פשטידות אישיות של כרישה ותרד

פשטידה אישית של כרישה ותרד

למשך שבוע בערך, אי שם בתחילת מאי, כולם מברכים על כך שהגיע האביב: סנדלים נרכשות, כתפיות נחשפות, הימים מתארכים. יש תחושה של אופטימיות באוויר. אפשר לדמיין פרחים, או שדות שטופי שמש ושמלה לבנה.

אי שם באמצע מאי, באיבו של גל החמסינים הראשון, האשליה הזו נראית מגוחכת כמעט כמו הניסיון לתרגם את השיר הזה. "אביב דמיקולו", מסננת אשת החיל לעצמה בעוד פניה מגירות זיעה, "ברוכים הבאים לקיץ בתלאביב. ומעכשיו זה רק יעשה חם יותר".

קמח קמח משמים

הקיץ בתל אביב, והיכולת המדהימה של האוויר להיות כל כך לח, דחוס, דביק ומזוהם, מחלקת את חבריה של אשת החיל לשני מעמדות שונים לחלוטין: הממוזגים והמאווררים. הממוזגים, הנוהגים להתמקם כבר במאי בנבכי שמיכות הפוך שלהם ולקרוא עיתון, בעוד המזגן מכוון לטמפרטורה של ערב ממוצע בסיביר, יודעים היטב למה אני מתכוונת. בזה אחר זה, כנטפי טל של שחר, מתדפקים על דלתם חבריהם המאווררים.

המאוורר, אותו פרולטריון נרצע שמנסה לנווט את חייו בתל-אביב ללא מזגן, באמצעים דלים של ערבול האוויר החם,הופך ליצור חברותי להפליא בעונה זו של השנה. מגוון סיבות שולחות אותו *במקרה* אל מעונו של ידידו הממוזג. "קפצתי לשמוע מה נשמע" אומר המאוורר לממוזג בעודו מזנק בזרועות פשוטות אל עבר המזגן וחובק אותו בהערצה, "המון זמן לא דיברנו"."אחלה" מחייך הממוזג בהבנה (גם הוא זוכר את ימיו לפני המשרה בהיי-טק), "להכין לך משהו לשתות?"

בלי שום קשר לסיפור שלעיל, השבוע ביקרתי במעונה של חברתי י', הייטקיסטית צעירה ואחת מנשות החיל הקבועות בכינוסי "המטבחון המצומצם". בעודה מתגלגלת החוצה משמיכותיה, ערכתי אני את השולחן, ושלפתי מתרמילי פשטידות קטנות ומגניבות שהכנתי מבעוד מועד. "כפרה, הכנתי אחלה פשטידות עם קשקבל", הכרזתי מהמטבח, "אז קפצתי לבקר כדי לתת לך לטעום". זיעה קולחת על פני רעי. על פני רעי הממוזגים, המכסים את פניהם בשמיכה, ועל פני רעי המאווררים, שאינם מכסים עוד.

כמה טיפים חשובים:

יש ערבובים- אין גושים. הטיפ החשוב ביותר קשור לערבוב. הקונץ החשוב כאן הוא לא לעזוב את התערובת לנפשה, אלא להוסיף את החומרים בהדרגה ולערבב בצורה יסודית תוך כדי, על מנת לקבל תערובת סמיכה ועשירה ולא מיץ עם גושי קמח וחתיכות חביתה חצי מבושלות. אין צורך להעביר את התערובת לקערה אחרת אחרי הבישול, אלא להמשיך ולערבב באותה מחבת (יש! פחות כלים!)

התראות חמות. הפשטידות הללו טעימות גם חמות, אבל אני ממליצה, בהתחשב במזג האוויר, להגיש אותן אחרי קירור קצר, בטמפרטורת החדר. יותר סימפטי.

חיסול ממוקד. אני מאוד אוהבת לקבל את המנה שלי בצורת פשטידה קטנטונת שממוקדת אליי באופן אישי. אם יש לכם תבנית שקעים של מאפינס, זה יוצא גודל מושלם (צריך תבנית של 12 שקעים). חשוב מאוד רק לשמן אותה כמו שצריך, כדי שהמאפים לא ידבקו לחלוטי, ומומלץ אפילו להשתמש במנז'טים מניירן. אם יש לכם תבנית מסיליקון, כמו זו שהשתמשתי בה כאן, אפשר ללחוץ את הפשטידות החוצה בקלות, והברדק נחסך. בכל אופן, אם אין ברשותכם אף אחד מהנ"ל, גם תבנית עגולה בגודל 26 תעשה את העבודה מצוין. שימו לב שיכול לקחת לה רק קצת יותר זמן בתנור.

לחץ פיזי מתון. את הקשקבל כדאי לפורר, כדי שתתפזר בצורה מוצלחת בכל העיסה. אני גירדתי אותה בפומפיה גסה, אבל מאחר ומדובר בגבינה חצי-רכה, שימו לב שאם זה מה שאתם עושים- אתם מקפידים לא להפעיל לחץ רב מידי על כל העניין, אחרת הגבינה פשוט תתפרק. תנו לזה קצת קונטרה עם היד, ואתם בסדר.

(למה, למה אתם מקשרים כל דבר לפוליטיקה? כולה מנסה לתת מתכון!)

ערבוב מהיר ויסודי של העיסה במחבת

יאללה למטבח! (מתקבלות 12 פשטידות אישיות)

חצי קילו עלי תרד טריים

קוביית חמאה (בערך גודל של כף, בערך 10 גרם)

1 כרישה

2 כפות קמח

1 כוס חלב

3 ביצים

200 גרם גבינת קשקבל, מגוררת בפומפייה גסהמלחפלפל

1. מפרידים את התרד לעלים ומנקים היטב. הכי כדאי להשרות בסיר מלא מים לכמה רגעים כדי לשטוף ביסודיות.

2. מבשלים את עלי התרד הנקיים בסיר עם קצת מים (לא צריך שהמים יכסו את התרד, האדים כבר מבשלים אותו). דיברנו פה פעם כבר על תרד- לוקח לו ממש מעט זמן להתבשל. תנו לזה שתי דקות בערך ואז תשפכו את העלים למסננת ותשטפו במים קרים. זה גם הזמן להדליק את התנור ולהתחיל לחמם אותו ל-180 מעלות.

3. את כל התרד המבושל מניחים כגוש על קרש החיתוך ופורסים לרצועות, כדי לעבד אותו למשהו שמשתלב היטב בתוך הפשטידה ולא תקוע בה בגושים. התמונה ששמתי למעלה מסבירה את זה טוב, שימו לב שככה אפשר לעבוד בשנייה על כל הכמות ולא להתחיל להפריד עלים מבושלים.

4. חותכים את הכרישה לחצי לאורך, ואחר כך לפרוסות דקות. נוצרים לכם חצאי סהרונים קטנים.

5. במחבת הכי גדולה שלכם, המיסו את החמאה וטגנו את הכרישה עד שהיא מזהיבה. מנמיכים לאש קטנה.

6. מפזרים מלמעלה את הקמח, ומערבבים ביסודיות בכף עץ. נותנים לעניין עוד כמה רגעים להזהיב.

7. שופכים את כוס החלב, תוך כדי ערבוב ובישול, עד שהתערובת מסמיכה. מכבים את האש.

8. מערבבים אל התערובת החמה את הביצים בזו אחר זו. מוסיפים את הגבינה, התרד המלח והפלפל. 9. בתבנית שקעים של מאפינס, ממלאים כל שקע בתערובת. הפשטידות בקושי תופחות, אז אפשר למלא עד הסוף.

10. אופים בתנור המחומם 20-30 דקות. נותנים לפשטידות קצת זמן להתקרר, ו… בתאבון.

לחתוך את התרד בגוש אחד

קינוחים וקינוחיות (כמה המלצות):

1. למרות שהתברר מזמן שבתרד בעצם אין ברזל, וכל העניין היה אגדה אורבנית גרידא- לא יכולתי שלא לפרגן לכם רגע של פופאי. סוטה ומבדח כאחד.

2. גם אם השפיל גישאפט אינו כוס הלימונדה הצוננת שלכם: שווה שתדעו שעיבוד מעניין של רננה רז למחזה הדיבוק מוצג בסוזן דלל בתל-אביב. יצירה בוטה ועדינה על נשיות, כוח וכפייה. טעים. ("אוב", רננה רז, סוזן דלל- יש לכם גוגל).

3. ועוד בעניין החמסין בעיר: רוב תודות לאלוף-הטחינה, ששלח אליי לינק לשירם של "ישראלים/פעולה/סקס". הזיעה הזאת, בעיר הזאת. כמה חם.

4. החלוצה, המנהלת את אחד מבלוגי הבישול החביבים עליי, העלתה מתכון ללחם. לא יכולתי שלא להפנות אתכם אל הצילומים הטעימים האלה. ינוסה בקרוב ואחזור לדווח. (וגם: הקץ למרת'ה סטוארט ולאצבעות מוקפדות מניקור- הידד לידיים מקועקעות שמבשלות כמו שצריך!) חביב פלוס.

גרוד של גבינה

16 Comments על פשטידות אישיות של כרישה ותרד

  1. מ'
    15 ביוני 2009 at 9:53 (9 שנים ago)

    נזכרתי בפוסט הזה בלילה האחרון. לא בגלל קרייב לפשטידה אישית של כרישה ותרד, למרות שאלה שני ירקות שאני מאוד אוהב, אלא בגלל החום האיום, שאילץ אותי, מאוורר שכמוני, לנקוט לראשונה בשיטה שנחשפתי אליה לא מזמן, ואחלוק עם קוראי הבלוג הרבים. בשלוש לפנות בוקר ניגשתי לארון הבגדים ובחרתי בחשיכה זוג גרביים דקים, שלפתי את בקבוק המים מהתיק של הלימודים, ועליתי למיטה בששון ובתקווה לילה שקט… הרטבתי בנדיבות את הגרביים, המאוורר על עוצמה נמוכה, ונרדמתי עוד לפני שנזכרתי לכמה מעלות צריך לחמם את התנור. להיות מאוורר זה הדבר! כמה נפלאות תובנות אנשי המרכז הנלחמים עבורנו יום יום בחזית החום.
    …וכמה הבלוג הזה עושה אותי רעב, בכל פעם שאני מבקר… אולי אלך לנגב את החלה משבת בחומוס משבוע שעבר….

    הגב
  2. שושי
    10 באפריל 2010 at 8:41 (8 שנים ago)

    פשטידה מדהימה – הכנתי לארוחת ערב עם חברים. אהבנו מאוד – גם הילדים – מומלץ בחום ! תודה (-:

    הגב
  3. אנה קיינר
    3 באוקטובר 2010 at 15:14 (7 שנים ago)

    יצא ממש מדהים! למרות שזה היה עלי סלק וגבינת חלומי 🙂 (מה לעשות , החנויות היו ריקות לקראת החגים:) )
     
    תודה שוב !

    הגב
    • dvarimbalma
      3 באוקטובר 2010 at 15:34 (7 שנים ago)

      מדליק, עלי סלק זה התרד האהוב עליי 🙂

      הגב
  4. אנה קיינר
    24 באוקטובר 2010 at 19:11 (7 שנים ago)

    תשמעי..גם עם עגבניות "תמר" זה יוצא ממש ממש טוב. תודה לך שוב על המתכון 🙂

    הגב
  5. יוני
    19 בפברואר 2012 at 13:46 (6 שנים ago)

    שאלה לגבי זמן האפייה – 

    נעזרתי במתכון פעמיים, ובשניהם הזדקקתי לזמן אפייה ארוך בהרבה משכתבת עד שהעסק היה מוצלח – כמעט 45 דקות. הגיוני?

    תודה! 

    הגב
    • dvarimbalma
      19 בפברואר 2012 at 20:49 (6 שנים ago)

      אני חוששת שתנורים שונים מתנהגים אחרת לגמרי. השתמשת בתבניות אישיות קטנות?

      הגב
  6. יוני
    21 בפברואר 2012 at 13:50 (6 שנים ago)

    אכן.

    מדובר דווקא בתנור חדש שכוחו במתניו.
    לא נורא, יצא על הכיפאק, סתם תהיתי אם פספסתי משהו חשוב.. 

    הגב
    • dvarimbalma
      21 בפברואר 2012 at 14:42 (6 שנים ago)

      טוב שחזרת לספר, בכל מקרה. כך נוצר ידע בתגובות שעוזר לכולם…

      הגב
  7. ענבל
    24 בפברואר 2012 at 9:59 (6 שנים ago)

    האם הפשטידה תהיה מוצלחת גם בלי הגבינה?

    הגב
    • dvarimbalma
      24 בפברואר 2012 at 10:09 (6 שנים ago)

      אני לא חושבת שזה אפשרי. יש שם גם חלב, שחשוב מאוד בשביל המרקם, וגם גבינה, שנותנת את רוב הטעם… אם את לא אוכלת לקטוז- הייתי ממליצה להימנע מהמתכון כולו ולנסות להכין משהו אחר. מצטערת…

      הגב
  8. ללי
    8 במאי 2013 at 11:12 (5 שנים ago)

    מה אפשר במקום חמאה?

    הגב
  9. אלכס
    11 בדצמבר 2013 at 22:49 (4 שנים ago)

    אחרי סיבובים רבים במחלקת הגבינות בסופר במנהטן, מצאתי קשקבל!
    מכינה ברגעים אלו ממש 🙂

    הגב
  10. מילי
    10 ביולי 2015 at 18:42 (2 שנים ago)

    הפשטידה יצאה רטובה, מאמינה שזה בגלל התרד שהפריש נוזלים…?!
    אני לא גרה בארץ ולא מוצאת קשקבל. החלפתי בגרוייר אבל הגבינה מאוד דומיננטית. רעיונות לגבינה אחרת?

    הגב

2Pingbacks & Trackbacks on פשטידות אישיות של כרישה ותרד

כתיבת תגובה