ספרים שאני אוהבת

למרות סיפור האהבה שלי ושל האינטרנט, עם השנים אני לומדת כמה שיותר לרסן את זה, ולקרוא לא ממסכים אלא מספרים (אמיתיים, מודפסים, שלא שוברים את הגב ואת העיניים, הקטע של טבאלטים לא עושה לי את זה). לדעתי יש המון קשר בין קריאה ובין אכילה (גם סביב חשקים וגם סביב לגלות את הטעם שלך שמשתנה עם הזמן) ולכן החלטתי להכניס כאן המלצות על ספרים שאני ממש אוהבת והם לא ספרי בישול:

(הרשימה חלקית ומתעדכנת כל הזמן)

***עברית***

booksCollage4

הארכיברית/ ענת לוין- רומן בשני חלקים על חיים של אישה באיזשהו עולם פנטסטי שהוא אולי ישראל ואולי אלגוריה. בחלק הראשון היא מנסה לשרוד את עולם העבודה. בחלק השני, להגן על מישהו שזקוק לה. מופלא, מופרע, מצחיק ועצוב מאוד.

היינו העתיד, כתובת אש/ יעל נאמן. לא יכולתי לבחור על איזה מהם להמליץ, ולכן אמליץ על שניהם. יעל נעמן היא אחת הסופרות המדוייקות, הברורות, החכמות והמרתקות שקראתי. "היינו העתיד" פורט את סיפור חייהם של דור קיבוצניקים שלם, ו"כתובת אש" הוא קובץ סיפורים מגוון יותר שגם בו יש פרטים מעולם הקיבוץ אבל גם מתל אביב, מעולם הספרות, ומטיפולי פוריות שמשפיעים על זוג.

תיק נעדר/ דרור משעני- הספר הראשון של הבלש אברהם אברהם. גם אם אתם לא אוהבים ספרי מתח ובלשים אתם תאהבו את הספר הזה. חולון מעולם לא הייתה מופלאה כל כך.

גוף ראשון יחיד/ סייד קשוע- זה לא בדיוק סיפור מתח אבל יש בו משהו מאוד מותח והמון טוויסטים בעלילה שגרמו לי לא להצליח להניח אותו.

booksCollage

סמטת השקדיות בעומריג'אן/ דורית רבינאן- רומן גדוש וסוער שאי אפשר להפסיק לקרוא, עלילות של נשים ונופים רחוקים ותרבות אחרת. לא להאמין שהיא כתבה את הספר המהפנט הזה בגיל 22…

אחות שמש/ דרור בורשטיין- סיפור מדוייק ומרגש על משפחות, על אובדן, על הגוף, על קופסאות נעליים, על הגיל, ועל הזמן. קראתי ביום וחצי ובכיתי יותר מחצי מהזמן (לא רק מעצב, גם מהתרגשות). כל הספרים של בורשטיין מומלצים, אבל זה במיוחד ויותר מכולם.

הצורף/ משה סקאל- יש לי חולשה לסיפורים על משפחות ועל חפצים, והסיפור הזה משלב את השניים בצורה מרתקת, וגם מספק לקוראים הצצה להיסטוריה די ממושכת של תל אביב ושל דמשק.

קוריקולום ויטה/ יואל הופמן- הייתי קונה את הספר הזה במתנה לכל מי שאני אוהבת באמת.

booksCollage2
***מתורגמים***

סנסט פארק/ פול אוסטר- אחד הסופרים הניו יורקיים האהובים עליי, ואת הספר הזה, שיש בו המון מהיאוש של אנשים בגילי בזמן הנוכחי, אני אוהבת במיוחד.

מסע תענוגות אל ארץ הקודש/ מארק טווין- א' אהב מאוד את הספר הזה וקנה גם לי, והבנתי בדיוק איך הכתיבה הזאת, הישנה והצינית כל כך, על נופים מוכרים, רק לפני מאה ומשהו שנים, תפסה אותו. הכי כיף לקרוא את הספר הזה כשמטיילים קצת באיזורים בהם הסתובב הכותב, בעיקר סביב הכינרת, הגליל וירושלים.

מאה שנים של בדידות/ גבריאל גרסיה מארקס- המון אנשים המליצו לכם על הספר הזה לפני, זה לא הופך אותו לפחות מופלא. והעצה שסרגיי נתן לי כשקראתי בפעם הראשונה: תקראי את המשפט הראשון ואז תעצמי את העיניים ותסגרי את הספר ורק אז תפתחי אותו מחדש.

משפחת המומינים: חורף קסום/ טובה ינסון- קראתי את התרגום החדש (של דנה כספי) כמבוגרת, ורק אז הבנתי כמה שהספר הזה הוא בעצם גם למבוגרים ואז דברים מדהימים חבויים בו. הסיפור על החורף מלא בדידות וכמיהה ופחד מהסוג שרק מבוגרים מסוגלים באמת להבין.

הרימו את קורת הגג, נגרים/ ג'יי. די. סאלינג'ר- התרגום מעולה ואפשר כמובן להזמין באינטרנט גם את הגירסא באנגלית. הספר הזה הוא מופתי מבחינתי, הטוב ביותר של סאלינג'ר שכל הספרים שלו מדהימים.

בלשי הפרא/ רוברטו בולוניו- לקח לי כמעט שלושה חודשים לסיים אותו. יש פה כמה עשרות דמויות, לפחות שבעה סיפורים די מרכזיים, הרבה תקופות, שנים, מדינות (כולל ביקור בישראל!) ובעיקר מרווח ותעופה של כתיבה שגרמו לי לקבל פרספקטיבה חדשה על ספרות.

סיפורים רוקדים ברחובות ירושלים/ יוסל ברנשטיין- הסיפורים הקצרים של ברנשטיין מכילים תמיד איזו אמת גדולה על בני אדם ועל לראות אנשים בעיר. יש לו אבחנות כל כך מדוייקות (למשל: המקום הראשון שבו נכנסת השבת בירושלים זה אוטובוס אגד) ויכולת לאהוב אנשים במילים ובהקשבה.

ככה זה קרה/ נטליה גינצבורג- סיפור קטן ומתוק ומריר שמצחיק להרעיד גם במחוות עדינות ובלי שום מילים גדולות.

איוואן איליץ' ואחרים/ לב טולסטוי- אוסף של ארבע נובלות של טולסטוי שעושות לי געגוע לנופים שאף פעם לא ראיתי.

אלברטין איננה/ מרסל פרוסט- ספר חובה לכל מי שאי פעם שברו לו את הלב, או שבר למישהו את הלב, או יש לו לב.

booksCollage3

***שירה:***

להבעיר את המים באש/ נעם פרתום- היא מוכשרת כמו שד.

מפה לפה/ ענת לוין- כל השירים בספר הזה יפים ועצובים ויש להם גם אופי וגם גוף.

לידה אחרת/ פרוע' פחז'אד- משוררת איראנית שתרגמה חברתי סיון בלסלב מפרסית.

מוצא אל הים/ מאיר ויזלטיר

הכלבים שנבחו בילדותינו היו חסומי פה/ רועי חסן- ספר חזק ויפה ומקורי, שהוא ספר הביכורים של המשורר וגם הספר הראשון שיוצא בהוצאת הספרים העצמאית טנג'יר.

###

קראתם עוד ספר טוב שכדאי לי לקרוא גם? מוזמנים להמליץ על עוד ספרים טובים בתגובות!

7 Comments על ספרים שאני אוהבת

  1. ריבי מהמעבדבדה
    20 באפריל 2014 at 19:49 (3 שנים ago)

    שניים שהם מבחינתי מאסט " אל תיגע בזמיר" של הארפר לי (באנגלית הוא נקרא To kill a mocking bird) ו"עפיפונים" של רומאן גרי.

    להגיב
  2. ריטה
    21 באפריל 2014 at 7:08 (3 שנים ago)

    פרויקט רוזי-המשעשע, מלא הומור, סופרמן עם תסמונת אספרגר-רומנטי, מותח וקליל.
    איזון עדין -מאת רוהינטון מיסטרי-הודו כפי שהיא באמת, עם בני אדם טובים ורעים, עליבות ונדיבות, נוגע ללב ולנשמה.
    אלוהי הדברים הקטנים -מאת ארונדטי רוי -ספור אהבה טרגי שזור בספור על ההשלכות של מעשה מגונה בילד. נפלא, מותח ומדיר שינה.
    אלה תולדות -סופרת איטלקית נהדרת שפרח לי שמה. על אם חד הורית וילד בלתי נשכח במהלך מלחמת העולם השניה באיטליה. יצירת מופת.

    להגיב
    • אביגיל
      13 באוקטובר 2015 at 21:43 (2 שנים ago)

      אלזה מורנטה כתבה את אלה תולדות. נהדרת

      להגיב
  3. מורן
    13 באוקטובר 2015 at 7:43 (2 שנים ago)

    שניים דובים/ מאיר שלו
    אשה בורחת מבשורה/דוד גרוסמן
    אלמוות/מילן קונדרה
    יער נורווגי/הרוקי מורקמי

    להגיב
  4. עברתי בסביבה
    13 באוקטובר 2015 at 10:21 (2 שנים ago)

    "חיי פאי" של יאן מרטל , שהוא נדיר באיכותו והתרגום לעברית נהדר לא פחות משפת המקור. גם האחרים של מרטל מצויינים: "וירג'יל וביאטריס" ו"העובדות שמאחורי בני רוקאמאטיו מהלסינקי".
    כל דבר של אליס מונרו, "הבריחה", "סיפורי נערות ונשים", "יותר מידי אושר".
    כל דבר של ג'ון מקסוול קוטזי, "מחכים לברברים", "איש איטי", "חייו וזמניו של מיכאל ק", "עלומים"…
    "הטעויות הנעלמות של חיינו" מאת מחברת "אדונית התבלינים" (שגם הוא נחמד מאוד) צ'יטרה בנרג'י דיוואקרוני.
    "יצירת המופת" של אנה אנקוויסט – שהוא בפני עצמו יצירת מופת.
    "שאנטרם" השמן והנהדר שמציג את הודו באור אמיתי ומבהיל (בעיני הרבה יותר מוצלח מ"איזון עדין" שקצת נהיה משתפך בסוף).
    "שוגון" של ג'יימס קאלוויל שבמשך שנים נרתעתי ממנו, אבל בסוף נעתרתי לו ולא התחרטתי על אף מילה שנקראה בשקיקה.
    "החיים הסודיים של הדבורים" של סו מונק קיד – מתוק ועדין.
    "הקפות ביער", דלין מתיה
    "דברי ימי מנזר", ז'וז'ה סאראמגו
    "שנת הבשרים שלי", רות ל אוזקי
    "הכל מואר", ג'ונתן ספרן פוייר

    להגיב
  5. אפרת
    13 באוקטובר 2015 at 20:02 (2 שנים ago)

    אני די בטוחה שתהני מ"ספר הקיץ" של טובה ינסון – רומן יפהפה ועדין, ממש מומינים למבוגרים.

    להגיב
    • הגר
      8 בספטמבר 2016 at 22:03 (8 חודשים ago)

      בכלל, כל-כך מזדהה עם מה שכתבת על המומינים…כבר כילדה התאהבתי בכל סדרת הספרים,עם האוירה המיוחדת (והמורכבת,כבר כילדים מרגישים בזה..) ועם הרישומים בשחור לבן. כשהגיעה סדרת האנימציה היפנית לארץ התאכזבתי קשות..והתרגומים החדשים עושים חסד מחודש עם המומינים וחבריהם..

      להגיב

כתיבת תגובה