מרק כתום עם ג'ינג'ר וקרם אגוזי קאשיו

המרק המוכן, מערבבים פנימה את האגוזים

"על מה את חושבת?" שאלה אותי מ' הגלילית ברגע דומם אחד, מספר ימים לאחר שנפגשנו לראשונה בבסיס הצבאי "באס"ה 504" בו שרתנו יחד כמש"קית נאחס ומש"קית דמע.

"לא ,באמת, עלמה, על מה חשבת עכשיו?" היא שאלה שוב. נראה לי שהשאלה הזו הפתיעה אותי לחלוטין, לא רק מפני שהייתי שקועה עמוק בשרעפי, אלא גם משום שיש בה מקפצה לא ברורה לאינטימיות, שמוגשת בידי אדם זר לגמרי. זו שאלה שיכולה לדקור אותך. יכול להיות שבגלל זה היא שייכת לתחום השאלות שעונים עליהן בכנות מעט מאוד פעמים בחיים.


בכל אופן, באותו אחר הצהריים מדברי, בעודי מדדה לצד הגלילית עם נשק ארוך פי כמה ממידת גופי, לא עלתה בראשי אף המצאה מתקבלת על הדעת, ולכן עניתי את האמת. "האמת שאני חושבת על עוגות גבינה עם תותים" אמרתי בפרץ בלתי נשלט של גילוי לב, "את מבינה? ליד הכניסה לבית שלי יש עץ תותים ענקי, ואני חושבת שבשבת הבאה כשאצא הביתה אני רוצה להכין עוגת גבינה עם התותים האלה. אבל אני לא בטוחה אם לערבב אותם לתוך העוגה, או להכין אותם כציפוי מלמעלה". מ' הגיבה בתדהמה וזעזוע שזכורים לי עד היום. "יא אללה עלמה" היא אמרה "אני לא מאמינה שאת כל הזמן הזה חושבת על אוכל!"

הגלילית הסבירה לי שמהרגע שהתוודענו זו לזו התעוררה בה סקרנות לגבי ההרהורים השקטים שלי. מ', שעדיין לא ידעה מי אני באמת, הלכה שולל כנראה אחרי מבטי הנוגה והשירים של דליה רביקוביץ' שהדבקתי מעל למיטה, ודימתה אותי לנפש-רגישה, שליבה נוטה אל הגיגים פילוסופיים עמוקים על-משמעות-החיים, או משהו מהסוג הזה. באותו יום, ולאחר ש"יצאתי מהארון" למולה והסברתי שאני תמיד, כל הזמן, חושבת על אוכל, בילינו כמה שעות בדיבור אודות מאכלים, מרקמים, ומשכי אפייה.

נפשי נקשרה בנפשה, נפשה נקשרה בנפשי, הפכנו לחברות אמת.

התענוג מתחיל בהליכה איטית שקולה ומדודה

#

אשרי אשת החיל שיש ברשותה חברת-אמת-ראויה-לשמה.

די לה הרי, בראויה-לשמה אחת שכזו, ואזי יכולה היא תמיד למצוא אוזן להמתיק עימדה סוד, או לוע להמליח לכבודו קדרה, או חיוך לפלפל בעבורו אומצה. ומה יותר טוב ממישהו לאכול איתו.

לפני שבועיים, כשביקרתי את הגלילית במעונה החדש בחווה בערבה, שוחחנו ארוכות אודות חלב קוקוס. אחת הסוגיות שניסינו לדון בהן היא היכולת של חלב קוקוס להסמיך בצורה נפלאה המון תבשילים, ומצד שני הבעייתיות שנובעת מהטעם הדומיננטי והמעט שתלטני שלו. השבוע ניסיתי להגות בעניין, מפי שרציתי להכין מרק כתום וסמיך, אבל ממש לא התחשק לי שמנת או חלב קוקוס.

את השיטה של קרם אגוזי קאשיו הכרתי לראשונה מהמטבח ההודי, שם משתמשים בקאשיו הטחון בדי הרבה תבשילים ורטבים, כך שהוא מוסיף גם סמיכות וגם איזון לטעם החריף. נראה לי שהוא משתלב אחלה בתבשיל הזה, במיוחד אם אתם מתבלים בהרבה זנגביל טרי. בחרתי כאן לא לערבב את הקרם ישר לתוך המרק, אלא בכל צלחת, כי נראה לי שזה יוצא יותר יפה ככה, אבל אתם כן מוזמנים לטחון אותו יחד עם כל העייסק כבר בהתחלה.

תראו תראו ת’גרי קופרים האלה

כמה טיפים חשובים:

לטחון. כשטוחנים את הקאשיו חשוב לעשות זאת בבלנדר, כי בפוד-פרוססור זה משום מה הופך לחתיכות קטנטנות של אגוזים, ולא לקרם שמנתי ומגניב שבאמת יסמיך את התבשיל.

לתבל. פלפל גרוס, מלח, קינמון, אבל הכי חשוב אגוז מוסקט. לא יאמן מה שזה נותן לתבשיל, אל תוותרו על זה.

לזנגבל. אני מוסיפה את הזנגביל מגורר בפומפיה וממש ממש בסוף. זה נותן לו דומיננטיות של טעם וטריות, שאחרת הייתה מתרפטת בתוך כל הכתום ומאבדת את הייחודיות שלה. אם אתם קצת פחות מזונגבלים ממני, אתם מוזמנים בהחלט לקצץ את המינון, כי מדובר בדי הרבה ג'ינג'ר.

מרק כתום

יאללה למטבח!


3
בטטות

600 גרם דלעת

1 בצל גדול

3 גזרים

חצי כוס יין לבן לבישול

אגוז מוסקט טחון

קינמון

מלח

פלפל שחור גרוס

2 כפות ג'ינג'ר טרי מגורר בפומפיה דקה

100 גרם אגוזי קאשיו

1. חותכים את הבצל לקוביות, ומזהיבים בסיר עמוק עם קצת שמן זית. מערבבים פנימה טיפה קינמון וכפית שלמה של אגוז מוסקט.

2. חותכים לקוביות בגודל אחיד, פחות או יותר, את הבטטות, הדלעת, והגזר.

3. מוסיפים לסיר את הכתומים החתוכים, בזה אחר זה, ומטגנים קלות. מוסיפים חצי כוס יין ומערבבים כמה דקות.

4. מוסיפים 6 כוסות מים רותחים מהקומקום, מכסים את הסיר במכסה ומנמיכים את האש לעוד חצי שעה בערך באש נמוכה.

5. בבלנדר: טוחנים את אגוזי הקאשיו עם חצי כוס מים. זה לוקח איזה 2 דקות, תראו שיוצא לכם משהו קרמי שמזכיר מאוד מרקם של טחינה. מניחים בצד.

6. באותו הבלנדר, ששטפתם במים, או בבלנדר יד, אם יש לכם מטבח מצויד לעילא: טוחנים את המרק עד שיש לו מרקם אחיד. מערבבים פנימה כמות נדיבה של פלפל, מלח, וג'ינג'ר בשלב הזה.

7. בכל צלחת הגשה למזוג מרק כתום, ולהניח כף של קרם הקאשיו. אפשר יהיה לערבב אותו אחר-כך לתוך המרק… מממ…

ג’ינג’ר מגורר

מקבץ קישוריות נעימות לסיום:

1. כפי שחלקכם אולי יודעים, ברגעים מסויימים של חולשה, בהם דעתי אינה נתונה באופן מוחלט ובלעדי למחשבות על אוכל, מעניינים אותי גם ענייני תיאטרון, שפה וספרות. בפרץ של יומרה מסוימת כתבתי פוסט על המקהלה היוונית והטוקבק לחברי "ההוא", בתגובה על מה שפרסם פעם ב"ההם" על המיאוס. (שלומי שבן אמר את זה יפה פעם: הלוואי והייתי עמוק כמו שאני יומרני.)

2. הו! זו שיטת עינויים שהייתי צריכה לנסות מזמן. מבדח ומוזר כאחד. (פרס מובטח למי שמזהה את הקצין הצרפתי)

3. גיאחה מהעונג הפנה בשבת, ואני כבר שבוע מזילה ריר: אתר שאסף תמונות מחנויות הספרים הטובות בעולם. גרררר (ושמישהו כבר יכניס את הספרייה של משפחת בר מירושלים, לעזאזל!)

4. ואם כבר בענייני ערבה: אם אתם לא מכירים את השיר הזה של מאיר'קה, זה הזמן ללגום ממנו משהו קר בלב מדבר. ומוטב לקרוא כמובן גם את המילים. (תראו תראו ת'גרי קופרים האלה, קלינט איסטוודים דה-מיקולו, יענו בזים לשרב. הגיעו זמן שתחלצו את הלשון הארוכה שלכם מתרבות המערב).

10 Comments על מרק כתום עם ג'ינג'ר וקרם אגוזי קאשיו

  1. חמישים ומעלה
    4 באפריל 2009 at 11:54 (9 שנים ago)

    אשת חיל
    לינק הוביל אותי ללינק ובסוף כבר איבדתי את הקשר למאמר שכאן …….. זה כמו הסיפורים של עגנון , רק באינטרנט…… אז סגרתי ופתחתי מחדש.
    רציתי לאמר לך שהכתבה שלך על הטקובטקים (דרך הקישור) היא מבריקה, כתבתי לך את התגובה שם בטעות
    50+

    הגב
  2. dvarimbalma
    4 באפריל 2009 at 23:15 (9 שנים ago)

    אוי, תפסיקי תמשיכי
    (איזה חמישים, לא הייתי נותנת לך יותר מעשרים וארבע)

    הגב
  3. barva
    28 בינואר 2012 at 0:26 (6 שנים ago)

    בשלתי את המרק השבת, לכבוד הגשם והקור. והוא ממש מעולה. רענון מעניין למרק הכתום המוכר. התוספת של הזנגויל והקשיו בסוף- מצוינת.

    הגב
  4. ורד
    26 בינואר 2013 at 11:11 (5 שנים ago)

    יש לך אתר מהמם!!!
    שאלה: לכמה אנשים מיועד המרק הנפלא הזה?
    שתהיה שבת נעימה, ורד

    הגב
    • dvarimbalma
      26 בינואר 2013 at 23:44 (5 שנים ago)

      זה סיר שלם ולא קטן במיוחד, אז אני חושבת שבכיף למשפחה.

      הגב
  5. נועה
    11 בפברואר 2013 at 16:26 (5 שנים ago)

    היי,
    כיון שאין לי בלנדר אלא רק מוט יד, אפשרי לטחון את הקשיו יחד עם כל שאר הירקות ועדיין לקבל את אותו אפקט?

    תודה
    נועה 

    הגב
  6. גילה
    24 בינואר 2014 at 17:51 (4 שנים ago)

    נתקלתי באותה בעיה של נועה מהשאלה הקודמת. מה התשובה? חשבתי אולי אפשר את המרק בבלנדר יד ואת הקשיו בפוד- פרוססור שכן יש לי?

    הגב
  7. הגר
    28 בנובמבר 2014 at 12:28 (3 שנים ago)

    גם אני עם אותה שאלה- אולי אפשר פשוט לבשל את הקשיו יחד עם הירקות ואז לרסק הכל יחד בבלנדר-יד?

    הגב
    • נועה
      28 בנובמבר 2014 at 18:06 (3 שנים ago)

      אני פשוט ויתרתי על הקשיו וזה עדיין יצא נהדר. אחד המרקים האהובים עלינו

      הגב
    • dvarimbalma
      28 בנובמבר 2014 at 21:50 (3 שנים ago)

      כן, לחלוטין.

      הגב

כתיבת תגובה