בכל מקום שבו ביקרנו בבלקן אכלנו סלטי שעועית נפלאים שכמעט תמיד שמרו על אותו עיקרון: שעועית (לרוב שילוב של כמה סוגים, כמו האדומה, הלבנה, והלבנה הגדולה שנקראת בארץ "בובאס"), בצל לבן, שמן זית, לימון, ושמיר. לפעמים עוד כמה דברים. משהו בשילוב הכל כך פשוט הזה של שעועית-שמיר-בצל יוצר ארוחה קלילה אבל משביעה מאוד, ומנה קרירה […]
היה לי פעם גם סיפור אהבה ירושלמי שהתחיל במישמשים של מאי ונגמר עם הגויאבות שאחרי סוכות. הרבה מאוד שנים אחר כך פגשתי אותו ביפו בגשם. ישבנו אצלו במטבח ואכלנו פומלה. דיברנו על האם תל אביב יפה בגשם או מכוערת. נהרות של מים ברחוב נחמני, למשל, והפיקוסים באמצע כל זה, איך זה יפה ומכוער. ויפו, והנמל […]
הנושא עלה בתגובות לפוסט הפאדג' הטבעוני, שבו הסברתי שאחת הבעיות של עם רסק תפוחים קנוי הוא שיש לזה לעיתים קרובות מידי טעם לוואי מתכתי ומגעיל. הרסקים האיכותיים באמת הם די יקרים וגם שם יש פאשלות, לפעמים הטעם נורא משומר ומהונדס ורק בקושי מזכיר תפוחים. בעקבות הפוסט ההוא המון אנשים הציעו לי (בתגובות, בפייסבוק ובמיילים- אין […]
בסוף רחוב הכרמל יש נקודה שממנה אפשר לראות את סוף העולם. יש אנשים שמדלגים מעליה, זורקים מבט (כמו להשליך אבן אל באר, לשמוע ואז למדוד את העומק) וממשיכים ללכת. חלקם הולכים לכיוון הים וחלקם הולכים לכיוונים אחרים. אנשים מגיעים. הם אוספים עגבניות, פלפלים, שאריות של דג מלוח. יש שם אישה עם מטפחת ויש איש גבוה […]
על כל פעם שאני הולכת אליו יש עשרים פעמים שאני לא הולכת. שאני חושבת ללכת, שאני מפחדת ללכת, שאני מתחילה אבל עסוקה או שאני מתחילה אבל מאבדת את הכוח או שאני עצובה מידי או שאני שמחה ולא רוצה להכתים את השמחה. או שאני מתביישת. בעיקר בזה שהחיים שלי המשיכו. והם קורים. והחיים שלו לא. […]
קר בירושלים וזה עושה לי טוב. אנשים חובשים כובעים בין אם הם יראי שמיים ובין אם לא. אנשים נושפים החוצה אדים לבנים בין אם הם מעשנים סיגריה ובין אם לא. העצים מתנועעים ברוח בכבדות ואפילו עמוד הרמזור באגריפס רועד. בגלל הגשם והרוח המחירים במחנה יהודה נמוכים במיוחד.
קינוח זריז, אלגנטי ועז טעמים. הבלסמי נספג לתוך התות, ונותן לו ארומה חמצמצה-מתוקה ודי מפתיעה. באופן כללי, אני בעד לשלב בלסמי גם בקינוחים, כי יש הרבה דברים טובים לעשות עם החומץ הנפלא הזה מלבד לשים אותו ברוטב לסלט. לוקחים תותים יפים, שוטפים אותם היטב, ומטפטפים עליהם בלסמי מצומצם.
אני בעד הרכיבות האלה מאוחר בלילה. אני בעד הכביש הנוצץ מגשם שפסק. אני בעד העיר הרחוצה שתמיד אחרי הגשם נראית כמו אחרי אסון. אני בעד הכובע הכתום שנתנה לי איילת ואפשר למשוך אותו על האוזניים שיכסה מהקור. אני בעד הרחש של הדוושות. אני מופתעת כל פעם מחדש כמה נעים לי לאהוב את העיר בחורף הסתווי […]
בחדר הזה יושבות שתי נשים. אישה אחת רואה ואישה אחת עיוורת. האישה העיוורת כמעט קשישה והאישה הרואה צעירה. היא נבוכה בחדר הזה, גם מפאת גילה שעדיין אין בו שלווה וגם מפני שהזרות הצפופה מעוררת בה מבוכה. האישה הרואה קוראת לאישה העיוורת בקול רם מילים מתוך ספר. קולה נצרד לפעמים, היא מנסה לשחרר אותו, לנתק מהחך […]
הברכה הכי נחמדה שיצא לי לשמוע בזמן האחרון היא "מועדים לשיגרה". הנה, הגיע האחרי-החגים. ולפעמים הבנאדם רוצה שיגרה. לקום בבוקר ליד מישהו מסוים במקום מסוים שכבר קמת בו אתמול, ובין שרעפי הלילה שלך שיתיצב משהו מוכר וקיים ושגור. ללכת בשעה מסוימת לאיזה מקום שהוא ולהיות בו כך וכך שעות. להיות לא מאוד מאושרת ולא מאוד […]