, אני אוהבת את הבלוג של אפרת כי אני אוהבת דברים יפים וטעימים, וכי מעניין אותי לקרוא על חיים של אחרים ולהציץ אל המטבח שלהם. לאפרת יש במטבח כל מיני דברים שלי בדרך כלל אין: ירושלים, ילדים, פיסטוק, קמח כוסמין. באתי אליה לפטפט (ולבשל) והאור הזה מהחלון הגדול חייך אליי כבר מההתחלה. פגשתי את פיצי, […]
' יום אחד העיר נשטפה בשמש והנהר נעשה בהיר ותכול. כאילו צצו משום מקום, הרחובות שליד הנהר גדושים בתיירים. הגשרים מלאים בזוגות מתנשקים. מתנשקי צהריים, סמוקים משמש ומפנאי. מתנשקי בין ערביים, משקיפים אל שקיעה ואל הצבעים הכתומים מעל המים. זוגות שנתמכים במעקה של הגשר, שלא יפלו חס וחלילה בלהט הנשיקה אל המים או אל השמים […]
/ ברגעים הללו, שבהם העולם נופל כלפי מעלה כמו במחילת הארנב הלבן, ברור לי שאגיע לירושלים. גדולים ממני ונואשים ממני עשו זאת לפני, עלו אל ההר לחפש נחמה. עכשיו אני. יודעת בדיוק לאן פני מועדות, ומה היא תגיד כאשר היא תפתח את הדלת (כמה את יפה, כמה טוב לפגוש אותך), זה הזמן לדפוק על דלתה […]
חידת הקולורבי. תודו שזה נשמע שם של שידור חוזר בטלויזיה החינוכית ובכן, קולורבי הוא אחד מהדברים הכי מוזרים שיצא לי לפגוש. זה קשה נורא, יש לזה צבע ירוק חייזרי, ריח של כלום, שם מוזר לאללה, והמון המון קרניים. עוד נתון מדאיג שאני חייבת לציין בנוגע לקולורבי, זה שמשום מה הוא נורא דומה לדמויות האלה שהסתובבו […]