דברים בעלמה

"אתה בטוח שזה בסדר?" שאלתי את א' כשקבעתי עם הגרפומנית את התפריט להפקה המשותפת שלנו, "אתה הרי לא אוכל דגים בכלל".

"זה בסדר", ענה לי א' באבירות, "מתכון של דגים זה רעיון טוב. גם ככה אני מתעסק בדרך כלל בעיקר בצילום".

להמשך קריאה »

אז לפני שבוע עברתי דירה.

החלפתי אותה כמו שנפרדים מנעל ישנה ומשומשת היטב, בעצב. מתוך הבנה עמוקה שגדלתי, שחייבים לזוז הלאה, שצריך משהו יפה יותר. מתוך פנטזיה על כך שהצעדים בנעל אחרת יקחו אותי למסעות חדשים.
כמו נעל חדשה. יש לחץ וכאב. הידיעה שהם זמניים

להמשך קריאה »

"העניין הוא," הסבירה לי שותפתי ס', בעודנו פורשות שלל חשבונות צבעוניים על שולחן המטבח ודנות במצבנו הכלכלי ההולך מדחי אל דחי "לדעת לבחור את עבודת הסטודנטים שלך בחוכמה. צריך להשתכלל. אין מצב שהכספומט שלי ימשיך לנהום עליי כל פעם שאני מתקרבת".

להמשך קריאה »

מאז שדרור בורשטיין פרסם את הטור היפה הזה, בא לי לכתוב משהו לזכותו של הקיץ הזה בתל אביב שכולנו מקטרים עליו כל כך בזעף כל הזמן.

על זה שדווקא מגניב לפעמים לחוש את החום הסמיך, ולהשיב את נפשך באיזה קפה קר. על כך שבכל זאת נעים לראות כל כך הרבה חריצים בבני האדם שמולך (בין השדיים במחשוף המתארך, בין הישבנים של מכנס נשמט, בין אצבעות הרגליים בכפכף).

להמשך קריאה »