תבשיל עדשים שחורות ופטריות שיטאקה ביין

עדשים שחורות עם גזר, יין ופטריות שיטאקה

בחיל ורעדה העליתי פה את הפוסט הקודם. עוגת גבינה, ועוד כזו שחוסלה ביום אחד.

אלוהים אדירים, מה אעשה כשאמא שלי, שקוראת את הבלוג באופן קבוע, תראה את זה?

החרדה שלפתה אותי במחשבות על תגובתה הצפויה של אימי, שבמשך שנים מטיפה לי לאכול רק מזון בריאות אורגני ומונבט, הרעידה את שלוותי המפוטמת. "אוי לי ואוי לבטני" חשבתי, "איך אתמודד עם אימי, התמוגגת לעבר כל מתכון קטניות שהאפרוחית הקטנה שלה מעלה לאתר, כשהיא תקרא את הפוסט של השבוע?"

סוגיה סבוכה זו שלחה אותי להרהר באחת התעלומות התרבותיות המעניינות שהביא עימו ה"עידן החדש". לא, אני לא מדברת על זה, אלא על השידרוג שחל במערכת הדאגות והטרוניות של האם הפולנייה במאה העשרים ואחת. דבר לא יעצור אותה, את הפולנייה של האלף הבא: במקום רופא, יש ברשותה צבא שלם של מדקרים, רפלקסולוגים, מרפאים, פסיכולוגים, ומורים רוחניים. במקום שתצטרכי לסיים מהצלחת, את צריכה גם לגדל את הירקות בעצמך בערוגה. במקום עשרות בודדות של פתגמים ביידיש, היא יכולה לצטט לך מאות אלפי כללים של רחל-טל-שיר.

העידן הבריאותני הגשים את חלומה הרטוב של האם הפולנייה, מפני שהוא משכלל את חוסר-שביעות-הרצון הרגיל לכדי אומנות: מה הוא הניו-אייג' הפולני אם לא מכונה משומנת היטב של עקרונות סותרים שיבטיחו את טעותך המתמדת?

אם זה מספיק ירקות- זה לא מספיק אורגני. אם זה מספיק אורגני- זה לא מספיק דל כולסטרול. אם זה מספיק דל כולסטרול- זה לא מספיק מוצר של סחר הוגן מדרום בוליביה שמקדיש את הכנסותיו למיגור האנאלפביתיות בקרב נשים חולות צרעת באיים הקאריביים.

מומחים יודעי דבר בעלי שם עולמי הצליחו להעביר לידי את טבלת הממצאים המלאה:

 

הפולנייה הישנה הפולנייה החדשה
קחי סוודר קחי שאל
למה את גרה בחורבה הזאת? לא שמעת על מטאטא? למה את גרה בחורבה הזאת? לא שמעת על פאנג שווי?
הכנתי לך מרק עוף הכנתי לך קינואה/ אורז מלא/ טופו עם נבטוטים אורגניים
אם היה לך שכל, היית הולכת לרופא כבר לפני שבוע אם היה לך שכל, היית הולכת להמואופט/ דיקור סיני/ רפלקסולוגיה כבר לפני שבוע
עם ראש כמו שלך, איך לא הלכת ללמוד רפואה עם יציבה כמו שלך, איך לא הלכת ללמוד יוגה
בדיוק העברתי סמרטוט בדיוק הדלקתי קטורת
אני כבר אנוח בקבר אני כבר אנוח בגילגול הבא
אמרתי לך אמרתי לך

ברוח זו, ובכדי לכפר על חטאי לפני שאבקר שוב בבית הוריי, אני מציעה השבוע מתכון של מרכיבים די בריאותיים בסך הכל. הרעיון היה לתת לעדשים, שבדרך כלל מתבשלים במים, להתבשל ביין לבן במקום, ולצרף פטריות שיטאקה שמוסיפות הרבה מאוד טעם. בעצם מדובר במתכון פשוט לאללה, משהו שלא מצריך התארגנות או הרבה רכיבים, אבל יש כאן עניין של השריית עדשים שהופך את הסיפור לטיפה יותר ארוך. אני מציעה בכל אופן להשרות את העדשים בבוקר, לפני שמתחילים את היום, ואז כשמגיעים לצהריים אפשר כבר לבשל בסבבה.

קר לי לראות אותך

כמה טיפים חשובים:

כפטריות אחרי הגשם. פטריות שיטאקה אפשר למצוא בשוק ובחנויות הסיניות שבאיזור התחנה המרכזית בתלאביב, אבל לדעתי אפשר כבר למצוא אותן גם בכל חנויות הטבע. את הפטרייה משרים במים חמים כמה דקות, והיא מתרככת ומקבלת מצב רוח טוב. מומלץ מאוד לא לשפוך את מי ההשרייה סתם לכיור, אלא לשלב אותם בבישול, מפני שיש להם הרבה טעם שיכול להעשיר את התבשיל. 

ישמח לבב אנוש. אני מבשלת הרבה מאוד עם יין, שהוא ללא ספק אחד הרטבים היותר משמחים שאפשר לתת לאוכל שלכם. מה שכן, תעשו לי טובה ואל תבזבזו יין יקר וטוב על בישולים (עדיף שתתנו לי לשתות אותו). בכל מה שקשור לבישול, אפשר וכדאי בהחלט להשתמש ביין הכי הכי פושט וזול (זה מה שאני עושה בדרך כלל). גם בשוק הכרמל וגם במחנה יהודה בירושלים כבר יצא לי למצוא כאלה של סגל ב18 שקלים לבקבוק.

עדשים- לפני ואחרי ההשרייה. (ומה אבא שלו עושה?)

יאללה למטבח!

1 ספל עדשים קטנות כהות

1 בצל חתוך לרצועות

2 שיני שום

זנגביל טרי קצוץ לקוביות

4 גזרים חתוכים לטבעות

10 פיטריות שיטקה

1 כוס יין לבן או אדום

הכנה:

1. משרים את העדשים במים לפחות 3 שעות.

2. בקערה קטנה שופכים על הפטריות ספל מים רותחים. נותנים לפטריות להתרכך 10 דקות.

3. בינתיים קוצצים את הירקות: בצל לרצועות, גזר לטבעות, שום לעיגולים קטנים, ואת הזנגביל לקוביות קטנטנות.

4. בסיר: מטגנים בקצת שמן את הבצל, הזנגביל, והשום. מוסיפים מלח. מוסיפים את הגזרים לטיגון וערבוב.5. מוסיפים את הפטריות והעדשים, ומערבבים. שופכים אל הסיר ספל מהמים הרותחים שבהם השרינו את הפטריות, ועוד ספל שלם של יין אדום או לבן.6. מנמיכים את האש ומשאירים לבישול בערך 40 דקות.

אני אשב לבד בחושך

קינוחים:

1. בשבוע שעבר שלחתי אתכם ברינה אל הסיפור הקצר האמיתי והמזעזע של "הארץ", בו זכה בעבר ידידי י'. אלוף הטחינה, אחד מקוראי הבלוג ואיש שהפרוזה העברית יקרה לליבו, הפנה אותי בתגובה אל הסיפור הנפלא הזה. מחיתי דמעה בסוף.

2.  ואם כבר בענייני פולין עסקינן: אבנר עפרת, ידידי מתקופת ירושלים העליזה, מנהל ממקום מגורו הנוכחי בגרמניה את הבלוג המבריק "עוד עז". רשמי המסע שלו מביקור באתרי ההנצחה בפולין כיום מעוררים כמה שאלות מטרידות על אופי הסיורים שמוציא משרד החינוך למקום. לעניין.

שתהיה שבת מעולה,

עלמה

פטריות שיטאקה- לפני ואחרי ההשרייה (רק שלא תהיי לי שוורצאע חיה)

13 Comments על תבשיל עדשים שחורות ופטריות שיטאקה ביין

  1. fireshine
    8 במאי 2009 at 16:39 (8 שנים ago)

    חיחי! פוסט מעולה. אני מתכוונת להקדמה, כמובן, אם כי גם למתכון שנראה טוב.
    תיארת את אמא שלי בול… אכן, שכלול מערכתי שלא מאפשר לך להיות צודקת לעולם!!! 🙂
    והקישור ל"עץ הפולני" הפך לאימייל הקבוצתי היומי שלי…

    הגב
  2. Drazick
    8 במאי 2009 at 21:38 (8 שנים ago)

    בלוג ב"טוב טעם".

    נראה שיהיה לו שימוש דירת הסטודנטים שלנו :-).

    הגב
  3. אמא של עלמה !!!
    10 במאי 2009 at 23:16 (8 שנים ago)

    הישנה: כמה שעות את מדברת בטלפון? זה עולה הון.
    החדשה: אל תדברי בסלולרי כי זה רע לגופנפש וגם מזיק לקוסמוס.

    אוהבת אותך

    אימא

    הגב
  4. El Che
    11 במאי 2009 at 13:14 (8 שנים ago)

    עלמה'לה, איזה בלוג מגניב יש לך!

    אני הולך לנסות היום בערב את הנזיד שלך.

    אני חייב לציין שהסינר המנוקד מאד הולם את כתפייך. קצת פורטיז מדי לטעמי, אבל עדיין מחמיא מאד.
    מכירה?
    http://www.youtube.com/watch?v=UORUFDFnYY4

    הגב
  5. dvarimbalma
    11 במאי 2009 at 17:03 (8 שנים ago)

    אוי תודה, נשמה! סחתיין על הבלוג, אכן ארץ קשוחה-קשוחה פה מסביב, אהבתי את הרעיון.

    הגב
  6. dvarimbalma
    11 במאי 2009 at 17:07 (8 שנים ago)

    אה, וגם LOL על הסרטון!
    תספר לי איך יצא הנזיד, ואם יש לך רעיונות לשכלול המתכון אתה מוזמן להכניס אותם כאן, תמיד מחפשת עוד רעיונות

    הגב
  7. סאנשיין
    12 במאי 2009 at 2:55 (8 שנים ago)

    כנראה שיש איזשהו קטע לאמריקאים עם אבץ כי גם לסימפסונים יש איזה קליפון שהם צוחקים על זה. לצערי, יו טיוב במקרה הזה לא מועיל במיוחד.

    הגב
  8. El Che
    12 במאי 2009 at 19:51 (8 שנים ago)

    יצא יופי.
    הכנתי את כל הדברים לטיגון הראשוני, העדשים כבר הושרו מהצהריים, ויצאתי לאימון כדורמים.
    כשחזרתי: "אוי, איזה יופי, חמודה שלי, הכנת את התבשיל?"
    "כן. מרק, לא?"
    "אה. את היין שמת?"
    "לא. אופס."
    "ופטריות שיטאקה?"
    "שכחתי"
    "לא נורא, בוא נראה איך יצא. מממ. סבבה!"
    בקיצור, נשמה – ביום אחר נכין את המתכון שלך.
    עילי גם אהב את זה. והוא רק בן שנה. :mrgreen:

    הגב
  9. fairy_mi
    11 ביולי 2009 at 14:12 (8 שנים ago)

    חחחח
    בתור בת לאמא פולניה שגם היא נסחפה לעידן הקינואה והפאנג שווי קרעת אותי מצחוק!
    כל כך מתחשק לי להקריא לה את הפוסט הזה אבל אני יודעת שהיא לא תצחק אלא בטח רק תיעלב 🙂 אז אאלץ לכבוש את יצרי ולהתגלגל מצחוק לבדי… או לפחות איתך

    ובאשר למנה – נראית נפלא
    כל דבר עם פטריות שיטאקי מבחינתי עולה דרגה אחת למעלה, אפילו שמדובר בעדשים 🙂 נהניתי לקרוא

    הגב
  10. נוחי
    19 באוגוסט 2009 at 12:16 (8 שנים ago)

    עדשים שחורים ולא שחורות

    הגב
  11. dvarimbalma
    24 באוגוסט 2009 at 11:27 (8 שנים ago)

    צודק. יתוקן

    הגב
  12. הגר
    12 ביוני 2014 at 13:41 (3 שנים ago)

    הבישול עם מכסה, או בלעדיו? או שזה לא משמעותי?

    הגב
  13. שרון
    29 ביולי 2014 at 13:34 (3 שנים ago)

    היי עלמה!
    בכמה שורש זנגביל להשתמש?

    הגב

כתיבת תגובה