago)

        סליחה שלקח לי כל כך הרבה זמן לענות לך. ימים עמוסים נורא. מקווה שבכל זאת יצא לך להכין!

        הגב
  21. מירב
    3 בספטמבר 2016 at 7:25 (שנה 1 ago)

    למעלה יש קישור ("נה") שמוביל לסרטון פרטי ביוטיוב… שיר? סיפור? מתיחה?

    הגב

כתיבת תגובה